איך זה שמומחים ואנשי מערכת הביטחון לשעבר לא מבינים את מה שאזרחים מהשורה תופסים מיד?
מתקפת הטרור על יישובי הדרום אולי אורגנה על ידי חמאס והג'יהאד האסלאמי, הוכוונה על ידי איראן ותודלקה באמצעותם של שלל גורמים בין אם ידעו על כך ובין אם לאו, אבל אלה שלקחו בה חלק השתייכו לחברה הפלסטינית כולה. לא רק מי שיש המכנים "חמושים", מחבלי נוח'בה או מי שמזוהה רשמית עם אחד מארגוני הטרור: בין מי שפרץ דרך הגדר כדי לנצל את ההזדמנות לטבוח ביהודים היו גם עובדי אונר"א, מורים, עיתונאים ואפילו נכים המדדים על קביהם – ולו רק שיוכלו לאנוס, לבזוז, לשרוף ולהשמיד.
הסופר, העיתונאי והפרשן הפוליטי דאגלס מאריי היטיב לנסח את התחושות בקרב חבורת הרוצחים הפלסטינים תאבי הדם, כפי שהתבטאו בסרטונים ששידרו במהלך הטבח: 'Glee' הטרוריסטים היו מאושרים. אחוזי אקסטזה. הם שמחו בכל כדור שנורה וכל אש שהוצתה, שמחו בהשחתת גופות, חנק של ילדים והשפלה איומה של נשים.
שנאה כזו אינה התפרצות מקרית, ולצערנו לא מוגבלת לרצועת עזה לבדה. היא גם לא דבר חדש: כולנו זוכרים היטב מה עלה בגורלם של ואדים נורז'יץ ויוסי אברהמי הי"ד בלינץ' בראמללה, או של משפחת פוגל הי"ד באיתמר. שוב ושוב סבלו יהודים מרצחנותם של הפלסטינים, ולמרות הכל על המסך הופיעו עוד ועוד פרשנים, גנרלים לשעבר ואנשי ספר שניסו להוכיח באותות ובמופתים שיש עם מי לדבר. שיש פרטנר – ואלה אנחנו שצריכים להמשיך להתאמץ כדי למצוא פתרון.
אבל אולי אין פתרון? לפחות לא כזה הנראה לעין בעשרות השנים הקרובות? אולי צודק עם ישראל שברובו מסרב להאמין בכנות כוונותיו של הצד השני, חרף הצהרת התקווה של מומחים למיניהם?
אין פרטנר
עפ"י סקר שערך הסוקר הפלסטיני פרופ' חליל שיקאקי, התמיכה בחמאס עלתה ביו"ש מ- 12% בלבד בספטמבר 2023 לכ- 44% בחודש דצמבר של אותה השנה. התמיכה במעשי הטבח עצמם גם היא מרקיעה שחקים ועולה לכדי 72% מהציבור הפלסטיני. אם תוסיפו לכך את העובדה שהרש"פ מממנת שאהידים ומשפחותיהם בממון רב, קוראת רחובות וכיכרות על שמם של טובחי יהודים ונמנעת באופן הדוק מלייצר שיח כלשהו שיכול להביא להסכם אמיתי או להתפשר בסוגיית ה"פליטים"– תבינו שזו חבית נפץ כאשר כל ניצוץ קטן בקרבתה עלול להביא לפתיחתה של חזית נוספת.
את הרגשות הקשים בציבור הישראלי כנגד הפלסטינים יש מי שמעדיף לפטור כגזענות, היעדר ידע או גישה למקורות מידע או פשוט מאוד כמפלט הקל והנוח. הרי מה יותר פשוט עבור הישראלי הממוצע מאשר להחליט שהפלסטינים הם אויב ולהימנע מהצורך להחליט החלטות קשות ומורכבות? אם להיות כנים, דווקא לא זו הבעיה.
כשלון הגנרלים
אם הייתה איזושהי ציפייה שדווקא כעת, אחרי מכה קשה כל כך, תתחדד ההבנה שלכל אחד שמורה הזכות להביע דעה גם אם לא שירת כמח"ט או חילטר כאוגדונר – הרי ציפייה זו התנפצה אל קעקע המציאות. סאגת דן גולדפוס היא דוגמה נוספת לכך. גם אם צדק בדבריו – לקצין בצבא אסור בתכלית האיסור להפגין לעומתיות לממשלה – שהיא הפיקוד העליון אשר מנחה את הצבא במשימותיו. עם כל הכבוד להכשרתו הצבאית, לתפקודו, לאומץ ליבו ולהקרבתו אשר אינם מוטלים בספק, אין זה ממקומו (בשעת לחימה או שלא) למתוח ביקורת פומבית על הממשלה בצורה גסה כל כך.
