פניה למבקר: חקור את טענות סעדה נגד מח"ש והפרקליטות

ח"כ לשעבר עמית הלוי דורש לבדוק את החשדות לטיוח מצד ראש מח"ש בר מנחם והמשנה לפרקליט המדינה בן ארי: "תופעה שחרגה מזמן מכשל נקודתי"

סגן ראש מח"ש לשעבר סעדה והמשנה לפרקליט המדינה בן ארי | צילום מסך

חבר הכנסת לשעבר עמית הלוי (ליכוד) פנה אתמול למבקר המדינה בבקשה דחופה לפתוח בחקירה, בעקבות "חשדות חמורים לכאורה" העולים לטענתו מ"דרכי פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים והעומדת בראשה עו"ד קרן בן מנחם ושל המשנה לפרקליט המדינה הגב' ליאת בן ארי". בשיחה עם 'מידה' אמר הלוי כי "ציבור רחב מצפה שמבקר המדינה יפתח ללא דיחוי בבדיקה מקיפה על הכשלים המערכתיים החמורים במח״ש ובפרקליטות, עליהם העיד עו"ד משה סעדה". לדבריו, "אחרי כזו עדות מבפנים, המלמדת על חשדות מעשים פליליים לכאורה, אין דרך אחרת למעט חקירה יסודית כדי להשיב את הצדק ואת האמון הציבורי במערכות אכיפת הצדק".

הפניה הגיעה בעקבות חלק מהטענות אותן העלה לאחרונה סגן ראש מח"ש לשעבר משה סעדה, והפרטים אותם חשף בנוגע להתנהלות בכירי המשטרה, מח"ש והפרקליטות. בהקשר זה כתב הלוי למבקר המדינה כי הפרטים אותם חשף סעדה "הם כה חמורים ולא מאפשרים מבחינה ציבורית מעבר לסדר היום, ללא בדיקה רצינית ומקיפה על ידך".

המכתב מונה חלק מן הטענות אותן העלה סעדה, וביניהן חשד כי "עברות פליליות של חוקרים בכירים במשטרה הוסתרו על ידי המשטרה והושתקו על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, למרות שהעניין הובא לידיעתם מספר פעמים". כמו כן נטען כי "פעולות חקירה פסולות שנעשו בתיקי רוה"מ דאז נתניהו, זכו להתעלמות מכוונת ומוצהרת ממי שהייתה ראש מח"ש ואחראית לטפל ביד קשה בדיוק במקרים מסוג זה".

על פי טענה נוספת של סעדה המובאת במכתב, "ראש מח"ש אף מנעה השגת מידע מודיעיני כלפי בכירים בצמרת המשטרה והעניקה בפועל חסינות מלאה לבכירי המשטרה, תוך כדי שהיא מפירה את האמון שנתן לה הציבור למילוי תפקידה". כאשר בכיר במח"ש אשר "נחשף להתנהלות פלילית זו" פנה אל המבקר, נטען כי "זכה למכתב אזהרה של ראש מח"ש לבל יעז להעביר חומרים אלו לגורמי חוץ".

חשד נוסף העולה מטענות סעדה מצביע על כך ש"המידע הנ"ל הועבר בזמן אמת למשנה לפרקליט המדינה הגב' ליאת בן ארי, שבחרה אף היא לצופף שורות, להרחיק את הפעולות החמורות הללו מאור השמש ואולי חמור מכל להסתיר אף מבית המשפט את העוולות הללו, ששימשו חלק מהתשתית לתיקים כנגד רוה"מ לשעבר".

בפנייתו למבקר מבקש הלוי לבחון בין היתר "נהלי פתיחה וסגירה של חקירת שוטרים במח"ש ובפרקליטות המדינה", ובמיוחד את השאלה "כיצד ומאילו שיקולים מקודמות חקירות של חשדות כנגד שוטרים שעה שאחרות זוכות להתעלמות". בנוסף הוא מבקש לבצע "בחינה מעמיקה של הדרך שבה טופלו במח"ש ובפרקליטות חשדות מוצקים כנגד בכירים במשטרה, אשר לכאורה הושתקו משיקולים בלתי כשרים". בהקשר הזה מזכיר הלוי פרשות כמו "חקירת תנ"צ ריטמן, ניגוד העניינים של החוקר רוטנברג ואחרים".

לסיכום כותב הלוי כי "מדובר בתופעות שחרגו מזמן מכשל נקודתי או מקרה פרטני מסוים". לדבריו, "המקרים הבלתי פוסקים מלמדים על תופעה שחייבת להיעקר מן השורש ומטילה צל כבד על ישראל כחברה חופשית וכמדינה דמוקרטית".

https://youtu.be/bAEJj0V8u7k

כזכור, סגן ראש מח"ש לשעבר משה סעדה חשף לפני כשלושה שבועות בראיון לעמית סגל כי חשדות חמורים לשיבושי חקירה וטיוחים בצמרת המשטרה והפרקליטות, בין היתר במקרים כמו פרשת ההטרדה המינית בה היה חשוד ניצב רוני ריטמן, ופרשת אום אל חיראן.

