עוד מהלך פופוליסטי ולא יעיל מבית משרד האוצר, שרק יחריף את הבעיה שנועד לתקן
"קרן הארנונה" שמאירה לאחרונה את עיני שר האוצר וחבריו לקואליציה היא מס חדש (שהם מקוים שהוא מורכב מכדי שנבין שזה מס) אבל בעיה ישנה. יתכן שהם מאמינים שדחיפת הקרן של בגרון השלטון המקומי היא חלק ממדיניות כללית להשבת הריבונות לעם, אבל במקרה הזה הם מפספסים בגדול. כי בכל הנוגע לארנונה ולמערכת היחסים בין שלטון מרכזי למקומי, הממשלה היא ההתערבות הלא רצויה, לא נציגת המדוכאים.
רפורמה היא רעיון מבורך – כשהיא מקדמת אותנו בכיוון הנכון. להוסיף, למערכת המסובכת וחסרת ההיגיון של שליטה מרכזית בקהילות מקומיות, זו שיצרה מלכתחילה את הברדק בתמריצי העיריות, עוד שכבה של "ריכוז משאבים" – זה לא הכיוון הנכון בכלל.
הגיוני שמשרד האוצר תומך ב"קרן הארנונה". כמו הרבה רעיונות עוועים מבית מדרשו של משרד האוצר, גם הרעיון הזה נולד הרבה לפני שמונה השר המכהן, במטרה "לתקן" בעיה, שמשרד האוצר יצר. כמו קודמיה, ה"תיקון" הזה יעוות (עוד יותר) את השוק, יעמיק את הריכוזיות במשק, ולא יוריד את מחירי הדירות אפילו באגורה. הקרן כן תצליח, בוודאות, לחזק את שליטת הפקידים, שאף אחד לא בחר וכמעט בלתי אפשרי להחליף, בחיים הפרטיים של אזרחי ישראל. בדיוק ההפך "מרצון העם".
הגיוני גם שראשי השלטון המקומי מתנגדים נחרצות לשוד הקופה שלהם. כמו כל הפוליטיקאים בישראל, הם סובלים מתדמית לא מוצדקת של שחיתות ונצלנות. הכשלונות שלהם הם תמיד רק שלהם – למרות שהם מתמודדים עם התערבות והפרעות חוזרות ונשנות של השלטון המרכזי בכל תחום אפשרי. הצלחות, אף פעם אין להם. כי כשרשות מקומית מצליחה זה לא כי התושבים או העיריה עובדים קשה ומגיע להם אלא כי הם "מנצלים" משהו או מישהו. ההכנסות שלהם לכן תמיד תחת איום תמידי של מיסוי לחלוקה מחדש שהופך את התכנון לטווח ארוך לבלתי אפשרי. כפי שאנחנו רואים ב"קרן הארנונה" אין ליצירתיות הגביה שום גבולות.
כבר פעמיים לאחרונה נשארו ילדי בבית כי העיריה השביתה את בתי הספר במחאה על המצב הזה. אני לא אוהבת שביתות ועוד פחות את השימוש בהן בהקשרים שאינם יחסי עבודה, אבל המערכת הישראלית בנויה כך שבסופו של דבר כולנו עובדים אצל משרד האוצר. כל כך עובדים אצלו, שהוא דורש (ובקרוב יקבל) לאשר מראש כל עסקה במשק- פשוט כדי לחסוך לפקידי מס הכנסה את עבודת ההוכחה של העלמות מס. ההתעללות הזו של השלטון המרכזי באזרחים שונה מכל מערכת יחסים אחרת שלנו, כי אפילו אם יש לנו את האומץ, אין לנו שום דרך להתגרש. והחלופה היחידה, כשכבר פשוט לא משתלם לעבוד, היא לחיות על חשבון מישהו אחר.
עם כל התנגדותי לאינפלציה שבשימוש בכלי השביתה, אני מבינה את התסכול שהוביל אליה וחוששת כי אם נתקדם בכיוון עוד "קרנות ארנונה" (ורואים כל מיני יוזמות כאלו גם במשרדים אחרים), זה רק ילך ויחריף. מה שלא ברור בסיפור הזה היא הגאווה של שר האוצר ש"ניצח" את השלטון המקומי. אני מנחשת שכמו קודמיו, הוא הסתנוור מהבטחה חסרת כיסוי שנתנו לו פקידי המשרד על הצל"ש הצפוי לו במלחמה נגד מחירי הדיור. זה בהחלט אות גבורה ששווה להשקיע בו אם אתה פוליטיקאי ישראלי.
מבחינה פוליטית, אכן יותר קל לקחת מהעיריות כסף "של עסקים" מאשר להתעקש על שינוי העומק הנדרש כדי לייצר אותו. הזלזול הזה בבעלי עסקים – תושבים לכל דבר ועניין, המפרנסים את משפחתם ובדרך כלל מסייעים בפרנסת רבים נוספים, מוטבע כל כך עמוק בשיטת החשיבה שלנו שכבר הפסקנו לשים אליו לב. בעלי העסקים מהווים חלק גדול מהכנסות רשות מקומית אך לא זכאים לשום מילה בענייניה. האמריקנים הפכו פעם נמל שלם בבוסטון לקנקן תה בגלל מצב של מיסוי ללא ייצוג.
רפורמה אמיתית במערך הנדל"ן הסבוך, כזו המבוססת על כבוד לקניין פרטי וחירות ותשחרר רשויות לפעול לטובת תושביהן ללא הנחתות מלמעלה, תדרוש מהשר מאבק איתנים – קודם כל נגד משרדו שלו. לאחר עשורים בהם פעלו להעמקת השליטה המרכזית במשק, פקידי האוצר לא ימהרו לאפשר מהלכים שיחזירו לציבור את השליטה בגורלו. זה מנוגד ל-DNA שלהם.
אפשר להבין מדוע שר שגם ככה נמצא באמצע מאבק דומה בסוגיה אחרת יתפתה למהלך כזה. החלק שלא ברור לי הוא למה השר לא נלחם בפיתוי. כמו קודמיו, סמוטריץ' עומד לגלות שהמשרד שלו משתמש בו לניסויים חברתיים חסרי סיכוי, כדי שהכישלון המהדהד, הצפוי להדהים, ירשם על שמו ולא על שם הוגיו. ציפיתי שהשר יעמוד בפרץ כי הממשלה שלו הבטיחה לי חופש. אם הוא במו ידיו מוסר עוד שליטה לידי הפקידים, היא תשאר שם לנצח. באשמתו.
ברמה הכלכלית-עניינית, יש כמה דברים שחשוב לזכור לגבי הקרן.
שיעורי הארנונה בישראל מעוותים. הפער בין ארנונה למגורים ולעסקים הוא מאות אחוזים לרעת העסקים, בשעה שתושבים צורכים וזכאים להרבה יותר שירותים. אפילו אם הרושם שנוצר, כאילו לעיריות יש תמריץ לאשר יותר אזורים למסחר ופחות אזורים למגורים נכון תיאורטית, זה לא באמת הגיוני אופרטיבית. חוץ ממרכזי עסקים מבוססים ספציפיים, רוב העיריות צריכות תושבים שיאכלסו את בנייני המשרדים, יעבדו באזורי תעשיה ויקנו בחנויות שהן מאשרות.
ההשתלטות על חופש הבחירה של עיריות החלה בשנות ה-80, כחלק מהתוכנית לטיפול במשבר הכלכלי, משבר שהרשויות המקומיות אינן אחראיות ליצירתו או לטיפול בו בשום צורה. מאז, מי שקובע את שיעור הארנונה הוא משרד האוצר. מי שהחליט לאפשר גביה ביתר מעסקים הוא משרד האוצר. מי שמעמיק את החשיבה שעסקים הם פרה חולבת שאין בעיה לקחת ממנה ואף פעם לא לתת חזרה הוא לכן משרד האוצר. ככל שקיים תמריץ שלא לבנות למגורים, הוא נוצר על ידי משרד האוצר.
