הממשלה החדשה תהיה חייבת לפעול לקיצוץ במגזר הציבורי וברגולציה ולהמשיך ברפורמות סחר חופשי
אחרי גלות של שנה וחצי באופוזיציה, חוזרת מפלגת הליכוד להנהיג את ישראל בקואליציה מסתמנת עם מפלגת הציונות הדתית והמפלגות החרדיות. מהם האתגרים הכלכליים החונים לפתחה של הממשלה? הנה שש הנקודות הראשונות לטיפול.
"האיש השמן" – שנים חלפו מאז הפעם האחרונה בה ישראל טיפלה באמת באיש השמן, המגזר הציבורי, שרוכב על האיש הרזה, המגזר הפרטי.
מאז המגזר הציבורי הלך ותפח ואיתו הנטל הכספי על המגזר הפרטי, הרגולציה העודפת על אזרחי ישראל והגירעון של התקציבי. הזמן הקרוב הוא זמן הכרחי לרפורמה נדרשת במגזר הציבורי: הגבלת שביתות בשירותים חיוניים, ביטול מוסד הקביעות, משכורת לפי איכות השירות הניתן לציבור וקיצוץ דרמטי בעלויות כוח האדם במשרדי הממשלה השונים.
כבונוס אפשר למסות את מקבלי הפנסיות התקציביות הגבוהות ולהחיל הפרשות שוות לקרן הפנסיה על המגזר הציבורי בדיוק כמו המגזר הפרטי. בכל הדברים הללו תמכו בעבר בכירי הליכוד כמו גם בצלאל סמוטריץ' המועמד כיום לתפקיד שר האוצר. אין סיבה לחשוב שרפורמה כזו עשויה להפריע למפלגות החרדיות.
כדי להראות שהקיצוץ אינו רק בפקידות המקצועית, ראוי שהממשלה הקרובה תהיה פחות מנופחת מקודמותיה. במקום מפתח של שר לכל מנדט וחצי, ראוי שהקואליציה הנוכחית תגביל את מספר השרים בשבעה עשר שרים בלבד – שר לכל ארבעה מנדטים. ממילא מדובר בתשעה משרדים יותר מידי. אם נורא חשוב להושיב דמויות מסוימות סביב שולחן הממשלה רצוי ונכון להחזיר את מוסד "שר בלי תיק" לציבוריות הישראלית. זה עולה פחות ומסב פחות נזק לניהול הממשלה.
סחר חופשי – בשלהי הכנסת ה-24 הניח חבר הכנסת דאז אריאל קלנר הצעת חוק להפיכת ישראל למדינת סחר חופשי לחלוטין. מאז נחקקו רפורמת הייבוא ורפורמת החקלאות בחוק ההסדרים האחרון, ונתניהו הודיע על כוונתו לבטל את מכון התקנים ולשפר את רפורמת החקלאות.
אם נתעלם רגע מהפאתוס המלווה להבטחות בחירות הרי שהשלמת שני הצעדים הללו הם צעד בדרך להפיכת ישראל לאזור סחר חופשי בכל התחומים, על מנת להוזיל את מחיר מוצרי הצריכה ולהעלות פריון העבודה והשכר בישראל. בכדי לממש את הצעדים הללו דרושים שרי כלכלה המסוגלים להניע תהליכים כאלו. אנשים דוגמת יואב קיש או שלמה קרעי יתאימו לתפקיד.
תחבורה – נראה שאין צעד כלכלי משמעותי יותר עבור אזרחי ישראל מאשר פתרון הגודש בכבישים.
תנופת בניית הכבישים והרכבות שהוביל ישראל כ"ץ אינה מספקת. יש לבזר סמכויות תחבורה לרשויות מטרופוליטניות או מקומיות, לשנות את שיטת המכרזים ולאפשר קווי תחבורה פרטיים כדי לעודד תחרות בתחום. לכל אלו דרושים אנשי ביצוע עם הבנה ניהולית ואקדמית גבוה. גם במקרה הזה אפשר לראות אנשים כמו שלמה קרעי או ניר ברקת מובילים מדיניות תחבורה טובה.
חינוך – אולי המכה הקשה ביותר של ישראל.
בימי הקורונה גילו אזרחי ישראל עד כמה הם שבויים בידי ארגוני המורים. הישגי ישראל במבחני פיזה מצביעים על פערים גבוהים בין השכבות החלשות לחזקות ובאופן כללי על בינוניות קשה להחריד של תלמידי ומורי מערכת החינוך הישראלית.
מהלכים כמו בחירת הורים בין בתי ספר ואוטונומיה ניהולית בהעסקת כוח אדם, קביעת פדגוגיה וניהול תקציב, יעודדו תחרות ויאפשרו להעלות את רמת ההוראה והחינוך בבי. ברקת הוכיח שהוא יודע להוביל מהלכים דומים כראש עיר, גם הרכש הטרי של הליכוד, עמיחי שיקלי, התבטא בנושא בזמן שביתת המורים האחרונה וכך גם מצע הציונות הדתית. בקיצור, עוד צעד שעשוי להיות דרמטי.
דיור – מחירי הדיור זינקו בשנתיים האחרונות עוד יותר מכפי שעלו בשנות הממשלה הקודמת. עם זאת מדובר במשבר ארוך שנים שניתן לטיפול רק באמצעות סדרת מהלכים משולבת.
ראשית, העלאת הריבית כעת עשויה לתת את אותותיה בקרוב כמצננת את הביקוש לדירות. לצד זאת האצת קצב שחרור הקרקעות ממנהל מקרקעי ישראל והחשוב מכל: מחיקת חוק התכנון ובניה וכתיבתו מחדש. אין דרך אפשרית באמת לטיפול במחירי הדיור ללא קיצור הבירוקרטיה העומדת לפתחם של יזמים, מאריכה את משך הזמן להוצאת היתרי בניה ומעמיסה עלויות כבדות ומיותרות. היש בנמצא בולדוזר אמיתי שיכול להוביל צעדים כל כך דרסטיים?
רגולציה – אחת הרפורמות בהן התהדרה הממשלה היוצאת היא הקמת רשות הרגולציה, מהלך שבכלל גובש על ידי צוות מקצועי שהוקם עוד בימי ממשלת הליכוד.
החוק שעבר בסוף סורס על ידי ח"כ גלעד קריב בוועדת חוקה עד שלא ברור בכלל שהתועלת עולה על הנזק. בתוך כך, אחד הדברים שלא טופלו דיים ברפורמה הוא מלאי הרגולציה הקיים. הצעת החוק של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן עומדת מוכנה ותחייב מיפוי ואשרור מחדש של כל הרגולציה הקיימת מידי חמש שנים. דרך טובה מאוד לוודא שרגולציות מיותרות פשוט יימחקו מהספר.
ישנם עוד שלל צעדים לבצע, החל מרפורמה מקיפה בשוק התקשורת והפרטת גופי התקשורת הציבוריים, עבור בהפחתת מסים כגון מס רווחי הון, הפרטת רכבת ישראל וכלה בצעדים מידיים לביצוע בשלל משרדי ממשלה. אולם אלו השישה המרכזיים שהממשלה הקרובה צריכה להידרש אליהם.
אלעד מלכא הוא מנכ"ל ומייסד הלובי הציבורי 'האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת'
מה עם נושא ההגירה? מסתננים?
חשוב מאוד, אבל לא קשור באופן ישיר למדיניות כלכלית
לא מסכים בקשר לסחר חופשי. זה יאפשר לגופים מדיניים זרים בכוונה לחסל תעשיית ייצור מקומית ע"י סובסידיה שלהם לפעולת הצפת שוק. יכולות ייצור עצמי זה גם עניין של ביטחון המדינה מבחינתי. כל השאר נכון, חוץ מהתמיכה בהעלאת הריבית בסעיף דיור.
בדיוק!
