מחבלים אינם זכאים לרחמים

ללא קשר למצבו הרפואי, גילו או מחדלים בירוקרטיים, יש לדחות על הסף את בקשת השחרור של וליד דקה

ב-6 באוגוסט 1984 יצא רב"ט משה תמם לחופשה מבסיסו הצבאי בו שירת כמדריך ציוד מכני כבד. הוא פגש את חברתו וליווה אותה לביתה שבטבריה, ולאחר מכן עלה על אוטובוס לכיוון תל-אביב. הוא ירד מהאוטובוס בתחנה בבית ליד וזו הייתה הפעם האחרונה בה נראה בחיים.

ארבעה ימים לאחר מכן נמצאה גופתו הירויה של תמם סמוך לישוב מבוא דותן בשומרון. הידיעות בעיתונים דאז דיווחו על סימני חבלה קשים. חוליית הרוצחים שנלכדו רק לאחר כשנה וחצי כללה ארבעה תושבי באקה אל גרביה שפעלו במסגרת 'החזית העממית', ובחקירתם התגלה כי חטפו את תמם ז"ל לאחר שעלה לרכבם בחיפוש אחר טרמפ. בתחילה תכננו להעביר אותו לסוריה אך לאחר יומיים בו נכלא תמם בבית המחבלים ומתוך חשש שיתפסו, הם החליטו להוציאו להורג במטע הזיתים בו נמצאה גופתו.

אחד מחברי החוליה היה וליד דקה. בחקירתו התברר שהיה פעיל מזה מספר שנים במסגרת 'החזית העממית', עבר הכשרה ביכולות חבלה ואיסוף מודיעין, ועסק בתכנון פעילות טרור ואיסוף אמצעי לחימה. הוא נידון למאסר עולם על חלקו בתכנון חטיפתו ורציחתו של משה תמם ז"ל. בשנת 2012 הנשיא פרס קצב את עונשו, וכעת שמו עולה שוב לכותרות עם בקשתו להשתחרר בשל מצבו הרפואי.

כפי שהתברר השבוע, בקשתו של דקה, אסיר ביטחוני שהורשע ברצח חייל כחלק מפיגוע טרור לאומני, הגיעה משום מה לוועדת שחרורים רגילה של השב"ס, במקום לוועדה מיוחדת שעל פי החוק אמורה לדון בבקשות אסירים מן הסוג הזה. לאחר התנגדות הפרקליטות לעצם הדיון ולסמכות הוועדה לנהל אותו, והתנגדות ציבורית בהובלת משפחת תמם, הוחלט לדחות את ההכרעה בעניין ליום רביעי בשבוע הבא. דקה בן ה-62 מאושפז תחת אבטחה בבית החולים 'אסף הרופא' ועל פי דיווחים נמצא במצב רפואי המוגדר כ"סופני".

זו אינה הפעם הראשונה בו שמו של המחבל דקה מעורר סערות. מי שהפך עם השנים לוותיק האסירים הביטחוניים ולמעין סמל לאומי-פלסטיני, הצליח לספק לא מעט שערוריות גם מתוך כתלי הכלא. כך למשל, בשנת 2015 נודע כי תיאטרון אל-מידאן, הנהנה אז מתקציב ציבורי מטעם משרד התרבות ועיריית חיפה, מעלה הצגה פרי עטו של דקה המתארת את חיי האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי. רק לאחר מאבק ארוך הופסק לבסוף המימון הציבורי לתיאטרון.

בדצמבר 2016 תועד חבר הכנסת באסל גטאס בניסיון להבריח מכשירי טלפון סלולארי לתוך כלא קציעות, תוך ניצול חסינותו הפרלמנטרית כדי לחמוק מבידוק ביטחוני. בין המחבלים הכלואים אליהם היו אמורים להגיע המכשירים המוברחים היה וליד דקה, שאחיו אסעד סיפק את הטלפונים לחבר הכנסת. גטאס עצמו הורשע במתן אמצעים לביצוע מעשה טרור וריצה שנתיים במאסר.

דקה המשיך לנצל את הזמן הפנוי בכלא כדי להתל ברשויות המדינה. ב-2018 הוציא לאור ספר ילדים עבורו תוכנן מסע השקות בין היתר בחיפה ובבאקה אל גרביה, שם בוטל האירוע שהיה אמור להיערך במתנ"ס ציבורי ובהשתתפות ראש העיר לאחר התערבות שר הפנים. כשנה לאחר מכן התברר כי אשתו של דקה נמצאת בהיריון ועומדת ללדת את בתו, על פי החשד באמצעות זרע שהוברח מהכלא. בעקבות החשיפה, משרד הפנים סרב להכיר במחבל דקה כאבי הילדה.

כעת כאמור דקה עשוי להשתחרר ממש בימים הקרובים, במה שנראה כמחדל רציני נוסף של רשויות הכליאה והאכיפה. אם אכן המחדל החמור הזה יתממש והמחבל דקה יצא לחופשי, תהיה זו חרפה מוסרית בכמה רמות. ראשית, כלפי החייל משה תמם ז"ל, הקורבן לרצח מתוכנן באכזריות בו דקה לקח חלק מוביל ומי שלמרבה הצער לא יכול עוד להשמיע זעקתו. שנית, כלפי משפחת תמם האמיצה ולמודת הכאב, שבמשך שנים זועקת בקל שלא תמיד נשמע מספיק, וכלפי משפחות השכול בכלל. ושלישית – כלפי קורבנות פוטנציאליים עתידיים לפיגועי טרור, שמבצעיהם יזכו לרוח גבית עם שחרורו בטרם עת של עוד מחבל נתעב.

