כדי לקדם אג'נדת שמאל ממשלת בנט-לפיד דורסת את 'שומרי הסף' בלי לחשוב פעמיים. תזכורת חשובה לימין כשיחזור לשלטון
מערכת המשפט היא חלק בלתי נפרד מכל שיטת ממשל דמוקרטית, בה קיימת הפרדה בין רשויות אשר מאזנות אחת את השנייה. נשיא בית המשפט העליון שמגר, הסביר בבג"ץ רסלר את חשיבות הפרדת הרשויות בישראל:
…על ידי מניעת ריכוז היתר של הכוח באופן בלעדי בידי רשות אחת, מובטחת הדמוקרטיה ונשמרת חירותם של הפרט ושל הכלל…הביזור השיטתי והקונספטואלי של הסמכויות בין הרשויות, תוך השלטת עקרונות חוקתיים בדבר פיקוח ובקרה הדדיים…הם שיצרו את הבסיס בעל המרכיבים המשולבים החובקים את כל זרועות השלטון. כך נוצרת מקבילית הכוחות, המקימה ומייצבת את האיזון, שהוא תנאי לקיום החירות ולקיום תקינות הממשל על כל זרועותיו"
נקודות הממשק בין הרשויות נמצאו פעמים רבות במחלוקת, בהן כל אחד מהצדדים מנסה למשוך את הכוח לכיוונו. אחת כזו נוגעת בסוגיית היועצים המשפטיים, אשר מממונים על ידי הרשות המחוקקת והמבצעת, כדי להתמודד מול פרשנות הרשות השופטת. שאלות לגבי מעמדם, כוחם ותפקידם מעולם לא נקבעו בחוק, כאשר הצד השמרני טוען כי מדובר ביועצים ותו לא, ואילו הצד האקטיביסטי סובר כי מדובר ב"שומר סף" שתפקידו למנוע מהרשות לבצע פעולות החורגות בעיניו מ"סבירות" כלשהי.
מי שעוקב אחר עולמות הפוליטיקה והמשפט בעשור האחרון לא היה יכול להימלט מהכותרות: "פגיעה בשומרי הסף", "קץ הדמוקרטיה", "הסתה נגד מערכת המשפט" ועוד. בכל פעם שמישהו העז לערער על הייעוץ המשפטי, נקבצו להם אנשי המשפט כדי להגן עליו בכל מחיר. אם יפגעו בייעוץ המשפטי, כך הסבירו לנו, הרי שהמדינה תקרוס לאנרכיה. הטיעון הדמגוגי הזה שימש כדי לקעקע כל ניסיון מצד נבחרי הציבור לקיים משילות.
דוגמה מעולה לכך הוא 'חוק היועמ"שים' אותו יזם ח"כ אמיר אוחנה, ולפיו לשר תהיה אפשרות למנות יועץ המשפטי למשרדו כמשרת אמון, ולפטר אותו במידת הצורך. הצעת החוק הולידה אמוציות רבות בקרב האקטיביסטים, אשר הבינו כי הוא יפגע ביכולתם לשלוט בנעשה במשרדי הממשלה על ידי הגבלות משפטיות, ולמעשה יחזק את הרשות המבצעת אל מול הרשות השופטת. אינספור מילים כועסות נכתבו, והיועץ המשפטי לממשלה פרסם חוות דעת לפיה מדובר ב"פגיעה אנושה בשלטון החוק".
חוק נוסף שעורר סערה היה 'חוק ההסדרה', אשר עבר בכנסת למרות התנגדות הייעוץ המשפטי, אך נפסל בבג"ץ כאשר היועמ"ש מנדלבליט החליט על דעת עצמו לטעון נגד החוק, ובניגוד לעמדת הממשלה והכנסת. קצרה היריעה מלתאר את זעקות השבר שנשמעו אז בקרב תומכי האקטיביזם המשפטי – איך ייתכן שהכנסת מחליטה בניגוד לדעת היועצים?
