התערבות ממשלתית במחיר השוק יוצרת מחסור ושלל תמריצים מזיקים, ובסופו של דבר פוגעת בצרכן
פיקוח על מחירים הוא סוג ההתערבות הממשלתית בכלכלה הגורמת את הנזק הרב ביותר. מחירי השוק הם מה שמאפשר תיאום מוצלח ויעיל בין מאמציהם של אינספור עובדים מומחים וחברות המפוזרות ברחבי העולם. מחירי השוק גם מווסתים את הזרם האדיר של תוצרים כלכליים הנובע מכך, מול ביקוש הצרכנים. בכל פעם בה ממשלה מחליטה לכפות פיקוח על מחירים, היא מפחיתה את היעילות בה פועל התיאום הזה.
תיאוריית הכלכלה מספקת לנו הסבר שימושי ואלגנטי לאופן בו נוצרים היצע וביקוש, ולאופן בו כל אחד מהם מתקשר אחד עם השני כדי ליצור מחירים. הרעיון הבסיסי הוא פשוט: מוכרת התפוחים אמה וקונה התפוחים כריס מסכימים ביניהם כמה כסף כריס ישלם בכל פעם בה הוא קונה תפוח. זהו המחיר שכריס מסכים לשלם והמחיר אותו אמה מסכימה לקבל. כאשר פעולת החילופין הזו נעשית בהסכמה הדדית וללא כפיה או התערבות, היא משפרת הן רווחת הקונה והן את רווחת המוכר.
כעת נניח כי מגיע אדם שלישי (נקרא לו ג'ו), אקדח בידו, וקוטע את תהליך החליפין בין אמה וכריס. ג'ו מתעקש שעל כריס לשלם מחיר נמוך יותר מזה שהוסכם בהתחלה. ברור כי הרווח הכלכלי של המוכרת אמה יקטן ממכירה במחיר כזה לכריס, אך גם עבור הקונה זהו מצב בעייתי.
מכיוון שאמה לא מרוצה מכך שעליה למכור תפוחים לכריס במחיר נמוך, אותם תפוחים שכריס כבר הסכים לשלם עליהם מחיר גבוה ואמה הסכימה למכור אותם במחיר הזה אינם נרכשים בידי כריס, הודות להתערבות מצד ג'ו. אבל הנזק לקונה לא מסתיים כאן. בשל המחיר הנמוך הנכפה בידי ג'ו, כריס מעוניין לרכוש עוד יותר תפוחים, אך הוא מגלה לאכזבתו כי אמה אינה מוכנה עוד למכור במחיר הזה את כמות התפוחים אותם הייתה מוכנה למכור לפני שג'ו התערב. בשל ההתערבות וכפיית המחיר, כמות התפוחים אותה היא מוכנה למכור קטנה מאי-פעם. הפגיעה בקונה היא ממשית, והיא עשויה לגבור על כל רווח שיהיה לו מתשלום מחיר נמוך עבור כל אחד מהתפוחים הספורים שהוא אכן רוכש מאמה.
בשפת הכלכלה, כאשר ג'ו מתערב וכופה תקרת מחיר הוא יוצר מחסור. תקרת המחיר יוצרת השפעות שליליות לא רק עבור המוכר אלא גם עבור הקונה, שהוא לכאורה הצד שאמור ליהנות ממנה.
בעולם האמיתי, כמובן, תקרות מחירים אינן נכפות על פעולה יחידה בין מוכר מסוים לקונה מסוים. כך למשל, האיסורים על מה שנקראת "הפקעת מחירים" המתרחשת לאחר אסון טבע נכפים על שווקים שלמים, המורכבים ממוכרים ומוכרים פוטנציאליים רבים, ומקונים וקונים פוטנציאליים רבים. ההשפעות השליליות של תקרות מחירים העולם האמיתי הן גרועות בהרבה מאלו שהדגמנו במקרה של מוכר יחיד וקונה יחיד. ניתן למנות חמש עיקריות כאלו.
ההשפעה השלילית הראשונה והברורה ביותר של תקרת מחיר היא מחסור במוצר או בשירות שמחירו נאסר בידי הממשלה לעלות מעל התקרה. מכיוון שתקרת המחיר דוחקת את המחיר לשיעור נמוך יותר מזה שהיה נקבע בלעדיה, הקונים רוצים לקנות יותר מאותו מוצר במחיר הנמוך, אך המוכרים אינם מוכנים למכור כמות כזו של מוצרים במחיר הזה. התוצאה היא שבמחיר המוגבל בידי התקרה, כמות המוצרים שהקונים מעוניינים לקנות עולה על כמות המוצרים שהמוכרים מעוניינים למכור.
המחסור הזה יוצר את ההשפעה השלילית השנייה של תקרת המחיר – הצורך באמצעי לקיצוב המוצר שמחירו מפוקח. כאשר תקרת המחיר נקבעת, פשוט לא יהיה מספיק מאותו מוצר כדי לספק את הביקוש. אך מהו המנגנון או התהליך שאמור לקבוע איזה מן הביקושים ייענה ואיזה מן הביקושים לא ייענה?