כל חסידי השוק החופשי לחלוטין לחלוטין, הם פנאטים מוסכנים למדינה באותה מידה כמו קומוניסטים
סליחה, זה לא משחק סכום אפס כפי שאתה והמגיב אחריך מתארים.
ייצור מקומי אינו דבר קדוש באותו אופן שייבוא מוחלט הוא לא רעיון טוב.
אלא שהמצב הנוכחי הוא כזה שהשוק כורע תחת נטל רגולטורי לא הגיוני, כמעט בכל תחום – מוצרי צריכה, מזון, תחבורה, ביגוד והנעלה, חומרי גלם ועוד ועוד ועוד.
אז בלי טקטיקות הפחדה של השמאל בבקשה. יש כ"כ הרבה מרחב פוטנציאלי לפתיחה לתחרות שאזהרות נגד צעדים כאלה נשמעות כלא יותר מהיסטריה של בולשביקים, עם כל הכבוד.
הבעיה המרכזית למרות שהימין רוצה להתעלם מזה היא הדמגוגרפיה החרדית.
הציבור החרדי גדל ביחס לא פרופורציונלי לכלל הציבורים וחקלם בכלכלה הוא קטן משמעותית.
אפשר לדבר על רפורמות מכאן ועד להודעה החדשה כל עוד לא יהיה שינוי בשיטה העתיד הכלכלי שחור.
החרדים יכולים להיות כמו החרדים בארה"ב ועדיין לשמור על הזהות והאמונה היהודית
לא, היא לא.
77% מהחרדים עובדים, לעומת 82% מהחילונים. מנגד, רק 53% מהערבים עובדים ומשלמים מיסים. שם הבעיה.
מלבד זאת, היהדות מאז ומתמיד ממנה תלמידי חכמים, הם הבסיס ליהדות מזה אלפי שנים.
נמשיך לממן אותם בשמחה.
אני אמנם גם חושב שצריך לפרנס את מי שלומד תורה, אבל מאיפה הגיעו הנתונים של ה-77% לעומת 82% הנתונים האחרונים שמצאתי מדברים על הרבה פחות חרדים עובדים… בטח שביחס לחילונים…
מהלמ"ס, המקור האמין היחיד.
איכות העבודה החרדית היא נמוכה הכנסה לנפש החרדית היא מהנמוכות שיש, והם רק הולכים וגדלים, תסתכל מגמות של בנק ישראל.
לפי כל הנתונים הם נמצאים בעשירונים התחתונים, עיר כמו בית שמש עם 130,000 אלף חרדים אין כמעט מקומות תעסוקה אותו הדבר במודיעין עלית וביתר, אם לא יהיה שינוי כל המדינה תראה כמו הערים הללו.
גם בני ברק בנויה כלכלית על מגדלי בסר שברובה משמשת חילונים.
לניר (4) –
קודמיך הגיבו לפחות חלקית באופן ענייני. אתה פשוט מתלהם.
"איכות העבודה החרדית היא נמוכה" – אין אפילו מה להתווכח עם אמירה כזו. אין לך תימוכין, אין לך הגדרות, אין לך טיעון. אתה פשוט קובע. איזו עבודה? איך אתה מודד איכות? בהשוואה למה? בקיצור – יוק.
"הכנסה לנפש החרדית היא מהנמוכות שיש" – שוב, נתונים, מפורקים לפי קטגוריות בבקשה. זה לא הכל סל אחד גדול. מה גם שאתה מבלבל בין סיבה ומסובב. זה כלכלה אדוני, לא טיול ברחוב.
"והם רק הולכים וגדלים" – ניחוח אנטישמי עולה משורה זו. למה התכוון אדוני?
"תסתכל מגמות של בנק ישראל" – אילו מגמות בדיוק?
אני יכול להמשיך לפרק את תגובתך, משפט אחר משפט, אבל נראה לי שהמסר עבר.
כאן זה לא וואינט, שאפשר לקלל יהודים ולצאת נקי. אם יש לך ביקורת או טיעון – תביא נתונים, דבר בצורה לוגית, ואל תתלהם.
