אוטונומיה בחינוך עובדת אם תתנו לה באמת לעבוד

הענקת גמישות תקציבית ופדגוגית למנהלים היא מהלך מבורך, אך הוא חייב לבוא ביחד עם תגמול מתאים למורים

אילוסטרציה | Max Fischer

"אוטונומיה" זו מילה גדולה. מעין buzzword שתומכי הביזור משתמשים בה כדי לבקר את כל מה שלא עובד כמו שצריך, כל מה שלא "יעיל" (עוד מילה אהובה) באופן בו מדינת ישראל הריכוזית פועלת. "צריך לתת אוטונומיה לרשויות המקומיות", "רשויות אוטונומיות מטרופוליטניות בתחבורה הן כורח המציאות", "אוטונומיה פיננסית לרשויות המקומיות", "אוטונומיה למשרדי הממשלה", ועוד ועוד קריאות להפחתת הכוח של השלטון המרכזי.

תחום החינוך איננו שונה. גם בו, כבר שנים לא מעטות, מחלחלת הבנה לפיה אוטונומיה היא מילת הקסם הבאה, היא זו שתזניק את מערכת החינוך קדימה. גם אני נשביתי בקסמיה. אך אם אודה על האמת, מאחר ובישראל תחום האוטונומיה, בייחוד האוטונומיה התקציבית של בתי הספר לא ממש נחקר, חשתי לא לגמרי בנוח עם הצהרותיי בתחום. אמנם נשענתי על גדולים ממני שחקרו את הנושא ברחבי העולם אך בישראל כמו בישראל, שום דבר איננו ממש דומה לעולם, גם מערכת החינוך.

שינסתי מותניים ויצאתי לדרך, במסגרת עבודת התזה בלימודי התואר השני בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' רענן סולציאנו-קינן. המטרה – לבדוק האם אוטונומיה תקציבית היא דבר טוב וחיובי לבתי הספר בישראל כמו בעולם, או שמא בישראל אנחנו צריכים לעבוד אחרת.

במסגרת המחקר בדקתי את ההשפעה של שיעור התקציב הגמיש בחטיבות העליונות על אחוזי הזכאות לתעודת בגרות. כאן המקום לעצור ולהעיר – אין ממש תקציב גמיש לחטיבות עליונות בישראל, לפחות לא באופן רשמי, וזאת, אני משער, גם הסיבה בגינה הנושא הזה לא ממש נחקר לעומק. אבל בישראל, כמו בישראל, יש את השטח ויש את מתחת לפני השטח. ומתחת לפני השטח, כמי שמכיר את המערכת היטב, ידעתי שישנם אי אלו תקציבים גמישים שמנהלים מוכשרים יודעים להשיג ולנצל.

לבסוף, אספתי נתונים על 462 חטיבות עליונות בישראל והנה התוצאה: אכן, לשיעור התקציב הגמיש יש השפעה חיובית על אחוז הזכאות לבגרות. ובמספרים: עלייה של 1% בלבד בשיעור התקציב הגמיש תוביל לעלייה של 0.3% בזכאות לבגרות. לדוגמא, אם שיעור התקציב הגמיש יעלה ב-40% אחוז בבית ספר המציג במצב רגיל 80% זכאות לבגרות, אז שיעור הזכאות יעלה ל-92%.

במסגרת המחקר גיליתי עוד מספר ממצאים מעניינים. ראשית, למספר התלמידים בבית הספר יש השפעה שלילית על אחוז הזכאות לבגרות. שנית, לגודל התקציב יש השפעה חיובית על אחוז הזכאות לבגרות. שלישית והמשמעותי ביותר – למתן אוטונומיה תקציבית יש השפעה גדולה יותר בבתי ספר עם רמת אוטונומיה נמוכה ובבתי ספר עניים. רביעית, ככל שקיים אחוז גבוה יותר של זכאות לבגרות, כך מתן האוטונומיה יהיה משמעותי יותר.

חשוב לזכור, מידת האוטונומיה התקציבית של מנהלי בתי ספר נמצאת על ציר רחב ומגוון מאוד של אפשרויות. החל מאוטונומיה מלאה בבתי ספר פרטיים לחלוטין, וכלה בקשיחות מוחלטת בבתי ספר ציבוריים מסוימים. המשמעות של אותה אוטונומיה היא היכולת של הנהלת בית הספר להשתמש בתקציב לפי ראות עיניה.

אין להתעלם מהעובדה לפיה מדובר בנושא שנוי במחלוקת. שאלת האוטונומיה התקציבית של בתי ספר היא חלק מדיון רחב יותר באשר לאופן הבעלות ושיטת ההפעלה של מערכות החינוך שהוא חלק מהוויכוח בין גישות כלכליות וחברתיות שונות. אולם, מאחר ומשרד החינוך יצא לדרך בשנה האחרונה עם תכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) שמשמעותה מתן אוטונומיה תקציבית לבתי ספר באחוזים הולכים וגדלים, הרי שמחקר זה מהווה תמיכה משמעותית במהלכים אלו.

