התקצוב לתיאטרון אל-מידאן יופסק סופית: "ניצחון לעם ישראל וחיילי צה"ל"

אורטל תמם, ממובילות המאבק נגד העלאת הצגה מאת המחבל שרצח את דודה, אומרת ל'מידה' בעקבות החלטת בג"ץ: "אסור לממן ארגון אנטי-ישראלי מכספי ציבור"

לא עמד בהגדרות התמיכה. תיאטרון אל-מידאן בחיפה | Hanay

לאחר מאבק משפטי וציבורי ארוך, שופטי בית המשפט העליון החליטו אתמול (שני) לדחות את העתירה שהגיש תיאטרון אל-מידאן החיפאי נגד החלטת משרד התרבות לשלול את תקציבו. השופטים חיות, וילנר ומלצר קבעו כי התיאטרון לא עמד בקריטריונים של פעילות לקבלת תמיכה, ודחו את טענתו כי הדבר קרה בשל העיכוב בהעברת הכספים.

כזכור, תיאטרון אל-מידאן עלה לכותרות לפני כארבע שנים אז העלה הצגה שכתב המחבל וליד דקה, מנהיג החוליה שחטפה ורצחה ב-1984 את חייל צה"ל משה תמם ז"ל, המרצה עונש של מאסר עולם על חלקו ברצח. מי שהובילה את המאבק הציבורי מראשיתו היא אורטל תמם, אחייניתו של משה ז"ל, שמספרת בשיחה עם 'מידה' על הדרך הארוכה עד להחלטת בג"ץ.

"היה מאבק מאוד ארוך ומתיש, לא חשבתי זה ייקח כל הרבה זמן", היא אומרת ונזכרת. "לפני ארבע שנים, כאשר גילינו על קיום ההצגה "הזמן המקביל" בתיאטרון אל-מידאן. הגענו להפגין מול התיאטרון, עם חבורה מצומצמת של חברים שבאו לתמוך. הייתי בטוחה שאם נגיע ונספר לאנשים שמדובר בהצגה שכתב הרוצח של דוד שלי, אז הם לא יכנסו לתיאטרון, כמו שהיה לי ברור שברגע שבמשרד התרבות יבינו במה מדובר יפסיקו להעביר לו תקציבים, כמו שאמור להיות במדינה נורמלית, אך המציאות הייתה שונה"

לדברי תמם, הקהל שהגיע להצגה הורכב ברובו מפעילים אנטי-ישראלים. "הם ידעו מי כתב את ההצגה ובאו לתמוך בו. אני זוכרת שאמרו לנו שם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" וקראו לי "רוצחת" בגלל שהייתי חיילת בצה"ל. הייתי ממש בדמעות". אותו ערב סימן היציאה למאבק המשולב מול כמה יעדים: התקצוב של משרד התרבות והתקצוב של עיריית חיפה, וגם מול רשם העמותות. לדברי תמם, ארבע שנים אחרי "ניצחנו בכל אחת מהחזיתות: נשלל אישור הניהול התקין של העמותה והרשם קרא לפירוקה, והתקצוב מהעירייה ומהמדינה הופסק. זה ניצחון שאני מאוד גאה בו".

החלטת השופטים התייחסה בעיקר לפן הפורמלי של התנהלות התיאטרון ולא לתכנים

"זה נכון שההפסקה הסופית של המימון לא הייתה בגלל ההצגה, אבל בסופו של יום הצלחנו להוכיח שאל-מידאן היה בעיקרו ארגון פוליטי: הם ערכו אירועי תמיכה ב-BDS ובפעילים נגד ישראל, והשתמשו לכל זה בכספים באופן לא-חוקי. הצלחנו להראות את הדברים האלה גם מול רשם העמותות וגם מול בג"ץ. חשוב לי להדגיש שההצגה כשלעצמה לא מעניינת אותי – אתם רוצים להציג הצגה של מחבל? בבקשה, אבל לא מכספי הציבור. אם יש מטורפים שמעוניינים לראות מה רוצח של חייל כתב, שישלמו מכספם ולא מכספי המדינה שעבורה דוד שלי נרצח".

היו לך רגעים של ייאוש או שבירה לאורך הדרך?

"ההתמודדות הכי קשה הייתה מול עיריית חיפה ומול יונה יהב שהיה ראש העיר. הגעתי לדבר בישיבת המועצה שבה דנו על ההחלטה להקפיא את התקצוב לתיאטרון, וראש העיר בא ואמר לי באופן אישי כמה המקרה מזעזע ושהוא יעשה הכל כדי לתמוך. אבל כמה שבועות אחר כך, כשהעניין הגיע לבית המשפט, היועץ המשפטי של העירייה הודיע פתאום שההחלטה לא נרשמה בפרוטוקול ושהעירייה למעשה מסכימה להעביר את הכסף לאל-מידאן. זו הייתה תחושה של בגידה. פתאום ראש העיר הפסיק לענות לטלפונים ולא הסכים להיפגש איתנו".