ניסיונו של גולדפוס בשדה הקרב עשיר, אבל הטפות המוסר לראשי המדינה אשר ניצבים מול כמה חזיתות מאתגרות מאוד במקביל היא לרועץ: גם עבורו וגם עבור הציבור בישראל. יש לבצע הבחנה בין כישורי לוחמה מעולים לבין ראיה רחבה יותר המשלבת שיקולי חוץ ופנים, ואשר מושפעת משלל גורמים שלמפקד בשטח אין בהכרח ידיעה או הבנה בהם. חייל ומפקד בשטח – מצוינים ככל שיהיו – מבצעים את הנחיות הדרג המדיני ולא נוזפים בו. בטח לא לאזני העם כולו, בטח לא בצורה שבה זה נעשה. זהו דפוס התנהגות שיש לעקור לפני שיתפוס אחיזה בשדרות נוספות בצבא.
אבל גולדפוס אינו בודד בעניין הזה: אהוד ברק – חייל מעוטר, רמטכ"ל, שר בטחון וראש ממשלה לשעבר -סבור שכרגע "שני הצדדים" אינם בשלים להסדר, אולם כאשר תגיע ההזדמנות, יש לחתור להסכם בדומה לזה שהנחנו על השולחן בקמפ-דיוויד. די מסוכן, בהתחשב בכך שמדובר בנסיגה מלאה לקווי 67', חלוקה של ירושלים ופינוי התנחלויות. אליבא דברק – אלה לא רק הפלסטינים שמהווים מכשול לשלום, גם אנחנו היהודים עדין לא בשלים לכך. יותר מעניינת השאלה מה לדעת ברק יהיה מצבנו אחרי פרס כל כך משמעותי למי שנקט בדרך הטרור עשרות רבות של שנים, הפנה כתף קרה לכל הסכם ועודד פעולות טבח נגד יהודים באשר הם.
ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון: "מרואן ברגותי? לשחרר עכשיו. הוא נלחם בנו בגלל שלא נתנו לו מדינה"#הדוח_של_אראל@ErelSegal @IshayFridman pic.twitter.com/WACE19a7HR
— עכשיו 14 (@Now14Israel) March 10, 2024
אל ברק מצטרף עמי איילון, ראש שב"כ לשעבר, פוליטיקאי ופרשן, שמצדד בשחרורו של מרואן ברגותי הכלוא בישראל על מנת שיוביל את העם הפלסטיני ביום שלאחר אבו מאזן כאשר הוא גורס שהסיבה שברגותי נלחם בישראל היא המחשבה שישראל לא תניח לפלסטינים להקים מדינה, מדובר כבר בניתוק אמיתי מהשטח ובהתעלמות בוטה מדבריהם של הפלסטינים עצמם, כמו גם מהעבר ההיסטורי הלא מאוד רחוק טרם הקמת המדינה היהודית. איילון – לו רקע בטחוני בן עשרות רבות של שנים – לא הפנים דבר מניסיונו העשיר.
התבטאות מקוממת נוספת היא של האלוף (מיל') גדי שמני, לשעבר מפקד אוגדת עזה: "קודם כל אני אומר לסמוטריץ', הוא עבר ליד הקריה כשהוא שירת בצבא, כשאתה מדבר על הרמטכ"ל של נעליך מעל רגליך". הדברים הללו הם רק דוגמה נוספת לאופן בו נתפסים בכירי הצבא (ולא רק) בעיני עצמם – סמכות שלא ניתן לערער עליה, ודאי אם לא שירת בצבא בתפקידים מסוימים ולתקופת זמן מסוימת. אין אזרח בישראל שאינו מודה ללוחמיו על שירות מסוכן ומשמעותי.
חוכמת ההמונים
ולכן אחת הקונספציות שקרסו בחודש אוקטובר הארור הייתה זו המייחסת את ההבנה של השטח הערבי-פלסטיני למי שנכלל באחת משתי קבוצות: גנרלים מנוסים או אקדמאים שבילו חלק ניכר משנותיהם במגדל השן של האוניברסיטאות בישראל (או גרוע מכך, בחו"ל) תוך דיונים ערים עם עוד אקדמאים מסוגם.
