וגר כסיף עם לפיד

דן בן שטרית |   

באמירות מתחמקות, בהתעקשות להחרים מיליוני מצביעים ולאור הסקרים – לפיד מניח יסודות לחבירה אפשרית לטיבי, עודה ושות'

חברי הכנסת סלימאן וכסיף ורה"מ לפיד | דוברות הכנסת, צילום מסך

בשבוע שעבר פרסמה חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) פוסט בו ביכתה על חיסול המחבלים בפעילות צה"ל בשכם וכינתה אותם "שאהידים". יו"ר מפלגתה איימן עודה מיהר לתמוך בה וצייץ: "אני מחזק את חברתי למול המתקפות וההסתה מקברניטי המדינה שכובשים עם אחר. נעמוד איתנים וחזקים כל הזמן נגד הרשעות, העליונות והגזענות. די לכיבוש".

מי שאף פעם לא מפספס הזדמנות ללבות את האש הוא חבר נוסף במפלגה, עופר כסיף, שנמצא בעיצומו של קמפיין אינטנסיבי של האשמת הקורבן. לפני כשלושה שבועות, לאחר שני הפיגועים בהם נרצחו הלוחמים עידו ברוך ז"ל ונועה לזר ז"ל, הוא הכריז כי ישראל "רוצחת ילדים" ב"שטחים הכבושים". אבל זה היה רק החימום.

בימים האחרונים כסיף הספיק לטעון כי המחבל שרצח את הלוחמת נועה לזר ז"ל "הוא לא מחבל" והוסיף כי האצבע המאשימה במות החיילים צריכה להיות מופנית "למי שממשיך את הכיבוש". בהזדמנות אחרת הילל את מחבלי 'גוב האריות' כ"לוחמי גרילה" והוסיף – "אין דבר כזה טרור נגד חיילים".

לאחר הפיגוע הרצחני בקריית ארבע בו נרצח רונן חנניה ז"ל, טען כסיף כי האחריות לפיגוע היא "על המתנחלים" ושוב חזר על הטענה לפיה מחבלי 'גוב האריות' והמחבל שרצח את נועה לזר ז"ל "אינם טרוריסטים". זהו אותו כסיף, למי שהספיק לשכוח, שתקף באלימות שוטר וכעת עומד ככל הנראה בפני כתב אישום.

ואם התגעגתם לעוד קצת הסתה ישנה וטובה מצד אחמד טיבי, הרי שהוא לא נשאר מאחור והצטרף לחבריו המסיתים בראיון לגלי צה"ל בו טען שבשל העובדה לפיה "הכובשים" הם יהודים וישראלים "אי אפשר לעשות להם הנחות".

במידה מסוימת, התרגלנו מזמן לפרובוקציות השיטתיות של חלק מחברי הכנסת הערביים (ויהודי אחד), בוודאי כאשר מדובר בקמפיין בחירות בו הם נוהגים להגביר את ההסתה. אלא שהפעם עשויות להיות לכך השלכות מעשיות ומטרידות מאוד.

לאחרונה מתרבות ההערכות לכך שהזירה המשפיעה ביותר על תוצאות הבחירות היום נמצאת במגזר הערבי. פירוק הרשימה המשותפת והפיצול בין חד"ש-תע"ל לבין בל"ד רגע לפני סגירת הרשימות, הסכמי העודפים שלא נחתמו, חוסר שביעות רצון מדלות הישגי רע"מ בממשלה היוצאת ומעל כולם הניתוק ההולך וגובר של הציבור הערבי מנבחריו – כולם צפויים להשפיע על אחוזי ההצבעה לטוב או לרע.

שורה של עמותות אזרחיות ומובילי דעת קהל בחברה הערבית יצאו בימים האחרונים בקמפיינים יקרים במטרה לעורר את השטח ולהמריץ בוחרים, אך מעבר למגזר, מי שמגלה את הדאגה הרבה ביותר משיעור הצבעה נמוך הן מפלגות השמאל.

על פי תמונת המצב האלקטורלית המתקבלת מתוך מרבית הסקרים, לגוש השמאל בראשות לפיד אין סיכוי מתמטי להקים קואליציה ללא הישענות כזו או אחרת על עודה, טיבי, כסיף וחבריהם. לפיד עצמו עוד גמגם בשבועות האחרונים וניסה להתחמק מן האקסיומה הזאת בעזרת הספינים הרגילים, אבל יודע היטב מהי המציאות.

בסרטון שהופץ בסוף השבוע נראה יו"ר 'יש עתיד' מתדרך פעילים בניסיון לשדר שהניצחון במרחק נגיעה ומצהיר כי "בכל הסקרים היה נתון אחד – 60:60". לדברי לפיד, "אנחנו צריכים לעלות במנדט אחד וניצחנו". במילים אחרות, לפיד עצמו כולל את חד"ש-תע"ל בתסריט הניצחון, כי הוא מבין שזהו הנתיב היחידי עבורו להקמת קואליציה. לכן הוא הוא סרב בראיונות האחרונים להגדיר את שותפתו העתידית תומא-סלימאן כתומכת טרור, ולכן הוא מפזר שוב רמזים על ביטול חוק קמיניץ או שינוי חוק הלאום. או כמו שהסביר הפרשן שלום ירושלמי: "יש לומר בבירור: לפיד מוכן ללכת דרך ארוכה עם חד"ש-תע"ל. אני משוכנע שאין לו בעיה להציע לאחמד טיבי את תיק הבריאות, אם זה מה שימנע את חזרתו של בנימין נתניהו לשלטון".

בכינוס מיוחד שיזם, לפיד נפגש בנצרת עם ראשי רשויות ערביות נוספות כדי לסמן את המטרה: הקול הערבי. בחצי איום-חצי תחנונים הוא קרא: "אם האזרחים שלכם לא יצאו להצביע, הם צריכים להבין שגם מה שניתן בשנה האחרונה יילקח מהם. אתם מצביעים על חייכם, אתם מצביעים על השותפות". זו כמובן קריאת גוואלד של הדקה ה-90 אך המציאות כרגיל מראה תמונה שונה.

מחקר של מרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב שפורסם בשבוע שעבר מגלה כי תפקודה של הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית זוכה להערכה נמוכה מאוד – בעיקר בתחום הכלכלי, בתחום הביטחון האישי, ובתחום בעיות התכנון והבנייה. 40.9% ממשתתפי הסקר סבורים שמצבה של האוכלוסייה הערבית במהלך כהונת ממשלת בנט-לפיד גרוע יותר מבעבר, ו-44% סבורים שהמצב נותר ללא שינוי. כלומר, בניגוד לסיסמאות של לפיד, גם במגזר הערבי ממשלת "השינוי" נחלה כישלון חרוץ.

בכך יש חלק גם לחברי הכנסת הערביים, שמעדיפים לקדם את השקר הפלסטיני, לתמוך בטרור ולקרוא לחרם על ישראל, מאשר לדאוג לטובת המצביעים שלהם, ובכך מרחיקים עוד יותר חזון לשותפות אמיתית. אך בהינתן המצב הנוכחי והרכב המפלגות הקיים, לא נותר אלא לתהות למשל כיצד ממשלה התלויה לקיומה בעופר כסיף מצדיק הטרור או בתומא-סלימאן המקוננת על מחבלים תוכל לצאת למבצע בעזה או ליזום מאבק אמיתי בטרור. התנהלות טיבי, כסיף ושות' בסבב הלחימה האחרון מעידה על תשובה מטרידה מאוד לשאלה הזו.

בשורה התחתונה עליה מסכימים כולם, הכל תלוי באחוזי ההצבעה. שאננות ואדישות ושיעור הצבעה נמוך עשויים להוביל שוב למצב של מחסור בהכרעה שישחק לטובת השמאל, ויאפשר לממשלת לפיד הצולעת להמשיך להיאחז בכיסא בסיוע עודה ועדתו. אחוזי הצבעה גבוהים משמעותם גם הפחתת הסיכוי של מפלגות על סף אחוז החסימה, והצורך לחזק את המפלגות הגדולות במקרה של תוצאה צמודה.

הניסוי הנוכחי נכשל ואין לנו את הפריווילגיה לניסוי נוסף. מה שכן יש לכל אחד מאיתנו היא היכולת למנוע את התסריט אליו מכוון לפיד בשיתוף הפעולה עם תומכי הטרור בכנסת. בשמאל יודעים זאת היטב ולכן יוצאים בכותרות בערבית על "אזעקת אמת" כמו הבוקר בעיתון 'הארץ'. כעת רק נותר שהציבור הלאומי הגדול בישראל יבין ויפעל בהתאם.

מאמרים נוספים

וובינר מנויים: מה קורה בלבנון? (הקלטת המפגש)
"הסכנה הגדולה מחכה ביהודה ושומרון" – עו"ד מיכאל שפרבר
אסור לקבל את מתווה הוכשטיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *