ככה לא בונים "אחדות"

הדבר היחיד המאחד את אנשי השמאל הקוראים ל"אחדות" היא שנאה עזה לימין ולמנהיגיו

רה"מ לפיד והשרים ליברמן וסער | צילום מסך

את נאומו הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה, לאחר ההודעה על פיזור הכנסת בחודש שעבר, הוא בחר לסיים כך:

המערכת הישראלית חייבת תיקון עמוק. אנחנו צריכים לחזור לאחדות ישראל, לא לתת לכוחות האופל לפרק אותנו, רק ביחד ננצח"

אדם רגיל אולי היה מקבל סחרחורת מהזיגזג הזה אבל לא לפיד. מדובר באחד האנשים היחידים שמסוגל באותו משפט לקרוא לאחדות, להמשיך מיד בהשתלחות ב"כוחות האופל" ואז לסיים בלי למצמץ עם "רק ביחד ננצח".

אך רטוריקת השיסוי של לפיד החלה עוד הרבה בטרם נכנס ללשכת ראש הממשלה. זכור למשל המקרה בו איים לרדוף את תנועת חב"ד אם זו תתמוך ר"ל במפלגת ימין. "נגמר הסיפור שלכם על אהבת ישראל", הבטיח אז המאחד הגדול. וזה עוד היה ביטוי עדין לעומת נאום ה"חארות" וה"מגעילים" שנשא בשידור חי בטלוויזיה, ומאז סרב להתנצל.

אין פלא אפוא שבבדיקת הציוצים העוסקים במסרים מפלגים, סיים לפיד בשנה שעברה במקום השני ברשימת הפוליטיקאים המפלגים לאחר שותפו אביגדור ליברמן, ולצד בכירים אחרים במחנה "האחדות" כמו ניצן הורוביץ, גדעון סער, בני גנץ ואיימן עודה. גם העובדה כי חברי הממשלה בראשותו עוסקים בעיקר בשלל תדרוכים ולכלוכים אחד נגד השני אינה מפתיעה במיוחד.

על שר האוצר המגלם בדמותו את מחנה החרם כבר כתבתי בהרחבה, כמי שקיבל החלטה צינית לשבור שמאלה ובכך לא רק הונה את מצביעיו ומנע הקמת ממשלת ימין רחבה, אלא גם תוקע למעשה את המערכת הפוליטית תוך שהוא מטיף ל"אחדות".

לצדו יושבים כיום בשולחן הממשלה מאחדים כמו יאיר גולן, אשר החרדים למשל אינם כלולים בחזונו לעתיד המדינה. גולן צפוי בקרוב להתמודד על ראשות מרצ מול מאחדת ידועה נוספת, זהבה גלאון, שבילתה את השנים האחרונות באינסוף גידופים נגד כל מי שימינה ממנה. גולן אולי יוכל לשאוב השראה מאביו הרוחני אהוד ברק, שפרסם רק בסוף השבוע האחרון כתב פלסתר בו שאל: "כיצד אנו מבקשים להביא מחד, לאחדות רחבה בעם, ומאידך מסמנים מראש את כת הביביסטים ואת הקנאים המשיחיים כמי שאינם ראויים להשתתף בוויכוח".

מתן כהנא, עוד מאחד ידוע, הזהיר בשבוע שעבר את איילת שקד לבל תעשה "טעות חמורה" שתעניק לנתניהו את המנדט ה-61. לטענת כהנא, הוא עצמו מוכן לשבת "רק בממשלת אחדות רחבה", כזו שלנתניהו ולגוש הימין אין מקום בה.

וגם כאשר כבר צצה מפלגה חדשה לכאורה, הבשורה היא אותה מנטרה ישנה ונדושה. רבים תהו מה המחבר בין בני גנץ וגדעון סער שהודיעו בשבוע שעבר על עוד איחוד בשמאל, והזוג המוזר מיהר לספק תשובה. עוד לפני שדיברו על מצע, רעיונות או מדיניות, גנץ המאחד הזדרז להבהיר כי לא ישב עם נתניהו, גם לא ברוטציה.

שותפו המאחד סער אף הגדיל והסביר כי "מטרת המהלך היא לסלול את הדרך להקמת ממשלת אחדות רחבה". ואיך נגיע ליעד הנכסף? כמובן, באמצעות "מניעה מנתניהו לחזור לראשות הממשלה" ו"מניעה מגוש מפלגות הימין להגיע ל-61 מושבים בבחירות הקרובות". כך נראית האחדות הרחבה של סער – בלי הליכוד ונתניהו, בלי הציונות הדתית ובלי חרדים. ולמי שתהה, סער המאחד הקפיד להוסיף כי "הרשימה המשותפת לא יכולה להיות חלק מהקואליציה".

אם כן, נראה כי הדבר היחיד המאחד את המאחדים הגדולים היא שנאה לגוש הימין ולעומדים בראשו, ובהתאם החרמה והדרה של מיליוני אזרחי ישראל. אלה פניו של השמאל הישראלי בימינו – דיבורים גבוהים על ערכים וקירוב לבבות, אבל בפועל חתירה למעשים שרק מפלגים ומשסעים את העם עוד יותר. הצהרות בומבסטיות על קירוב לבבות אבל בפועל המשך ההשתלחות במחנה הלאומי הגדול, והכל בשם פוליטיקה אישית וקטנונית. ככה לא בונים אחדות.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. זו מהות השמאל, זה ה-DOUBLE SPEAK שלו, ותמיד היה.
    שלום = מלחמה
    אמת = שקר
    שוויון = אפליה
    אחדות = פילוג

    אני תמיד הכי מפחד מכל אלה שבאים להציל – להציל אותי, להציל את הציונות, להציל את המדינה. כל החכמולוגים האלה שיודעים יותר טוב מכולם, ודורסים הכל בדרך אל האוטופיה הבלתי קיימת.

    1. אבל גם אנחנו מחרימים בטפשות את עבאס, ולהלכה את כל האוכלוסיה הערבית כולל את אלה שסירבו להצטרף למקהלת רק לא ביבי. כך לא נחזור לשלטון

    2. אצלנו הקולות המחרימים הם מיעוט במחנה ולא בהנהגתו. והראיה-הליכוד(מפחגת השלטון של הימין) כבר הציעו לעבאס שותפות ורוב הגוש תמך.
      אצלם הקולות המחרימים הם רובו ככולו של המחנה וכוללים את כל מנהיגיו.
      דוד

  2. לא רק שככה לא בונים אחדות. ככה לא בונים קואליציה.
    אם סער וגנץ מחרימים גם את גוש הימין וגם את הרשימה הערבית, כולנו יודעים שליברמן ללא יגיד דברים שונים ואני יכול רק לקוות ששקד תתפכח(אבל לא הייתי בונה על זה)-אפשר רק להתפלל שאיכשהוא ימצאו 61 מנדטים שיהיו לגיטימים זה בעיני זה.
    חשוב לזכור: מי שמצביע למפלגה הנמצאת בין נתניהו ללפיד מצביע להמשך המשבר הקואליציוני שכבר נמשך שלוש שנים.

    מי שמעוניין בממשלת ימין חייב לתמוך בנתניהו. לא כי אין מנהיגים ראויים אחרים-יש ויש, אלא כי 61 מנדטים ימנים בלי גוש הימין זה פשוט לא ריאליסטי. ומי שמעוניין בממשלת שמאל צריך לתמוך בלפיד מאותה הסיבה.