אז משרד האוצר יכול לתקן מה שקלקל במקור. לו הוחזרה לעיריות הסמכות לגבות ארנונה כפי צרכיהן ולהוציא אותה כפי רצונן, התהליך הטבעי בו הן קובעות אילו שירותים הן יכולות לספק לפי התקציב שהן יכולות לגבות, היה מאזן אותן מהר יותר מכל כיפוף נוסף של מערכת אסדרות סבוכה וחסרת היגיון של ארנונה ומיסוי מקרקעין.
מחירי הדיור בישראל גבוהים בלי קשר להיתרי הבניה העירוניים. בין הסיבות לכך ניתן למנות את היצע הקרקע הנמוך באזורי ביקוש, רשימה ארוכה של מיסי נדל"ן שונים (רכישה, שבח, השבחה, מע"מ ואפילו מס הכנסה במקרים מסוימים), תהליך אישורים מסורבל וארוך שחלקו מיותר לחלוטין ונראה כאילו הוא מכוון להניא אנשים מלבנות, וכמובן, ביקוש גדל כי אנחנו מדינה מבורכת עם גידול אוכלוסייה נדיר בתקינותו.
אם היצע הקרקעות יוגדל על ידי הרחבת שיווק ופישוט תהליך האישורים לרמה מערבית (אנחנו איפשהו באפריקה של המאה הקודמת מבחינה זו), זה אמור לעשות את העבודה ולהוריד את המחיר. כל סטודנט שנה א' בכלכלה יכול להסביר את הקשר הזה בין היצע, ביקוש ומחיר. זה הדבר הראשון שמלמדים אותם. אפשר גם להפחית את המיסוי על נדל"ן אבל כאן אני יודעת שהגזמתי בציפיות.
ארנונה היא מס מקומי. בשונה ממס הכנסה שנועד לצרכים לאומיים, הארנונה נועדה לספק את הצרכים של קבוצה סגורה של משלמים. לבעלי העסקים מגיע לקבל את אותן הזכויות שיש לתושבים בהיותם משלמי מיסים. אבל לתושבי נהריה אין שום תביעה הגיונית מול ארנונה, גם לא כזו "של עסקים" שמשלמים תושבי אילת.
רבים מבעלי העסקים ועובדיהם הם תושבי הרשויות בהן נוצרת ההכנסה הזו, מכיוון שאנשים שיכולים מעדיפים לעבוד קרוב הביתה. על הלכלוך של הבניה, עומס פקקים בבוקר וזיהום תעשיה, "משלמים" השכנים של העסקים. הם גם מי שמפרנס אותם – בעובדים ובקונים. הארנונה לעסקים היא משאב ציבורי מקומי, לא לאומי.
נכון, קיים עיוות בחלוקת השטחים בין המועצות. למועצה אזורית תמר יש יותר שטח והכנסה לנפש מעיריות תל-אביב ורמת גן ביחד. אז הטיפול צריך להיות בהקצאת הקרקעות. ואם כבר הבאתם את העיריות למצב של מאבק כמעט מזוין נגדכם ויש לכם מנוף – זו הזדמנות מצוינת לעשות סדר בברדק הזה. זה אפילו לא דומה, מוסרית או כלכלית, למה שמתכנן האוצר לעשות.
תוכנית קרן הארנונה תפחית התמריץ לבנות לעסקים, אבל לא תגביר את התמריץ לבניה למגורים במקומות בהם היא לא מתרחשת היום. פרסים על בניה למגורים בעיריות שאינן נותנות את הדעת על פיתוח עסקים יעמיק עוד יותר את תלותן בשלטון מרכזי, שברור לחלוטין ממבנה "קרן הארנונה" כי אינו מסוגל לייצר תמריצים להתנהגות שתיטיב עם הציבור או תשפר את ביצועי המשק. כבר 300 שנה לפחות אנחנו מבינים שאנשים יותר טובים בלקדם את האינטרסים שלהם בעצמם מכל שלטון מרכזי, והאסימון הזה פשוט לא נופל.
תמיד יש אנשים שצריכים משהו. תמיד יש קשיים. אבל העובדה שהאינסטינקט שלנו הוא לנסות ולפתור להם את הבעיות בשליחת יד לכיס שאיננו שלנו, היא בעייתית מהסיבה הפשוט שזה לא עובד. זה מפחית את התמריץ של מי שלוקחים ממנו לייצר עוד, ובמקביל מאיין לחלוטין את התמריץ של הנזקק לפעול כדי לשפר את מצבו.