נסה שוב.
א. שלחתי אותך לבדוק באתר של בנק ישראל
ב. הם הולכים וגדלים זה משהו עובדתי ואין לזה שום קשר לאנטישמיות (מציע לך לקרוא מה ההגדרה של אנטישמיות), התגובה מעידה על תוכנה כמתאימה לויינט.
ג. ההכנסה למשפחה חרדית בממוצע היא בגובה של 10K פלוס מינוס תחלק אותה במספר הנפשות כ 7 בממוצע אתה תראה שאפילו את ההוצאות הרפואיות הם לא מכסים שלא לדבר על חינוך , תשתיות, וביטחון.
ד. ההכנסה הנמוכה שלהם מעידה על איכות העבודה.
ה. כמות העובדים לא עונה על הבעיה של פריון עבודה ועבודות מכניסות, ללא סיוע של המדינה המשפחה החרדית הממוצעת לא יכולה לעמוד על רגליה, כאחד שמאמין בשוק חופשי זה בסיס איתן לכלכלה.
ו. החברה החרדית מעמידה אתגר כלכלי מכאן על לקרוא לזה אנטישמיות זה עלבון לנפגעים מאנטישמיות, ומתחמקת מהדיון כשלעצמו, קצת מופרך שבאתר שמרני מאמצים שפה פרוגרסיבית שמבוססת על העלבות במקום על עובדות.
ז. הנה לך מצגת של נגיד בנק ישראל שמדבר על נתונים ספציפים.
file:///C:/Users/AvrahamGr/Downloads/%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%A0%D7%A1%20%D7%93%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A8.pdf
הבעיה הדמוגרפית חרדית היא בעיה כלכלית אסטרטגית המעלה הראשונה .
הימין לא יכול לברוח מזה, בעתיד אם לא יהיה שינוי כל הכלכלה תקרוס,
לא, היא לא.
77% מהחרדים עובדים, לעומת 82% מהחילונים.
מלבד זאת, היהדות מאז ומתמיד ממנה תלמידי חכמים, הם הבסיס ליהדות מזה אלפי שנים.
נמשיך לממן אותם בשמחה.
הבעיה עם המגזר החרדית שבאידאולוגיה שלהם הם נגד יציאה לעבודה, אי אפשר להשוות אותם לפריפריה שמלכתחילה היו רוצים להתפרנס בכבוד אבל בגלל בעיות כאלה ואחרות הם לא מצליחים להגיע לזה
לES ניכר בין השורות שאתה אדם חרדי אבל לא זה הדיון.
היהדות כשלעצמה לא ממנת היא יכולה להורות למאמינים שלה לממן.
וכשאתה מדבר על מאז ומעולם, תוכל להצביע על איזה כמות של אנשים צריכים להיות ממומנים? למיטב ידיעתי מדובר על עשרה בטלנים לא על עשרות אלפי אנשים.
היהדות גם מחייבת ללמד את בנו אומנות.
מבחינה מספרית ההכנסות לנפש בציבור החרדי הם מאוד נמוכות, וככל שלא יהיה שינוי בעניין הזה הבעיה הדמוגרפית תכניע את הכלכלה, רוב החרדים נמצאים בעשירונים התחתונים ובעשירונים העליונים הם לא נמצאים בהתאם לחלקם באכלוסיה.
רוב החרדים העובדים הם נשים שמלכתחילה ההכנסות שלהם נמוכות משל גבר + ניהול משק הבית .
לפי הנתונים כרגע עם המגמה של הכנסה נמוכה וגידול באופן יחסי באכלוסיה אין עתיד כלכלי למדינה
סחר חופשי חסר ערך כאשר יש שתי רשתות שיווק השולטות בשוק. כל יבוא מוצרי צריכה שהוסר ממנו המכס, יובא על ידי הרשתות באיכות נמוכה ומחיר דומה או יקר מהקודם. השום למשל, למרות שעדיין מגדלים שום ישראלי, לא ניתן למצוא תוצרת מקומית ברשתות. מציעים למכירה שום סיני, מולבן עם כלור, נטול טעם וספוג כימיקלים, במחיר גבוה ממחיר השום המקומי.