פעמים רבות שתי הקבוצות הללו התחככו זו בירכה של זו: פקדו את אותם כנסים, השתתפו באותן תוכניות, טסו לאותן הוועידות וניהלו שיח שכיום נראה מזעזע במידת הניתוק שהוא מפגין.
אלו מאיתנו המורגלים בשיח ברשתות החברתיות לא מופתעים כאשר כתגובה לדעותיהם יהיה מי שיסנוט בהם: "ואיזה ניסיון יש *לך*?". כל ביקורת אשר מושמעת על איש צבא או חוקר בתחום רלוונטי נענית על ידי הצד השני בביטול במקרה הטוב או בזלזול בוטה במקרה הרע – אבל האם ייתכן בעצם שחלק ניכר מהפוליטיקאים, מהפרשנים, מהגנרלים, מאנשי האקדמיה – כולם לוקים בעיוורון מנהרה שהוביל לתוצאה הרת האסון של ה- 7.10? האם הפעם היו אלה ההדיוטות בציבור הישראלי שידעו לקרוא את המפה נכונה, לפרש את כוונותיו של הצד השני ויותר מכך: להאמין למה ששמעו אזניהם ולא להציג משאלות לב כמציאות?
אלוף (מיל') גדי שמני, לשעבר מפקד אוגדת עזה, במתקפה על השר סמוטריץ': "קודם כל אני אומר לסמוטריץ', הוא עבר ליד הקריה כשהוא שירת בצבא, כשאתה מדבר על הרמטכ"ל, של נעליך מעל רגליך".@usegal @AnatDavidov pic.twitter.com/IpRZEYxRTG
— 103FM (@radio103fm) March 18, 2024
למעשה, רבים וטובים מקרב אזרחי ישראל ההדיוטות עולים עליו בהערכותיהם:
החל ממפוני גוש קטיף שראו את הנולד עת נגררו לאוטובוסים והחוצה מביתם, וכלה בנציגי ציבור פשוטים אך מודאגים שזעקו בגרון ניחר מעל בימת הכנסת – כל מה שצריך היה כדי לדעת מהן תוכניותיהם של הפלסטינים כלפינו, היה זוג אוזניים ושכל ישר. שכל שיוביל אותנו לפרש את דבריהם כפשוטם, במקום לבנות עליהם תילי תילים של פרשנויות פסאודו-אקדמיות שקוברות תחתיהן תילי תילים של גזענות של ציפיות נמוכות והמון פטרונות ורהב.
אין אזרח בישראל שלא מעריך את ההקרבה הטמונה בתפקידים הללו – אבל אין משמעותם זכויות יתר לאנשי צבא על פני כל אחד אחר, והמלכת גנרלים פעם אחר פעם היא סימפטום של תפיסה שלחלקים בציבור הישראלי קשה עדיין להיפטר ממנה: התפיסה לפיה דמוקרטיה היא רק מה ששכבה מאוד מסוימת של נבחרים מחליטים שהיא תהיה. במקום שמני לא הייתי ממהרת לקשור כתרים לראשו של מי שבתקופתו כרמטכ"ל התרחש אסון כל כך נורא, שהרי אם אשמים בכך המדינאים – כמובן שאשמים בכך גם מי שנרדמו בשמירה, על כל המשתמע מכך.
כשראש הממשלה מחליט מיד עם תחילת המלחמה להכניס לקבינט שני רמטכ״לים לשעבר בידיעה שהם אנשי קונספציה ולזרוק את נציגי הכיפות הסרוגות בידיעה שהם אלו שהזהירו וקראו את המציאות נכון יותר מכל מגזר אחר.
וזה כשהוא נותן לאותם ׳מומחים׳ עם כ-14 ח״כים (פחות מחצי מהליכוד) יצוג שקול לשל ראש הממשלה וזכות וטו כמעט מוחלטת. כלומר כח גדול יותר מזה שלפני שנה הוא הסכים להציע לקבוצת מפלגות שביחד מגיעים לאותו מספר מנדטים כמו הליכוד וכמעט מנע סגירת הסכם קואליציוני בשביל להתחזר.
אחרי כל זה, איך העם יתנער מהתפיסה המתוארת במאמר?
