המחבלים של אל-ג'זירה

אנטי-ישראלית, תומכת בטרור ועם כתבים שמבצעים פיגועים. הגיע הזמן להיפרד מאל-ג'זירה

אולפני אל ג'זירה. נדרשת התפכחות. צילום: Mohamed Nanabhay

במהלך הפשיטה על בית החולים שיפא בעזה בשבוע שעבר, צה"ל עצר את כתב אל-ג'זירה אסמעיל אל-רול אשר שוחרר  לאחר מספר ימים. שלא במפתיע, בערוץ הטלוויזיה הקטארי ניצלו את השחרור כדי לטעון לחפותו אך האירוע הזה לא משנה את העובדה לפיה נדרשים עוד הסברים רבים בעניין.

בחודש שעבר, באל-ג'זירה גינו את ישראל לאחר שאחד מכתבי הערוץ נפגע בתקיפה אווירית. דובר צה"ל בערבית צייץ והסביר כי אסמעיל אבו-עאמר "החזיק בתפקיד של סגן מפקד פלוגה בגדוד מזרח חאן-יונס של חמאס. הוא אף תיעד את עצמו משתתף בטבח בניר עוז ב-7 באוקטובר ופרסם זאת ברשתות החברתיות".

זמן קצר לאחר מכן התפרסם תיעוד וידאו נוסף המאשר את הדברים. בהמשך נחשפה ברשת הטלגרם תמונת גופת חייל צה"ל אשר נחטף לעזה ועליה חתום אבו-עאמר בשמו. באל-ג'זירה מיהרו להכחיש והצהירו כי "מדינות ההעסקה של הארגון מחייבת את העובדים להימנע מקישורים פוליטיים שעלולים להשפיע על עבודתם".

ב-7 בינואר נהרגו בתקיפה אווירית בעזה שני עיתונאים, בעוד פעולה שזכתה לגינוי באל-ג'זירה. בחמאס הודיעו על מותו של חמזה אל-דחדוח וצרפו את שמו לרשימת העיתונאים שנהרגו לכאורה במלחמה. אך מספר ימים לאחר מכן צה"ל חשף כי האנשים ברכב שהותקף הפעילו מתוכו רחפנים אשר סיכנו חיילים סמוך לרפיח.

אל-דחדוח, כך מסתבר, היה פעיל ביחידת "הנדסה אלקטרונית" של הג'יהאד האסלאמי, וכמו כן מפקד אזורי של יחידת הרקטות. באל-ג'זירה הגיבו ואמרו כי הם "דוחים את הניסיון הישראלי להצדיק הרג עיתונאים".

עובד אל-ג'זירה הנוסף שהיה ברכב הוא מוסטפא תריא, לגביו אמרו בצה"ל כי היה האדם שהפעיל את הרחפנים. שמו של תוריא אף הופיע ברשימת פעילי חמאס. בכיר באל-ג'זירה הודה לבסוף כי תוריא הפעיל רחפנים עבור הערוץ, אך הכחיש כי עסק בכך בזמן מותו.

אל-ג'זירה עלתה שוב לכותרות לאחר שבצה"ל לכדו מחשב נייד של עובד הערוץ בשם מוחמד ושאח, אשר הכיל תמונות ומסמכים שהוכיחו כי הוא משמש גם כמפקד בזרוע הצבאית של חמאס.

על פי הדיווחים, ושאח עסק בהפעלת טילים נגד טנקים וכמו כן סייע לפתח כלי נשק אוויריים עבור חמאס. באל-ג'זירה לא הגיבו לדיווחים אלו אך ושאח עצמו מיהר למחוק תמונות ברשתות החברתיות אשר הראו אותו לוחץ ידיים לראשי חמאס אסמעיל הנייה ויחיא סינוואר. בארגון הטרור האשימו את צה"ל בפרסום "דיבה והסתה" נגד עיתונאים כחלק מ"מלחמה נגד החברה הפלסטינית".

תקריות אלו ומידע מודיעני אחר שנאסף הובילו את ממשלת ישראל להציע חוק שיאסור על פעילות אל-ג'זירה במדינה, חוק שעוכב בינתיים בעוד היא ממשיכה לנהל מגעים עם קטאר בנוגע לעסקת חטופים.

