מיארה מדגימה מהו מינוי בלתי סביר

בהתנהלותה המופקרת והמתריסה ובסירוב לאכוף את החוק, היועמ"ש מועלת בתפקידה ומאפשרת אנרכיה

צילום מסך מתוך לע"מ

במוצאי השבת האחרונה פרסם עמית סגל בתוכנית 'פגוש את העיתונות' בחדשות 12 סקר לפיו רוב גדול בציבור הישראלי מתנגד לפעילות השמאל האנרכיסטי כפי שהיא מתבטאת בחודשים האחרונים. על פי ממצאי הסקר, 62% מהנשאלים השיבו כי הם מתנגדים לאי-התייצבות למילואים מטעמים פוליטיים (27% תומכים), 68% מתנגדים לחסימת כבישים (27% תומכים) ו-74% מתנגדים לחסימת נתב"ג (21% בלבד תומכים). בנוסף, 61 אחוזים השיבו כי הם תומכים בחידוש ההדברות בבית הנשיא. הנתונים המלאים פורסמו גם בערוץ הטלגרם של עמית סגל.

מספר שעות לאחר מכן התקיימה בירושלים ישיבת הממשלה השבועית, בה נדרשה היועמ"ש מיארה לספק תשובות בנוגע להשתוללות המתמשכת של האנרכיסטים במשמרת שלה, בין היתר בכך שהם מאיימים בסרבנות, חוסמים כבישים ראשיים ואת נמל התעופה. על פי דיווחים שונים, היועמ"ש ונציגי רשויות החוק מסרו בישיבה כי בשנה הנוכחית הוגשו שישה כתבי אישום בלבד נגד מפגינים בשל תקיפת שוטרים, מתוך 572 עצורים. כמו כן נמסר כי לא הוגשו כלל כתבי אישום נגד מארגני ההתפרעויות.

השיא הגיע כאשר מיארה עצמה טענה, על פי הדיווחים, כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי". כאשר היא מגיעה ממי שאמורה להיות ממונה על אכיפת החוק והסדר, אך מסרבת לקחת אחריות או לספק דין וחשבון לנבחרי הציבור, זו אמירה מדהימה בפני עצמה; כאשר אנחנו זוכרים כיצד התייחסו בעבר אותם הממונים למחאות אחרות, זו כבר צביעות מרתיחה. גם דבריו התמוהים של המפכ"ל על מספר מועט של אירועי אלימות במהלך התפרעויות האנרכיסטים אינם עומדים במבחן המציאות.

אבל גם זה לא היה השיא. כמה שעות לאחר מבול הציטוטים שדלפו מישיבת הממשלה, דיווחה דפנה ליאל כי המשטרה דורשת שהפגנה של תנועת 'אם תרצו' מול בית היועמ"ש המתוכננת להיום, תיערך במרחק של 300 מטרים לפחות.

בזמן שמפגיני שמאל משתוללים במשך חודשים מול בתי שרים וחברי כנסת, מבעירים צמיגים, מרססים כתובות נאצה, חוסמים כבישים, משחיתים רכוש, מטרידים את השכנים, משבשים את הסדר ובאופן כללי עושים ככל העולה על רוחם בזמן שמרבית הציבור נקעה נפשו, האחראית הראשית לכל הכאוס הזה זוכה לפטור מיוחס, בזמן שהיא מסבירה לנו בהתנשאות כי "לפעמים מותר לחסום כבישים". אחר כך היא עוד רצה לבכות לחברים בתקשורת ומציירת את עצמה כקורבן ל"מתקפות". אורוול לא היה יכול לנסח זאת טוב יותר.

כדי להשלים לחלוטין את מעגל הצביעות, נזכיר שוב את מה שהתרחש כאן ממש לא מזמן, במהלך כהונתה הקצרה של "ממשלת השינוי", אז אותה יועמ"ש ממש אישרה בין היתר לפתוח במבצע צבאי בעזה ללא כינוס הקבינט, אישרה לשר הביטחון למנות רמטכ"ל חדש למרות כללי הריסון הנהוגים בתקופת מעבר ותוך מסע צלב מוזר וכושל למען מני מזוז, ולבסוף הלבינה למעשה את המהלך למסירת שטחים ימיים ללבנון בניגוד לחוק יסוד ורגע לפני הבחירות. גם במקרה היחיד בו מיארה פסלה מינוי זה היה בפועל לטובת הממשלה, כאשר סירבה לאשר מפקד קבוע לגל"צ בניגוד לחוות דעת משפטיות, ולהותיר בתפקידה את ממלאת המקום המועדפת על גנץ.