האלה שמופיעים באולפנים ואומרים שיש "פרטנר"
הם נותנים לי תחושה שקיבלו כסף מחו"ל ועוד ,מתחת לשולחן קיבלו ממון רב כדי להגיד את הדברים האלה
באו תשאלו אותם באופן אישי "האם הם היו מוכנים ש"הפרטנר" יהיה ליד הבית שלהם עם נשק חם ??
חברה אמריקאית אמרה לי בקיץ שעבר שהיא הייתה רוצה לראות יותר diversity בעיירה שהיא גרה בה אבל משום מה, היא כבר לא אוהבת יותר ללכת לקנות בחנויות הענק שרק במקרה הן מלאות במהגרים שלא שמים קצוץ על כללי ההתנהגות והנימוס המקובלים בארה״ב. אלה אנשים שגם אם ישדדו אותם לאור יום, ואחרי יומיים איזה שופט שמאלני ישחרר את הפושע לרחוב ללא ערבות הם עדיין לא יצביעו ימין. מדובר בדת. השמאלנות היא דת והשקרים שהם מספרים לעצמם ולנו אלה תפילות שנאמרות בתקווה שהן יתממשו.
בול!
ועליהם נאמר: 'קובות המפרכסות זו את זו'.
לו הציבור היה נחשף למצב הגופות של נרצחי הלינץ' בראמללה הי"ד או לפרטי הטבח בבני משפחת פוגל הי"ד או אפילו לסרטונים שצולמו בשנות ה90 וה2000 של פיגועי האוטובוסים, הרי שהייתה קמה זעקה כנגד האוסלואידיות.
מערכת הבטחון נעמדה על רגליה האחוריות ומנעה את פרסום תמונות הזוועה כדי לא לייצר גלי התנגדות לאוסלו.
ברשעותם הרבה, הם נימקו זאת בתירוץ שפוגע בול בכל נפש יהודית רחומה:
לא להוסיף צער למשפחות הנפגעים.
וכך, גם כאשר משפחה כלשהי דרשה את פרסום התמונות והפרטים, המערכת נמנעה מלעשות זאת.
הכל בשם שירות הדוב לעם ישראל ומיחוי רצון הפריץ האמריקקי והאירופי.
ב7.10 זה כבר היה למעלה מכוחם לחסום את סרטוני הטבח בטלגרם.
וכפי שאנו רואים, דעת הקהל כבר איננה מוכנה לשמוע על פנטזיות דו קיום בהשפעות הLSD של האוסלופילים הארורים.
האשמה איננה מוטלת רק לפתחם של הנ"ל.
היא מוטלת גם על הציבור הרחב בארץ שנותן למערכת הבטחון חסינות מביקורת ולא מצליח להפריד בין האנבה וההערצה ללוחמים עצמם לבין ההתנגדות למהלכים של הקצונה הבכירע
שמשרתת אינטרסים זרים.
בכל מדינה אחרת, שירות בטחון הפנים היה מעמיד את אותם בכירים לדין על בגידה.
אצלנו, אותו שירות האמון כביכול על בטחוננו, משרת אף הוא אינטרסים של מעצמות זרות.
ובביאת משיח צדקנו ננוחם
נס נעשה לנו כאשר אלה העו בתפקידים בכירים.כנראה דרגי ביניּם ביצעו את העבודה.
הבגידה בDNA של השמאל.
במדינה נורמלית אנשי הצבא והמומחים היו בעלי הדעה הקובעת כי הם באמת עוסקים בנושאים הבטחוניים. אבל במדינתנו נוצר מצב ייחודי שבו המומחים ואנשי הצבא הבכירים הם "בעלי עניין" שדעתם מוטה בגלל אינטרסים אישיים. המומחים ממומנים על ידי ארצות הברית במכוני מחקר עתירי שכר וממון ודעתם נוטה בבירור לדעה האמריקאית השמאלנית. ואילו קציני הצבא הבכירים באמצעות קרן ווקסנר וקשרים עסקיים עם האמריקאיים מאמצים באופן כמעט אוטומטי את הנרטיב הזר. ולכן, במקום לשמוע חוות דעת מקצועית אנחנו שומעים דברור ושפרור על העמדה האמריקאית המדברת על "סימטריה", "פתרון 2 המדינות", "הבעיה היא בשני הצדדים" ו"הפלסטינאים זכאים למדינה". קצין בכיר שיש לו אינטרס עליון להתקדם בצבא ולקבל דרגות, כסף, פנסיה וגם קשרים עסקיים ליום שבו יפרוש מהצבא – כמעט שאין סיכוי שיביע בתקשורת חוות דעת אובייקטיבית על המצב אלא ישפרר את מה שמצפים ממנו בתמורה לחיי רווחה משמעותיים. מכאן הגענו למצב שלא שהעם יודע טוב מהמומחים ומאנשי המקצוע אלא שהעם לא מקבל שוחד ואילו אנשי המקצוע כן, ולכן השקפתם מנותקת מהמציאות. את הקצינים והמומחים קנו בכסף. את העם עדיין לא. הייתי מציע לביידן ולכנופייה שלו "לפתור" את הבעיה של עם ישראל בדרך של שלמונים. מבטיח שהרבה מאוד אנשים אם יקבלו מדוד ביידן 10 מליון ש"ח לחשבון הבנק יהיו מוכנים לעצום עיניים למציאות ולקחת את הכסף. אולי ביידן יתחיל לקנות את העם ולא רק את קציניו?