האמת שהתרגלנו. תריסר שנות שלטון הליכוד הרגילו אותנו למעורבות קבועה של היועצים בהליכי החקיקה, וליכולת האקטיביסטים לשלוט בהחלטות נבחרי הציבור באמצעות המצאות כמו "מניעה משפטית" – מושג מעורפל וגמיש במיוחד, המשמש כעוד כלי מצד "שומרי הסף" בגזילת סמכויות נבחרי הציבור לקבל החלטות. מנגד, במשך שנים טענו שמרנים כי תפקיד הייעוץ המשפטי הוא כפשוטו – להעניק ייעוץ משפטי, ולא למנוע מנבחרי הציבור לפעול ולמשול. הרשות המחוקקת והמבצעת הן אלו המבטאות את רצון הציבור, בוודאי הרבה יותר מהקליקה הסגורה של "שומרי הסף".
בינתיים, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אומר על חקיקת "חוק הנאשם" כעת דברים ברורין ופשוטים: "זה מאוד בעייתי לחוקק הסדר מהסוג הזה בעת הנוכחית כשאנחנו דה פקטו מצויים בתקופה בחירות" pic.twitter.com/NDDFb1Kbz4
— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) June 26, 2022
והנה עידן חדש הגיע לעולם. בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות קמה ממשלה בה מפלגות שמאל נוטלות חלק משמעותי, מפלגות אשר קרובות בעמדותיהן לאלו של המיעוט השולט במערכת המשפט. וכך זכינו לפתע לחזות כיצד אין צורך יותר להקשיב ל"שומרי הסף", ועצתם היא רק עצה שאינה מחייבת.
רק בשבוע האחרון ראינו כיצד ממשלת ישראל החליטה להעביר חוק פרסונלי הנוגד את עקרונותיו הבסיסיים של שלטון החוק. מעבר לבעייתיות המוסרית בחוק המציע להעניש אדם בטרם הורשע בדבר, ורק בגלל שיועץ משפטי להגיש נגדו כתב אישום, קיימת בעייתיות קשה בעיתוי כאשר ישראל הולכת שוב לבחירות, וברור לכולם שהחוק מיועד למנוע מאדם ספציפי מלהרכיב ממשלה.
למרות התנגדות הייעוץ המשפטי להצעת החוק מהסיבות הברורות, החליטה הממשלה (כפי שעשתה במקרים שונים במהלך כהונתה הקצרה) להתעלם מן העצה ולקבל החלטה אחרת. כך קרה גם בדיוני ועדת החוקה בעניין ובעניין פיזור הכנסת, כאשר יו"ר הוועדה גלעד קריב מתעלם בבוטות מדברי היועצים המשפטיים.
ככלל, החזרת היועצים המשפטיים למקומם הטבעי כיועצים לא-מחייבים הוא צעד שצריך להתקבל בשמחה בקרב שמרנים, ואכן חלקם מברך עליו. אך אי אפשר להתעלם מהצביעות. כאשר היו ניסיונות לבצע צעדים דומים בממשלות ימין, קמה לה מיד מקהלת "קץ הדמוקרטיה", ואילו כאשר זה מבוצע משמאל נשמעת בעיקר דממה.
ושלא יהיו לכם אשליות, אנחנו יודעים היטב איך אותן זעקות מצד אנשי התקשורת ובכירי מערכת המשפט יחזרו ברגע שהימין יחזור שוב לשלטון. נותר רק לקוות שהפעם הוא ידע להתייחס אליהן בהתאם.
עו”ד יותם איל הוא מנכ”ל הפורום המשפטי למען ישראל
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הבעיה של הימין איננה הייעוץ המשפטי.
הבעיה שלו היא הממלכתיות והמחשבה שהשמאל והשמאלנים הם חלק מהאומה היהודית. ולא כך היא.
השמאל מאז תחילתו היה כוחני ולא בחל בשיטות מפוקפקות של איומים, בגידה, שיסוי והכפשה, ועירוב כוחות חיצוניים. וכל זה מתוך רצון לשמר את בסיס הכח שלו בכל מחיר.
עם אנשים כאלה לא ניתן לקיים חברה סבירה ומתוקנת.
וזה עוד בנוגע לשמאל של פעם.