כמעט מובן מאליו לציין כי אם הישראלים אכן משוכנעים במעורבות אנשי אל-ג'זירה בפעילות טרור בעזה, מגעים מול קטאר להשגת הפסקת אש מהווים מהלך מוזר. לכך יש להוסיף את העובדה כי קטאר מארחת בשטחה את ראשי חמאס במשך שנים ארוכות, ומספקת לארגון הטרור מאות מיליוני דולרים שבוודאי סייעו לו להתכונן ולבצע את הטבח ב-7.10.

בעוד ישראל ממשיכה במגעים לעסקה מתוך שיקולים ישראלים, קשה להסביר מדוע ארה"ב ממשיכה להתייחס לקטאר כבת-ברית. התמיכה הקטארית בארגוני טרור כמו חמאס, הטאליבן, אל-קאעידה ודאע"ש היא עובדה שאינה מוטלת בספק, וזאת לצד שרשרת האירועים האחרונים שהוכיחו שוב את שיתוף הפעולה בין אל-ג'זירה לחמאס.

זה לא אמור להיות חדש עבור האמריקנים. כבר במהלך המלחמה בעיראק ממשל בוש התלונן כי עיתונאי אל-ג'זירה ידעו בדיוק היכן נמצאים הכוחות האמריקנים והמתינו עם מצלמותיהם לתעד את ההתקפות עליהם. ההסתה התקשורתית הקטארית נגד ארה"ב נמשכת כל העת בזמן שבוושינגטון אובדים עצות.

וזהו בדיוק המקום הראשון בו נדרשת התפכחות לגבי הקשרים בין אל-ג'זירה, קטאר וטרור. הגיע הזמן שבפנטגון יפרסמו את הדו"חות המסווגים בעניין. הגיע הזמן שבקונגרס יערכו שימועים לבכירים. הגיע הזמן לחשוף סופית את ערוץ הטלוויזיה שמספק סיוע והגנה לטרור בעזה ומעבר לה. ובעיקר – הגיע הזמן לשים קץ אחת ולתמיד לאיוולת הרואה בקטאר בת-ברית.

ד"ר ג'ונתן שנצר הוא סגן נשיא 'המכון להגנת הדמוקרטיה'. גרסה מלאה של הטור התפרסמה באתר 'קומנטרי'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. זה לא מפליא
    הרי גם אונר״א פועלת בשטחי המדינה
    אני מניח שהמערכת המשפטית שלנו תגן על אויבים אלו בחירוף נפש

  2. ממשל ביידן מגן בפועל על הרוצחים מקטאר.

    עקרון יסודי במשפט הפלילי, הוא היסוד הנפשי. דהיינו, המודעות לביצוע פשע, השתתפות (בין פעילה ובין במחדל) בתכנונו ובהוצאותו לפועל. משכך, החוק הפלילי בכל מדינות העולם, לא מבדיל בין אחריות של מי שלחץ על ההדק, מי שסיפק את האקדח, מי שדאג להסתיר את המבצעים ואת ביצוע הרצח, מי שעזר לטשטש עקבות (לדוגמא, ע"י אליבי שקרי) וכך הלאה. העונשים לפעמים שונים (וגם, לא בכל קודקס פלילי מסביב לעולם ו/או לא תמיד בהרבה) אך לשאלת האחריות – זו אותה אחריות.

    זהו היסוד המוסרי והחוקי, עליו אתבסס בסיכום דבריי.

    הממשל הנוכחי בארה"ב, משתף פעולה בפועל, עם הרוצחים הקטרים. באלו דרכים? לדוגמא:

    1. בהתקפת 7.10.2023, נרצחו ונחטפו אזרחי ארה"ב. מדיניות קיימת של ארה"ב במקרים אלה, היית תמיד לפעול להסגרת המרצחים, שולחיהם ותומכיהם. לעיתים, תוך מעורבות קהילת המודיעין של ארה"ב. אפילו צו הסגרה, כנגד המרצחים הצוהלים למראות הזוועה של 7.10.2023, DoJ לא הוציאו. מחדל (אי פעולה) זה, הנו פעולה מודעת, אשר מטרתה היחידה היא כמובן שלא להחיל את החוק הלאומי (ארה"ב) והבינלאומי.

