זאב זאב

כל המהלכים שלפיד יוצא נגדם הם דברים שהיה עושה בעצמו או עשה בעצמו ובהיקף גדול פי כמה

צילום מסך מתוך דף הפייסבוק של יאיר לפיד

מאז היוודע תוצאות הבחירות שנערכו לפני כחודשיים, ועוד קודם לכן במהלך חודשים ארוכים של קמפיין, אנשי הממשלה היוצאת והאופוזיציה הנכנסת ממשיכים לטחון מסר עיקרי אחד: ממשלת הימין מבקשת לשנות את חוקי המשחק באופן מסוכן.

במיוחד מתמקדת תעמולת השמאל באזהרות דמגוגיות מפני שינויים מתוכננים במערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת, ובחשש מ"השפעה פוליטית" על מערכות החוק והאכיפה.

מעבר לקריאות "זאב זאב" הנדושות ומעבר לספינים המעייפים והקבועים, הרי שבמקרה זה דווקא יש לנו הזדמנות מצוינת לראות כיצד מתנהלת ממשלה שבאמת עשתה צחוק מכל חוקי המשחק, הלא היא ממשלת לפיד המכהנת עדיין ברגעים אלה ממש.

החל מהקמתה במהלך רמיה פוליטי חסר תקדים ועד לקריסתה המהירה כשנה לאחר מכן, קואליציית בנט-לפיד הספיקה בחייה הקצרים לדרוס כל נוהג דמוקרטי מקובל. בין אם מדובר בדחיקת חברי האופוזיציה מוועדות הכנסת, עיכוב ניסיונות חקיקה ואף איסור על הגשת הצעות אי-אמון, ממשלת "השינוי" הרעועה הטילה על הכנסת משטר דרקוני בכל פעם שנקלעה למשבר, והמשברים היו רבים.

אנשי הממשלה היוצאת, אותם אנשים ממש הזועקים כעת נגד גודלה של הממשלה הנכנסת, היו חברים בעצמם בממשלה המנופחת והבזבזנית ביותר הזכורה במקומותינו, כולל חלוקת משרדים מוזרים, משרות חליפיות וג'ובים בלי תיק לכל דורש. מרוב מינויים וצ'ופרים, כנראה שלא נותר להם זמן לעסוק ביוקר המחייה המשתולל, שהגיע בשנה וחצי האחרונות לשיאים היסטוריים.

כל זה קרה בזמן שסביב מעונו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר הוקם מבצר פרטי בעלות עשרות מיליוני שקלים, ללא היתרים ותוך הסתרת מידע, הפיכת חיי השכנים לסיוט מתמשך והתנהלות אותה בג"ץ כינה "תמוהה ומטרידה". גם לפיד שהחליף אותו לא טרח לעבור להתגורר בבירת ישראל וכמובן נהנה מהשתתפות נדיבה בעלויות אחזקת ביתו הפרטי.

בכל פעם שה"ממלכתיים" נתקלו בקושי משפטי כלשהו, או אז זכינו לגלות כיצד מונחים מוכרים ואהובים כמו "מניעה משפטית" או "שומרי הסף" מגלים גמישות שלא הייתה מביישת מתעמל אולימפי.

הסכם עתק עם ארגוני המורים בחוסר סמכות, ללא מקור תקציבי או אישור משפטי ובניגוד לחוק? תגובת ראש הממשלה לפיד: "זה חוקי בעיניי". מסירת נתחים אסטרטגיים משטח ישראל לידי מדינת אויב, ללא שום תמורה, ללא אישור הכנסת, בניגוד לחוק יסוד ורגע לפני בחירות? תגובת לפיד: "האופוזיציה מופקרת". גם מהלכים בעייתים אחרים כמו מינוי מני מזוז בתקופת בחירות או יציאה למבצע העזה ללא אישור קבינט זכו להלבנה משפטית, למרות שלפחות במקרה הראשון בג"צ אילץ לבסוף את לפיד לרדת מהעץ.

