ראשי מערכת הביטחון העניקו בפועל אור ירוק לאיומי סרבנות, במדיניות שפוגעת בדמוקרטיה ומסכנת את ביטחון המדינה
ב-3 במאי חשף סמי פרץ ב'הארץ' פרטים על האופן בו הכניעו איומי הסרבנות את צה"ל וממשלת ישראל בסוף חודש מרץ. בטור שכותרתו: "מה עצר את ההפיכה? הדו"ח שלעולם לא ייחשף", דיווח פרץ כי על שולחן הממשלה הוצגו מספר דו"חות של גורמי מקצוע שביקשו להזהיר מהשלכות הרפורמה המשפטית, אך אלו לדבריו לא עשו רושם רב על הממשלה.
על פי הדיווח, מה שעצר לבסוף את הרפורמה (או בלשון העיתון "הפיכה משטרית") היה "דו"ח שלא נחשף וספק אם ייחשף אי פעם – זה של צה"ל – אשר בעקבותיו קרא שר הביטחון יואב גלנט ב-25 במרץ לעצור מיד את חקיקת חוקי ההפיכה, משום שזו מסכנת את ביטחון המדינה". עוד הוסיף פרץ כי חומרי הדו"ח "חסויים מטבע הדברים. מה שידוע הוא שהוא מבוסס על איומי טייסים, אנשי מערך המבצעים המיוחדים וכוחות אחרים שלא יתנדבו או ישרתו במילואים אם יעברו חוקי ההפיכה".
הפרסום מאשר את מה שידענו כבר בהצהרת גלנט ב-25 למרץ שהובילה להודעת נתניהו על עצירת החקיקה כעבור יומיים: "כשר הביטחון של מדינת ישראל אני אומר בצורה הברורה ביותר, השסע ההולך ונפער בחברה חודר לצה"ל וגופי הביטחון. זו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה. למען ביטחון ישראל, למען בנותינו ובנינו. צריך לעצור בעת הזו את תהליך החקיקה".
כמה מאנשי טייסת 69, שלדג ומערך המבצעים המיוחדים של חיל המודיעין איימו, ושר הביטחון של מדינת ישראל נכנע ודרש לעצור את הליכי החקיקה בפרלמנט. וכך אכן קרה. העובדה שבהדרגה החלו להיחשף תמונה לפיה מימדי הסרבנות האמיתיים היו קטנים בהרבה מהרושם המופרז שיצר אותו קומץ, יחד עם מילואימניקים רבים שיצאו נגד תופעת הסרבנות, הייתה חסרת חשיבות. הדמוקרטיה הישראלית הוכנעה על ידי קומץ סרבנים שהילכו אימים על צמרת צה"ל ושר הביטחון בעזרת חותמים פיקטיביים, משרדי פרסום וכתבי צבא מתמסרים.
בראשית אפריל דווח בתקשורת כי מפקד חיל האוויר תומר בר החליט לשנות את המדיניות בה נקט בחודשים פברואר-מרץ. לפי דיווח של ניר דבורי בחדשות 12, "בר שוחח עם הדרגה הבכירה של החיל, סגני אלוף ומעלה, ועדכן על שינוי מדיניות בנוגע לקריאות הסרבנות כנגד המהפכה המשפטית. לפי דבריו, אם החקיקה תתחדש ולצידה איומי הטייסים לסרב להתנדב למילואים, הוא יתנהל אחרת וידיח אנשי צוות שלא יגיעו".
השבוע התברר למדינת ישראל כי איומי הסרבנות שלה חזרו. על פי דיווח אחד, כ-150 "לוחמי מילואים ביחידת שלדג" הודיעו כי יפסיקו לשרת במילואים במידה וחקיקת חלקים מהרפורמה המשפטית תימשך. בידיעה אחרת סופר על 300 רופאים צבאיים שחתמו על מכתב איום דומה.