השמאל הפרוגרסיבי והפרו-אגרסיבי דהיום הוא גרוע פי כמה ושואף לאנרכיה רבתי כשהוא לא בשלטון וביתר שאת כשהוא בשלטון.
הם לא צד לכלום. יש להתעלם מהם ומדרישותיהם ולהפוך כל החלטה שלהם מחדש.
זוהי מחימה על דמותה של החברה היהודית
ובמלחמה אין כללים!!!
השמאל יודע את זה.
הגיע הזמן שגם הימין ילמד.
תענוג של תגובה
כל מילה במקום.
יישר כח!
"ככלל, החזרת היועצים המשפטיים למקומם הטבעי כיועצים לא-מחייבים הוא צעד שצריך להתקבל בשמחה בקרב שמרנים, ואכן חלקם מברך עליו."-
כל זמן שהדבר נעשה באופן צבוע. ברור לכולנו מה יקרה כשהימין יחזור לשלטון ולכן אינני יכול להבין את המברכים.
מה שמוכיח את מה שטענתי מזמן: האיום משמאל אינו דיקטטורה אלא תיאוקרטיה חילונית.
שאלו את עצמכם: מי החונטה השולטת?
פוליטיקאים? כולנו יודעים כמה אכפת לשמאל מרצון העם.
בעלי ההון? אין קבוצה שסובלת מיותר רצח אופי והסטה מאשר הטייקונים. שמתם לב שמשפחות כגון רוקפלר ורוטשילד שומרים על פרופיל נמוך?
התקשורת? תשאלו את אברי גלעד (למשל) כמה הם מחויבים לתפיסה שאינה בשליטתם.
מערכת המשפט? עכשיו מתברר שגם אותה ניתן לכופף.
בעולם השמאל כולם עבדים מראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון ועד אחרון האזרחים. בעולם השמאל ישנה אידיאולוגיה השולטת בכל וכולם חייבים לציית לה באופן עיוור ואפילו אם זה אומר לרוץ לתהום.
כאשר הכללים והחוקים חלים רק על קבוצה אחת ומשתנים תוך כדי המשחק על מנת להבטיח את תבוסתה ברור שאין עניין יותר לדבר על שלטון החוק. זה מה שהשמאל עושה עכשיו גם בארה"ב. חברי הקונגרס של המפלגה הדמוקרטית הקימו ועדה מיוחדת על אירועי ה6 בינואר בעוד סנטורים ונציגים שלהם מסיתים את הבייס שלהם בגלוי וללא בושה להתפרעויות אלימות שמגיעות עד לבתיהם של שופטים, לרצח של שוטרים כאשר התובע הכללי לא מניד עפעף אבל כל כולו מגוייס לטפל בהורים שמרנים שמתנגדים לפוליטיזציה של בתי הספר כאל טרוריסטים. השמאל הופך את המערב לשיט הול ומדרדר את כל המוסדות הדמוקרטים לשפל המדרגה. הכל כאילו למען נשים ומיעוטים אבל בפועל חוץ מכח ושליטה מבחינתם כולם יכולים להפוך ל"קורבנות שלום".
רק "טעות אחת קטנה":
כל עוד לא מפרקים את מפלגת העליון
הבג"ץ יהפוך את ההחלטות למחייבות כפי שעשה בעבר.
ראה עניין ההפגנות שהיו "נשמת אפה של הדמוקרטיה" והפכו כהרף עין ל"מטרד לשכנים".
יש דרך הרבה יותר פשוטה. הממשלה צריכה להחרים דיונים שנוגעים לעתירות שהוגשו על ידי גופים שאין להם זכות עמידה ופשוט להתעלם מהפסיקות של בג״ץ במקרים הללו. כדי לאפשר את זה צריך להפריד בין בג״ץ לבין העליון שיושב כסמכות הערעור העליונה במשפטים התפורים לפוליטיקאים כמו שצריך להפריד בין היועמש והתביעה הכללית.
אנונימי, בדיוק כך!
אגב, ישנה עוד סיבה חשובה להפריד בין בית המשפט העליון לבג״ץ:
בית המשפט העליון צריך לשפוט כלומר לברר את העובדות של העבר ולהסיק מהן את הצדק.