ניתן להשאיר זאת ליד המקרה – למשל, הקונים ברי המזל אשר מתגוריים קרוב יותר לחנות יכולים למצוא יחידות זמינות לרכישה בעוד אלה הגרים רחוק יותר ימצאו מדפים ריקים בהגיעם. אך אמצעי מרושע יותר לקיצוב עשוי לצוץ, כמו למשל אלימות. עשויים להיות רוכשים המוכנים לאיים בפגיעה פיזית כדי להשיג את המוצר, בעוד רוכשים שוחרי שלום יישארו בידיים ריקות. הנקודה החשובה היא שמחסור הנוצר בשל קביעת תקרת מחיר דורש בהכרח אמצעי כלשהו לקיצוב.
התוצאה השלילית השלישית של תקרת מחיר נוגעת לעובדה כי כמות המוצר אותו הרוכשים אכן יוכלו לרכוש תהיה נמוכה יותר מאשר במצב בו לא הייתה קיימת תקרת מחיר. בקצרה, תקרת מחיר מפחיתה בפועל את כמות המוצר אותו הקונים יכולים לקנות. אם כוונת פקידי הממשלה הכופים תקרות מחירים היא לעזור לצרכנים, הרי שהפחתת כמויות המוצרים המסופקות אינה עולה בקנה אחד עם כוונה זו.
התוצאה השלילית הרביעית של תקרת מחיר טמונה בעובדה שהיא מקפיצה את העלות אותה הצרכן נאלץ לשלם כדי להשיג את המוצר. אפילו אם יהיה בין ברי המזל שיצליחו להשיג את המוצר המפוקח, קרוב לוודאי שאותו צרכן ייאלץ לשלם יותר עבור כל יחידה מאשר היה משלם אלמלא הייתה נקבעת תקרת המחיר.
הסיבה בגינה תקרת מחיר מעלה בפועל את עלויות השגת המוצר היא שאותה תקרה אוסרת רק על העלאה כספית של מחירו. תקרות מחירים אינן יכולות למנוע מהצרכן לבזבז משאבים ממשיים שאינם כספיים בניסיון להשיג את המוצר. כאשר נמנע מן הקונים להתחרות על השגת המוצר באמצעות הצעת יותר כסף למוכר, הם מתחרים עליו בדרכים אחרות, כמו הניסיון להגיע במהירות לחנות או המתנה בתורים ארוכים. הם גם עשויים להציע טובות הנאה שונות, חלקן תמימות ואחרות מושחתות.
ומכיוון שתקרות מחירים מפחיתות את כמויות המוצרים המסופקים לשוק, הערך של כל אחת מיחידות המוצר שאכן מסופק הופך להיות גבוה יותר מאשר היה ליחידה המסופקת ללא תקרת מחיר.
אני זוכר היטב את משבר מחירי הדלק בשנות השבעים. בקיץ של 1979, אבי שמע באחד מימי השישי כי תחנת דלק הנמצאת כשלושה ק"מ מביתנו עומדת להיפתח בשבת בצהריים כדי למכור 19 ליטר דלק על בסיס כל הקודם זוכה. באותו לילה הוא נסע ברכב המשפחתי לתחנה והתייצב שני בתור. הוא המתין ברכב עד שהחלפתי אותו בשעה שש בבוקר. ואז המתנתי אני, בחום ובלחות של קיץ בניו-אורלינס, שש שעות נוספות עד שהתחנה פתחה שעריה. מילאתי 19 ליטרים של דלק במיכל הרכב, שילמתי למתדלק שלושה וחצי דולרים (תקרת המחיר נקבעה אז על 70 סנט לגלון), ונהגתי בחזרה הביתה.
בוודאי תאמינו לי אם אומר כי אבי ואני היינו מעדיפים לשלם כל מחיר שהיה נקבע בשוק החופשי מאשר לעמוד בתור במשך 12 שעות. וכך התברר כי הדלק הזול הפך ליקר מאוד.
התוצאה השלילית החמישית והאחרונה של תקרות מחירים היא העובדה שהן מפחיתות לא רק את כמות המוצר, אלא גם את איכותו. מכיוון שהכמות הנדרשת עולה על הכמות המסופקת, המוכרים יכולים להרשות לאיכות המוצר להתדרדר ולאבד חלק מהקונים, אך עדיין למכור את כמות היחידות אותה הם מעוניינים למכור במחיר הנמוך. בקצרה, אתה מקבל בדיוק את מה שאתה משלם עבורו.
תקרות מחירים נהנות לרוב מתמיכה ציבורית, תמיכה שבוודאי תיעלם אם אותו ציבור יבין את הכלכלה הבסיסית העומדת מאחורי ההתערבות הממשלתית המזיקה הזו.
פרופ' דון בודרו הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, ועמית בכר במכון האמריקני למחקר כלכלי – AIER. גרסה מלאה של הטור ראתה אור לראשונה באתר AIER ואני מודים למכון על הרשות לפרסמו.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הכותב מתרגם כתבה על ארצות הברית שאין לה כל קשר לישראל, להתעלם מכך שאנו מדינת אי ושכל שוק המזון נשלט על ידי 6 משפחות המבצעות תיאום מחירים שלא לדבר על השחיתות.
מבחנתי שהמדינה תקבע מחיר על כל מוצרי המזון ואנחנו נקנה את הכי איכותי. מוכן לשלם את המחיר של מחסור ושוק שחור.