בנוסף מספרת תמם כי במהלך השנים קיבלה באופן אישי מספר רב של מסרים מאיימים מגורמים שונים. "קיבלתי הודעות בהן קראו לי נאצית וגזענית, אמרו לי שאני סותמת פיות ושאני הבובה של מירי רגב. גם מאנשים שגדלו איתי וחשבתי שהם חברים. אבל על כל הודעה כזו קיבלתי גם מאות הודעות של תמיכה שנתנו לי המון כוח. הייתה לי אמונה בצדקת הדרך וידעתי שאני עושה את זה לא רק למען המשפחה אלא למען עם ישראל".

את חושבת שההחלטה אתמול תשפיע גם על מקרים אחרים דומים?

"אני מקווה שאנשים ילמדו מהמאבק שלנו שהשינוי בידיים שלהם ורק צריך לקום ולעשות. אני חושבת שבזכות המקרה הזה עזרנו קצת לסלול את הדרך למקרים הבאים. אם הצדק אצלך ועם יש לךמספיק כוחות ואנרגיה אפשר לנצח. המסר שלנו הוא מסר של ישראליות ולא של אמירה פוליטית: חיילי צה"ל הם מה שחשוב לנו ואנחנו נגבה אותם תמיד".

הסאגה נמשכת

למרות ההישג אתמול בבג"ץ, סאגת אל-מידאן עדיין לא הגיעה לקיצה. כפי שמספר ל'מידה' דוד מגן, פעיל מפלגת העבודה בחיפה ואחד ממובילי המאבק נגד התיאטרון, נראה כי עיריית חיפה עדיין פועלת למצוא דרכים להעביר מימון למוסד.

"העירייה היום נחושה יותר מתמיד למממן את התיאטרון באמצעים חדשים", הוא אומר ומוסיף: "יש ברית פוליטית בין אנשי חד"ש במועצת העיר לבין ראש העיר עינת קליש-רותם, הם מנסים לקחת עמותה אחרת של תיאטרון ולהעביר אליה את התמיכות של אל-מידאן".

ראש העיר קליש-רותם

לדברי מגן, התמיכה באל-מידאן הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שראש העיר הקודם יונה יהב הפסיד בבחירות, ותושבי רבים בחיפה תלו תקוות בראש העיר החדשה שתפעל לשינוי המצב, אך לא כך קורה. "יונה יהב טעם את המחאה הציבורית כי הייתה תחושה שהוא מוכן ללכת עד הסוף עם לממן הצגות של מחבל, אבל לצערי, כמו שראינו בפרשת רג'א זעאתרה, היום הברית בין קליש לחד"ש אפילו יותר חזקה והניסיון לתמוך בתיאטרון אנטי-ישראלי נמשך. אני מקווה שהשכל הישר יגבר ובסופו של דבר יקום תיאטרון ערבי חדש ושפוי, אבל אני מניח שהסיפור לא נגמר ושאנחנו נלך למאבק ארוך".

חבר הכנסת אריאל קלנר, נציג מחוז חיפה בתנועת הליכוד, אמר ל'מידה' כי הוא שמח על כך שבג"ץ אישר את ההחלטה שלא לתקצב את תיאטרון אל-מידאן, אך לטענתו הנושא כלל לא היה צריך להגיע לדיון בבית המשפט. "גם אם נניח שהמדינה צריכה לתקצב תרבות, שזו הנחה הדורשת בירור בפני עצמה, הרי שמי שצריכים להחליט בלעדית בנושא אלו הם הנציגים הנבחרים של הציבור". לדברי ח"כ קלנר, "מדינת ישראל לא צריכה לממן אירועים המופנים נגדה ונגד אזרחיה, ולשופטים לא צריך להיות פה שיקול דעת בכלל. זהו עוד צעד בדרך לתיקון".

תגובות

פנינו לעיריית חיפה וליונה יהב בבקשות לתגובה והן יובאו מיד עם קבלתן.

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ לדחות את עתירתו של אל-מידאן. בג"ץ קיבל את עמדתה המקצועית ואת החלטותיה של ועדת התמיכות של המשרד, כי אל-מידאן לא נהג כתיאטרון כהגדרתו במבחני התמיכה. זהו יום מצוין למשפט המנהלי ותמרור אזהרה לגופים הנתמכים. הזכות להיתמך אינה זכות קנויה אלא זכות מותנית בעמידה בתבחינים ובקריטריונים, כמתחייב במנגנוני התמיכה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. אורטל תמם צודקת במאה אחוז,אנו חיים במדינה הזוייה לגמרי,הייתי רוצה ליראות שזה קורה במדינות ערב,היו תולים אותם הפוך,למחבלים צריך לתת עונש מוות,עיריית חיפה בושה וחרפה,מי שלא נאמן למדינה שהוא חי בה מקומו לא פה,שיחפש לו מקום אחר על הגלובוס,לצערנו לא צריך לחפש את האוייבים מבחוץ,לא סתם נאמר מחריבייך ומהרסייך ממך יצאו.

  2. יותר מידיי ביורוקרטיה במדינה…יותר מידיי במערכת המשפט
    וזה לא פלא שאין בכלל אימון במערכת המשפט…כי כמעט תמיד נוצר עינוי דין

  3. העובדה שבכלל דנים בנושא היא תעודת עניות לבגצ, לעירית חיפה ולמדינת ישראל. במקום להעמיד לדין את המסיתים לרצח ממניפ אותם!

  4. האם היינו מאפשרים תאטרון של נאצים? לא? אז למה בדיוק איפשרנו תאטרון של מחבלים?