הגוף המייצג רבבות חברים צריך לפעול למענם ולא רק בשם אינטרס אישי צר של העומד בראשו
מי שמעורה בעולם המשפט, ולמען האמת גם מי שפחות, יתקשה שלא לשים לב בשבועות האחרונים למעורבות הפוליטית הגוברת מצד לשכת עורכי הדין והעומד בראשה, ובמיוחד לסבב הראיונות בהם עו"ד אבי חימי הביע התנגדות פומבית לכוונות הרפורמה במערכת המשפט המיוחסות לממשלה החדשה. במסגרת הקמפיין, יו"ר הלשכה לא חסך בדמגוגיה, הזהיר מפני "שינוי מערכת המשטר" ואף קרא לציבור "לצאת לרחובות".
אין זה חדש שלשכת עורכי הדין שותפה לבכירי מערכת המשפט בחוסר הרצון לאבד את הכוח אותו צברו במהלך השנים. רבות דובר למשל על הברית ההיסטורית בין לשכת עורכי הדין לבין שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים, ברית אשר למעט הפסקה זמנית העניקה את סמכות מינוי כלל השופטים בישראל בידי גורמים בלתי-נבחרים, המהווים חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה. כך למעשה השופטים ועורכי הדין, חלקם הגדול גם נפגש באולמות המשפט כמייצגים או דנים בתיקים, ממנים את חבריהם ומקורביהם.
על פי הצהרות שונות, חלק מתוכניות הרפורמה של הממשלה הנכנסת נוגעות לשינוי הרכב הוועדה כך שיעניק משקל רב יותר לנבחרי הציבור, על חשבון נציגי לשכת עורכי הדין. או במילים אחרות: הוצאת כוח המינוי מידי אנשים שאינם נבחרים ולהם לכאורה אינטרס אישי או ניגוד עניינים במינויים, והענקתו לפוליטיקאים אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות, מייצגים את עמדות הציבור ועומדים כל העת למבחן הציבור.
מבחינת יו"ר לשכת עורכי הדין מדובר כמובן בפגיעה קשה. במשך שנים הכוח למנות היה אחד הכלים העיקריים לשליטה בלשכה, הן ככלי לקידום מקורבים וכן כקלף מיקוח מול שופטים ופוליטיקאים. לכן כאשר יו"ר הלשכה מכריז כעת על מאבק מול מדיניות ממשלה נבחרת, הוא לא עושה זאת לשם שמיים אלא מתוך שיקול אישי צר ובעייתי מבחינה אתית, שבסופו של דבר מנוגד לאינטרס הציבורי. כפי שהוכח בהזדמנויות רבות, מרבית הציבור בישראל סבור שיש מקום לשינוי שיטת בחירת השופטים, וככל הנראה היה מעדיף ששופטיו ייבחרו לא בגלל קרבתם ללשכת עורכי הדין אלא בגלל מקצועיותם.
אין זו הפעם הראשונה בה הלשכה נעמדת נגד ניסיונות לשינוי במערכת המשפט. למעשה, ללשכת עורכי הדין יש רקורד ארוך בהתנגדות לכל רפורמה, ועמידה לצד שופטי העליון במאבקם נגד החזרת האיזון בין הרשויות. הרי מי ירצה לוותר על כוח אדיר כזה המסור לקבוצה קטנה של אנשים, ולהשיב אותו לידי הציבור?
חלק מהאשמה היא עלינו. בלשכת עורכי הדין בישראל רשומים רבבות חברים, ומן הסתם חלק לא מבוטל מהם מחזיק בהשקפת עולם פוליטית שמרנית. אלא שבבחירות למוסדות הלשכה נרשם באופן מסורתי אחוז הצבעה נמוך מאוד, ובכך מצליחות קבוצות מקורבים לשמר שליטה במינויים ובתקציבים. חלק מכספי האגרה הנגבים מכלל עורכי הדין מגיע לבסוף למאבקים שונים אותם מנהלת הלשכה, אשר רחוקים מאוד מדעת רוב חבריה ולעתים, כפי שהוכיח חימי, אף פועלים ישירות נגד בחירת אותם חברים בקלפי.
הבחירות האחרונות בהן השיג הימין ניצחון גורף סבבו בעיקר על נושא אחד – תיקון מערכת המשפט והשבת המשילות לנבחרי הציבור. דוגמה עדכנית לנחיצות במהלך הזה קיבלנו רק השבוע, כאשר שופטי בג"ץ הראו שוב שאינם מסתפקים רק בפסילת חוקים, וכעת אפילו מורים למחוקק מה לכתוב בחוק עצמו. כאמור, כיום רוב אזרחי ישראל (ובוודאי בימין) מבינים כי על מנת להשיג משילות יש ראשית לתקן את היחסים בין הרשויות ולבצע רפורמות משפטיות. הם גם הצביעו על כך בקלפי, אלא שפעם נוספת לשכת עורכי הדין מתייצבת נגד רצון הציבור.