הם מביניפ. ודווקא לכן הם אומרים את מה שהם שאומרים כדי לשרת את המטרה הפוליטית שלהם.
הם מכפישים הם משקרים הם מפלגים הם מסייעים לאויב בשעת מלחמה.
כל המסייע לאויב בשעת מלחמה דינו כבוגד ועונשו מאסר או מוות.
"מומחים" זו רק עוד מילה, שרוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו – גנבו.
ברוסיה של פוטלר, יש כמה רמות של פרופוגנדה – יש שם כמה שצועקים "אמא רוסיה", כמה שמדברים על ה"רוסיה הגדולה", כמה על "חזרה לימי בריה"מ", כמה על "מערב כפה את זה עלינו" וכמה מצטטים את צ'כוב ואת דוסטוייבסקי.
פרופוגנדה היא *אף פעם* לא מקשה אחת. תמיד יש רמות, בהתאמה לרמות באוכלוסיית היעד.
להתייחס למילים, שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו גנבו – זהה למחשבה לפיה, לרצחנותם עבור פרסים מאוסלו, יש לקרוא "שלום". כמו שהם היו רוצים.
עכשיו, אתם בוודאי אומרים – אבל אחמד, יושב באולפן מי שהיה סגן ראש המוסד. הוא לא מומחה? הוא לא מבין במאטרייה שהוא עסק בה כל השנים? אתה באמת רוצה שנחשוב שאיננו מומחה?
לכאורה, שאלה קשה. לכאורה, לא תהיה לי תשובה נגד שאלה כ"כ קשה. לכאורה, הנה הפעם, דעתי שגויה. חוץ אולי מאמרות משיקות, כמו "תראו כמה מט*מטמים דבריו של לדוגמא, רם בן ברק". זה משיק, כי מאוד קל לתקוף את דבריי שלכאורה, רק אני חושב שדבריו מט*מטמים כי *אני* זה שלא מבין.
אז מה אני עונה על שאלה זו?
אלמנטרי – במוסדות העבודה, בהם מתהדרים יושבי האולפנים, קיים ריבוי דיעות!
יודעים לאן מובילה "קונספציה"? מה המילה אומרת? להזכיר?
אז עכשיו, התשובה הקשה – מתי שמעתם ריבוי דיעות, שאינו בין מירב מיכאלי לבין תמר זנדברג (שימו לב: בדיוק לפי שיטותיו של פוטלר – מציגים כמה דיעות. טריק רטורי בפרופוגנדה, עוד מימיו של גבלס. גם אם משמעים 10 דיעות – הכמות לבדה, מבטיחה שתהיה ביניהן דיעה מימינה של מיכאלי? טריק רטורי עתיק כאמור – תראה, יש לנו "מגוון"),
אז מתי שמעתם דיעה שונה, באולפני התשקורת?
ומדוע זה חשוב? כי אנו עוסקים בעתיד!!! אנו עוסקים ב"מה יקרה". תהיה משנה לראש המוסד, כמו רם בן ברק. התפקיד מעניק לך כישורי נבואה???
זו הסיבה המהותית, מדוע יש ו/או חשוב ריבוי דיעות. בלעדיו, האולפן הוא רק עוד תיבת תהודה, כמו התשקורת של צפון קוריאה. גם אם כל הנוכחים באולפן, מתהדרים בתארים מתקדמים ותפקידים רמים.
