ארבע משימות לשר החינוך החדש

צמצום השפעת ארגוני המורים, הקטנת הריכוזיות ופתיחת השוק הם צעדים נדרשים לשיפור תוצאות המערכת

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון | לע"מ

יישום הסכם השכר, בדגש על הסעיפים ה"אפורים" שבו

על שר החינוך לוודא יישום מיטבי של הסכם השכר שנחתם זה מכבר.

לאחר שהגיעו להבנות ראשוניות בפתיחת שנת הלימודים וחתמו על הסכם סופי לפני מספר שבועות, נראה על פניו שפנינו לרגיעה ומצבם של המורים ישתפר. אולם, הסכם השכר אינו מהווה בשורה גדולה מאחר וגם בהסכם זה ישנם גם מאפיינים המשַמרים את הקיבעון הקלוקל של מנגנון העסקת המורים בישראל וביניהם בעיקר השארת המנגנון האחוזי תלוי־הוותק בתוספת השכר והימנעות ממתן רצפה שקלית של מרבית גמולי התפקידים ובתוכם ריכוז המקצוע.

על כן, על שר החינוך להתמקד בתתי-הסעיפים שנשארו פתוחים ויכולים להוות בשורה גדולה למורים ולמערכת כולה, בראשם החוזים האישיים ואופן היישום של תגמולי המצוינות בשליטת המנהל.

למרות שבהסכם כתוב במפורש שמנכ"ל המשרד תוציא מכתב המפרט את אופן היישום של החוזים האישיים, מכתב זה לא פורסם עד היום. דבר זה יאפשר לשר החינוך הבא להפעיל את כובד משקלו על מנת לטייב את היישום, להרחיב אותו ובשל כך להגמיש את אופן ההעסקה של המורים ולמשוך כוח אדם איכותי למערכת.

צמצום כוחם (ותקצובם) של ארגוני המורים

אופן הפעולה של משרד החינוך שזור בעבותות עם ארגוני המורים, לא רק בתחום העסקת המורים אלא גם בתנאי הלמידה וההוראה וברפורמות ושינויים.

באופן היסטורי, שרי החינוך משתפים פעולה במידה רבה עם ארגוני המורים. בין אם על מנת שלא להקשות על העבודה השוטפת ובין אם על מנת לייצר שקט תקשורתי ואווירת הצלחה ללא מאבקים גדולים. מאחר וארגוני המורים רואים לנגד עיניהם לכאורה את טובת המורים ובפועל את טובתם שלהם, שיתוף הפעולה איננו מוביל לקידום ושיפור מערכת החינוך אלא לקיפאון ושמירה על אופן הפעולה המיושן.

צמצום שיתוף הפעולה יאפשר למשרד החינוך חופש מקצועי המנותק מאינטרסים זרים. על מנת לעשות זאת, נדרש בראש ובראשונה להפסיק להעביר תקציבים (לא שקופים) לארגוני המורים. מאות המיליונים שמדינת ישראל מעבירה כל שנה לארגונים משמשים, בין היתר, למאבק במדינה עצמה. על שר החינוך הבא להיות אמיץ ולנתק את מערכת היחסים הכלכלית המעוותת הזאת.

הקטנת הריכוזיות

מערכת החינוך בישראל היא מהריכוזיות במערב, מה שמתבטא למשל במנגנון הפקידותי הגדול והענף של המשרד. מנהלים שונים, אגפים ומחוזות, מפמ"רי מקצועות ומערך הדרכה עצום עסוקים בלקבוע כיצד נכון שבתי הספר יפעלו, לפרטי פרטים. בירוקרטיה עצומה גודעת כל ניסיון לאוטונומיה, למרות הקונצנזוס הרחב באשר לנחיצותה.