אותו דבר עם גבינות קשות, לרשתות הותר יבוא חופשי של גבינות ובתנאי שמחירו יהיה דומה או נמוך מזה המקומי. התוצאה- גבינות נחותות במחיר זהה לזה המקומי או יקר ממנו.
אז אם סחר חופשי, קודם פירוק הדואופול של לוי-שופרסל ובמיוחד החברות הבנות, סיטונאיות תוצרת טריה. השילוב של אלה הופך את המשק לבן ערובה של שתי הרשתות, שנהנות מפערי תיווך אדירים כפי שמצא הלמ"ס. הדו"ח שהזמין פורר הוא בדיחה, דו"ח שהוכן על בסיס נתונים שספקו רשתות השיווק עצמן, לא בדיקה עצמאית.
וכעת רוכבות על גל ההתייקרות העולמי, דורשות מיבואני המותגים לא להעלות מחירים במקום לצמצם את הרווח שהן גובות. לחליפין, משחקות את תפקיד הרובין הוד ומעודדות מעבר למותגי הבית, בהם הן מרוויחות שבעתיים. לרוב מדובר במוצר נחות, זול לרשתות ונמכר במחיר הקרוב למחירי מוצרי הפרימיום.
אילו הרפורמה בחקלאות שדרשה הממששת היית מבוצעת במלואה, מחירי התוצרת החקלאית כעת היו גבוהים ב40-60%, כפי שעלו באירופה והמדינות השכנות לישראל. בזכות העובדה שישראל עצמאית בהספקת תוצרת טריה, המחיר עלה באחוזים בודדים.
נכון מאוד, ומצער לראות שמעטים מבינים זאת.
כי זה לא שוק חופשי אם מצמידים לו כוכבית, שיש לה יותר משקל מהסעיף שאליו היא מוצמדת.
ואני לא אומר שצריך או אפשר בהכרח לבטל את כל הרגולציה, אבל כנראה שאפשר לחתוך חלקים ניכרים ממנה.
ובפראפראזה על מילטון פרידמן – אילו היה חוק אחד שאפשר להעביר כדי להלחם במונופולים, מה היה החוק הזה?
TRICK QUESTION!
אין שום חוק כזה! הפתרון הוא – הפחתת כמות החוקים! ככל שיהיה קל יותר לעשות פה עסקים, כך יקטן כוחם של המונופולים.
ובדימוי אחר – השופט במשחק הכדורגל לא אמור להיות בעד צד זה או אחר, אלא רק לוודא שכולם משחקים על פי אותם חוקים (ותמיד תהיה נבחרת עם יותר תקציב וכו', אבל זה חלק מהמשחק ואין שוויון, כי זה העולם).
אסור להפריט את הרכבת!
הבריטים כבר ניסו – ולהם יש מערכת רכבות הרבה יותר מפותחת, בסוף הם הלאימו הכול מחדש כי זה פשוט לא עבד. הרכבת הפרטית בארה"ב הוא אחד מהחסמים לצמיחה נורמלית.
תחבורה ציבורית היא לרוב לא עסק מתשלם בפני עצמו – אבל התועלת למשק עולה עשרות מונים על פני ההפסדים הקטנים של חברה ממשלתית (בשביתות לעומת זאת חייבים לטפל ביד קשה).
'שוק חופשי' כאידאל עילאי שגובר על הכול מטומטמם באותה מידה כמו קומוניזם
אסור [השלם את החסר עם רעיון שכלל לא דיברו עליו ישירות]
צרף כאן [דוגמא ממדינה אחרת, מבלי לתת שום נתון, לדבר על הדומה והשונה, להבחין בין גורמים לבין פתרונות, או לתאר את התהליכים!]
כאן הכנס [ניתוח דמגוגי וחלקי של תחום מורכב!]