זמן קצר לאחר פרסומים אלו הבהירו גורמים בצה"ל כי מדובר בצעדי תעמולה בלבד, ומלבד ההודעות לתקשורת המכתבים עצמם לא נשלחו לשום גורם פיקודי. בכירים בשלדג מסרו כי ההיענות האמיתית למכתב בקרב משרתי מילואים ביחידה זניחה, וזניחה עוד יותר בקרב המשרתים בתפקידי לחימה. אך כפי שלמדנו מאירועי חודש מרץ, מספרם האמיתי של החותמים והסרבנים חשוב הרבה פחות מתגובת הפיקוד הבכיר לאיומי הסרבנות. וכאן התברר, למרבה החומרה, כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד.
אמש דיווח ניר דבורי בחדשות 12 את תגובת צה"ל לפרץ המכתבים במחודש, לפיה הצבא יטפל רק "במקרי אי-התייצבות בפועל, ולא במכתבי איום", מכיוון שבצבא מבדילים בין "סירוב" לבין "איום לסירוב". יוסי יהושוע, הפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות, הציג בטוויטר את רוח הדברים בתדרוך שקיבלו הכתבים הצבאיים מצה"ל: "מילואימניקים שלא יתייצבו בגלל חידוש חקיקת המהפכה המשפטית – יטופלו פיקודית. מילואימניק שיצהיר או יחתום על עצומות אבל בפועל יתייצב – לא יעניין את הצבא". הוא המשיך וסיכם: "בגדול אין שינוי מדיניות, ההצהרה הזו היא לצאת ידי חובה מול נתניהו".
מדובר, כפי שהסביר יהושוע, באחיזת עיניים. רוב הציבור מבין היטב כי מבחינה מעשית ההבדל בין סרבנות לאיומים בסרבנות זניח. מטרת השניים זהה: להכפיף את מנגנוני קבלת ההחלטות לדרישות פוליטיות של משרתי מילואים, המאיימים בפגיעה בכשירות צה"ל ובביטחון המדינה אם לא יתקבלו דרישותיהם. הודעת צמרת צה"ל כי תתעלם מאיומי סרבנות היא המשך ישיר של ההתעלמות והכניעה לסרבנים, תוך יצירת מצג שווא כאילו צה"ל הקשיב לביקורת הציבורית ושינה את מדיניותו.
יתר על כן, כפי שנחשף בטור של סמי פרץ וכפי שהתברר בקריאתו של גלנט לעצור את החקיקה, אין צורך בסרבנות בפועל ודי באיומי סרבנות (ואפילו באיומים פיקטיביים) כדי לרסק את התהליך הדמוקרטי. הלקח הדמוקרטי מאירועי חודש מרץ אמור היה להיות הפוך בתכלית: איומים בסרבנות חמורים ומסוכנים לדמוקרטיה לא פחות מהסרבנות עצמה.
במדינה דמוקרטית קיימת הפרדה מוחלטת בין הפוליטיקה לצבא וישנה היררכיה ברורה: הצבא, כמו כל גופי הביטחון האחרים, הוא חלק מהרשות המבצעת וכפוף לחלוטין למרות הממשלה. בחודש מרץ 2023, בשינוי מוחלט של כללי המשחק המקובלים, הפכה ישראל למדינה בה הפירמידה התהפכה על ראשה – קבוצות פוליטיות יצרו איום על צמרת הצבא והכפיפו אותו למרותם. בתגובה, ושוב בניגוד לכל נוהג דמוקרטי מוכר, התייצבה צמרת הצבא בפני הממשלה כנציגת הסרבנים ובמקום לעקור את גילויי הסרבנות מהשורש, דרשה מהממשלה לעצור את החקיקה.
המדיניות הנוכחית עליה הכריז צה"ל מייצרת מציאות חמורה עוד יותר: אם לפני שלושה חודשים נראה היה שצמרת הצבא הופתעה ונאלצה להיכנע לאיומי הסירוב, כעת מתברר כי המדיניות הרשמית היא לאפשר ולהתיר שימוש פוליטי במדים ובשירות כדי לאיים על הממשלה ועל הכנסת.