בג״ץ(שאת שמו צריך לשנות) אמור להיות חלק מרשויות השלטון ולהנהיג כלומר לשקול את ההשלכות של כל החלטה מבחינת האינטרס הלאומי. וזה אומר להסתכל אל העתיד.
אלו שתי דרישות שונות הדורשות אנשים שונים.
לא במקרה המקום הבעייתי ביותר כיום הוא בית המשפט העליון-בג״ץ, יש שם הרבה אנשים שהם שופטים מעולים(ולוכיח הרזומה שלהם) אבל הם מנהיגים גרועים.
הבעיה היא כמובן בעליון.
היות ובמידה תהיה זו ממשלת ימין – מיד נציג הועד התורן לדמוקרטיה ליברלית של חזיות פלורליסטיות ירוץ לעליון וזה האחרון יזכר מיד שהיעומ"ש לממשלה אינו יועץ משפטי אלא אל משפטי ובמידה והממשלה תתעלם מדעתו/ה, תראה לנו כנופיית הגלימות איך השמש תתחיל לזרוח בצפון ולשקוע במזרח – והם לא יחזירו את השמש למסלול הקבוע, עד שישראלים לא יקיימו את כל המצוות שאלילי המשפט ציוו אותם.
הפתרון גם פשוט – להעמיד את השופטים לבחירה. שופט שהציבור הישראלי רואה שפסיקותיו הגונות – יכהן 2 קדנציות לכל היותר ונציג מר"צ בגלימה, יחזור עם מר"צ לביתם בטהרן (גם בטהראן יש רשות נבחרת שמחוקקת חוקים אך אייטולות המשפט שם, מחליטים איזה חוק באמת יקויים ולאיזה יעוץ משפטי, לרשות הנבחרת כדאי להקשיב – אם מר"צ והסניף שלהם בעליון, מתנהגים כמו בטהרן – אז אין שום בעיה עם מה שכתבתי, היות ובטהרן יש דמוקרטיה נוסח מר"צ).
אין דבר כזה במשטר דמוקרטי – סמכות ללא אחריות. רשות שופטת עצמאית מאזרחי מדינתה, יש רק בטהרן. גם מינוי לנצח להחליט לעם מה נכון ומה לא, יש רק לאייטולות בטהרן.
"ברגע שהימין יחזור שוב לשלטון" – מי זה "הימין"? מי יהיה בראשות השלטון הימני? האם ראש הממשלה יהיה סמוטריץ'? או אולי בן גביר? או ששוב נחזור לתקופת מאחז העיניים שיעשה ההיפך מדברי המאמר, זה שטוען שהוא ימין (ואפילו עשה ספין ימני בעזרת אמסלם) אבל בפועל נוהג כשמאל רך?
לא סתם במאמר זה, ובמאמרים רבים אחרים, המועמד להנהיג את "הימין" מוסתר מעיני הציבור שקורא את המאמר. אפילו המועמד הנסתר כבר מודע שציבור הבוחרים לא מעוניין בו. הרי לא סתם מצביעים רבים, שבעבר הצביעו למפלגות ימניות או כאילו ימניות, הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות של שני שקרנים שהבטיחו שהם ימין מלא מלא כי המועמד הנסתר, מאחז העיניים, כבר נמאס עליהם. 12 מנדטים איבד הימין בגלל מאחז העיניים. 12 מנדטים שיחזרו לימין אם המועמד הנסתר יפרוש מהחיים הפוליטיים.
אגב, תודה לאל שאחד השקרנים הנ"ל גילה את פרצופו האמיתי כבר בממשלה הנוכחית. אם היה פועל בכנסת הזו לממש את רצון בוחריו על חשבון השמאל, בבחירות הבאות הליכוד היה יורד למספר חד-ספרתי של מנדטים, והשקרן היה מממש את מדיניות השמאל ללא הפרעה והתנגדות, בטח ובטח מצד בוחריו התמימים.
התרגיל שמאחז העיניים עשה בעזרת אמסלם רק מוכיח שהוא לא השתנה. שקרים, רמיה, הונאה, הבטחות שוא, והתחזות לימין, אלו רק חלק מהכלים שבהם משתמש השמאל כדי להשתלט ולמשול בציבור.