אופן הפעולה הזה, בשילוב כמובן עם הנאמר לעיל, מוביל לכך שמדינת ישראל אינה מצליחה להתרומם, במקרה הטוב, מעבר לבינוניות מנומנמת במדדים הבינלאומיים. בשל כך, משרד החינוך קובע לעצמו מדדי הצלחה בדמות אחוזי בגרות, פועל ככל יכולתו על מנת להקל על התלמידים לקבל תעודת בגרות ולאחר מכן טופח לעצמו על השכם.

רפורמות כמו רפורמת גפ"ן ורפורמת הבגרויות מיושמות באופן חלקי. במקום להגדיל את האוטונומיה התקציבית הן מעמיסות קשים בירוקרטיים ובמקום לשפר את ניהול המבחנים הכל נעשה בחטף ובהינף יד. כל השינויים הללו נידונו לכישלון כי המהות לא השתנתה. על משרד החינוך להצטמצם באופן משמעותי ולהוריד את מרבית קבלת ההחלטות לשטח, ובכך לשפר את מערכת החינוך הציבורית.

פתיחת שוק החינוך

במערכת החינוך בישראל, אי-השוויון הוא מהגדולים במערב והניסיון לצמצם אותו באמצעות תקציב גדול יותר למעמד סוציו-אקונומי נמוך, נכשל.

בשם השוויון והפחד מאי-שוויון, מדינת ישראל לא מאפשרת הקמה של בתי ספר מחוץ למערכת הציבורית. פגיעה כזו בחירות ובתחרות הייתה אולי מוצדקת אם המדיניות הייתה יעילה. אבל היא לא. במערכת הריכוזית שלנו, הניסיון לתקצוב דיפרנציאלי שנועד לכסות על הפערים המובנים, נכשל. המצב כיום הוא שמבחינת משרד החינוך ושרי החינוך האחרונים, בתי ספר פרטיים הם אסון ותחרות היא מילה גסה.

מהבחינה הזאת, יש כאן פגיעה כפולה. מחד, פגיעה מוסרית בהגבלת שירותי החינוך וכפייה על ההורים לשלוח את ילדיהם למערכת הציבורית. מאידך, פגיעה ישירה באיכות החינוך שילדי ישראל מקבלים. מי שנפגע מכך יותר מכל הן האוכלוסיות החלשות. העשירים נהנים ממערכת פרטית ענפה לאחר שעות הלימודים, בזמן שבמגזר הערבי נאבקים על מספר מצומצם ביותר של בתי ספר פרטיים ובציונות הדתית משלמים אלפי שקלים בחודש על ישיבות תיכוניות.

שר החינוך הבא צריך, בשם המוסר ובעיקר למען ילדי ישראל, לאפשר הקמה חופשית של בתי ספר פרטיים, בזיכיון, למטרות רווח וכל סוג אחר שרק עולה על הדעת. צעד זה יצמצם את העומס המוטל על המערכת הציבורית, יכפה עליה להתייעל ויאפשר לה להשקיע בצורה מיטבית בתלמידים.


טל לוריא הוא מורה, יזם חברתי ויו"ר עמותת 'מורים מובילים שינוי'.

(Visited 1 times, 9 visits today)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

    1. מה עם חידוש על שיטת החינוך, המערכת מיושנת המערכת לא מתאימה ללימודים של היום, המערכת לא מבינה את התלמידים, המורים מתעסקים בצד המשפטי מול ההורים במקום להסתכל על התלמיד ואיך לקדם אותו, והמערכת עובדת בשיטה של שנות ה60/70/80 למרות שהטכנולוגיה כבר פה והכל זמין באינטרנט, הילדים לא יודעים ללמוד, מה הדרך הנכונה ללמוד מתוסכלים בלי צוות שקשוב באמת לצורך של הילדים, הילד אמור להיות זומבי בכיתה.

  1. לטל היקר
    אני מורה בחינוך המוחד, ולאחר קריאת הדברים שלל בגדטל וגם בקטן אומר שאיני מסכימה עימם כלל.