פירוש הדברים הוא שהמטכ"ל מוחק רשמית את הקו האדום שבין הפוליטיקה לצה"ל ומאפשר לשורפי האסמים להפוך את הצבא, או יחידות מסוימות בצבא, לשחקן פוליטי פעיל. מדובר בנזק הרסני שקשה לחשוב על חמור ממנו ביחסי צבא וחברה בישראל. במאמר שפרסם המכון למחקרי בטחון לאומי, הסביר פרופ' קובי מיכאל את משמעותם המסוכנת של אירועי חודש מרץ:
הדרג הצבאי סיפק, שלא מרצונו וכתוצאה מתחושת מצוקה חריפה בשל משבר אמיתי בשורותיו, תמיכה גבית משמעותית למחאה האזרחית נגד הצעת הרפורמה והוביל את הדרג המדיני לפעול בניגוד לכוונתו המקורית. בנקודה זו, הצבא, גם אם באופן ספציפי יותר משרתי המילואים במערכים החיוניים, הפך למזוהה עם המחאה האזרחית ולמחנה המתנגדים לרפורמה המשפטית"
במדינה כמו ישראל, שביטחונה מושתת על מודל צבא העם, מדובר בנזק שאין חמור ממנו. כיצד אמורים אנשי ימין, (שבהערת אגב חשוב לציין כי הם מהווים את עיקר מניינו ובניינו של הכוח הלוחם) להביט על צמרת הפיקוד, אשר מכילה ולמעשה מעודדת אנשי שמאל להכניס את הפוליטיקה לצבא במטרה לאיים על ממשלה נבחרת?
לפני כחצי שנה ראינו כיצד צה"ל שופט למחבוש לוחם שהעיר לפעילי שמאל בחברון משפט קצר על כך ש"בן גביר יעשה כאן סדר". אמירה ספונטנית ושולית, שבוודאי אינה קשורה לביטחון המדינה. משמעות הדברים פשוטה: ישנם חיילים שנשפטים בחומרה על אמירות סתמיות, ומנגד ישנם הזוכים לאור ירוק להתארגנות ממרידה ולאיומים בפגיעה בביטחון המדינה תוך שימוש פוליטי בצה"ל. כיצד אמורים לוחמי יחידות שדה להתייחס כעת למפקדים הרואים בטייסים ובמשרתים ביחידות מודיעין מיוחדות כבעלי זכויות יתר?
הרצי הלוי מסתמן כרמטכ"ל חלש וכנוע המתמסר לאיומיו של צד אחד במפה הפוליטית. זהו מתכון בטוח לחיסול צה"ל כצבא שכל חלקי העם יכולים להזדהות עמו כגוף לאומי, ציוני וא-פוליטי. היו רמטכ"לים שנכשלו בשדה הקרב, היו רמטכ"לים שכשלו בהכנת הצבא למלחמה והיו גם כאלו שאחראים על מחדלים מודיעיניים. מדינת ישראל וצה"ל הוכיחו כי ביכולתם להתגבר על כישלונות כאלו.
הרצי הלוי עלול להיות הרמטכ"ל המזיק וההרסני ביותר, כזה שיערער ויהרוס את הרקמה החברתית העומדת בבסיס צה"ל. וככל שהמדיניות עליה התבשרנו אתמול מן הכתבים הצבאיים משקפת גם את עמדתו של השר גלנט, הרי שגם הוא עלול להיזכר כשר הביטחון ההרסני והמזיק בתולדות המדינה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
קודם גלנט עצמו צריך להתיישר.
״הדמוקרטיה הישראלית הוכנעה על ידי קומץ סרבנים שהילכו אימים על צמרת צה״ל ושר הבטחון בעזרת חותמים פיקטיבים, משרדי פרסום וכתבי צבא מתמסרים״-
יש משהו צבוע בכך שהכותב מאשים את העיתונות בחוסר מקצועיות אך באותה הנשימה מציג את צמרת צה״ל כקורבנות תמימים.