באופן כללי לפיד הקפיד לצפצף על החוקים, כאשר קיים למשל אירוע פוליטי במשרד ראש הממשלה, למרות התרעת היועץ המשפטי לפיה אין להשתמש במשאבי ציבור לטובת קמפיין בחירות; כאשר טס לניו-יורק והחליט לארגן את הביקור באופן עצמאי שעלה למדינה מאות אלפי שקלים; לא השתתף בטקסים ממלכתיים ונעדר מקבינט הקורונה, בילה בחופשות בארץ ובחו"ל, חילק מינויים למקורבים כיד המלך ומיליונים לכל ח"כ סורר. ומה קורה כאשר ערוץ טלוויזיה מעז להעביר ביקורת על המנהיג? תגובת לפיד – לסגור אותו לצמיתות.

גם השרים לא טמנו ידם בצלחת. השר לביטחון פנים בר לב ביקש להתערב ישירות בחקירות משטרה הנוגעות לסוגיות פוליטיות, ודרש את הסמכות לפרסם צווי מעצר מנהליים נגד אזרחים; שרת התחבורה מיכאלי ביקשה להפעיל את הכרמלית בשבת בניגוד לעמדת היועמ"שים, בן זוגה של השרה זנדברג זכה למינוי מפנק בראשות מרכז הרצל, וחמד עמאר הצביע בוועדת השרים לחקיקה למרות שאינה חבר בה, ובהמשך התברר שכבוד השר אפילו לא יודע באיזה תפקיד הוא מכהן. שר התיירות לן בסוויטות על חשבון המשרד, ובמשרד האנרגיה לא פספסו את חגיגת הג'ובים. שר המשפטים סער דחף למינוי יועצת משפטית לממשלה חסרת ניסיון ולמרות ובניגוד לעמדת ראש ועדת האיתור, ובשאר הזמן ביקש בעיקר לקדם חוקים פרסונליים ואנטי-דמוקרטיים. זו כמובן רשימה חלקית.

גם הזעקות הנוכחיות נגד חוקים מתוכננים הן לא יותר מצביעות רגילה ופוזיציה משעממת של מי שחוקקו את אותם חוקים ממש בזמן כהונתם. ולגבי הרכב הממשלה, הרי ברור שאם דרעי או גפני למשל היו רק מעיפים מבט קצר לעבר לפיד, הוא היה מוכן למכור בשבילם את הבנק רק עבור סיכוי להישאר בלשכה. במילים אחרות, כל מה שהשמאל כעת מתנגד אליו, הם במקרה הטוב דברים שהיה עושה בעצמו ובמקרה הרע דברים שעשה בעצמו ובהיקף גדול פי כמה.

אז מה למדנו אם כן מתקופת ממשלת השינוי? זה בסדר לנסות להשפיע על מערכת המשפט, זה בסדר להשתמש בהשפעה פוליטית לקידום מדיניות או השקפת עולם, וזה בסדר אפילו להתעלם מהכללים. השאלה היחידה היא מי משפיע. אגב, במבחן האמיתי הראשון כיו"ר אופוזיציה מחודש, לפיד התקפל והחליט לוותר על הפיליבסטרים בניסיון לעכב את חקיקת הממשלה החדשה. בכל זאת, זהיה דורש ממנו קצת עבודה אמיתית.

לכן אנחנו גם לא מתרגשים מזעקות השבר של לפיד ושות'. מי שהתגאה בכך שהוא "לא שואל" את המחנה השני, דרס אותו והסית נגדו בכל הזדמנות וכעת מסרב בתוקף לקבל את בחירת העם – שלא יתפלא אחר כך שאותו העם לא סופר אותו כאשר הוא מתנהל, לפי הגדרתו שלו, כאופוזיציה מופקרת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. זו הזדמנות הסטורית שאסור לפספס. לשלוט כמו שהממשלה הקודמת עשתה.
    אז בגץ התקשורת, השמאלנים הערבים האירופים והאמיקאים יצרחו. אז מה? לשים קצוץ ולשלוט.

  2. האמת פשוטה ביותר,

    זו האסטרטגיה של לפיד – להמציא האשמות.

