ברוכה השבה, שבדיה

מהפך הימין לאחר שנים ארוכות של שלטון שמאל מהווה עבור ישראל הזדמנות לחידוש וחיזוק הקשרים

עצרת של מפלגת 'השבדים הדמוקרטים' | Frankie Fouganthin

ביום ראשון בשבוע שעבר התקיימו הבחירות הכלליות בשבדיה, כאשר אזרחי הממלכה הנורדית נדרשו לבחור את 349 חברי ה-'ריקסדאג' הבאים, לצד בחירות מוניציפליות ברמה עירונית ומחוזית. מערכת הבחירות הזו הייתה הסוערת והצמודה ביותר שידעה שבדיה, ותוצאותיה משקפות דרמה פוליטית של ממש.

נתחיל בשורה התחתונה: גוש הימין, הידוע כגוש הכחול-צהוב בהובלת מפלגת 'המתונים' השמרנית-ליברלית, זכה לרוב של 176 מושבים לעומת גוש השמאל-מרכז (אדום-ירוק) בהובלת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שזכה ל-173 מושבים.

יו"ר המפלגה הסוציאל-הדמוקרטית, מגדלנה אנדרסון, הודיעה על התפטרותה מתפקיד ראש הממשלה כאקט המסמן את הודאה בהפסד של הגוש בהובלתה. מיד לאחר מכן, יו"ר מפלגת 'המתונים' השמרנית-ליברלית, אולף קריסטרסון, הודיע על ניצחון הגוש בהובלתו ועל כך שהחל במלאכת הרכבת ממשלה חדשה המורכבת ממפלגות גוש הימין, לראשונה מזה שמונה שנים.

בשבדיה ככלל, מאז שנות ה-30 של המאה שעברה, גוש השמאל בהנהגת הסוציאל-דמוקרטים נמצא כמעט תמיד בשלטון, והימין בעמדת נחיתות תמידית. על כן מערכת בחירות שבסופה הסוציאל-דמוקרטים ושותפיהם יושבים באופוזיציה מהווה דרמה של ממש.

אמנם אולף קריסטרסון הולך להיות ראש הממשלה הבא, אך המנצחת הגדולה של מערכת הבחירות הזו היא מפלגת 'השבדים הדמוקרטים' בהובלת ג'ימי אקסון, שהפכה למפלגה השנייה בגודלה. 'השבדים הדמוקרטים' רואה עצמה מפלגה שמרנית-לאומית, שדוגלת בשינוי עמוק במדיניות ההגירה המתירנית, בטיפול בסוגיות חוק וסדר, תמיכה משמעותית במדינת הרווחה אך שינוי האופן בו היא מתמרצת אוכלוסיות מהגרים שלא להשתלב בחברה, ובשמירה על מה שהם רואים בתור זהות וערכים שבדיים נגד השפעות אסלאמיסטיות.

במשך שנים נתפסה כמפלגה לא לגיטימית, בעלת עמדות ימניות קיצוניות ושורשים נאו-נאציים. הדבר נכון באופן חלקי, שכן שורשי המפלגה אכן נעוצים בתנועה הניאו-נאצית השבדית, אך מאז נבחר ג'ימי אקסון ליו"ר ב-2005, וביתר שאת מאז עברה המפלגה לראשונה את אחוז החסימה ב- 2010, נעשו פעולות משמעותיות להרחקה משורות המפלגה של כל אדם המזוהה עם נאציזם או גזענות. כיום המפלגה מכילה מגוון מרשים מבחינה זהותית וכוללת נוצרים, להט"בים, יהודים ואף מוסלמים המתנגדים לאסלאם כאידיאולוגיה פוליטית. הרשימה צעירה באופן יחסי, ויו"ר המפלגה עצמו רק בן 43.

זיהוי 'השבדים הדמוקרטים' כמפלגת ימין פופוליסטית קיצונית, הביא לכך שהיא הוחרמה באופן גורף על ידי שאר המפלגות, כולל מפלגות גוש הימין. הדבר החל להשתנות בעקבות תוצאות בחירות 2018, ו"עריקת" מפלגת 'המרכז' שהייתה במשך עשורים חלק מגוש הימין אל גוש השמאל.

בימין החלו להבין כי אם הם רוצים לזכות בשלטון בעתיד הנראה לעין, עליהם לשתף פעולה עם 'השבדים הדמוקרטים' שהפכו בבחירות ההן למפלגה השלישית בגודלה. היא שואבת חלק ניכר מכוחה מפועלי הצווארון הכחול, שבעבר היו מצביעים למפלגות גוש השמאל אך השינויים הדמוגרפיים בשבדיה בכלל ובערים הגדולות בפרט, הביאו אותם לחיק 'הדמוקרטים'.

בבחירות שנערכו בשבוע שעבר, גדלה כוחה של המפלגה ב-11 מושבים לעומת הבחירות הקודמות, והיא הפכה כאמור לשנייה בגודלה במדינה, תואר אותו החזיקו 'המתונים' באופן רצוף מאז 1979. הגידול במושבים הגיע בעיקר על חשבון מפלגות הימין האחרות ('המתונים', הנוצרים דמוקרטים והליברלים – תשעה מושבים), ושני מושבים נוספים על חשבון גוש השמאל, שהתבררו כמכריעים במאבק צמוד. ראש הממשלה הבא יהיה כאמור אולף קריסטרסון, מנהיג מפלגת 'המתונים', שכן שתי המפלגות הקטנות בגוש – הנוצרים דמוקרטים והליברלים, תומכות בו ולא בג'ימי אקסון, אך ברור כי השפעת 'השבדים הדמוקרטים' תהיה מכרעת.

