יום דרמטי בבג"ץ: החלטה לאפשר הדחת ראש ממשלה מכהן תהיה רעידת אדמה פוליטית ומשפטית שאין ממנה דרך חזרה
היום יתכנסו 11 משופטי בג"ץ לדיון בהרכב מורחב ובשידור ישיר, בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה המכונה – חוק הנבצרות.
זהו יום גורלי ודרמטי. על הפרק שני נושאים שישפיעו על יחסי הרשויות, על המדינה ועל החברה הישראלית גם בטווח הארוך: השופטים ידונו באפשרות להכריז על ביטול חוק יסוד שחוקקה הכנסת, דבר שטרם נעשה בישראל, גם אם בדרך של דחיית תחולת החוק לכנסת הבאה; בנוסף ידונו השופטים באפשרות להעניק ליועמ"ש כלי שיאפשר לה להכריז על הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, כדי להדיח אותו מסיבות שאינן רפואיות או תפקודיות.
איך הגענו עד הלום ומהן האפשרויות הבאות?
בחודש מרץ השנה תיקנה הכנסת את הסעיף בחוק יסוד הממשלה העוסק ביציאת ראש ממשלה מכהן ל"נבצרות". מדובר בתוספת לסעיף קיים אשר נועד למנוע ואקום שלטוני כאשר ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו, ולהעביר סמכויותיו לממלא מקום זמני.
החוק המקורי עיצב את הליך היציאה לנבצרות זמנית או קבועה, אך לא הובהרו בו הנסיבות שמחייבות יציאה לנבצרות ומה המנגנון להכרזה עליה. לפני התיקון קבע חוק היסוד כך: "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה". החוק הוסיף וקבע כי לאחר מאה ימי נבצרות ייחשב ראש הממשלה כנבצר לצמיתות.
התיקון אותו חוקקה הכנסת השנה הוסיף לחוק היסוד הבהרה: "נבצרות ראש הממשלה למלא את תפקידו… תהיה בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד". כלומר, התיקון הבהיר מהו התוכן של אותה "נבצרות" – העדר יכולת תפקודית בשל מגבלה פיזית או נפשית ההופכת אותו לחסר מסוגלות. התיקון קבע גם מנגנון ופרוצדורה להכרזה על נבצרות זמנית של ראש הממשלה.
מה פתאום נזכרו לתקן את החוק? הצורך לתקן התעורר כשהחל לצבור תאוצה רעיון בדבר "נבצרות משפטית", לפיו יתכן מצב בו נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו מסיבות משפטיות, ובמקרה שלנו – מחמת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו. הרעיון הזה זכה לאוזן קשבת, במידה מסוימת, בבית המשפט העליון. בעתירות שהוגשו לאחר הבחירות האחרונות נגד הענקת המנדט להקמת הממשלה לנתניהו, בשל ההליך הפלילי נגדו, השופטים לא שללו את האפשרות שתיווצר "נבצרות משפטית".
בהמשך, הוגשה עתירה נגד היועצת המשפטית לממשלה כדי שתוציא את ראש הממשלה ל"נבצרות משפטית", ובית המשפט הורה ליועצת המשפטית להשיב לעתירה ולנמק מדוע לא תעשה כן. בקואליציה ראו בכך רמז לנכונותו של בית המשפט לקדם את רעיון "הנבצרות המשפטית" לפסים מעשיים, ולכן פנו מצדם לקדם את תיקון החקיקה המדובר, המבהיר כי נבצרות משמעותה נבצרות פיזית או נפשית בלבד וכי יועץ משפטי אינו יכול להוציא ראש ממשלה לנבצרות. אם יש לקונה או אי-בהירות בחוק תפקידה של הכנסת הוא להבהיר זאת באמצעות תיקון החוק, וכך עשתה.
חשוב להבין כי רעיון "הנבצרות המשפטית" הוא ניסיון ליצור דרך עוקפת להדחת ראש ממשלה. חוק היסוד קובע במפורש כי ראש ממשלה לא יועבר מתפקידו גם אם הוא נאשם בפלילים, אלא לאחר הרשעה חלוטה. זה ההסדר שנקבע באופן מודע בשנת 2001. בכלל, מדינות דמוקרטיות קובעות מנגנונים חריגים ומיוחדים להדחת ראשי מדינות הנאשמים בפלילים, כדי שלא לאפשר לתובע פלילי להדיח מנהיג נבחר ולסכל כך את תוצאות הבחירות.