אני למדתי לקשור שרוכים בערך בגיל שלוש. לא הייתה לי ברירה, אלו היו הנעליים הזמינות אז. כשהבן שלי התקשה עם זה באותו גיל, כי הוא היה בן שלוש וזה אכן קשה, אז קניתי לו נעלי סקוץ'. היום הוא בן 12 ועדיין מתקשה לבצע פעולה שהיה אמור להשתלט עליה בגן הילדים. כי מעולם לא נתתי לו הזדמנות. כמדינה וכחברה התפקיד שלנו הוא לא לפתור את הבעיות ואפילו לא להצביע על פתרונות, אלא בעיקר לא להפריע לאנשים למצוא אותם לבד. העיריות בישראל היום יודעות לקשור שרוכים לא רע, הבעיה היא שהלבישו עליהן כל כך הרבה אמצעי מיגון שהן לא מסוגלות להתכופף כדי להגיע לנעל.
בשיח הישראלי הנוכחי עמדה זו מוצגת כאכזרית אבל האמת הפוכה. אכזריות היא להשאיר לבן שלי לגלות איך קושרים את הנעליים שינפיקו לו בבקו"ם בשלושים שניות, בלי שהיו לו עשר שנים להתאמן על זה קודם. זו הסיבה שאני לא קונה לו יותר נעלי סקוץ' (למרות שיש גם במידה שלו בימים אלו, נחשו למה…). אם העיריות תצטרכנה באמת להסתדר בעצמן, התמריץ לאיחוד רשויות, משהו שהעיריות טועות בהתנגדותן לו, יעלה. כשזה יקרה באופן מרצון טבעי ולא בהנחתה מלמעלה, סיכויי ההצלחה של האיחוד יעלו. מאד.
אדם קרוב אצל עצמו. ראשי הערים יודעים טוב יותר ממשרד האוצר מה צריכים אנשי עירם ואיך מגיעים לשם. רוב התושבים יודעים להביע את רצונם בין אם ישירות למקבלי ההחלטות המקומיים ובין אם בקלפי. אף אחד לא יכול להגיע לאוצר, אפילו אם ממש ירצה. מסתבר שאפילו לראשי השלטון המקומי יש בעיות בתחום.
לפוליטיקאים המקומיים, שעליהם מוטלת האחריות, אין שום שליטה בעצם. לאנשים שמחזיקים את השליטה, (במקרה הזה משרד האוצר) יש את כל הסמכות אבל אפס אחריות לתוצאות. הניתוק הזה בין סיבה ותוצאה לא בריא לאף אחד, מוסרית או פסיכולוגית. המחשבה שמתקבעת היא שמישהו אחר תמיד אשם. התסכול מכל "האחרים" האלו גובר בישראל לרמות מסוכנות, והמערכת בנויה ככה שהפתרון הפשוט כל כך של אחריות אישית לתוצאות לא זמין. לנו בעצן נותר רק לקוות שצה"ל מספק גם נעליים תקניות בגרסת סקוץ'.
***
גילוי נאות: אני תומכת ברפורמה במערכת המשפט. אני כותבת "רפורמה", כי זה הקוד שמבדיל אותי ממי שקוראים לה "הפיכה". אני לא יכולה לכתוב שאני בעד הדמוקרטיה כי מזה, כך למדתי על בשרי, הרבה יותר קשה להבין שאני באמת בצד הדמוקרטי.
אני מזדהה כמי שדווקא תומכת במהלכים שנועדו להשיב את השלטון לידי הציבור משתי סיבות. הראשונה, והחשובה פחות, היא לנטרל את הטענות שההתנגדות לקרן היא "פוזיציה" של התנגדות כללית לממשלה. זו טענת אד הומינם חסרת חשיבות אפילו אם קיימים אנשים שזה המניע שלהם. השנייה, והמהותית, היא שאני באמת ובתמים תומכת במהלכים שנועדו להשיב שליטה לידי אזרחים, ו"קרן הארנונה" היא מסמר נוסף בארון הקבורה של חירויות הפרט וזכות הקניין בישראל.
