טיבי ועודה שוב מועלים באמון הציבור שבחר בהם

ערביי ישראל זקוקים להנהגה שמקשיבה לאזרח הערבי ולא למודיעין הפלסטיני

חברי הכנסת טיבי ועודה ויו"ר הרש"פ עבאס | דוברות הכנסת, צילום מסך

על פי דיווח של מוחמד מג'דאלה ביום שישי האחרון בחדשות 12, ראשי הרשימה המשותפת, ראשי הרשימה המשותפת נפגשו בחשאי ברמאללה עם ראש המודיעין הפלסטיני מאגד פרג', בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל.

על פי הדיווח, פרג' הנחשב למקורב מאוד לאבו מאזן, הציע בשתי פגישות שונות לחברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי "לצרף מחדש את רע"ם למשותפת כדי להעלות את אחוז ההצבעה בחברה הערבית", כמו כן כדי "למנוע מנתניהו 61 מנדטים להקמת ממשלה בראשותו".

מדובר בצעד חמור ומסוכן, לא רק להקמה אפשרית של ממשלת ימין בראשות נתניהו, אלא באופן רחב ויסודי הרבה יותר. מן הסתם, ניסיון ההתערבות הבוטה הזה לא ייעצר רק בסוגיית 'כן או לא ביבי'. מבחינת ראשי הרשימה המשותפת, כל האמצעים כשרים ומותרים כל עוד הם משרתים את מטרותיהם האישיות, שבאות כמובן על חשבון האזרח הערבי במדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. שאלת טובת המדינה בכלל לא עומדת אצלם לדיון.

אז מה הם בעצם רוצים? מי שמקשיב לדברי הקבוצה החתרנית וצופה בפעילותם בכנסת ומחוצה לה, לא יתקשה לזהות את הנקודות העיקריות:

1.מדינת ישראל היא "אפרטהייד" אפל וגס.

2.צבא ההגנה לישראל כובש וראוי לגינוי.

3.משפחות הרוצחים והמחבלים ראויות לתמיכה וביקורים

4.ייצוג 'הבעיה הפלסטינית', לפעמים יותר ממנהיגי הפלסטינים בעצמם.

5.חיזבאללה וחמאס, ושאר ארגוני הטרור, הם למעשה תנועות שחרור לאומיות

6.התנגדות לכל סממן ריבונות בקרב המגזר הערבי, כמו למשל הקמת תחנות משטרה.

7.הסכמי השלום עם מדינות ערב בזויים ויש להתנגד גם להם.

8.סירוב מוצהר וקולני לגינוי הטרור ורצח חפים מפשע.

9.יצירת מתחים מול הציבור והממסד הישראלי על בסיס יומיומי, כאשר אפילו אירוע כמו הלוויית ראש הממשלה והנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל נוצל בציניות לעוד פרובוקציות.

הרשימה עוד ארוכה כמובן, וככל שהיא מתארכת נראה כי הסיכוי של ערבי ישראל לזכות לייצוג ראוי מתרחק ביחד איתה. עבור פוליטיקאים כמו עודה וטיבי, הציבור הבוחר בהם ואותו הם אמורים לשרת, נמצא תמיד בתחתית סדר העדיפויות.

במקום לעסוק בבניית גשרים וקשרים עם הרוב היהודי ועם השלטון, אנחנו עדים למרבה הצער לניסיון מתמיד לשרוף כל גשר עם הציבור והמדינה. טיבי, עודה וחבריהם יודעים היטב כי חיזוק החיבור בין המגזר הערבי ליהודי, עידוד ההשתלבות וחיזוק תחושת השייכות למדינה אולי יעזרו לשפר את המצב במגזר, אבל בוודאי יפגעו בכוחם הפוליטי שלהם עצמם.

זו גם הסיבה שהם הציבו את בנימין נתניהו כמטרה עיקרית. במהלך כל שנותיו בראשות הממשלה, נתניהו הושיט יד לציבור הערבי, עודד השקעות ותוכניות פיתוח וראה באזרחים המתונים שותפים לשילוב וצמיחה. אלא שהוא בחר לעשות זאת תוך עקיפת חברי הכנסת הערבים ופניה ישירה לציבור, מה שכמובן מוציא מן הדעת פוליטיקאים ציניים כמו טיבי ועודה.

מנגד, גם במגזר היהודי וברבים ממוסדות השלטון חייבים לגלות עניין רב יותר במתרחש במגזר הערבי. כדי שערביי ישראל יוכלו להשתחרר מן האפרטהייד האמיתי, זה שחברי המפלגות הערביות גוזרים עליו, חייבת לקום חלופה שפויה ודמוקרטית, שתייצג באמת את צרכי הציבור הערבי.