    2. טורקיה וקטאר, מארחות במשך שנים רבות, את הנהגת דאעש חמאס. מדיניות בינלאומית קיימת, היא להכריז על מדינות התומכות בארגוני טרור והנותנות להם מחסה כ"מדינה תומכת טרור". נסו לנחש, האם זה נעשה? יש משמעות אדירה להכרזה זו (פירוט קצר, תוכלו למצוא כאן: https://www.state.gov/state-sponsors-of-terrorism/), אשר מביאה אותנו לנקודה הבאה.

    3. איסור על מכירת נשק לחבורת הגמלים בקטאר (כתוצאה מהכרזה על מדינה כתומכת טרור או איסור פרטני). אתם מתארים לעצמכם את גברים בשמלות מבית ת'אני, שורדים חצי שעה ללא נשק אמריקאי? אפילו איום מרומז, יגרום לחבורת הגמלים לבעוט באסמאעיל הנייה היישר לידי כוח דלתא אמריקאי ולהפוך את אל-חזירה ל"ערוץ הילדים". זהו מנוף הלחץ הגדול ביותר על הרוצחים מבית ת'אני וכולו בידי ארה"ב. הרי ללא נשק אמריקאי מתקדם ו/או מערכות איסוף מודיעין (שלא נדבר על שיתוף הגמלים מבית ת'אני, במידע הנאסף בידי CIA ו-NSA), גופתו המבותרת של אמיר קטאר, תוצג לראווה במחוז דאעש הקרוב לגמל שלו, תוך חודש מעצירה זו. המשטר בקטאר שורד לא על כספי הנפט ו/או תמיכת האזרחים (מתי נערכו בחירות אחרונות בקטאר?), אלא על בסיס הטנקים האמריקאים המוצבים במדינה. גם כאן, מחדל האמריקאים לפעול באמצעות מנוף זה, יכול להיות רק עקב החלטה מודעת לתמוך ברוצחים.

    4. ארה"ב אפילו איננה צריכה לפעול בצורה אגרסבית, כמו בנקודות הקודמות (מוסרית וחוקית, כמובן חייבת אבל נתייחס ל"ספק", לפיו מנוף לחץ אגרסיבי מדי, יכול להוביל גם לריקושט ו"לפעמים זקוקים" גם לאצמעים עדינים). ראשית, למרות היות אל-חזירה, שלוחתה הרשמית של הגמלים מבית ת'אני (אמיר קטאר), איננה רשומה כ"סוכן ממשלתי זר" (foreign agent) בארה"ב. עבירה על Foreign Agents Registration Act, יכולה להוביל את דוברי ומצדיקי המרצחים, ל-5 שנים בכלא פדרלי בארה"ב. נדרש רק רצון לאכוף.

    5. חלק 117 של Higher Education Act (ארה"ב), מחייב כל מוסד השכלה המקבל כספים מתקציב פדרלי (99.999999% ממוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב), להצהיר ציבורית על כל מתנה של $250,000 או יותר. רק בבדיקה מדגמית, שערך DoE בשנת 2020, נמצאו "תרומות" על סך 6 מיליארד דולר (!!!), מקטאר, סין ורוסיה. כמו כן, נמצאו מקרים, בהן השתמשו הגמלים מבית ת'אני במנוף ה"תרומות", באופן "לא ראוי" (איך תמיכה בכת אנטישמית, נאצית, כמו SJP, יכולה להיות ראויה?). גם כאן, נדרש רק רצון לאכוף חקיקה קיימת ואפיק זה, הנו עדין מספיק ע"מ לא להוביל למשבר ישיר מול דוחה (כלומר, דוחא) אך מספיק עדין לרמוז לגמלים מבית ת'אני, שהם עלולים להיות הבאים בתפריט.