בדיון בבג"ץ נגד התיקון נטען שהוא "פרסונאלי", כלומר נתפר לטובת ראש ממשלה ספציפי. חשוב לדעת שאין איסור על חקיקה פרסונלית. היא חשודה כבלתי ראויה כי חוקים צריכים לשקף כללים עקרוניים ולא לספק פתרונות למקרים ספציפיים, אולם לעיתים מקרים ספציפיים מציפים צורך בתיקון עקרוני. כפי שהסברנו, הבהרת המונח "נבצרות" היא הבהרה עקרונית. לכן לגיטימי שהמניע למהלך החקיקה הוא מקרה ספציפי.
מה המצב כעת?
לאחר הדיון הקודם בראשית אוגוסט, בית המשפט הוציא צו על תנאי בשאלת תחולת החוק והרחיב את ההרכב ל-11 שופטים. המשמעות היא שבית המשפט דחה את העתירות לפסילת החוק כולו, אולם העביר את הדיון לשאלה אחרת: האם לדחות את כניסתו של החוק לתוקף עד לכנסת הבאה. כלומר, הוצאה כפויה של נתניהו לנבצרות עדיין תעמוד על הפרק.
כאשר נחקק התיקון לחוק חברי הכנסת בחרו במודע שלא להחיל אותו מהכנסת הבאה. גם הם ראו בו הבהרה של המצב הקיים ולא חידוש משפטי דרמטי. לדעתם, מי שמבקש להרחיב את הנבצרות גם לנבצרות מעשית הוא זה המחדש, והכנסת רק הבהירה את כוונתו המקורית של החוק ויצרה פרוצדורה להכרזה על נבצרות.
כאמור, קשה להפריז בחשיבות הדיון היום. ראשית משום שהוא עוסק שוב בשאלת הפסילה של חוק יסוד של הכנסת, חוקים שנהנים מאז המהפכה החוקתית ממעמד מיוחד לאחר שהשופטים ייחסו להם מעמד חוקתי. בית המשפט אינו יכול לאחוז את החבל משני קצותיו – גם לפסול חקיקה שסותרת את חוקי היסוד וגם להחליט שהוא עצמו עליון על חוקי היסוד. החלטה כזו משמעותה סופה של שיטת המשפט שנהגה כאן מאז המהפכה החוקתית של אהרן ברק שקבעה שמעמדם של חוקי-היסוד מקביל לחוקה, ומכך נובעת סמכות בית המשפט לפסול חקיקה "רגילה".
להחלטת השופטים יהיו גם השלכות פוליטיות ישירות וחריפות. אם יוחלט לפתוח את האפשרות לדון בהדחת נתניהו בשל נבצרות משפטית, הדבר צפוי להעמיק את המשבר הפוליטי בו שרויה המדינה בשנים האחרונות, וצפוי להעמיק את המשבר בו נמצאת החברה הישראלית.
החלטה לאפשר הדחה של ראש ממשלה מכהן שנבחר ברוב קולות ועל פי דין ללא מקור בחוק, היא החלטה שלא יכולה להתקבל במדינה דמוקרטית. אם בית המשפט יחליט ללכת בדרך הזו צפויה ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט, שהרחיב את תחום עיסוקו אל אחת מן השאלות הפוליטיות הכי בסיסיות וחשובות בדמוקרטיה: מי בוחר את ראש הממשלה, העם או בית המשפט?
עו״ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית וחוקר בפורום קהלת למדיניות
העם יאמר את דברו במקרה בו בית המשפט יחליט להוציא ראש ממשלה לנבצרות. יש גזירות שלא ניתן לעמוד בהן. וזו אחת מהן ללא ספק. בגצ יגלה שהוא איבד את כוחו אל מול הריבון האמיתי. הממשלה, הכנסת והעם לא יצייתו כמובן לפסק דין שכזה. מסוג ההחלטות שדגל שחור מתנוסס מעליהן וישנה חובה לא לציית להן.