וההוכחה לדבריי, זה עמיר פרץ. האיש עליו נאמר, כי ראה עם משקפת סגורה, יותר רחוק (ואני אוסיף) מכל המומחים שלא ראו.
רוצים את רשימת ה"מומחים" שהתנגדו ל"כיפת ברזל" ואת רום תפקידם, או שאתם מכירים זאת לבד?
כאשר תשמעו "יונית, דעתך מט*מטמת" מעל מרקע הטמבלויזיה, תוכלו לדעת שיש ריבוי דיעות באולפן. אבל זה לא יקרה בקרוב, כי זה אומר שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, הפסידו את השליטה בתקשורת, לאזרחי ישראל.
יפהמאוד.
רק לא אהבתי את הדוגמה מעמיר פרץ. אחד העקרונות הבסיסיים של תכנון צבאי הוא ״ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה״ אך פרץ השקיע דווקא בהגנה ובכך יצר תחושה של רוגע ומנע פעולות שבאמת נחוצות ולחץ ציבורי שהיה תומך בהם.
כיפת ברזל מנעה נזק של טילים זולים המחיר טילים יקרים ובמחיר יצירת אשליה בראש של תושבי הדרום וראשי מערכת הבטחון שבסוף התפוצצה בפרצוף המחיר יקר בהרבה מכל מה שהיא מנעה.
המאמר הזה והדומים לו מובילים למסקנה אחת והיא " המשחק מכור"
אויבי ישראל (לאו דוקא הערבים) קונים כל שחקן משמעותי בשוחד ,איומים ושכנועים .
קרן וקסנר , כסף אירופאי, כסף אמריקאי , כסף ערבי . כל זה גלוי ומפורסם .
הרי האנשים האלה (בג"ץ , צמרת צה"ל , צמרת משטרה , שב"כ, מוסד , אקדמיה, תקשורת והפשע המאורגן )
כולם אזרחי מדינת ישראל ופועלים נגדה בהסברים מתוחכמים שהם בעצם פועלים לטובתה רק שאנחנו לא מבינים איך זה טוב.
הרי כל אדם פשוט מבין שצריך להלחם נגד אויב ולא לעזור לו .
כל אדם פשוט מבין שככל שתתפוס יותר קרקע אתה תהיה יותר חזק והאויב יהיה יותר חלש .
כל אדם פשוט מבין שלא צריך לממן את אלה שרוצחים אותך .
כל אדם פשוט מבין שהתקשורת של המדינה לא צריכה לתת במה ללוחמה פסיכולוגית של אויב.
כל אדם פשוט מבין שמי שמסייע לאויב הוא בוגד.
אז מה הם ("ההם") לא מבינים את זה ?
אולי הם טיפשים ?, לא נראה לי !,מכיון שצריך איזו רמת משכל מינימלית כדי להגיע לדרגות שהם הגיעו אליהן .
כנראה יש להם אינטרס אחר ,
מישהו למד איך להפעיל את האנשים האלה את כל מי שמגיע לעמדת מפתח כל שהיא .
לכל אדם יש מחיר
וכל אחד פוחד מדברים מסוימים למרות שבשדה הקרב אין כמוהו אמיץ.
כל מה שצריך על מנת לשלוט במדינה הוא לזהות את עמדות המפתח ,לשבץ שם את מי שרוצים ,או להשפיע באמצעים פשוטים (שוחד ואיומים ) על מי שנמצא שם
צרפת קרסה לאחר מספר שבועות מול הנאצים. טמטום ופוסט לאומיות אכלה את המטומטמים אוכלי הצפרדעים. הרקבון בימים אלו צף באנגליה ובקנדה. זכויות אדם של רוצחים, אנסים ושורפי ילדים חשובים להם. יתכן, ברדוגו וארז תדמור, והמודיעין הישראלי נחלש. ראשית מוניטין של חליוה, שהולך לישון כאשר האויב ער ומתכונן לטבח. כמו כן בני גנץ הרס את הסייבר הישראלי והחליש את יכולות המודיען.
כל המומחים לשעבר ובהווה לא עשו טובה, לא מקריבים ולא עושים את זה בהתנדבות. אף אחד לא מחכה לגאונים הללו בחול עם משכורות העתק והפנסיות התקציביות שהם מקבלים מהמדינה. שלא לדבר על הכספים שהם מרוויחים אחרי הצבא בזכות הקשרים הרבים שיצרו במהלך עבודתם בצבא ולא בזכות הגאונות שלהם.