לצד זאת, חשוב לציין שני דברים מהותיים בנוגע לעתיד שבדיה בארבע השנים הקרובות. ראשית, עדיין לא ברור כיצד תיראה הממשלה החדשה והאם תוכל להיות יציבה ולקדם מדיניות משמעותית, שכן עדיין ישנם פערים לא מבוטלים בין השבדים הדמוקרטים ובין שאר מפלגות גוש הימין, והליברלים בפרט, בסוגיות כלכלה, הגירה וחינוך.

שנית, כאמור, יום הבחירות בשבדיה כולל גם הצבעה ברמה המוניצפלית, למחוזות ועיריות, ודווקא שם רשמו מפלגות השמאל הישגים משמעותיים. למשל, לראשונה מזה עשור ישנו רוב למפלגות הסוציאליסטיות בשלוש העיריות הגדולות של שבדיה – שטוקהולם, גטבורג ומאלמו. בשבדיה, בשונה מישראל, השלטון המקומי בעל עוצמה ויכולת לקדם מדיניות הלכה למעשה, ולכן גלולת התבוסה מבחינת גוש השמאל קצת פחות מרה.

בנוגע לזווית הישראלית, אין זה סוד כי באופן כללי שבדיה אינה ידידותית, והעובדה כי מדובר במדינה הנוטה לשמאל מבחינה פוליטית יכולה להסביר זאת באופן לא רע. שמונה השנים האחרונות של שלטון הסוציאל-דמוקרטים היוו שיא שלילי מבחינת היחס של שבדיה לישראל, תחת ראש הממשלה לשעבר סטפן לוון ושרת החוץ לשעבר מרגוט וולסטרום. בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פועל לובי פרו-פלסטיני משפיע שהביא להקצנה ביחס המפלגה כלפי ישראל. בשנה האחרונה בה מגדלנה אנדרסון כיהנה בראשות הממשלה, היא הובילה קו של שיפור היחסים, אך הדבר היה בחזקת מעט מדי מאוחר מדי.

לעומת זאת, מפלגות גוש הימין מגלות יחס חיובי יותר כלפי ישראל, ככל שהסוגיה עולה לסדר ליום. 'השבדים הדמוקרטים' מפגינים אהדה גלויה לישראל ורואים בה כחלוצה של ערכי המערב באזור אסאלמיסטי קיצוני, והם גם הראשונים לעמוד לצד הקהילה היהודית בשבדיה הסובלת בשנים אחרונות ממקרי אלימות אנטישמיים הולכים וגוברים. לצד זאת, ראוי להזכיר את עמדת ראש הממשלה לפיד שגיבה את משרד החוץ בגישתו המחרימה את 'השבדים הדמוקרטים', בטענה כי ישראל הרשמית אינה נותנת לגיטימציה למפלגות בעלות מורשת ניאו-נאצית.

המדיניות הזו לא תשרת את ישראל ביחסיה עם שבדיה בארבע השנים הקרובות, בהן 'השבדים הדמוקרטים' הולכים להיות המפלגה המשמעותית ביותר בפוליטיקה המקומית. ומעבר לכך, הם פשוט תומכים מובהקים של המדינה והציונות. אין לנו הפריבילגיה לוותר על קשר מן הסוג הזה, בעידן הזה. השבדים החליטו לשנות כיוון, הגיע הזמן שגם אנחנו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

3 תגובות למאמר

  1. הסמול הוא האסון בכל העולם.
    החל מרוסיה דרך סין עד צפון קוריאה
    והמשך דרך כל התנועות הסמולניות מארה״ב ועד אירופה.

  2. לדבר אל יצורים כמו לפיד וכנופיית הסמאל זה לדבר אל הקיר. הטיפש הזה מפיק מפיו הרבה אוויר חם ומזיק לישראל הגיב:

    ולכן יש לצפות שהוא ידאג להרוס גם את היחסים האלה עוד לפני שהשפיעו לטובת מדינת היהודים.

    חבורת אידיוטים חסרי מוח והבנה הגיעה להנהגת המדינה ומכלה הכל.

    ממשלת הסמאל והערבים היא כמו מכת ארבה.

    מחסלת הכל.

    ואין ספק שמגיע לעם היהודי בציון ממשלת זדון ורשע כזו.

    זה עם חסר שכל שמצביע לכל מי יכול להשמידו.

    שינאה ופירוד בינינו הופכים אותנו לאותם קורי עכביש שהאויב הערבי מזהה בצדק.

    חבל על המדינה שהיתה ואיננה עוד.

    אחת יחידה ליהודים בעולם.

  3. משרד החוץ של לפיד וקודמיו תומך במפלגות סמאלניות אנטישמיות עם שורשים טוטליטריים וקומונאציים, מאואיסטים וסטליניסטים שונאי ישראל. מפלגת השטאזי האנטישמית בגרמניה, 'די לינקה', שחבריה השתתפו במשט המרמרה הטורקי, היא חביבת משרד החוץ הישראלי שבמקביל מחרים את מפלגת האלטרנטיבה שהיא הכי פרו-ישראלית בגרמניה. כנ"ל בצרפת היכן שמשרד החוץ והשגרירות מקיימים קשרים ידידותיים עם האנטישמים הסמאלנים התומכים באנטישמי הפרוע מלאנשון, אבל מחרימים את המפלגה של מארין לה פן שקיבלה יותר מ-40% בבחירות האחרונות לנשיאות.