חשוב לזכור את כל אלו בימים בהם אנחנו מדברים על "סבירות" במינויים. בהתחשב בכך שמונתה לתפקיד למרות התנגדות ראש ועדת האיתור, נשיא העליון לשעבר גרוניס אשר סבר כי היא חסרת ניסיון והכשרה מתאימים; בהתחשב בהתנהלותה המפרגנת בימי ממשלת המעבר הקודמת והתנהלותה המופקרת בימי הממשלה הנבחרת הנוכחית; ובעיקר בהתחשב בכישלון המוחלט לנקוף אצבע מול גל אנרכיה ציבורית, ולעתים אף לעודד אותו, מינויה של מיארה לתפקיד היועמ"ש הוא אולי המינוי הכי פחות סביר שנראה פה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. זעקת הקוזאק הנגזל בזמן שהוא אונס את בת הרב

  2. לדעתי, אשם אחד ושמו בנימין נתניהו
    —————————–

    25 שנים האיש הגן על הממסד המשפטי בזמן שזה כמו גדול סרטני דחק את הממשלה והכנסת תחת שלל קופירטינג עם מילים מרשימות כמו סבירות, מידתיות, אמת לשעתה, האדם הנאור, שומרי סף, האינטרס הציבורי ועוד שאר מילות קסם שלא ברור באיזה סעיפי חוק הם רשומות ואם כן האם בהקשר שהכנסת חוקקה.

    כשניסתה הכנסת להסביר לעליונים בעיני עצמם שכבוד האדם וחירותו הוא לא נשק בלתי קונבנציונלי כמו שתיאר זאת אהרון ברק דרך שנים של עבודה בחוק יסוד מאוחר : ישראל מדינת הלאום של העם היהודי שנתקבל כחוק ברב של 62ח"כ אל מול 32 בזמן ממשלת מעבר והונאה של יו"ר חוקה ושר המשפטים לדבריהם הם ע"ע "האהבלים לא הבינו והלכו הביתה". התכנס ביהמ"ש ודן האם יש לו סמכות לבטל חוק יסוד מאוחר שמודע לכל חוקי היסוד הקדומים. שופט ערבי אחד אפילו כתב שיש לבטל את החוק.

    אהרון ברק בפס"ד אפילו כתב שיועמ"ש הוא רוה"מ המהותי ורוה"מ הפיזי הוא סתם עציץ (למי שזוכר את מילות פס"ד המדויקות מתבקש לעדכן).

    בעקבות פרשת בר און – חברון. נתניהו העביר את מנוי היועמ"ש מהחלטת ממשלה לועדת איתור של שופטי ביהמ"ש העליון. כעת משברור שהיועמ"ש הוא השגריר של השופטים בביהמ"ש בקרבי הממשלה והכנסת ברור שהכנסת והממשלה לא מחליטים כלום.

    לא ממש מזמן היתה הפגנה סנטימטרים מדירתו של שר המשפטים והמשטרה הגיעה כעבור שעתיים אל מול 200 או 300 מטר מביתה של פקידה לא חשובה בשם יועמ"שית.

    עצם זה שנתניהו לא מדיח אותה בישיבת הממשלה הראשונה ואפילו לא כעת אומר שלמצב שנוצר בישראל בעיני יש אשם ואחראי אחד ושמו נתניהו.

    אני תקווה שלאחר שנתניהו ילך כנראה בחשוון 2027 ישראל תחת מנהיגות ימין תחזור להיות מדינה דמוקרטית. כזו שיש משמעות לחוק הכתוב והמפורש. פקידים ימונו ע"י נבחרי ציבור ויסורו למרותם.

    לאחר פיטורי היועמ"שית צריך להבנתי לשלוח הביתה מאות פרקליטים מהפרקליטות ואלפי קציני משטרה כי ברור שהסרטן החוסר משילותי פורח בקירבם .

  3. מה סביר במינוי שלה?
    מה סביר בהשכלה שלה?
    מה סביר בהתנהלות של?

  4. הפחדן לא מוכן לעשות את הצעד המתבקש – לפטר אותה לאלתר ולהחליפה במינוי ראוי שיודע את מקומו ומכבד דמוקרטיה, ולעצור את ההפיכה המשטרית של השמאל.

  5. צריך להבין מה קוצים להשיג, תחילה. מה המטרה ?

    המורה להבנתי היא ריסון של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הממשלה והכנסת

    הבעיה עם הרפורמה המוצעת היא שהיא נותנת לממשלה כוח מוחלט, בלתי מוגבל וללא יכולת ביקורת

    ממשלה עם כוח מוחלט מובילה לישראל לא דמוקרטית ו חטאיה את המטרה

    בעיני נכון לשנות את מבנה המשטר באופן שיחזק את הדמוקרטיה. למשל: חוקה, בית משפט חוקתי, בית נבחרים עליון – מוסדות שתפקידם הוא ריסון הממשלה והכנסת אבל הם אינם בית המשפט

    כך נרוויח את המטרה ללא סיכון להפוך ללא דמוקרטיה

    חושב שבלהט הקרב והשיח המתלהם, קצת איבדנו את המצפן

    1. ומה עם הבנת הנקרא?
      כוח מוחלט? לא חסרות עילות אחרות לבטל חוקים חוקיים וישרי דרך.
      לא קיבלת מספיק דוגמאות?
      קרא את הכתבה שוב, אולי תבין.