בנוסף, יש להזכיר כי על פי מחקרים שונים, מרבית המחבלים שהיו כלואים בבתי הכלא בישראל ושוחררו בנסיבות שונות, שבו לאחר שחרורם לעסוק בטרור ולעתים אף היו מעורבים ברציחת אזרחים וחיילים. כך למשל, ארגון 'אלמגור' מציין באתרו מאות מחבלים אשר שוחררו בעסקאות או מחוות מדיניות, ושבו לעסוק בטרור ובפיגועים. בשנים האחרונות התגלה עוד כי מספר מחבלים אשר שוחררו בעסקת גלעד שליט שבו לעסוק בטרור והיו מעורבים בפיגועים בהם נרצחו לפחות שישה ישראלים: ברוך מזרחי, דני גנון, מלאכי רוזנפלד ושלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח.

דקה וחבריו לחוליית הרצח לא הפגינו שום רחמים כלפי משה תמם ז"ל אותו חטפו, עינו והוציאו להורג בדם קר. אין שום סיבה שכעת, לאחר חיים ארוכים ומפנקים בכלא ובשל מה שנראה כמחדל בירוקרטי מרתיח, הוא יזכה לרחמים ולתמונת הניצחון אותה הוא מחפש בשחרור המוקדם. ללא קשר למצבו הרפואי או גילו, בקשת השחרור של דקה חייבת להידחות על הסף וכדאי מאוד שכל מי שצריך לדאוג לכך ידאג שכך אכן יקרה. זה המינימום שאפשר לעשות למען זכרו של משה תמם ז"ל ולמען משפחתו היקרה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. א. למה הוא מאושפז בבית חולים? מדוע למען השם המיסים שלי צריכים להיות מופנים לטיפולים רפואיים שאסירים כאלה מקבלים? מעבר לטיפולים מינימליים? כמו ניתוח המוח המרתיח שיחיא סינואר זכה לו בכלא הישראלי.
    ב. היהודים מטומטמים. זו התשובה לשאלה בסעיף א. ולא מענינת אותי תשובה של של מוסריות.

  2. כל מחבל הוא בן מוות (ורצוי כזה מוות שכל מחבל פוטנציאלי יחשוב עוד כמה פעמים לפני שיוצא לרצוח).
    מספיק לרצות להתיפיף בפני אומות העולם, מצד אחד הם בכל מקרה ימשיכו לשנוא אותנו, מהצד השני צריך לראות איך הם מתנהגים.
    אומת החסד (באמת אומת חסד) ארצות הברית של אמריקה, טיפלה ביפנים ובגרמנים, כולל אזרחים (מי זוכר את הירושימה, נגסקי, דרזדן ועוד…) גם כנקמה על מנת שילמדו לקח לתמיד.
    אומה שנלחמת על חייה, וזה המצב של עם ישראל בארץ ישראל, לא יכולה להרשות לעצמה נדיבות כלפי רוצחיה.
    איך כתוב אצל היהודים "מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים"

    1. "אומת החסד" ארה"ב הפעילה את גוונטנמו והיא הדמוקרטיה היחידה שמוציאה להורג. אז שיפסיקו להתערב בעינינים הפנימיים של ישראל. אגב, לדעתי, צריך להפסיק לקבל את הפצועים הסורים לטיפול בישראל אם עדיין מקבלים. וזו הייתה שערורייה שבכלל עשו זאת מלכתחילה.

  3. צריך להוציא להורג את כל המחבלים כולל את וליד דקה ובשום אופן לא לשחרר אותו

  4. מוזר שהמאמר לא מזכיר את חלקו של הסמאל האנטישמי בישראל בקמפיין לשחרורו של המחבל הרוצח הסדיסטי דקה שעינה והתעלל בחייל הקדוש שלנו משה תמם לפני שרצח אותו באכזריות. שנים על גבי שנים עולים סמאלנים מתועבים לרגל אל דקה ומנהלים קמפיין רעשני בארץ ובחו"ל לשחרור הרוצח האנטישמי הזה. הגדיל לעשות הפשקוויל האנטישמי של שוקן שכתב השבוע *מאמר מערכת* בהאי לישנא: "דקה חולה במחלת דם ממאירה…קצין הרפואה של שב"ס קבע בחוות דעתו כי ימיו ספורים ושנשקפת סכנה ממשית לחייו…כל ההסברים האלה לא עניינו את המדינה, וזו הצהירה באמצעות הפרקליטות כי "ראוי לפרש את המונח ימיו ספורים בצורה דינמית, המביאה בחשבון גם את חומרת העבירה". מאחורי ההתנסחות מקפיאת הדם הזאת מסתתר מסע השתדלנות של בני משפחת תמם, שלוחצים בכל דרך אפשרית שלא לשחרר את דקה מהכלא…אין צורך להכשיר את מעשיו של דקה כדי להבין שהגיע זמנו לצאת לחופשי. הוא נענש די והותר".

    1. בדיקה זריזה הייתה מגלה שהטור שאתה מגיב לו פורסם לפני הטקסט ההזוי מבית שוקן