מאמר נפלא קראתיו נרגש. עוד יש ביננו מי שמאמין בחופש במקום בשלטון מרכזי?
סמוטריץ הוא קומוניסט בהשקפת עולמו. ולכן הוא לא באמת ימין אמיתי. כנ"ל בן גביר.
אם העיריות הגדולות יכולות להסתדר בלי הארנונה של בעלי העסקים, למה שלא יבטלו אותה?
מאז ומעולם הייתי בעד ביטול הארנונה לבעלי העסקים כך נעודד בנייה של עסקים שהם ליבו של כל עיר ועיר. בעלי העסקים לא נהנים מערבי תרבות למשל.
התקנה האוסרת על עיריות להוריד תשלומי ארנונה, היא עוול משווע.
מה אתה רוצה מבן-גביר?
בן גביר בתפיסתו הכלכלית קומוניסט. שמעת ממנו איזו תביעה להורדת מיסים באיזה תחום שלא יהיה? כל הזמן רק תקציב ועוד תקציב , תקציב לגליל, למשמר האזרחי וכו', הוא לא מכיר שיטה אחרת
בן-גביר בא לדאוג לבטחון ובתמורה הציע לליכוד לא להתערב במדיניות הכלכלית. לכן הוא לא מציע הצעות בתחום.
דבר דומה קורה עם החרדים-הם לוקחים קצת תקציבים לדברים החשובים להם, שומרים על מעמד היהדות האורתודוקסית ועל חוק הגיוס ובתמורה נותנים לליכוד תמיכה במה שהם ירצו בהמון תחומים אחרים.
סמוטריץ׳ היה רוצה לעשות עסקה דומה(אותו מעניינים בעיקר ההתיישבות ביו״ש והחינוך הדתי לאומי) אבל מסיבות של שנאה אישית כלפיו(כנראה, גם אני לא מבין) נתניהו מתעקש להציע לו רק משרדים שבהם הוא לא מבין ולא רוצה להבין מה שמוביל אותו להיות החוליה החלשה בקואליציה.
והטרגדיה האמיתית-אם מישהו בצד המתון של הימין(בין בתוך הליכוד ובין במפלגות שמשמאלו) היה מבין את ההגיון של להתמקד בכמה נושאים שחשובים לך יותר ובתמורה להתחייב לתמוך במה שהשותפים ירצו בתחומים אחרים(יתכן שחלקם ׳מבינים׳ את זה, אבל רק כשמדןבר על ממשלת שמאל)-אז היינו מסתכלים על קואליציה הרבה יותר מוצלחת.
בן גביר לא הציע הצעה בתחום לא בגלל סוג של הסכם עם הליכוד אלא מפני שאין לו כיוון כלכלי קפיטליסטי וזה לא חשוב בעיניו. ולהיפך גם הוא מדבר כל הזמן רק על תקציבים. הוא תומך ברפורמה המשפטית שגם היא לא בדיוק ענין בטחוני.
לא הייתה הכוונה שידרוש הורדת מיסים באולטימטום אלא שלפחות יחשוב על הכיוון.
הנושא החשוב ביותר למצביעי הימין הוא הרפורמה המשפטית ונתניהו בגד בהם ולכן הוא מתרסק וימשיך להתרסק בסקרים. בתהום אליו נקלע אין חבל הצלה.
הקואליציה מאד מוצלחת הטרגדיה שנתניהו נכנע לאלימות של השמאל. המשפט סופו של דבר הכריע אותו ויחד אתו את הימין. סמוטריץ מתיהר שהוא לא נכנע בענין של קרן הארנונה, אבל הוא לא מבין שהוא נכנע לקומוניזם.
אני לא חושבת ש עיריות יכולות להסתדר בלי ארנונה מעסקים אבל הן יכולות לתת שירותים יותר טובים לתושבים שלהן עם הארנונה הזו.
הן גם יכולות להרשות לעצמן לבנות למגורים איתה. המטרה של עירייה היא לא לעשות כסף אחרי הכל.