בהמשך פרסם סעדה גילויים נוספים לגבי התנהלות רוני אלשיך מול היחידה לחקירות שוטרים, ובין היתר טען כי המפכ"ל לשעבר "עשה ככל יכולתו כדי להחליש את המחלקה" ו"בשל אינטרסים פוליטיים מהלכיו זכו לאתרוג מצד הפרקליטות".

לדברי סעדה, "ניצן ואלשיך מנעו ממח"ש להגיע לחקר האמת בחקירות הנוגעות לחוקרים בתיקי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ובכך יצרו עיוות דין חמור. ההתנהלות האמורה של השניים גרמו לפגיעה בחברה הישראלית, לשיסוי בין חלקיה, לפגיעה באמון הציבור ולערעור היציבות של המערכת החשובה כל כך".

לפני כשנתיים הגיש סעדה עתירה לבג"ץ בה טען להתערבות בעייתית של פרקליט המדינה לשעבר ניצן והמפכ"ל לשעבר אלשיך בענייני המחלקה לחקירות שוטרים כולל התנכלות כלפיו באופן אישי בשל מילוי תפקידו. בין היתר נכתב בעתירה כי במהלך כהונתו כסגן ראש מח"ש היה סעדה "קורבן להתנהלות קשה, דורסנית ויתכן שאפילו פלילית מצדו של אלשיך", אשר לדבריו "ראה במח"ש גורם המפריע למשטרה ופעל שלא כדין נגד מח"ש ובאופן אישי נגד בכיריה".

https://youtu.be/8UN786pye7M

מי שהיה ראש מח"ש באותה עת, אורי כרמל, פרסם שבוע שעבר טור בעיתון 'הארץ' בו התייחס בפירוט לפרשת אום אל חיראן, ובין היתר טען כי מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך ופרקליט המדינה דאז שי ניצן פעלו לכאורה כדי לטייח את האמת בנוגע למה שהתרחש בשטח.

על פי כרמל, בידי גורמים שונים הן במשטרה והן במשרד המשפטים היו ראיות לכך שהאירוע באום אל חיראן בו נדרס למוות השוטר ארז עמדי לוי ונורה למוות נהג הרכב יעקוב אבו אל-קיעאן לא היה פיגוע, אלא "לכל היותר תאונה או תקלה מבצעית", וזאת בניגוד לקביעת המפכ"ל אלשיך מיד לאחר האירוע.

בכל הנוגע להתנהלות פרקליט המדינה בפרשה, כרמל טוען כי הימנעותו של ניצן מקבלת החלטה חותכת לגבי חפותו של אל-קעיאן הותירה על כנה "את הכתם על שמו", וזאת בניגוד ל"המלצות הדרג המקצועי כולו" בנוסף ל"מבחנים המשפטיים המקובלים והנוהגים, הקבועים גם בהנחיות פרקליט המדינה עצמו".

כאשר הנציב רוזן ביקש מכרמל ומח"ש להציג את עמדתם בעניין בחודש ספטמבר 2020, ניצן התנגד ולמעשה מנע את המהלך בטענה כי הסוגיה מתבררת בבית המשפט. אלא שעל פי כרמל, הפרקליטות בראשות ניצן "בחרה מטעמיה" להתעלם מחוות הדעת אותה חיבר עבור רוזן ולדבריו מפריכה לחלוטין את גרסת אלשיך על בסיס מידע מהשטח וממצאי השב"כ, ולא הציגה בפני השופטים את מכלול הראיות ובתוכן חוות הדעת המפורטת.

פנינו למשרד המשפטים בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. ה״פגיעה בחברה הישראלית״, וה״שיסוי בין חלקיה״ הם בדיוק המטרה. קרנות שמאל עולמיות, כמו קרן ואקסנר, אלה שדואגות למלגות ולמכוני ״המחקר״ ואלה שמספקות כנראה את המודיעין הכוזב (או כזה שמוצא מהקשרו) על אנשי ימין כמו גל הירש, הם אלה שקובעים בסופו של דבר מי ישאר במערכת ומי יסולק ממנה. הגיע הזמן שנכיר בעובדה שההתפוררות של החברה הישראלית לא מטרידה את מי ששם לו למטרה להרוס, לא רק את מדינת ישראל, אלא את המערב כולו.
    אם למבקר המדינה היה אכפת מכל הדברים הללו הוא היה מפרסם את הדוח על הבחירות בזמן אבל הוא מעדיף לחכות, מכיוון שאם הוא לא יכנע לשמאל, לא ידאגו לו אחרי הפרישה לתפקיד יוקרתי על חשבון משלם המיסים כמו שדאגו לשי ניצן ולמנדלבליט. כל אחד דואג לעצמו מפני שהאנשים בצמרת הבינו שהמצב ממילא כבר לא הפיך.

    1. הפיך הפיך.

      השאלה היא, כמו תמיד (עם כל הצער), מה המחיר. גם את קודמיהם של הבולשביקים הנוכחיים, זרקו לפח. עם כל הצער, לא לפני שרצחו מליונים. בשם השלום כמובן.

      (זו לא ציניות. כל מי שלמד היסטוריה אפילו ברמה של ב"ס תיכון, יודע ש**כל** התעמולה בברה"מ דיברה על אחווה ושלום – ציטוט מדויק להפליא [כ-100 שנים לפני!] של סמולנינו, אשר את שיאי רצחנותם עבור פרסים מאוסלו, כינו "שלום עם קורבנות")