    הפתגם העתיק אומר, שפעם אחת, זהו מקרה. פעם שנייה, זהו הגבול ובפעם השלישית – זו מדיניות מכוונת. אינני נדרש להכנס לראשי האהבלים במוסדות הממשל של ארה"ב, ע"מ להצביע על עובדות והסקה לוגית ברורה כשמש, לעיל.

    זה עכשיו "תפקידם", לתרץ מדוע אינם עושים את עבודתם – כאילו שתירוצי כת הגברים המעמידים את זכותם ללכת בחוטיני וביקיני בעבודה, מעל לכל. אין לי כל כוונה להכנס לדיון, מהו להט"ב ואין גם כל צורך – במקום עבודה, ביצוע עבודה, צריך להיות במקום הראשון (אלמנטרי ביותר) וכמה חוטיני אתה (לא את) רוצה לשים, עולה למקום זה, רק אם מישהו מקדם אג'נדה זו, במטרה להסיט מביצוע העבודה. "להרוס מבפנים", בדיוק עפ"י נבואתו של יורי בזמנוב.

    אם אתה לדוגמא, פרקליט ב-DoJ, הוצא צו הסגרה בינלאומי כנגד רוצחי אזרחי ארה"ב ופעל למימושו (כולל CIA, כוח דלתא, המישור הפלילי הבינלאומי וכדומה). תתעסק כמה ביקיני אתה רוצה ללבוש, *רק* אחרי שהשגת את כל אלה. דחיפת אג'נדה זו בארה"ב, ממחישה היטב את הטקטיקה העתיקה – הפרד ומשול. מצא נושא עליו לא יסכימו בחברת היעד, פעל לקידומו – והמדינה אותה תקפת, תעסוק בביקיני, במקום בשמירה על החוק, הפנימי והבנילאומי.

    אנחנו רואים טקטיקה זו בדיוק אגב, גם אצל מי שהיום מנסה לחלק את החברה שלנו, ע"ב הקריטיות העולה אפילו של ניהול הלחימה והשבת החטופים – של גיוס החרדים. כן, וודאי, עכשיו זהו הזמן המתאים ביותר לעסוק בשאלה זו, לא תהיה הזדמנות אחרת לעסוק בזה והמחלוקת אדירה זו, תורמת לנצחון, יותר מהאחדות בחברה. כן, וודאי. ביחד ננצח את פוניבז'. לא את החמאס.

    אז בהתאם ללוגיקה, אותה הצגתי בפסקאות הראשונות – הממשל הנוכחי בארה"ב, אשם ברצח ישראלים ואמריקאים, בזוועות 7.10.2023. לפיכך, לדרוש ו/או לקוות שהם יפעלו כנגד רוצחי דעאש חמאס, איננו מבוסס.

    ממשל ביידן, עוין את הערכים המערביים (ביניהם, זכויות הפרט ומשטר דמוקרטי). הדגמתי זאת מעל ומעבר, בנקודות לעיל (ואלה כמובן, ממש לא כל הדוגמאות). לפיכך, אין לפעול מתוך הנחנה, כי ממשל אבמבה (ז"א, ביידן) מתבסס על ערכים אלה. אין דרך אחת פשוטה, לפה יש להתנהל אך הכרת הבעיה, היא כמו תמיד, הצעד הראשון וההכרחי לפתרונה.

    ממשל ביידן יזכר לדיראון עולם, ברטרוספקטיבה ההיסטורית ואמנם, איננו חיים במישור ההיסטורי אלא כאן ועכשיו (ומעניינים אותנו הסיפוקים הרגעיים, כמו השבת החטופים ו/או נקמה ברוצחים [אין בכך כל דבר פסול מוסרית, להפיך – לנהוג בך *בדיוק* כפי שנהגת באחרים/ות, זהו בדיוק אחד מהיסודות הבסיסיים ביותר, במוסר האנושי]) אך חשוב להכיר שהצדק והמוסר עמנו. גם בימים חשוכים, בהם עקרונות אלה אינם מאירים למרחק, חשוב לזכור זאת. הקארמה איננה תמיד, חוף ים, אך העתיד איננו מובטח. לפיכף, חוף ים תמיד יכול לקרות, גם למעצמת על החזקה בעולם.