ויתורים בלבד: פייסנות מול איראן היא מתכון לאסון

מן הרגע בו נכנס מחדש לבית הלבן כנשיא, מדיניותו של ג'ו ביידן כלפי איראן עסקה בעיקר בוויתורים וכניעה. עד כה, היא כוללת צעדים כמו עצירת חלק מסנקציות הטרור על תנועת החות'ים הנתמכת בידי איראן, ואז הסרתה כליל מרשימת ארגוני הטרור; העלמת עין ממשלוחי נפט איראניים לוונצואלה, סין, סוריה ולבנון, תוך הפרת הסנקציות האמריקניות; יחד עם התעלמות מוחלטת מהרדיפה האכזרית של מתנגדי משטר באיראן, מהברחות נשק לתימן ומהמזימה להתנקש בבכירים אמריקנים.

בנוסף לכל אלה, מידע חדש שהודלף מאיראן עצמה ופורסם על ידי ערוץ Iran International, חשף כי ממשל ביידן אף ביצע ויתורים נוספים במטרה להחיות את הסכם הגרעין, כאלו שלא נחשפו עד כה לציבור. על פי הדיווח, "ארה"ב מבטיחה כי הסנקציות נגד משמרות המהפכה לא ישפיעו על חברות וסקטורים אחרים באיראן. כלומר: חברת פטרוכימיה למשל לא תסבל מסנקציות אמריקניות גם אם היא עושה עסקים עם משמרות המהפכה".

בבית הלבן מתפארים בכך שהאייתוללות הסכימו לוותר על אחת מדרישותיהם העיקריות: הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. אלא שמצב בו חברות אחרות הקשורות למשמרות המהפכה יהיו חופשיות להמשיך לעשות עסקים תחת הסכם הגרעין, הופך את שאלות הגדרת ארגון הטרור ואת הסנקציות בכלל לקוסמטיות בלבד.

משמרות המהפכה ממלאים תפקיד עיקרי כמעט בכל סקטור תעשייתי באיראן, כולל בתחומי האנרגיה, הכרייה, התקשורת התובלה והבנייה. במרבית הסקטורים האלה קיים איסור על תחרות מצד חברות פרטיות, מהסיבה הפשוטה שככל שהכלכלה האיראנית סגורה יותר, ככה קל יותר למשמרות המהפכה לשלוט בה.

כתוצאה מכך, כל צמיחה כלכלית מחודשת של התעשייה האיראנית תוביל ישירות לרווחים עבור משמרות המהפכה והצבא, ובעקיפין גם עבור רשת ארגוני הטרור הנתמכים בידי טהרן בכל רחבי המזרח התיכון. מכיוון שכלכלת איראן נשלטת ברובה על ידי המדינה או משמרות המהפכה, כל הכנסות נוספות ככל הנראה יתועלו לטובת הממסד וראשיו ולא לטובת האזרחים.

הוויתור הקריטי הנוסף עליו דווח הוא זה אשר במסגרתו "המשתתפים מציינים את מחויבותו המלאה של נשיא ארה"ב לשוב להסכם הגרעין, כל עוד איראן נותרת מחויבת להסכם". ככל הנראה, מטרת הניסוח היא להבטיח כי כל נשיא אמריקני עתידי יהיה מחויב להמשיך ביישום ההסכם. אך מדוע שארה"ב תסכים להבטיח את יישום ההסכם, כאשר הוא אינו נחשב אמנה מחייבת שאושרה בידי שני שלישים מהקונגרס, כפי שנדרש בחוקה? במילים אחרות, הניסיון של הנשיא הנוכחי לחייב נשיאים עתידיים בקיום ההסכם הוא בניגוד לחוק.

בנוסף ועל פי הדיווחים, ממשל ביידן הבטיח לאיראנים כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תעצור את החקירה שפתחה בנוגע לפעילות צבאית אסורה בחלק ממתקני הגרעין החשאיים באיראן, חקירה עמה טהרן סירבה לשתף פעולה באופן מלא עד כה. ואם כל הוויתורים האלו לא הספיקו, דווח כי תנאי נוסף להסכם החדש יהיה כי רק דו"ח מטעם סבא"א יהיה יכול להפעיל את סעיפי ה-snap-back שיטילו מחדש חלק מהסנקציות.

כל אלה מסמנים על כיוון גרוע הרבה יותר מההסכם של 2015. ראשית, ובניגוד להסכם הקודם, כעת ארה"ב או מעצמות אירופה לא יהיו יכולות לקרוא להטלת הסנקציות מחדש באופן חד-צדדי, גם במקרה בו הן מאמינות כי משטר האייתוללות מפר את תנאי ההסכם. בנוסף, בהסכם החדש, ניתן יהיה להסיר חלק מן המגבלות על תוכנית הגרעין לאחר שנתיים מהחתימה. טהרן לא תחויב לחשוף את פעילותה הגרעינית מן העבר, כולל זו הצבאית, ורוסיה תהיה אחראית על אחסון האורניום המועשר, משימה אותה תעשה תמורת תשלום נדיב.

וכדי להפוך את המצב לגרוע עוד יותר, אפילו אם ההסכם ייפול שוב מסיבה כלשהי, איראן תהיה פטורה מסנקציות לתקופה נוספת בת שנתיים וחצי. במילים אחרות, גם אם יתגלה כי האייתוללות מפרים את ההסכם וארה"ב תחליט לפרוש ממנו, טהרן תוכל להמשיך ליהנות מעוד שנתיים וחצי ללא כל מגבלות.

למרות שהוויתורים אותם השיגה איראן מביידן עשויים להיות אסוניים עבור המזרח התיכון ואף עבור ארה"ב, הממשל נראה נחוש להעצים ולהעשיר את המשטר המוגדר במחלקת המדינה כ"מממן הטרור המוביל בעולם" ומאז 1979 מדיניותו הרשמית היא ייצוא המהפכה תחת סיסמאות כמו "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל".

כפי שרזא פהלווי, בנו של השאה, הסביר בשבוע שעבר:

המעבר למדיניות פייסנית לעולם לא יפתור את הסוגיות של העולם מול איראן. הבעיה של משטר האייתוללות עם המערב היא עצם קיומו של המערב, העומד כמכשול בדרך להקמת ח'ליפות גלובלית. כל מאמץ להכיל את המשטר הקיצוני הזה הוא הפגנה של חולשה, שמעניקה עוד הזדמנות לטהרן לבצע מניפולציות"

ובהחלט נראה שבטהרן עושים זאת היטב.

ד”ר מג’יד רפיזאדה הוא חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד, ונשיא ‘המועצה האמריקנית הבינלאומית למזרח התיכון’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.