לא יודע אם זה "צבוע" או לא אבל לעניין, לדעתי, השיטה הדמוקרטית ברוב מדינות המערב וישראל (נקרה למדינות אלו בשם הלא תקין-פוליטית "מדינות האדם הלבן) פשוט נפרצה (HACKED) ע"י גורמים אובדניים (כלומר השמאל) שמנסה להחליש (במיקרה של ישראל) את המדינה מבפנים ולהציף אותה (במקרה של ארה"ב, אירופה והארצות האנגלו-סקסיות) במהגרים מתרבויות בלתי תואמות שאינן נטמעות באוכלוסיה המקורית (למשל, בסקוטלנד, המפלגה שקוראת לעצמה "מפלגה סקוטית לאומית" עושה הכל כדי לעזור למהגרים ממדינות לא לבנות להגיע לבריטניה ועכשיו בראשה עומד אדם עם שם סקוטי נפוץ HAMZA YUSAF שלפני כשנה התאונן בפרלמנט שכל צמרת המדינית והשרות הציבורי של סקוטלנד "לבנים", ותלונה זו נעשתה בסקוטלנד שבה יש כ-95% לבנים. במקום להעיף אותו, המפלגה ה"לאומית" בחרה בו לעמוד בראשה.
אז יש לנו גם בישראל מאות אלפי אנשים שמצביעים בשביל מדינאים ששואפים לשנות את אופי המדינה מיהודית ללא יהודית, אפילו אם זה התאבדות. האנשים האלה הם בעלי כוח, כסף, השפעה והם מניעים את המדינה למרות שהרוב לא תומך בגישתם האובדנית. למרבה הצער, גם הרוב לא מבין למה שואפים האובדניים – הרוב חושב שה"לא מבינים" פשוט פתאים טובי לב. לא, הם חכמים, מבינים ופועלים להשיג את מטרתם גם אם זה יביא לאבדון שלהם ושל ילדיהם. בעצם, לרבים מילדיהם יש דרכון נוסף שבו ישתמשו כשייקרה האסון לו הם מייחלים.
העובדה הפשוטה היא שאין אף אדם שנמצא בעמדת השפעה שהוא גם מתנגד לרפורמה וגם לאנרכיסטים.
אם אכן, היו מתנגדים שהם באמת ימנים (לא משנה אם בתקשורת, בקצונה הבכירה, בקצוות המתונים של האופוזיציה/קואליציה) היינו מוצאים קולות שקוראים להקפאת החקיקה ובאותו הזמן פועלים להעניש את מי שמוכנים לפגוע במדינה בשם ההתנגדות לרפורמה.
"הרצי הלוי מסתמן כרמטכ"ל חלש וכנוע המתמסר לאיומיו של צד אחד במפה הפוליטית." ואולי הוא פשוט בוגד? אל תגידו "מי אתה אשר פט, שתגיד כך על מי שפיקד על מיליון יחידות עילית?" כי כשיש טעויות, הן חייבות להיות לשני הכיוונים. אבל כשכל ה"טעויות" תמיד לכיוון שמחליש את המדינה, משהו בתאוריה, שאלה טעויות, לא מסתדר.
גם אודי אדיב היה חייל גיבור. גם יאיר גולן היה מפקד חסר פחד. אבל שניהם הפכו בוגדים.
רק מילה אחת אוסיף: וקסנר.
לא הזכרת את הבוגד הכי מפורסם בתולדות עם ישראל – יוספוס
אשר פט, שכחת להזכיר את האיש שעבר את המהפך הגדול מכולם: מאחד החיילים המצטיינים ביותר בתולדות המדינה למנהיג מרי אזרחי-אהוד ברח.