זו אינה גזרת גורל. עורכי הדין חייבים להבין את חשיבות הזירה הציבורית ואת העובדה שבידיהם הכוח לשנות את ההתנהלות הפוליטית של הלשכה שאמורה לייצג אותם. הצעד הראשון יהיה לגשת לקלפי בבחירות הבאות ללשכה שיערכו בקיץ הקרוב, והשמעת קול ברור לתיקון מערכת המשפט ולטובת הדמוקרטיה.
עו"ד יותם אייל הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל
יתרה מכך, מר חימי צריך לעמוד לדין באשמת המרדה.
סעיף 136 לחוק העונשין קובע (המרדה – מהי):
136. לענין סימן זה, "להמריד" הוא אחת מאלה:
(1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
בראיון אשר העניק יו”ר לשכת עורכי הדין, לעיתון "הארץ",
מקור: https://www.haaretz.co.il/news/law/2022-12-05/ty-article/.premium/00000184-e1e6-d8e0-afd6-ebffa7b10000
אמר מר חימי, כי הלשכה “תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט”. כמו כן, “קרא היום (שני) לשופטים שלא לשתף פעולה עם הניסיון להחליף את האופן שבו נבחר נשיא לבית המשפט העליון, והגדיר את יוזמות החקיקה המתוכננות “שינוי שיטת המשטר בישראל””.
עכשיו, החקיקה המסדירה את הבחירות לרשות הנבחרת הישראלית, אינה מעניקה לא לעו”ד ולא לחסרי תעודת בגרות, קולות עדיפים על פני שאר הציבור בבחירות לכנסת. לפיכך, אם מר חימי מתכוון לנצל את תפקידו ע”מ למנוע מהרשות הנבחרת לבצע את חקיקתה ולא באמצעות שכנוע בוחרים – זה בהגדרה, ניצול לרעה של תפקידו העולה לכדי עבירת המרד (הוא לא פועל לשכנע בוחרים לבחור נציגים אשר בכוונתם חקיקה אחרת, אלא פועל למנועה את ביצועה של חקיקה באמצעות ניצול תפקידו הציבורי בלבד).
יו”ר לשכת עורכי הדין איננו חבר ברשות מחוקקת במדינת ישראל ולכן הוא יכול להוביל מחאה ציבורית כנגד החלטה אך לא למנוע את ביצועה (אני מדבר על הציטוט: “קרא היום (שני) לשופטים שלא לשתף פעולה עם הניסיון …" והציטוט לפיו הלשכה “תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט” – המטרה שמר חימי חושב שהוא משיג, אינה מעניינת (זו דעתו הפרטית) – לשכת עו"ד בישראל, גוף לא נבחר, לא יכולה *לפעול* על מנת למנוע את ביצוען של החלטות הרשות המחוקקת/נבחרת).
זאת כמובן, בנוסף על האמור במאמר, אודות למשל אחוז הצבעה נמוך מאוד בבחירות ללשכה אך בעיקר, ההבנה כי ידיעת תקדימים והיכולת לצטט חוקים, תקנות ופסקי דין בע"פ אומנם חיונית לזירה המשפטית, אך במשטר דמוקרטי – הזירה הציבורית ובראשה הרשות הנבחרת, נמצאים *מעל* לזירה המשפטית.
זוהי למעשה, לב ליבה של הגדרת הדמוקרטיה – המילה האחרונה בכל דיון ציבורי, נמצאת בידי הציבור/נציגיו (אנחנו בדמוקרטיה ייצוגית) והמשטר בו המילה האחרונה נמצאת בידי ה"שליטים" מכל סוג, הוא בדיוק ההיפך.
כיוון שאם חושבים באופן נרקיסיסטי ובטוחים שהיכולת לצטט פסקי דין, מעמידה את המשפטנים מעל בני התמותה הרגילים מהזירה הציבורית בכלל ומהרשות הנבחרת בפרט – מגיעים, כפי שכתבתי כבר בתגובות אחרות כאן באתר, לצורת ממשל זהה לאיראן ולצפון קוריאה.
במדינות אלה יש בחירות ויש רשות נבחרת, אך ההמילה האחרונה בכל דיון ציבורי, נמצאת במדינות אלה בידי ראש הרשות השופטת – המנהיג העליון – קים ג'ונג און ועלי חמינאי – ולמשטרים אלה ניתן לקרוא בכל מיני שימות, דמוקרטיה בוודאי לא אחת מהן.
ואם זהו המשטר שמר חימי רוצה ו/או פועל (בין במודע ובין בלא מודע ומה המטרה שהוא בטוח לדעתו הפרטית, שהוא משיג בפעולותיו- לא רלוונטי לדיון זה) לקיימו בישראל – טוב מאוד שיש בחירות, כיוון שגם מר חימי, לא היה רוצה לחיות בטהראן.
צעדים דרקוניים נגד הקוראים למרד בשלטון הימין הנבחר
הגיע הזמן לבטל את חוק לשכת עורכי דין, שבו גילדה אחת מחליטה מי יעסוק בעריכת דין ומי לא. חופש העיסוק עומד מעל הכל, כל מי שרוצה לעסוק בתחום התכבד ללמוד במוסדות המעבירים את התוכן הלימודי ויוכלו להיות בעלי הכשרה ללא כל מבחני הסכמה (שישאירו את זה למי שרוצה להיכנס ללשכה)