שינוי מגמה באוקראינה

במהלך עשרת הימים האחרונים, אוקראינה הצליחה להשיג הישגים צבאיים מרשימים מול רוסיה. במשך ששת החודשים שקדמו לכך, אזור חארקיב במזרח המדינה סבל מקרבות קשים וחלקים נרחבים ממנו היו נתונים תחת כיבוש רוסי. כעת, נראה שהאוקראינים הצליחו להדוף את הכוחות הפולשים לפחות עד לקו הגבול בטרם המלחמה. תמונת המצב המבצעית גמישה ודינמית, והניצחון הסופי רחוק מלהיות מובטח, אך הקווים הכלליים של המתרחש כרגע מתחילים להתבהר.

לאחר הפלישה הראשונית והמשובשת בפברואר בה כוחות רוסיים הגיעו עד לפאתי חראקיב, עיר בת יותר ממיליון תושבים, הפיקוד הרוסי ניסה לצמצם נזקים מול כמה כישלונות מביכים בשדה הקרב ומספרי אבדות הולכים ונערמים. מתקפות הבזק מן השבועות הראשונים של הלחימה פינו את מקומן לאסטרטגיה חדשה-ישנה הקרובה יותר לצורת הלחימה הרוסית המסורתית: הסתמכות על אש ארטילרית כבדה וריכוזי כוחות גדולים כדי לפנות תחילה את הצבא האוקראיני מן הגשר היבשתי לחצי-האי קרים וים אזוב, ובהמשך לדחוק אותו דרומה מחוץ לחבלי לוהנסק ודונייצק.

האביב הפך לקיץ, והרוסים הצליחו להשיג בכוח רב את מרבית מטרותיהם. אך בדרך הם איבדו ציוד רב ואנשים רבים, והצבא האוקראיני לא הובס למרות שספג גם הוא אבדות כבדות. רוסיה החזיקה בכחמישית משטח אוקראינה, מחירי האנרגיה באירופה נסקו לשמיים לקראת חורף מאיים וקר, ונראה היה שוולדימיר פוטין עשוי לנצח במלחמה הזו.

למרות הסיוע לו זכתה מהמערב, אוקראינה לא הראתה סימנים לכך שביכולתה לזכות מחדש בשטחים שאבדו, לפחות לא לפני שמשבר האנרגיה אילץ את האירופאים לדחוק בקייב לשולחן הדיונים. בינתיים, הקרמלין תכנן לערוך משאל עם מזויף בשטחים הכבושים במטרה להשיג לגיטימציה לכיבוש האכזרי.

אך בקייב הבינו שמאזן הכוחות משתנה. מכיוון שמוסקבה נמנעה עד כה מלהורות על גיוס כללי, הצבא הרוסי הלך והתדלדל בכוחו, בעוד זה האוקראיני, נתמך בידי אומה לוחמת, הלך וגדל, רכש ניסיון וביטחון, ומילא את מחסניו בציוד מערבי. בשבועות האחרונים, הצבא האוקראיני החל לבצע מתקפות נועזות על בסיסי חיל האוויר הרוסי בקרים, בזמן שמערכות טילים מדויקות מתוצרת ארה"ב החלו לגבות מחיר מהמוכנות והמורל הרוסי, במתקפות נגד מאגרי תחמושת ודלק, גשרים ומסילות רכבת ומרכזי בקרה ושליטה.

הצעד האוקראיני הבא היווה דוגמה קלאסית וחכמה לתמרון מלחמתי. בעודם מעמידים פנים כי מתקפת נגד גדולה מתוכננת בדרום סמוך לעיר הנמל חרסון, האוקראינים החלו לבנות בשקט כוח גדול באזור חראקיב בצפון. בתגובה, הקרמלין החל להציב מחדש יחידות (כולל כמה מהכוחות הרוסיים המובחרים ביותר) בחזית חרסון, כדי להגן מול המתקפה האוקראינית המתקרבת. התוצאה עבור פוטין וצבאו הייתה אסונית.

אוקראינה פתחה במתקפה בצפון ונתקלה שם בהתנגדות מועטה מאוד. הכוחות הרוסיים המפוזרים נסוגו מול מתקפה נחושה, והדרכים לגבול המזרחי רוצפו בטנקים נטושים ועוד שלל ציוד צבאי מכל הבא ליד. בשבוע האחרון בלבד צבא אוקראינה כבש מחדש מאות קילומטרים משטח מולדתו, ושחרר עשרות ערים ועיירות.

ההתפתחויות הקרובות יהיו קריטיות. ההיסטוריה הארוכה של המלחמה מלמדת אותנו כי צבאות הנמצאים בנסיגה הם הצבאות הפגיעים ביותר. הרוסים נמצאים בעיצומו של משבר. מפקד שקול העומד בראש צבא מוכה יעשה הכל כדי לייצב את ולקצר את קו העימות. הוא יורה על נסיגה לקו בר-הגנה, כמו למשל נהר דנייפר באזור חרסון, ויארגן מחדש את כוחותיו אפילו אם המשמעות היא נסיגה משטחים שכבר נכבשו במחיר כבד. והוא יתכונן למתקפת נגד משלו נגד האוקראינים, שיחידותיהם הקדמיות כבר הגיעו הרבה מעבר לגבול הסיבולת האנושי והלוגיסטי.

האם הרוסים יפגינו זהירות כזו? שמועות על חוסר שביעות רצון מתגבר רוחשות במסדרונות הקרמלין. האמינות של פוטין תלויה כולה ביכולת להביא ניצחון רוסי, או לפחות לספר עליו. בניסיון הימור נואש, יתכן כי לא יבחר בנתיב הפעולה השקול ביותר, אך תבוסה בשדה הקרב תחשוף את צבאו כשביר עוד יותר.

תהא התגובה הרוסית אשר תהא, הדרך קדימה עבור אמריקה היא ברורה. ארה"ב חייבת להגביר את מאמצי הסיוע לצבא האוקראיני, צבא המפגין רוח לחימה ניכרת וכעת הוכיח את יכולתו להעביר את המערכה לשטח האויב. בוושינגטון צריכים להזהיר את מוסקבה, בפומבי ובחדרי חדרים, כי שימוש בנשק גרעיני מצידה יסתום את הגולל על כל אפשרות לשיחות עם המערב, ויהווה הימור מסוכן שאת השלכותיו לא ניתן לצפות. וממשל ביידן חייב להבהיר לאירופה ההססנית כי אינה יכולה להרשות לעצמה מצב בו רוסיה מחזיקה אותה כבת ערובה תוך הנפת חרב האנרגיה.

רוסיה מסוגלת בהחלט להפסיד במלחמה הזו. מנגד, העם האוקראיני הוכיח שעם הסיוע המתאים הוא יכול עוד לנצח.

הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.