אך אם יורשה לי, מהלך זה לא יהיה מושלם אם האוטונומיה תישאר רק בתחום הפדגוגי. אכן, מנהלי בתי ספר מוגבלים, גם היום, ביכולת שלהם להשתמש בתקציב הגמיש לטובת המשאב החשוב ביותר העומד לרשותם – המורים. שהרי המורים כפופים להסכמי שכר בחסות ארגוני המורים ואינם יכולים להיות מתוגמלים בצורה אחרת.

כולי תקווה שנוסף להגדלת שיעור התקציב הגמיש שעומד לרשות מנהלי בתי הספר, יפתחו גם כלל האפשרויות לנצל אותו. כן, גם עבור תוספת שכר למורים.


טל לוריא הוא מורה, יזם חברתי, מייסד ומנכ"ל עמותת 'מורים מובילים שינוי'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. השאיפה אינה צריכה להיות רק תוסת שכר למורים אלא ביטול מעמדת של המורים (ועובדים אחרים) כעובדי מדינה. במקום שיתקיימו הסכמי שכר מול המדינה, מורים צריכים לחתום חוזה מול מנהל בית הספר כמו כל שכיר אחר.
    הרי כל הרעיון של אוטונומיה מתבסס על כך שהמנהל מוכשר יותר מפקיד אלמוני במשרד החינוך לקבל החלטות בבית הספר אותו הוא מכיר ולמען התלמידים והצוות אותם הוא רואה כל יום. אז למה להשאיר את ההחלטה המרכזית בידי הקיד האלמוני?

  2. בישובים קטנים ובבתי ספר קטנים, למשל במגזר הערבי והחרדי, יש תופעות של מינוי מקורבים, ושיעורי ליבה פיקטיביים במגזר החרדי. הגדלת האוטונומיה הניהולית והתקציבית רק תחריף תופעות אלו. במקום שיהיו לנו רק תלמידים פיקטיביים בישיבות, יהיו לנו גם מורים פיקטיביים

    1. אתה גם אומר זאת לגבי הערבים? או שזה 'טיפול' מיוחד ליהודים/חרדים?
      מה לגבי כל ההטיות הפוליטיות, ואיום על תלמידים, לצאת להפגנות? הכנסת סטיות מיניות לכיתות?

  3. זה רק דורש פיקוח טוב יותר.
    אז היתרונות של הגדלת האוטונומיה(שיפור החינוך) עולות על החסרונות(צורך בשיפור הפיקוח וההרתעה).
    ימני

  4. איך מונעים מבית הספר, בהיותו 'אוטונומי' , מלחרוג מלימודים בלבד, והכנסת תכנים פוליטיים, מיניים, ועד סטיות אחרות?
    ההורים ראשונים, ומשרד החינוך צריכים לקיים אך ורק מסגרת לימוד עניינית וממוקדת.
    כל חריגה מהנ"ל צריכה להוות עבירה פלילית

  5. איסור על חריגה מהטיות (אגב, לא רק במערכת החינוך אלא גם באקדמיה ובתקשורת) הוא התחלה נחמדה.
    אבל העיקר חסר מן הספר-חינוך לתרבות דיון, ענווה וכיבוד דעות אחרות.
    חשוב לגבש תכנית חינוכית בהתאם ולחייב את כל בתי הספר אליה.

  6. אוטונומיה למנהלים היא דיקטטורה למורים.
    יש מנהלים שהם דיקטטורים בנשמתם ויעשו את המוות להורים אם יינתן להם כה הרבה כוח.

  7. האם במסגרת אוטונומיה המנהלים יוכלו לבחור תכני לימודים? האם יורשו לוותר על תנ"ך ? האם ילמדו את מאיר שלו במקום אפלפלד? האם יישמרו מקצועות הליבה? מהי אותה אוטונומיה?

  8. האמת שאין אוטונומיה למנהלים. תקציבים רבים בגפן "צבועים", זאת אומרת שהמנהל מחוייב להשתמש בתקציב לדברי מסויימים ולא למה שהוא רוצה וזה גורם למנהלים לקחת פעילויות טפשיות שכתובות בגפן רק כדי לא לבזבז את התקציב המוענק ממשרד החינוך

  9. אי אפשר להיות חצי בהריון… אין כזה דבר אוטונומיה חלקית
    במקום אוטונומיה צריך לומר אחריות אישית מהמנהל דרך המורים ועד התלמידים
    שמשרד החינוך יעשה בחינות בגרות קשות ויפסיק להתחנף לתלמידים
    שישלחו בוחנים ישרים ולא כאלה שנותנים בכיף למורים לגלות תשובות לתלמידים בבגרות
    שמורים יפסיקו להתחנף לתלמידים מי שלא מצליח שיחטוף נכשל ולא יגש לבגרות … שלא תהיה לו תעודה
    שמנהלים יפסיקו להתחנף להורים … אם הילד אלים ומפריע או לא מתאים מבחינה אינטלקטואלית לבית הספר הביתה, שלום! שההורים ימצאו לו מסגרת אחרת זה תפקידם , בנוסף תחזירו את מבחני הקבלה לתיכונים ותאפשו לבצע מבחני איי קיו
    תנו למורים הטובים להצטיין ותעיפו את הגרועים כנל לגבי מנהלים , מנהל שנכשל יאללה שוועד ההורים יעיף אותו
    בקיצור שלכל אחד במערכת תהיה אחריות אישית מהתלמיד על הציונים שלו ועד למנהל