סכם עם [מושג-על שאפשר לצמצם בעת הצורך למשפט אחד שטחי ואז לתקוף אותו באמצעות איש קש. רצוי להזכיר קומוניזם או פשיזם, בשביל הרושם]
*לא לשכוח עודף סימני קריאה והצהרות מוחלטות, כי הרי אין שום ספק לגבי כלום, בוודאי.
נראה לי שהשתמשת בטמפלייט הזה כן?
לא מובן לי מה הכוונה בלהפריט את הרכבת-
הרי אין אפשרות לשורת יזמים שמרכיבים פסים זה לצד זה. ולעשות מכרז על הפעלה פרטית? זה עדיין אומר שיש רגולטור שקובע בין החברות ולא שהלקוחות(הנוסעים) בוחרים בין שתי רכבות לפי שיקולי מחיר ואיכות. ולכן זה לא מקרה של שוק חופשי.
מה שנכון הוא שצריך לצמצם את הרגולציה בתחום האוטובוסים.
זה יותר מורכב ממה שאתה מתאר. למשל:
* תכנון קווים.
* תכנון עלויות הקמה.
* תכנון עלויות תפעול.
* תכנון לוחות זמנים לתפעול, נפח קווים על פני ימים, שבועות, חודשים ושנים.
* הנחת פסים – תשתיות (סלילה, חישמול, קווי תקשורת, קווי מים וביוב, ניקוז, גז וכו').
* הקמת תחנות (כולל הנ"ל בסעיף קודם).
* הקמת מערכת תחזוקה, אחזקה ושדרוג.
* ייצור ו/או רכישת קרונות וקטרים.
* תפעול שוטף
ועוד, ועוד ועוד. זה עולם מורכב ביותר, זה בטוח. ומה שעוד בטוח הוא שהמדינה לא טובה בתפעול שלו, זה מוכח. האם ישנן אלטרנטיבות פרטיות שגם פועלות בצורה גרועה? בוודאי, אבל זה לא טיעון, משום שיש גם אלטרנטיבות פרטיות שפועלות בצורה מופלאה. ולציבור בהחלט יש את האפשרות לבחור באיזה קו הוא ישתמש, אם יתנו לו אלטרנטיבה.
וכל זה בלי שלקחנו בחשבון שרכבת בישראל זה נושא קצת מוזר בפני עצמו, בגלל שאנחנו כ"כ קטנים גיאוגרפית. לכן יש מקום לטעון שאוטובוסים או שיטות אחרות של תחבורה ציבורית (כולל פרטית לחלוטין, כמו UBER למשל, שנחסם רגולטורית בזמנו, לרעת כולנו) יכולות להיות מתאימות יותר. זה פתוח לדיון.
אבל אני ממש לא חושב שאפשר לסגור את הדיון באמירה שאי אפשר להפריט את הרכבת. אני חושב שאפשר, למרות שזה מורכב.
ל ES
ביקשת, הנה מספרים
כון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 כמחצית מהגברים החרדים מועסקים, ושיעור התעסוקה בקרבם – על פי הגדרה עצמית – עומד על 54.5%.
שיעור החרדים בכוח העבודה בישראל הוא כ-8%
מקור: דו"ח שנכתב לבקשת "הוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים" על ידי מרב פלג-גבאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת
תחפש נתונים על הכנסות לנפש חרדית אתה תופתע כמה המספרים הם נמוכים, עכל עוד לא יהי שינוי בתעסוקה של חרדים הפיל הגדול יצטרך לסחוב על עצמו גם את השירות הציבורי + מגזר שבאידאולוגיה שלו מעודד אנשים לא לעבוד
לפי מקבץ התגובות, המסקנה המתבקשת היא להיות סוציאליזם. לא סחר חופשי, לא רכבת מופרטת(תיפעול קווים), התערבות יתר בניהול חברה החרדית. אז מה זה בעניכם כלכלת ימין, אם לא חלק מהדברים הללו?