@ימני – אהוד לא ברח, הוא לא פחדן, הוא הרבה יותר מסוכן מפחדן – כנראה שהוא גייס חמישי, אפילו אם לא ניתן להוכיח שהוא בוגד, לפי הגדרה של בגידה. אני לא יכול לעקוב בפרטי פרטים אבל מסתמן שאהוד ברק מושך בחוטים של ניסיון מהפכת הצבעים בישראל, בדומה לברק אחר (אובמה) בארה"ב שעוברת תהליכים שמזכירים את ישראל, לכן כנראה הוא קיבל מיליוני דולרים מקרן ווקסנר.
ל-1 "משתמש אנונימי" – מסכים שקרן ווקסנר מקדמת את חורבן מדינת היהודים בצורה נחשית ונסתרת. אבל היא פועלת בסביבת אנשים רבים שתומכים, אפילו במשתמע, בכיוון אותו מקדמת הקרן הזו. יש פחות מ-200 בוגרים של תוכנית ווקסנר אבל יש כמה אלפים של אנשים בעמדות כוח במדינה שבהחלט מסכימים עם הדרך. חייבים להפנים את זה.
אהוד כן ברח. יש עדויות בקולם של הפצועים לפני שהשתיקו אותם
הרמטכ"ל, שלפי התמונה בראשית המאמר סולד מהשם הרצל (אמנם נקרא על שם אבי הציונות, אבל הרמטכ"ל מסית כנגד ממשיכי הציונות), מאוים ע"י גורם זר. האיום כנראה לא עליו ישירות אלא על בני משפחתו. לכן ההצהרות שלו בגנות מחדשי ההתיישבות היהודית ביו"ש, לכן האימפוטנטיות שלו לגבי הסרבנים והבוגדים בצה"ל, לכן ההתערבות שלו בדרג הפוליטי.
זה לא פוטר את הרמטכ"ל, שכנראה ממילא שמאלני אך ללא האיום עליו לא היה מתנהל בבוגדנות כזו, מאחריות למצב. הוא בחר להגיע לתפקיד (היה ועדיין יכול להתפטר), הוא בוחר להישאר, הוא בוחר לא להילחם.
דבריי גם לא באים כדי להשיג אמפתיה ורחמים כלפי האיש. מצדי, מי שהגיע לתפקיד הלוחם העליון אך מפחד להילחם באויבים של עמו ואף מסית כנגד בני עמו, לא ראוי לאמפתיה.
אתה מזלזל במערכות שטיפת המח של חייל החינוך ואת הסינון הםוליטי בקעדומים בדרגים גבוהים.
למעט כמה עלי תאנה בתפקידים צדדים(כדוגמץ גרשון הכהן) אין דרך להגיע למטכ״ל בלי להשתייך למחנה ה׳נכון׳.
בבקשה אל תטעה את הקוראים.
כשהרמטכ"ל היה חייל ועדיין חשוף להשפעת חיל החינוך, חיל החינוך היה עדיין מוטה ציונות ויהדות. השינוי באופיו ודרכו של חיל החינוך החל רק ב 20 שנים האחרונות, בהדרגתיות איטית (מהפכות יעילות מתרחשות בהדרגתיות ובאיטיות, כדי שהציבור שמתנגד להן יוכל להתרגל ולא יתקומם חזרה. כמו במשל הידוע על הצפרדע בסיר הבישול), כך שהרמטכ"ל כבר לא היה במצב שהמהפכה בחיל החנוך תשפיע עליו.
לגבי הסינון הפוליטי בצה"ל – אין קשר לרמטכ"ל. שמאלנים רבים, מתונים וקיצוניים כאחד, בדרגות ובתפקידים שונים, עזבו את צה"ל מאז ומתמיד. הם בחרו לא לשרת מעבר להכרחי. מי שנשאר בצבא, רצה להישאר ורצה להיות שותף למהפכה השמאלנית בצה"ל. אתה הסרת את האחריות האישית של הרמטכ"ל לבחירותיו ולמעשיו, והעברת את האחריות למחנה הפוליטי שלו תוך התעלמות מזכותו, ואחריותו, של האדם לבחור את דרכו.