הגיע הזמן שבוחרי הליכוד יבחרו במועמד ימני אמיתי. אבל הצפיות שלי גבוהות מדי.
או שתתפקד לליכוד ותבחר במי שאתה רוצה
או שתפסיק עם השקר הלעוס
בכל מקרה מומלץ להגיב עניינית
"המנהיג" שאתה רומז עליו בתחכום של ילד בגן לא מוזכר במאמר, המאמר לא מדבר עליו ואין לו שום קשר למאמר – ובכל זאת התגובה הראשונה (והיחידה) שאתה מסוגל לפלוט מפיך היא – "אבל ביבי".
אתה קם ביבי, ישן ביבי, אוכל ונושם ביבי. ברכותי – אתה הביביסט האולטימטיבי.
לאנונימי הראשון:
א – מההצעה שלך מובן שאני לא חבר ליכוד (הרי לא היית מציע לחבר ליכוד להתפקד לליכוד, לא?!) מהיכן אתה יודע שאני לא חבר ליכוד?
ב – סיום התגובה שלך סותר את התגובה עצמה. אתה ממליץ להגיב ענייינית בזמן שאתה לא מגיב עניינית. המממ….
לאנונימי השני:
א – המאמר לא מדבר על נתניהו, אלא על חזרת הימין לשלטון. אז מי זה בדיוק הימין? מי ינהיג את הימין? סתם לזרוק לאויר משפט חסר תועלת זה לא בדיוק חכם. מדבריך אני מבין שאתה דוגל בשיטתו של אילן אוסטפלד, יועץ התקשורת של כחול לבן "תצדיעו ותסתמו חצופים"? כלומר אסור להביע ביקורת, אסור לשאול שאלות, אסור לדרוש מנהיג אחר, אסור לנסות להבין מה יהיה בעתיד, וכו'.
מה אומר לך, או שאתה שמאלני, או שאתה מסוג הימנים שאסור שיהיו קרובים לשלטון. יש כמובן ימנים בריאים בנפשם, אלו שלא מעלים על דעתם להשתיק ימנים אחרים.
ב- ב"ה יש לי מספיק מה לעשות בחיים. אבל הדאגה לשלום היהודים במדינת ישראל, וסיכון שלומם ובטחונם תחת הנהגת נתניהו, הם אלו שמטרידים אותי. אני מבטיח לך שכשנתניהו יפרוש מהפוליטיקה ויהיה רחוק מכל אפשרות השפעה במדינת ישראל, לא אהיה מוטרד ממנו יותר. לא רק אני, אלא גם רוב היהודים במדינת ישראל (בכל זאת, רוב היהודים בחרו במועמדים אחרים).
נראה שטרדותיך ימשכו עוד זמן רב.
תנחומיי
שלומם וביטחונם של היהודים בארץ ישראל לא מעניינים אותך? מה שחשוב בעיניך זה שנתניהו ימשיך להנהיג את מדינת ישראל, אפילו במחיר של פגיעה ביהודים?
תשמע, אתה נכס למצביעי השמאל.
הייתי מציע לך לנצל את הזמן ללמוד קצת לוגיקה. איש הקש שלך חלש במיוחד ובעיקר מאוד לא מקורי.
לא סתם במאמר זה, ובמאמרים רבים אחרים, המועמד להנהיג את "הימין" מוסתר מעיני הציבור שקורא את המאמר?
ובכל המלל שלך כתבת מי זה "מועמד ימני אמיתי"?
מי שלא מקיים בעצמו, את מה שהוא דורש מאחרים, לא יכול לכתוב על ציפיות.
כולם מכירים את המועמדים, וכולם מכירים את נטיית האתר הזה.
אתה מתווכח עם עצמך וזה מביך.
נער הייתי וגם זקנתי, כשהימין יחזור לשלטון (אני מקווה) הוא לא יעז לפגוע כבל אלה שפגעו בו.הטעות הזו חוזרת עוד מימי בגין ז"ל. בג"ץ בסיוע העמותות והתקשורת ימשיך לשלוט פה. הלוואי שאני טועה