    בכלל לא רלוונטי עבורו האם הוא הסכים או לא הסכים למהלכים זהים בתקופת כהונתו. לא רלוונטי האם הוא מסוגל לנמק מדוע דבר מה טוב או לא – זו הטקטיקה והאסטרטגיה של לפיד – להמציא האשמות ודווקא כמה שפחות מבוססות, ככה יותר טוב.

    מדוע יותר טוב? שותפתו לרצון לרצוח ישראלים עבור פרסים מאוסלו (זהבה), כבר אמרה שמי שלא מסכים איתם הוא נאצי והוסיפה "לך מפה לפני שנטפל בך כמו שטיפלנו בפשיסטים המקוריים". ניסיתם פעם להוכיח שאתם לא פאשיסט? ולא היטלר? אפשרי לבצע זאת בצורה לוגית? כיצד זה יראה? "אני לא מכין מצה מילדים נוצרים כי ככה המצה טעימה פחות"?

    אז אין כל צורך לענות לחסר תעודת הבגרות ושאר רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, באמצעות הנמקה לוגית. המאשים השפל חסר תעוד הבגרות, יודע טוב מאוד מה הוא עושה ומטרתו איננה דיון ציבורי לוגי.

    מטרתו היא להניע את הציבור שלו, להוציא לפועל את "נטפל בך כמו שטיפלנו בפשיסטים המקוריים".

    הדרך לטפל בחסר תעודת הבגרות היא אלמנטרית – היות וגם היטלר לא כתב שיש לרצוח יהודים אלא כתב שהם קיצוניים והוא בכלל מגן מפניהם וכל מה שנדרש, היה למנוע את עלייתו לשלטון (כיוון שכולנו – כל מי שלמד היסטוריה ולא את כתביו של דוקטור למלל שנאה לפיד – יודעים לאן מובילה הסתה והאשמת האחר), כך שכל הנדרש הוא תיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שתנאי סף לראש ממשלה תהיה זכאות לתעודת בגרות.

    וכל נוכל סמולני שאתם פוגשים אשר ממהר להאשים אתכם במשהו – פשוט הסבירו לו שעליתם על שיטתו ומהרו להאשים אותו במשהו חזרה. אפשר לדוגמא, להאשים שהוא רוצה ששוב ירצחו ישראלים ע"מ המפלגה לה הוא הצביע – תקבל על רצחנותה פרסים מאוסלו. זה הפרס היחיד המגיע, לכך מי שהופך דיון ציבורי למסע השמצות – לכך, שהשיטה בה הוא משתמש על אחרים, תגיע אליו.

  3. הבעיה היא, שהתקשורת כמעט ולא כתבה על כל אלה, חוץ מאולי ערוץ 14. וכעת, שנתניהו חזר לשלטון הזרקור מופנה אליו ביתר שאת. אנשים לא מודעים לכל התמרונים בממשלת לפיד או לא רוצים לדעת.
    אבל התקשורת מוודאת שאצל נתניהן כולם ידעו הכל.

  4. הלקח החשוב הוא להסתכל קדימה:
    לאחר ההפסד ב1996 והקריסה ב2000, השמאל כבר מתקשה לשלוט ונאלץ להעזר בקיצורי דרך.
    ב2005 זה היה גניבת קולות מהימין(הקמת קדימה), בדרך היתה העברת כח למשפטנים ועכשיו על שילוב של משבר פוליטי והטעיית בוחרים בכל הצורות: מערפול הכוונה(כחולבן) ועד גניבה ממש(הימין החדש) וכל מה שבאמצע(ישראל ביתנו, תקווה חדשה).
    וגם אז הם פחדו שהם לא יחזיקו מעמד(ובצדק, כשמתבססים על רמאות כזו) ולכן הכשירו את כל האמצעים לדחוף כמה שיותר מהלכי שמאל.
    מי יודע לאם ידרדרו בפעם הבאה. ואסור להיות נאיבים, היא עוד תגיע.