שוב, הרמטכ"ל לא היה חייב להישאר בצבא כשהיה בדרגות נמוכות יותר ובתפקידים אחרים. הוא בחר להישאר, ולקח את הסיכון שיושפע מלחצים שיפעילו עליו גורמים שונים – מדינות זרות (ע"ע מדליית הכבוד ש"זכה" גדי אייזנקוט מהצבא האמריקאי) וגורמים מקומיים (למה ראש הצבא יוצא להצהרה פומבית משותפת עם ראש השב"כ בנושא אידיאולוגי?). הרמטכ"ל כאדם אחראי לבחירה שלו, ומכיון שזו גרמה ואיפשרה לו להזיק ולהסית נגד יהודים שמוסרים נפש, פשוטו כמשמעו, על ישוב ארץ ישראל, אין לי טיפת אמפתיה ורחמים, לא עליו ולא על בני משפחתו. הרמטכ"ל הוא הלוחם העליון בצה"ל. הוא יכול להילחם עבור בני משפחתו ובני עמו. הוא בחר להיכנע ללחצים והשפעות זרות, על חשבון מחדשי ההתיישבות היהודית ביו"ש, ועל חשבון אפילו יהודים פשוטים בערים במרכז ארץ ישראל (בשום ישוב יהודי לא הסתובבו חיילי יחידות מיוחדות בעת פיגוע, חוץ מבתל אביב)
שורש הבעיה הוא שליטת השמאל/מרכז בצמרת כל מוסדות המדינה. הרוב המכריע של המנהלים והמפקדים הוא שלהם ו"החיילים" דהיינו השוטרים, הפרקליטים הזוטרים, החיילים הפשוטים אומנם מצייתים בחירוק שיניים אבל מצייתים למפקדיהם.
את זה צריך לשנות והדרך לעשות זאת היא ע"י החלפה בו זמנית (וחוקית חובה לומר) של היועמשית, המפכ"ל, הפרקליט הראשי והרמטכ"ל בנאמני הימין. הללו מצידם יעשו זאת באירגונם ובא לציון גואל. כל האוירה תשתנה, יהיה סוף לאכיפה הבררנית והתחלת אכיפה נגד הממרידים, המורדים והאלימים משמאל והממשלה תוכל להעביר בקלות את הרפורמה, שהיא תנאי מוקדם למשילות כלשהי ויישום מדיניות הימין.
יש עוד זוויות לבעיה. אנשים שבאמת שולטים במדינה – כלומר השמאל בתשקורת, אקדמיה, תרבות, צמרת התאגידים, מערכת המשפט, מערכת הבטחון – הם אובדניים (על חשבון נכדיהם) אבל מאוד חכמים ויעילים במאמציהם להחריב את המדינה לטווח הארוך.
בעיה לא פחותה, למרבה הצער, היא שמנגד – הימין סובל ממה שבפרפרזה על שם הספר של ארז תדמור היא "למה אתה מצביע ימין ומקבל אידיוטים?" קודם כל, הימין אינו מבין את כוונות האמיתיות של השמאל – הימין חושב שהשמאל הם רק טועים נאיביים ואולי, קצת רוצים להנות מהכסף של האיחוד האירופי למשל. עוד: מה שנקרא אצלנו "ימין", בנושא הכלכלי לא שונה בהרבה מהשמאל.
ועוד דוגמה לטימטום של הימין היא ההסכמה שלהם עם תרמית האקלים – הם לא מבינים שנושא האקלים המקודם ע"י הפורום הכלכלי העולמי – זה סוס טרויאני (הנושא שיקרי מבחינה מדעית אבל זה נושא ארוך) של השמאל וממשלת הימין מקדמת את חוק האקלים שיביא חורבן כלכלי (וייתכן הבעיה הכלכלית גם תגרום לחולשה בטחונית) בעצלנות אידיאולגית וחיקוי של המערב ה"לבן" שגם הוא נשלט ע"י השמאל.