אגב החוק נותן מענק על בנייה למגורים מ2018. הוא לא מעודד בניה חדשה אלא 'מצ'פר' על בניה שכבר אושרה לפני חמש שנים. זו פשוט דרך לסבסד עיריות גדלות במקום לעודד אותן למצוא דרכים לאזן את תקציבן
א.אכן, לבן-גביר אין תפיסה כלכלית. וזה נובע מכך שהנושא לא חשוב בעיניו מספיק לפיתוח תפיסה בעניין.
ב.הנושא הכי חשוב הוא הרפורמה בגלל שכל מפלגות הימין כבר יודעות שהמשפטנים תמיד
תוקעים להם מקלות בגלגלים בכל התחומים ולכן לא משנה באיזה חלק מהימין אתה ומה חשוב או לא חשוב לך-בהכרח הרפורמה לפני הכול.
ג.לגבי נתניהו-אני מסכים איתך. רק תיקון קל: נתניהו לא נכנע לסקרים או למפגינים. הבעיה שיש מספיק נשמות טובות בליכוד שכן נכנעו(גלנט, דנון, אדלשטיין וכו׳) ונתניהו כבר לא בטוח שיש לו 61 בלי להפעיל משמעת קואליציונית/מפלגתית, דבר שהוא מפעיל רק כנגד צד אחד.
ד.כפי שכתבתי-סמוטריץ׳ לא מבין בתחום ולא מעוניין להבין ולכן ברור שקל לסבן אותו. חבל שנתניהו מתעקש לדחוף אותו כל פעם מחדש למשרדים הלא נכונים.
נתניהו אינו יכול להסתתר מאחורי הגייס החמישי הפנימי בליכוד. היה עליו להביא את הרפורמה למבחן הכנסת גם במחיר סיכון של כשלון, כי את זה הבטיח לבוחריו. ובין כך היום הוא בוודאות קבר את הרפורמה.
יפה
אני השתכנעתי
ממשלת ימין עם השקפות קומוניסטיות. רוצים עוד כוח וריכוזיות. איפה פורום קהלת? ומה הקשר בין מה שהיא מתיימרת לקדם למה שהיא בפועל מקדמת.
אפילו פעולה פשוטה בסיסית צודקת לבטל את מס הכנסה על רביות מאג"ח ופקדונות סמוטריץ לא מסוגל לחשוב.
אני לא חושבת ש עיריות יכולות להסתדר בלי ארנונה מעסקים אבל הן יכולות לתת שירותים יותר טובים לתושבים שלהן עם הארנונה הזו.
הן גם יכולות להרשות לעצמן לבנות למגורים איתה. המטרה של עירייה היא לא לעשות כסף אחרי הכל.
אגב החוק נותן מענק על בנייה למגורים מ2018. הוא לא מעודד בניה חדשה אלא 'מצ'פר' על בניה שכבר אושרה לפני חמש שנים. זו פשוט דרך לסבסד עיריות גדלות במקום לעודד אותן למצוא דרכים לאזן את תקציבן
לעולם לא נדע אם העיריות יכולות להסתדר בלי ארנונה לעסקים עד שננסה את השיטה. העיריות צריכות לעסוק בדברים הבאים בלבד: תחזוקת כבישים וסלילתם ב. תחזוקת מדרכות והתקנתם. ג. תאורה. ד. ביוב. ה. נקיון. ו. גינון ציבורי. וזהו. כל השאר מהחלק התרבותי עובר לחלק עסקי כמו גנים הוא לא ענינם. בעירית תל אביב המצב נורא העיריה מפעילה עסקים של ממש השייכים לה.
המנגנון מנופח עשרות ומאות פקידים מיותרים. כל פוליטיקאי שנבחר מביא אתו גם מאנשיו כדי שיעזרו לו כביכול. הגידול במספר פקידים בכל שנה מובנה בתוכו ככל אורגניזם ואין מי שיעצור.
העיריות בעלים של שטחים עצומים ומיותרים מבחינתם, המשמשים לראווה בלבד, שיכלו בקלות לשמש כעוד שטח לבניית דירות להקלת המצוקה.