    על הימין להתארגן כבר עכשיו ולקשור ידי ממשלות עתידיות: רפורמה במערכת המשפט(כולם מכירים את הרעיונות בניגון ואין צורך לחזור עליהם), פיצול תפקיד היועמ״ש(תוך מינוי אנשי ימין) והפיכת היועצים למשרות אמון, פתיחת ערוצי טלויזיה ורדיו נוספים שירליבו את שוק הדעות והרחבת רשימת המשפחות הקובעת את הרייטינג, חוק שיחייב את כל ועדות הכנסת להתחלק בין כל המפלגות לפי כוחן בכנסת, רפורמות במערכת החינוך ובאקדמיה ועוד.
    חייבים לשנות את חוקי המשחק שנקבעו ע״י מפא״י וע״י אהרון ברק ואנשיו כל עוד ההזדמנות בידינו.

  5. לא הצבעתי לפיד(וגם לא מתכוון להצביע בעתיד) ובעייני יש לו חלק במשבר שבו נמצאת המדינה.
    אבל אי אפשר לא להימנע מביקורת על אופן שבו נוהל המשא ומתן חלוקת התיקים מול השותפים וקווי היסוד של הממשלה הנכנסת.
    בשורה התחתונה הליכוד הפסיד תיקים משמעותיים(כמו אוצר ובינוי ושיכון לטובת מפלגות סקטורליות) ואין מהות . לא מנועי צמיחה, לא רפורמות בתחומי הפנים והכלכלה והמשפטים ברמה המבנית וברווחת הפרט. תקציב מדינה שיכנס מאוד לא פורדקטיבי . במילים אחרות. תקציב כמו הממשלה היוצאת רק בשינויים קוסמטים.אותה אדרצ בשינוי גברת.

    1. הליכוד הפסיד??? אתה רציני?
      הליכוד התחיל עם חצי קואליציה והשיג: ראשות ממשלה, יו״ר הכנסת, משרדי הבטחון, חוץ, חצי אוצר, משפטים, חינוך ועוד לפחות 8, רוב ראשי הועדות בכנסת וכמעט כל סגני השרים.
      ותהיה להם הממשלה לקדם רפורמות בכל התחומים שציינת לפי רוח הליכוד.
      בקיצור, נשארו בידי הליכוד מספיק קלפי מיקוח כדי לנהל מו״מ מול ליברמן וגנץ ועדיין תישאר להם השפעה מאוד משמעותית על הממשלה.
      בשורה התחתונה, התהליך הארוך השתלם בעיקר לליכוד. המחיר שהשותפים השונים דרשו תמורה לויתורים שלהם הוא יותר ממוצדק.

  6. נשכחו:
    א.ההסכם בגבול לבנון עבר לא רק ללא אישור הכנסת אלא גם תוך הסתרת מידע משמעותי מהקבינט עצמו.
    ב.לפיד גם השתמש בתמונות חיילים במסגרת קמפיין הבחירות בניגוד לחוק.
    ג.הסוהרות שהופקרו בידי פמיניסטיות שרובן מגיעותמ ממפלגות שבממשלות נתניהו הבהירו שעקרונות שהן באמת מאמינות בהן חשובים יותר מאחדות הקואליציה.
    ד.שרים מנותקים עד כדי חוסר ידיעה של מחירי מוצרי יסוד ואף חוסר מודעות לעליית המחירים בשוק הדיור.
    ה.השתלחויות בוטות/ שוחד מוזר לכל ח״כית המאיימת בפרישה(בתלות בעמדתה הפוליטית, מה שמעיד על עמדות הקואליציה כולה).
    וזה רק מה שעלה לי בראש עכשיו. מן הסתם שכחתי עוד הרבה.

  7. אגב, הכותרת מטעה.
    ׳זאב זאב׳ מתייחס למי שמתלונן סתם ובסוף מאבד את האמינות.
    כאן הבעיה הפוכה-הקואליציה היוצאת התנהלה בהפקרות וזלזול ולא נמצא אף ח״כ זוטר, איש תקשורת המזוהה עם השמאל או משפטן בכיר שיבקר. אפילו היועמ״ש הפכה לנערת גומי.
    ועכשיו הם התעוררו להתלונן על אותם הדברים או אפילו דברים פחותים בהרבה.