אנחנו בבעיה גדולה.
החלפה חוקית של שורת בכירים היא רעיון מגוכח משלוש סיבות:
א.ברגע שתנסה לעשות זאת תקבל אותה התנגדות שקיבלנו מול הרפורמה. נתניהו ניסה להחליף לא מזמן את שר הבטחון וכולנו ראינו איך זה נגמר.
ב.סמוך על היועמ״ש ואנשים שימצאו מניעה משפטית לפיטורים ולכל מינוי שתציע(מנלבליט כבר הראה איך לשמור על כסא פרקליט המדינה ריק) בגיבוי התקשורת ובג״ץ.
ג.וזה בהנחה שתמצא מועמד טוב. הנאורים-בעיני-עצמם נוטים לקדם רק את אנשיהם אז כנראה שכל הדרגים הגבוהים בכל הגופים שהזכרת(פרקליטות המדינה, משטרה, משרד היועמ״ש, צה״ל…) מלאים באנשיהם. אתה חושב שאיזושהיא ועדת איתור תסתכל על מועמד זוטר?
הרפורמה חייבת להיות המהלך הראשון, גם אם השמאל יגיב באלימות והרס ואח״כ להתחיל לתקן את המדינה. לפעמים אין ברירה אלא לקפוץ למים העמוקים ואח״כ להתחיל לשחות.
תשובה לימני שהגיב לתגובתי:
הרעיון שלי מתמודד לדעתי היטב עם כל הקשיים שמנית:
בודאי שתהיה אותה התנגדות ולכן כדי למנוע אותה או לבטל את השפעתה יש לעשות את "ההפיכה החוקית" בבת אחת ולכל רוחב השדרה הפיקודית של הדיפסטייט.
צעד כזה ימנע כמובן גם חבלה של היועמש כי הוא הרי יוחלף ולא תהיה מניעה משפטית. לא ניתן יהיה אולי למנוע הגשת עתירה לבגץ שעלול לפסול את המינויים החדשים. במיקרה כזה הממשלה צריכה לומר שפסיקה כזו היא בלתי חוקית בעליל והיא לא תכבד אותה. אני גם מאמין שבגץ יהיה בהלם מהמהפיכה ולא ידון כלל או לא יעיז לפסול את החלטות הממשלה.
ואשר למועמדים זה לדעתי הכי קל כי לא חסרים כאלה לכל התפקידים הבכירים.
לסיכום, מה שמגוחך בעיני היא המחשבה שניתן להעביר את הרפורמה טיפין טיפין, לא ניתן והראיה לכך היא הסימנים ההולכים וגוברים כי הממשלה והעומד בראשה כבר למעשה נסוגו ממנה
בפעם הקודמת שהוקפאה החקיקה זה היה כי איימו על נתניהו בהפיכה צבאית ממש אם לא יעצור. זה גם כנראה הדוח הזה.
לא מובן לי למה ממשיכים לאפשר לקצינים לצאת ללימודים במימון קרן מוקסנר וכו…מצד שני מייד תהיינה מיליון עתירות לבגץ.
ומר רמטכל אימפוטנט, שהוא בצלמו של גנץ, חייב לעוף.
הבעיה אינה שהרמטכל אימפוטנט. זו גישה מאוד נאיבית. הבעיה האם הוא נוטה לצד אלה שרוצים לשנות את המדינה למדינת כל אזרחיה. ייתכן והוא עצמו יצחק על טענה שכזו. אבל אם הוא מגן על סרבנים, אם הוא לא מנסה להכריע, ייתכן ובתוך תוכו, הוא מסכים איתם.
ברור שהוא נוטה לצד אלה שרוצים מדינת כל אזרחיה כאן. אחרת הוא היה אומר ועושה מה שצריך.
זה התיכנות של וקסנר הרי…
העיקר חסר – נתניהו לא פיטר את גלנט.