אנחנו לא זקוקים לשליחי ציבור אשר בזמן בו הציבור שלהם מתבוסס בגל אלימות ורצח, קוראים דווקא לשוטרים ערביים להשליך את הנשק. ואנחנו בוודאי לא זקוקים לקומץ פוליטיקאים שעבור הישרדותו הפוליטית פונה לעצה מבכירים ברמאללה ומעניק להם זכות התערבות בבחירות בישראל. אנחנו צריכים הנהגה ערבית שמקשיבה לאזרח הערבי, ולא למודיעין הפלסטיני.

התערבות חמורה זו מחייבת גינוי חריף מצד כל ראשי המערכת הפוליטית בישראל, כי אם לא נעצור אותה עכשיו המצב רק ילך ויחמיר. אם אבו מאזן ואנשיו יצליחו לקבוע את זהות ראש ממשלת ישראל, מה השלב הבא? קביעת זהות שר הביטחון? הרמטכ"ל? או שאולי פשוט ניתן לחברי המשותפת ולראש המודיעין הפלסטיני לקבוע מי יעמוד בראש המודיעין הישראלי.


נאיל זועבי הוא תושב כפר נין, מנהל בית ספר לשעבר, מחנך ואיש שלום. ספרו 'ערבי בשביל ישראל' ראה אור לאחרונה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. אם הערבים בחרו באותם נציגים, והנציגים פעלו באופן מסוים שלדעת כותב המאמר פוגע במצביעים עצמם, אז או שהמצביעים הערבים אינם ברי דעת (וזו לשון עדינה) או שהם מעוניינים שהנציגים שלהם יפעלו באופן הנ"ל.
    אם הערבים אינם ברי דעת, אז מה אכפת לנו מההצבעה שלהם?
    ואם הערבים במודע ובכוונה תחילה מצביעים עבור טיבי ועודה, מה תעזור לנו, היהודים, ההצבעה של הערבים?

    אדרבה, ההצבעה של הערבים לטובת שונאי ישראל דוקא מועילה לציבור היהודי, בדרך עקיפה. תראו מה קורה בעולם המערבי (במיוחד בארה"ב) עם ההתבוללות. את זה אנחנו לא צריכים ולא רוצים פה בארץ ישראל. עדיף לנו שהערבים יעשו הכל כדי להשניא את עצמם עלינו, כי כך נשמור מהם מרחק ולא נתבולל בהם. מהזוית הזו, דוקא כותב המאמר מזיק ליהודים יותר מאשר טיבי (שאגב פועל הרבה תחת סמכות ממשלות ישראל כבר 40 שנים בעניינים שהממשלות לא רצו לפרסם. לכן הוא לא הואשם בעבירות פליליות מסוימות).

  2. זה מנהיג הטרוריסטים הוא לא פרטנר לשלום וליציבות במדינה נקודה

  3. נאיל שלום, מה אומר הציבור המוסלמי בישראל על מאמר זה?
    חשוב למגזר היהודי לקבל את הפרספקטיבה.

  4. העובדה היא שלמפלגות הללו יש תמיכה רחבה בעוד לקולות מתונים כגון אנט חסכיה וכותב המאמר יש כל כך מעט תמיכה שהם מעדיפים לרוץ במפלגות קיימות מאשר לנסות להקים תנועה עממית מגזרית מתונה חדשה ואפילו אז לא מצליחים להביא מספיק קולות כדי לעבור פרימריז.
    מצד שני, הופעת אנשים כאלה אומרת לנו שישנה מגמת שינוי ברחוב הערבי גם אם היא עדיין בחיתוליה.
    ולכן השאלה אינה האם יש מחאה נגד המפלגות הערביות הקיימות אלא מה נעשה כדי לעודד את ההתמתנות. ולתת הישגים לקיצונים זו בטח לא הדרך.