מלבד ארנונה יש לעיריות מקורות הכנסה נוספים שגם הם מכים באנשים. כמו היטל השבחה שהוא גזל נטו ללא כל הצדקה. ובין כך צרכים בלבד אינם הצדקה לגביית מיסים. גם לבני האדם יש צרכים היעלה על דעת מישהו לממן את צרכיו ללא הגבלה באמצעות כסף מהזולת? לעיריות יש צרכים? יפה גם לבני האדם יש צרכים.
התקנה האוסרת על עיריות להקטין את גובה הארנונה היא כל כך מעוותת עד שאין מילים. יש להניח לכל עיריה לקבוע באופן עצמאי לחלוטין את תשלומי הארנונה למעלה ולמטה. מכיוון שבין כך העיריות אינן יכולות להוריד ארנונה,הם מתערבים בעוד ועוד תחומים כדי להצדיק את גובה הארנונה.
לכן לדעתי יש לבטל לחלוטין את הארנונה על עסקים והעיריות יהיו חייבות להסתדר עם מה שיש
לא מבין. הרי מתכוונים לקחת את הארנונה לעסקים המשולמת בערים הגדולות לטובת הפריפריה,כלומר חושבים שהערים הגדולות יכולות להסתדר בלעדיה . אז למה לא לבטל מלכתחילה את הארנונה לעסקים?
יש עוד שירותים שהעירייה נותנת, הגדול והחשוב בהם, הוא ניהול מערכות החינוך המקומיות.
וכאן, עדיף בהרבה להוריד לעיריות *יותר* אחריות, לא להעביר עוד ממנה לשלטון המרכזי שלא יכול ולא מבין איך לנהל את זה, ע"ע משבר הסייעות )דוגמה אחת קטנה מני המון(
העיריה אינה צריכה לנהל מערכות חינוך. למעשה הניהול מתבטא בסוג של מונופולים ונישול הפרטיים
לא הבנתי מה את רוצה.
הבנתי שלדעתך הרפורמה בארנונה לא טובה. אוקיי.
מה הפתרון אם ככה?
מה היה אפשר לעשות אחרת ?
לאמר זה לא טוב – קל. מה עושים?
לדעתי הרפורמה בארנונה היא רעיון טוב, אבל היא מאוד תלויה באנשים שסומכים עליהם לאחר מכן עם הכסף.
בתנאי שבאמת יאכפו את המצב והרפורמה לא תהייה לנצח אלא למספר שנים – מעולה.
באמת לא הבנת מה היא רוצה? אז מה אתה מגיב?
דווקא כתבתי במפורש שמה שצריך לעשות זה להפסיק עם המיקרו ניהול ולתת לעיריות לנהל את עצמן.
הבעיה של מחירי הדיור לא נוצרה על ידי עיריות והיכולת שלהן לתקן אותן פשוט לא קיימת.
אם לעיריה תהיה שליטה בתקציב שלה, היא תוכל לאזן אותו ואז תיאורטית להיות 'אדישה' למחיר התושבים ולחזור למקום שבו היא רוצה כמה שיותר מהם, כי זה המצב הטבעי של עירייה.( זה גם המצב עכשיו, אבל הטענה של האוצר היא ששיעורי הארנונה מעוותים את זה.)
אם תפשט את תהליכי האישור ותצמצם את כמות הסיבות שהעירייה יכולה למנוע בניה, אתה גם תצמצם את היכולת של העיריות למנוע בניה למגורים מהכיוון הזה.
התהליך צריך להיות קל ופשוט. ככל שיהיה כזה, ככה יהיה יותר ברור שמי שמפריע לבניה זו המדינה, שמסרבת לשחרר קרקעות.
אפשר גם יש לשחרר קרקעות לבניה אבל לשחרור העיריות ופישוט התהליך יש המון יתרונות גדולים יותר מההורדה( המורגשת אך שולית) של מחירי הדיור
המאמר לא נותן סיבות הגיוניות.
האדמה של המדינה ולכן המס של המדינה.
עירית ת"א מעוניינת בהרבה עסקים ומיעוט תושבים שיסעו שלוש שעות ביום לעבודה.
תושבי ת"א יש תקציב פי 5 מתושבי ררעננה, זה חסר היגיון, הכל בגלל עודף עסקים ביחס לאוכלוסיה.
ראשל"צ עם אותו מספר תושבים לתקציב מוקטן פי 4. למה?
כי תושבי ראשל״צ נוסעים לעבוד בת"א. גם מבזבזי זמן משפחה בפקקים וגם ארנונה של מקום עבודתם הולך לתל אביבים.
קרן הארנונה מתבקשת
בקיצור אתה בעד כלכלה ריכוזית ומתוכננת מלמעלה. ישב פקיד ויבדוק כמה תקציב יש לרעננה , כמה תושבי ראשל"צ נוסעים לעבוד בת"א, כמה זמן לוקחת הנסיעה, ואם בינתיים מתקרר התה, ימשיך פקיד ב בבדיקה, ואז יאמר פקיד ב יש לי רעיון, בית עסק לא משלם במקום מיקומו אלא במקום דיירותו אומר לו פקיד א, אבל אנחנו צריכים פתרון לאופקים ולא לראשון לציון, אז מה עושים?
אז אומר פקיד ג, אנחנו צריכים רק לקבוע את העקרון של ניידות הארנונה.בין כך הכסף שלנו של הפקידות אנחנו זכאים לעשות בו כרצוננו. ואם העסק יכשל? אז דור הפקידים הבא, יתכנן תכנית אחרת, לא נורא, כל כשלון התקשורת מסוגלת להסביר כהצלחה.
אומר פקיד ד, תגידו על האפשרות להניח את המצב כמות שהוא חשבתם? עונים כל הפקידים בקול אחד: חס וחלילה, נחשוף שכולנו מיותרים, יש סכנת פיטורים , חייבים לעשות משהו, להצדיק את קיומנו
האדמה של המדינה. המס לא. יש מיסים רבים שנגבים בגלל האדמה של המדינה. כולל רשימה מכובדת של מיסוי קרקע כמו גם מס הכנסה ומעמ.
ארנונה היא מס מקומי. וזה הוסבר במפורש במאמר.
בתל אביב יש הרבה עסקים כי היא מרכז עסקי כבר עשרות שנים. יש בה גם חצי מיליון תושבים אז הטענה שהיא רוצה 'מעט אנשים' היא מופרכת.
עיריית רשלצ לא סובלת ממחסור באזורי תעשייה. גם הטענה שמישהו 'גנב' להם את העבודה שקרובה לבית לא קשורה לכן בשום צורה למציאות. אם התושבים בוחרים לעבוד בתל אביב זו כמובן זכותם. אבל לא, אין להם 'זכות' להכנסה מארנונה של עיריית תל אביב.
נתן לילד להיות שר מה חשבתם שיקרה?
מה הקשר לגיל שלו(אגב, כדאי שתסתכלי שוב בתמונה למעלה, הזקן של סמוטריץ' כבר אפור)?
נתניהו נתן את משרד הבטחון לאדם מבוגר בהרבה-וזה לא יצא הרבה יותר מוצלח.
יש לי רעיון יותר הוגן לבטל כליל את הארנונה מעסיקים ובמקום זה רק לגבות ארנונה מגורים הרי אין שום היגיון שמועצה אזורית תמר תהנה ממפעלי ים המלח למרות שכמעט כל העובדים שמייצרים את הכסף גרים בכלל בערד הסמוכה הרעיון של כותבת המאמר כאילו העסקים שבחרו להקים את עסקיהם בעיר מסויימת היא סוג של עץ כסף שצמחו בעירייה מופרך וחבר היגיון כי משמייצר את הכסף הם העובדים ולא המפעלים כך שכול הרעיון שהכסף של המסחר צריך להגבות לפי מקום גאוגרפי הוא חסר היגיון עיוות לא צודק כך שהצד של שר האוצר הגיוני מכול הבחינות מטיב עם התושבים וגם צודק ההפגנות הם של החתולים השמנים שגנבו את השמנת מהעסקים המסכנים והקוזק הנגזל מתעצבן שלוקחים לו את הכסף שהשתמש בו כדי לתת שרותים שרובם הגדול מיותר בסופו של יום מועצה אזורית תמר לא צריכה באמת את הכסף הזה וגם לא עיריית תל אביב