הרמטכ"ל על סמך מגילת העצמאות ופרשנות של חוקים
מכריז שהוא מדיח את ראש הממשלה ותופס את השלטון בגיבוי תקשורת השמאל והאנרכיסטים
כששוכחים שבדמוקרטיה פרלמנטרית הפרלמנט הנבחר הוא הרשות העליונה שמחוקקת וקובעת את סמכויות שאר הרשויות, אפשר להכשיר גם הפיכה
הצעה לבג״ץ (שאין סיכוי שתמומש):
קבלו את הטענות ואשרו נבצרות משפטית(וכך תרצו את השמאל). אך באותו זמן, על מנת למנוע את ביטול הצבעתם של מיליונים, בטלו את הסעיף שהופך נבצרות של 100 יום לנבצרות קבועה מה שיאפשר העברת ראשות הממשלה למס׳ 2 בליכוד(לוין) והמשכת קיומן של הקואליציה והממשלה לעוד מס׳ שנים לפני הבחירות.
כך כולם יקבלו את מה שהם רוצים.
ליצנות אחת גדולה, בג"צ כבר מזיל ריר כדי לסלק את הימין ואת נתניהו מהשלטון, ולא יודעים את נפשם המרושעת ומתעלמים מפסיקה ברורה של הכנסת:
מהכתבה:
חשוב להבין כי רעיון "הנבצרות המשפטית" הוא ניסיון ליצור דרך עוקפת להדחת ראש ממשלה. חוק היסוד קובע במפורש כי ראש ממשלה לא יועבר מתפקידו גם אם הוא נאשם בפלילים, אלא לאחר הרשעה חלוטה. זה ההסדר שנקבע באופן מודע בשנת 2001. בכלל, מדינות דמוקרטיות קובעות מנגנונים חריגים ומיוחדים להדחת ראשי מדינות הנאשמים בפלילים, כדי שלא לאפשר לתובע פלילי להדיח מנהיג נבחר ולסכל כך את תוצאות הבחירות.
למי שלא קלט אז בתמצית:
חוק היסוד קובע במפורש כי ראש ממשלה לא יועבר מתפקידו גם אם הוא נאשם בפלילים, אלא לאחר הרשעה חלוטה.
…ואחרי שתיק השוחד המומצא התמוסס כלא היה, כל אלו מסתכמים בויכוח על כמה סיגרים נתניהו עישן עם חבר וכמה סיגרים אותו חבר השאיר לו אחרי הארוחה. על זה השמאלנים רוצים להדיח ראש ממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות כאשר בני משפחתו של אהרון ברק קיבלו מנויים יוקרתיים בתוך המערכת שהוא עמד בראשה ונושא הדירות שנטען שהוא קנה לכאורה מההוצאה לפועל מעולם לא נחקר על ידי המשטרה. אין גבול לשחיתות הבולשביקית. הכל שם רקוב מהיסוד!
מול עיננו מתנהל מאבק כוחני על השלטון במדינה. השליט הלגיטימי שנבחר בבחירות: כנסת וממשלה מתגלה כרופס וחסר יכולות. השליט בפועל, שחמס את השלטון בניגוד לחוק: שופטי בית משפט עליון מחציפים פנים ללא גבולות ומערערים על זכות הריבון לחוקק. ביבי הוא מנהיג כושל ונכלולי המשתף פעולה עם השליטים בפועל, נגד הריבון. מטעמיו שלו תפקיד תת-שר החוץ בממשלתה של חיות מתאים לו, בנוסף גם הוא ורעיתו סובלים מגזענות והם בזים לבוחרי הליכוד ולחברי מפלגת הליכוד ואינו סומך על שיקול דעתם. לכן הוא מעדיף את חיות כפוסקת האחרונה.
המאבק הכוחני לא ייפתר בחקיקת חוקים משום שהחוקים הקיימים ברורים דיים. כאשר בית משפט עליון פוסק בניגוד לחוקים, מעוות את רצון המחוקק, מצפצף על המחוקק ועל רוב העם ומנסה "לחנך" את כולם בהתאם להשקפת עולמו, זו אינה פרשנות לגיטימית. זוהי מרידה גלויה של מערכת שאיבדה רסן וחמדה את השלטון תוך עקיפת הצורך בבחירות. נגד מערכת כזו יש לפעול באותם כלים בהם יש לפעול כנגד קצין שיחליט להשתמש בכח הצבאי כדי לבצע הפיכה משטרית.
הכלים הם חבל ובמה מתאימה ולא חקיקת חוקים המבהירים את הברור מאליו.
הדיקטטורה של בגץ וכנופיית שילטון החוק שולטות ומנהלות את המדינה
הם פוסקים בלי סמכות
אבל מסתבר
הליכוד לא עושה כלום ומאפשר להם להשליט טרור במדינה היהודית
הליכוד מפחד לפתוח וועדות חקירה לגל הירש והמיימד החמישי