צריך לקחת כמה מאיימים בכירים, למשפט צבאי שיסתיים בהורדה לדרגת טוראי עם כל המשמעות הפנסיונית הנילווית לכך.
אין בעיה חוקית לשפוט כל איש מילואים מתחת לגיל חמישים.
מה רלוונטי הגיל?
ואחר כך מתפלאים שתוקפים מח"ט על רקע פוליטי. מי שמכניס פוליטיקה לצבא שלא יתפלא שמשתמשים בה נגדו.
בדיוק כמו מערכת המשפט שהכניסה את הפוליטיקה תחת "הכל שפיט" ואחר מזדעקת כשהקואליציה רוצה למנות שופטים משלה.
ושוב מגיעים למסקנה : הקשר בין להיות אריה בשדה הקרב לבין אומץ לב ציבורי – רופף במקרה הטוב.
אדם הזוי שלא מבין כלל מה משימתו במדינה הנתונה בצבת של אויבים ערבים מחרידים.
רק טיפשים מטופשים מנהיגים את הצבא הזה כבר עשורים.
צה"ל הפך לצבא נלעג.
מטרת השמאל היא שנתייאש ונסכים לחלומו להקים פה מדינה ערבית ביהודה ושומרון, להקים עם חדש יש מאין ששמו העם הפלשתיני ולהפוך את ישראל למדינת הגירה מכל העולם.
בקיצור חלומם להשמיד את המדינה היהודית כך או אחרת.
איני חושב שאתם מבינים. רמטכ"ל או לא רמטכ"ל, אם יש "רפורמה" ואם יש חוק הגיוס, אז אין צבא.
על מי אתה מאיים בדיוק? תשאר בבית משתמט פחדן שחושב שאפשר להציב תנאים לשירות. נסתדר היטב בלעדיך ונשמור גם עליך
נו עוד פנסיונר משועמם שלא התקרב למדים יותר משלושים שנה מאיים עלינו. הבלוף שלכם נחשף מזמן ואתם כבר לא מעניינים אף אחד
אתה סתם מהדהד הסתה שקרית.
א.הרפורמה אינה משפיעה על הצבא בשום דרך.
ב.חוק הגיוס לא יוריד את אחוז הגיוס (הנמוך גם ככה) בחברה החרדית. מכאן שגם הוא לא ישפיע על הצבא.
ימני
גלנט נו נו נו, הגיע הזמן ליישר את הרמט"כל
לא לחינם נבחר הלוייודד לפני הבחירות!! לו הלוי עם אישיות היה צריך לצאת בהצהרה שישמח לקבל את התפקיד מהממשלה החדשה שתבחר!!! מאחר ולא פצה את פיו אות קין על מצחו
צריך להבין ולהפנים כל מוסדות המדינה כבר לא נאמנים לעם היהודי אלא לקרנות וערכים אונברסליסטים המעונינים בעריצות פקידוטית . וצריך גם להפנים שרה"מ נתניהו הוא הפוליטקאי המוכשר ביותר במדינה כיום, אך מבחינה אסטרטגית הוא הוביל את המדינה לאסון בגלל מדיניות השב ועל תעשה ושקט והכלה מעל הכל. והוא לא דמות שיכולה להוביל את המאבק בשלטון הפקידים ,מאחר והוא עצמו טיפח אותה . והוא קורא לא נכון את המאבק הערכי במדינה.
זו הבושה האמיתית ששר בטחון נכשל קשות בתפקידו לישר או לפטר רמטכל להחליפו
הכל מתחיל ונגמר בהכשרות המגמתיות שעוברים ראשי הפיקוד. נשלחים לארצות הברית ועוברים שטיפת מוח. ההכשרות בארץ מנוהלות ומוכוונת על ידי קרנות פרוגרסיביות דוגמת וקסנר ואח' שחדרו עמוק לשורות החניכה וההדרכה בצה"ל.
שטיפת המוח מביאה בסופו של תהליך ארוך שנים לתוצאות הרות אסון שאנו עדים להן עכשיו במרד הגנרלים.