    1. הכל מתחיל ונגמר בצמצום מספר הילדים ל20 ילדים בכיתה

  2. אלו שבימים האחרונים מסיתים נגד ח"כ (ובקרוב מאד שר) איתמר בן גביר בפרט, ונגד הימין בכלל?
    מה עם פיטורים מיידיים שלהם והרחקתם מכל מוסדות החינוך היהודים (כולל בתי ספר חילונים) לחלוטין?
    למה הם עדיין יכולים להרעיל את הילדים כנגד הוריהם וכנגד מי שאוהב אותם?
    למה הם עדיין יכולים ומצליחים למנוע מילדי ישראל לדעת את ההיסטוריה הענקית שלהם ואת הזכויות שלהם בארץ?

  3. אין למאמר הזה בסיס במציאות הישראלית.

    בעיית החינוך היא:

    גודל כיתות בלתי אפשרי להוראה.
    היעדר סמכות בכלל, והיעדר סמכות למורים בכיתות.

    כל עוד שני הפרמטרים הללו לא ישונו – מצב המערכת יישאר וידרדר.

    מי שמכיר את המערכת יודע את חולייה.

  4. למה לא להתחיל בהשקעות מחשבה ומשאבין בצמצום ילדים בכל כיתה, הגדלת תקנים למורים בבית ספר וכל יהיו יותר שעות הוראה

  5. הדבר הראשון ששר החינוך החדש צריך לעשות זה לתקן את העוול העצום שנגרם לסקטור מורי האולפנים שהוחרגו מהסכם השכר ועובדים כבר שנים רבות ללא הסכם שכר ומופלים לרעה ממורי אופק חדש. אין שום סיבה שסקטור שלם יקבל שכר נמוך יותר ולא הולם.

  6. יש עוד משימה אחת שקודמת לכל שאר המשימות – לצרף לאלתר את מורי האולפנים ל"אופק חדש".
    מורי האולפנים הוחרגו מההסכם בין הסתדרות המורים, משרד החינוך והאוצר. עם פער שכר שכזה לא יהיה ניתן לגייס עובדי הוראה חדשים בשיאו של גל עלייה, ופרישתם של העובדים הותיקים.

    לא יעלה על הדעת שמורה בעלת תואר ראשון ותעודת הוראה תשתכר שכר מינימום.

  7. הכתבה שלך מעמיקה ומקיפה. עם זאת, יש עוד משימה אחת שעל שרת החינוך: הכללת מורות האולפנים בהסכם שנחתם עם האוצר. אנו מגזר קטן של כ-500 מורות שלא זכה לכל התייחסות. יתרה על כך, אנו המגזר היחיד שהוחרג מההסכם שנחתם.
    אנחנו מורות לכל דבר ועניין. אנחנו אמונות על הוראת העברית ועל הסיוע לאלפי עולים להיקלט בחברה הישראלית.
    כרגע מחכים בבית כ-5000 עולים שלא יכולים ללמוד עברית כי אין להם מורות. אין מורות, כי פערי השכר בנינו לבין המורות של 'אופק חדש' עומד על כ-2000 ש"ח לחודש!!!

  8. מכעיס שלמורי האולפנים לא נתנים תנאים כשל שאר המורים. מדינת ישראל מתהדרת בקליטת עליה, האולפנים נחשבים למעולים אך שכר המורות באולפנים לא עלה כבר 14 שנים. ממש בושה

  9. בושה שהמורים מהאולפנים הוחרגו ולא קבלו העלאת שכר כבר 14 שנים. הרי המדינה מתפארת בקליטת עליה, והם חלק חשוב מכך. האולפנים זוכים לביקורות טובות כבר הרבה שנים ומן הראוי שהממשלה תתגמל מורים מכל המגזרים ומכל התחומים ולא תחריג קבוצה בגלל שהיא קטנה וחסרת כח. מקווה שהשר החדש ימצא לנכון להכליל אותם בהסכמים