  5. איזה אמון, ואיזו מעילה?
    מבט אחד קליל לרוב המוחלט של מדינות ערב יגלה את אותה התמונה העגומה – "מנהיגי" אותן מדינות מנצלים את מעמדם כדי להתעשר על חשבון האוכלוסיה. זה לא נולד בוואקום, אלא זה תוצר של תרבות פוליטית ואזרחית מקולקלת, שלא נוצרה אתמול. ולכן הרוב המוחלט של מדינות ערב הן נחשלות. ומכיוון שאחת מהתופעות האיומות ביותר של אותה תרבות קלוקלת היא חוסר נכונות כמעט מוחלטת לקחת אחריות, ואף לחסל כל מי שמנסה לעשות זאת, הרי שדינם נחרץ.
    כבר 1000 שנה שאנחנו רואים את עמי המזרח התיכון נאנקים תחת העול הזה, ולא מתעוררים להבין שזה נגרם בגללם. כל עוד הם ימשיכו להאשים אחרים, להשתיק ביקורת עצמית, להגיב באלימות פנימית וחיצונית לכל אתגר אמיתי או מדומיין – הם יישארו במקום.
    ואני גם לא מצליח להבין את היחס הפטרוני כלפיהם, כאילו שאנחנו או מישהו צריך להציל אותם מעצמם, כאילו שהם אובייקטים ולא סובייקטים, אנשים מבוגרים עם היכולת והזכות לבחור. העובדה שהם בוחרים משהו שפוגע בהם עדיין לא נותנת לנו את הזכות להתערב. מה שכן, במקום שבו הבחירות שלהם פוגעות גם בנו – שם עלינו להתגונן, כמובן. אבל אלו מקרים שונים בתכלית.
    זה לא התפקיד שלנו לתקן אחרים. על כל אחד מוטלת האחריות לתקן את עצמו קודם כל. ומי שממשיך לנסות לתקן אחרים – הוא גם מתנשא וגם נידון להכשל. המקסימום שאפשר לנסות לעשות הוא לפתוח קצת את הראש, לשאול שאלות נוקבות ולגרום לאחרים לחשוב. אבל אנחנו לא צריכים ולא יכולים לשנות אחרים.

  6. הערבים שגרים בארץ ישראל צריכים לעבור לירדן או מצרים. שמה בין אחיהם לדת ולתרבות הם יוכלו לחיות בסביבה מוכרת.
    אנחנו היהודים לא רוצים דו קיום עם אף אחד ומעדיפים לחיות את חיינו לבד.
    ב2000 השנים האחרונות התעמרו בנו בכל מדינה שחיינו בה, למדנו מזה שעדיף לחיות לבד בלי כאבי ראש.
    אז שיתכבד הכותב הלא נכבד בעליל,יארוז את פקלאותיו ופאייכלה לאיזה שיטהול איסלמי.

    המפלגות הערביות עושות שירות דב לערבים אך עושות שירות יקר מאוד ליהודים שמבינים שאין פתרון אחר מלבד טרנספר.

  7. מיליוני בוחרים רוצים מדינה לכל תושביה.
    אין מנוס, על מנת לשמור ישראל ליהודים –
    כל ערבים מקומיים חייבים לקבל אזרחות לא ישראלית.
    *
    הבחירות לא ישנו דבר.
    רק החלפת אזרחות אצל 2 מיליון ערבים – תחזיר יציבות.
    *
    מיליוני ערבים לא יתנו לנהל ישראל כמדינה יהודית.
    למזלנו כל ערבים מקומיים זכאים לבחור ממשלה ברמאללה.
    *
    הניסוי נכשל. . מדינה יהודית-ערבית תתפרק בהכרח.
    כל ערבים ממערב לירדן (6.5 מיליון איש) זכאים לאזרחות אחידה
    של מדינתם ובירתה – רמאללה.
    *
    כל ערבים מקומיים ישלמו מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי – ברמאללה.
    זה יגרום להתנתקות מן הערבים הפלסטינים: כלכלית, אזרחית ופיזית.
    *
    דחוף!
    מעבירים המוסד לביטוח הלאום הערבי מירושלים לרמאללה.
    הערבים יעזבו ישראל רק לאחר שנפסיק לשלם ג'יזיה לעם זר.
    היהודים לא חייבים לערבים אף שקל אחד.
    דמי מחיה, תעסוקה, רפואה, חינוך, קצבאות וכו'
    6.5 מיליון ערבים מקומיים יבקשו ברמאללה ועזה ולא בירושלים.
    *
    מי רוצה להכפיל נוכחות מפלגתו בכנסת ?
    תארגנו משאל עם על הפרדה מעם זר על פי עיקרון:
    שני עמים – שתי אזרחויות שונות.
    *
    יוצאים מן המבוי הסתום
    >
    משאל עם נוסח:
    ליהודים – אזרחות ישראלית,
    לכל ערבים מקומיים – אזרחות מדינתם –
    – יעצור בחירות אינסופיות וישמור ישראל ליהודים.
    *
    לאחר משאל עם על הפרדת היהודים מן הערבים
    על בסיס שתי אזרחויות שונות,
    כל ערבים מקומיים ישלמו מס הכנסה, מס בריאות ומס ביטוח לאומי – ברמאללה.
    אף ערבי לא יגורש מביתו, אך הבטחת הכנסה, קצבאות למובטלים וזקנים,
    ביטוח בריאות וכו' – הם יבקשו ברמאללה.
    *
    עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הערבית.
    בהדרגה כל 6.5 מיליון ערבים מקומיים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין,
    קלקיליה, טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
    *
    רוב היהודים נגד מדינה משותפת עם הערבים.
    הקואליציה שתגשים רצון העם תקבל יותר מ-80 מנדטים.