קיצוץ נרחב בתקנות מיותרות יקל על יוקר המחייה, יגביר תחרות ויסייע לרבים להיחלץ ממעגל העוני
הכלכלה האמריקנית מתקדמת בצעדי ענק לעבר סטגפלציה – המצב האומלל בו שיעור הצמיחה נמצא בקיפאון עמוק בזמן ששיעור האינפלציה נוסק לשמיים.
ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, שיעור התמ"ג הריאלי הצטמק ב-1.4% בזמן שמדד המחירים הכללי עלה ב-8.3% בתקופה של 12 החודשים שהסתיימה בחודש מרץ. עבור משפחות אמריקניות שהתקשו מאוד עוד בטרם המשבר הכלכלי האחרון, העלייה של 5.5% בשכר השעתי הממוצע בשנה האחרונה מספיקה בקושי כדי להתמודד עם עליה של 10% במחירי המזון באותה התקופה, מחיר ממוצע של 4.624 דולרים לגלון דלק (נכון ל-30 במאי), ועלייה של 15% בשכר הדירה הממוצע בהשוואה לאשתקד, עד לרמה של 1,962 דולרים באפריל.
על רקע הנתונים העגומים לעיל, מחקר חדש שערכתי מראה כי רפורמה ברגולציה עשויה לספק לאומה את התרופה לה היא זקוקה, מבלי להוסיף על הצרות הכלכליות הקיימות.
רעיון זה אינו עומד בסתירה להכרה בכך שרגולציה ברורה והגיונית הכרחית כדי להגן על איכות הסביבה, על תנאי העבודה ועל לקוחות. גם הטענה לפיה עמידה בשלל רגולציות עשויה להיות יקרה מאוד, ולהוביל לשורה של השלכות בלתי-מכוונות לא צריכה להיות שנויה במחלוקת. בירוקרטיה מיותרת מקפיצה עוד יותר את המחיר הזה – בין מדובר במדיניות שעוצבה בידי עסקים מבוססים וגדולים במטרה להדוף תחרות, נהלי רישוי מקצועי מוגזמים או חוקי עבודה אחרים, תקנות שמעלות את מחירי המוצרים או אינספור רגולציות אחרות שקוסמות לפוליטיקאים אך נכשלות במבחן המציאות.
רעיונות מדיניות כאלה דומים למלחציים המהדקים אחיזה באוכלוסיות פגיעות מבחינה כלכלית. אין זו הפתעה, אם כן, שמחקרים מצאו כי רמה גבוהה יותר של רגולציה ממשלתית מקושרת לשיעורי עוני ואי-שוויון גבוהים יותר בארה"ב.
בהתבסס על מחקרים אלה, פרסמתי בשיתוף עם מכון Mercatus מסד נתונים מקוון המנסה מהעריך את "ההשפעות הרגרסיביות" האלו עבור כל מדינה בארה"ב. הממצאים, שהם ככל הנראה בהערכת חסר מכיוון שהם כוללים השפעת רגולציות פדרליות בלבד וללא תקנות מקומיות, מציירים תמונה עגומה.
בקליפורניה, רגולציות שהתקבלו משנת 1997 ואילך גרמו באופן ישיר או עקיף להצטרפותם של 736,168 אנשים חדשים למעגל העוני. בניו-יורק, המדינה בעלת שיעורי אי-שוויון בהכנסה הגבוהים ביותר בארה"ב, רגולציות פדרליות מקושרות להכללת 350,078 אנשים חדשים במעגל העוני. ומאחר שתקנות פדרליות תקפות במדינות כולן, אפילו כאלו בעלות רגולציה מקומית מקלה יחסית כמו טקסס (הערכה של 717,425 עניים חדשים) ופלורידה (423,44) אינן חסינות מהשפעותיהן.
ארצות אחרות כמו קנדה (ובמיוחד פרובינציית קולומביה הבריטית) יישמו בהצלחה רפורמות בנות-קיימא אשר סיפקו הקלה אמיתית הן לעסקים והן למשקי בית, ומבלי להקריב סטנדרטים סביבתיים, תנאי עבודה או הגנות על לקוחות.
חלק מהמדינות בארה"ב, שנואשו מלהמתין לפעולה מצד הבית הלבן, כבר החלו לקחת יוזמה ומבצעות רפורמות בתקנות המקומיות. בצו המנהלי הראשון שפרסם בחודש ינואר השנה, מושל וירג'יניה גלן יאנגקין הורה לרשויות המדינה לקצץ לפחות 25% מהדרישות הרגולטוריות. חודשיים לאחר מכן, אוהיו הצטרפה למגמה עם חוק חדש המחייב קיצוץ של 30% מכלל הרגולציות במדינה בתקופה של שלוש שנים.
באופן ברור ניתן לומר כי התנועה למען רפורמה ברגולציה צוברת תאוצה. אין שום סיבה שבוושינגטון ימשיכו למנוע מהאמריקנים רפורמות דומות גם ברמה הפדרלית. מעט היגיון בסיסי יכול לעזור למיליוני בני אדם לצאת ממעגל העוני, מבלי שנצטרך להדפיס או לבזבז דולר אחד נוסף.
פרופ' דסטין צ'יימברס הוא מרצה לכלכלה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סולסברי. הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
