אם גיניתם את עודה אתם צריכים לגנות את סרבני השמאל

קריאת הסרבנות של יו"ר המשותפת זכתה לביקורת מפוליטיקאים מכל הצדדים, רובם שותקים כיום מול קריאות דומות במסגרת "המחאה"

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה פרסם ב-10 באפריל אשתקד בדף סרטון משער שכם בירושלים ובו דברי הסתה קשים. בין היתר אמר כי "זהו שפל שאחד מבנינו יצטרף לכוחות הביטחון של הכיבוש. הכוחות שנמצאים כאן, משפילים את עמנו, משפילים את משפחותינו ומשפילים את כל מי שבא להתפלל במסגד אל-אקצא".

עוד הוסיף: "אסור שהצעירים יצטרפו לכוחות הכיבוש. אני קורא לצעירים שכבר הצטרפו, שהם לא יותר מאחוז אחד, בסך הכול כמה אלפים, שההצטרפות שלהם מעליבה ומשפילה, אני קורא להם – תזרקו להם את הנשק בפרצוף ותגידו להם שהמקום שלנו לא איתכם. לא נהיה חלק מהעוול ומהפשע. המקום שלנו עם הצדק והאמת – נגד הכיבוש".

דברי עודה זכו בשעתם לביקורת חריפה מצד אישי ציבור רבים. השר לביטחון פנים דאז עמר בר לב הכריז כי מדובר ב"אמירה מקוממת, מסוכנת וחסרת אחריות".

ח"כ ניר ברקת אמר: "דברי ההסתה וההמרדה העולים עד כדי בגידה של איימן עודה – מחייבים חקירה פלילית דחופה והעמדה לדין… לא ייתכן שבזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם גל טרור רצחני, קורא חבר כנסת בישראל למרד של האזרחים הערבים ופוגע בביטחון המדינה".

ח"כ ישראל כ"ץ כתב בחשבון הטוויטר שלו ואמר בראיון: "קריאתו לשוטרים מוסלמים להשליך את הנשק, בזמן שישראל נמצאת בעיצומו של מאבק מול טרור פנימי וחיצוני, היא הסתה חמורה שעלולה להוביל לאלימות כנגד השוטרים ולפגיעה בביטחון המדינה. מקומו של עודה אינו בכנסת, אלא בבית הסוהר".

ח"כ אופיר כץ פנה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה בדרישה לפתוח בחקירה נגד עודה: "בעיצומו של גל טרור נבחר ציבור קורא לצאת נגד כוחות הביטחון שמגינים בגופם ובחייהם על האזרחים. יש בכך משום קריאה ברורה לעידוד מעשי אלימות, לפגיעה בגופם ולמעשי טרור נוספים. יש בכך גם המרדה שעלולה להביא לשנאה ולאי נאמנות למדינה ולמשטרה…להמרדה זו, הבאה מפי נבחר ציבור עלולות להיות השלכות הרות גורל על האוכלוסייה".

סגן שרת הכלכלה דאז, האלוף במיל' יאיר גולן, אמר לאולפן ynet: "זו קריאה מיותרת וטיפשית, שבעיקר מזיקה לציבור הערבי במדינת ישראל". בחדשות 12 ציינו כי בעקבות דבריו של ח"כ עודה פנתה המשטרה לפרקליטות בכדי לבחון האם מדובר בהסתה.

תגובות אלו התבססו על חוק העונשין, סעיף 109- "הסתה להשתמטות", לפיו: (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים". (ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים;

עוד קובע החוק כי מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים. סעיף רלוונטי נוסף הינו סעיף 106- "מרידה" לפיו: "המעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים".

לאחר קריאת התזכורת המקוממת לדברי ההסתה וההמרדה לכאורה של ח"כ איימן עודה לפני כשנה וקצת, והתגובות להן זכה מאישי ציבור, נותר לשאול: מאי נפקא מינה לגבי קריאות הנשמעות בעת הזו לסרבנות, אי-ציות או אי-התייצבות?

האם מותר לאישי ציבור כיום לקרוא לאותם מעשי סרבנות רק משום שהם יהודים? מדוע אין הם נקראים לחקירה או זוכים לגינויים מכל קצוות הקשת הפוליטית? הייתכן שיש כאן צביעות מתובלת בתירוצים מפותלים, או חלילה מניעים גזעניים סמויים?

קריאתו של ח"כ עודה באה על רקע אידאולוגי וחשש מצדו לעתיד המיעוט הערבי אותו הוא מייצג. לתפיסתו מדינת ישראל היא כובשת הפוגעת בזכויותיהם של בני עמו, ועל כן אין לשתף עם כוחות הביטחון שלה פעולה ולהביע בהם תמיכה כל עוד נמשך "הכיבוש". את התירוץ של הסרבנים והמנהיגים המעודדים אותם לאחרונה, אתם כבר מכירים – חשש לעתיד המיעוט שלכאורה מצדיק פגיעה בצבא והפיכתו למעין כלי סחיטה נגד הממשלה הנבחרת.

ישנם קווי דמיון בין הקוראים לסרבנות, לאי-ציות או לאי-התייצבות על רקע אידאולוגי, שאינו נובע באופן מובהק מהדרישה לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל. קריאה כזו פסולה מעיקרה וגובלת בפלילים, ככתוב בחוק העונשין, בין אם הטוענים הם אזרחי ישראל היהודים או הערבים.

ברור כי ימצאו אי-אילו הבדלים בין קריאות עודה בשעתו לקריאות לסרבנות בעת הזו, אך רוח הדברים וגם חלק לא מבוטל ממהותם נותרת דומה, פסולה ומדאיגה.

הקריאה לסרבנות הינה תופעה בזויה שיש להוקיעה מכל וכל. על צה"ל, המשטרה ויתר כוחות הביטחון להישאר מחוץ לשיח הפוליטי במדינת ישראל. כל הקורא או העושה בעבור פגיעה בהם באמצעות סרבנות לסוגיה – יש למצות עמו את הדין בהתאם לחוק, ללא דיחוי, ללא אפליה וללא משוא פנים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר