השר ארבל: מדיניות שמאל בחליפה ימנית

החשיפה שלי אתמול על אזרוחם של מאות עזתים בישראל מאז ה-7.10 עוררה הדים רבים ובצדק, שכן רבים מאזרחי המדינה לא העלו על דעתם שאחרי מתקפת הטרור הרצחנית הזו מדינת ישראל תעשה איוולת כזו. זו התגובה הטבעית של כל מי שנחשף לדברים, אולם ההפתעה הגיעה מכיוון לא צפוי – שר הפנים משה ארבל, שהאחראי מתוקף תפקידו על רשות האוכלוסין של מדינת ישראל.

במקום לבחון את הדברים ולעצור את השערורייה, ארבל החליט לתקוף, והוא הקדיש לי את הדקות הראשונות של נאומו הקצר בכנס בשבע הבוקר:

״הכתבה שפורסמה אתמול באתר מידה על ידי העיתונאי עקיבא ביגמן, כביכול משרד הפנים אזרח מאות עזתים מאז השביעי באוקטובר היא כתבה בזויה שקרית ונבזית שאפילו לא התבקשתי להגיב עליה״.

כמובן שאין קשר בין התגובה הזו לבין העובדות. כמובן שביקשתי תגובה מפורטת מרשות האוכלוסין, שסירבה להגיב. זה לגבי ״בזויה, שקרית ונבזית״. צריך לומר עוד: רשות האוכלוסין כפופה לארבל. אחת משתיים: או שפנו אליו מהרשות עם השאלות, והוא החליט לא הגיב ועכשיו מעוות את האמת. או שברשות בכלל לא ספרו אותו, ואז, אני מצטער, זו בעיה שלו כשר, לא שלי כעיתונאי.

אבל זו הבעיה הקטנה. העניין החמור באמת בתגובה המשתלחת של ארבל היא ההתנערות המוחלטת מהעיקר: האחריות של מי שללא כל ספק השערורייה חונה אצלו, ונמצאת באחריות משרדו. שמו של השר ארבל לא הוזכר בכתבה, כל שנאמר הוא שמשרד הפנים אפשר את השערורייה הזו. ארבל היה יכול להודיע שהתופעה ה״בזויה והנבזית״ הזאת לא מקובלת עליו, לזמן למשרדו את הפקידים האחראים על כך ולהיאבק לשינוי המדיניות.

אבל זו כנראה אינה דרכו. ארבל מעדיף להגן על הפקידים על המשפטנים ועל בתי המשפט, ולצאת לריב עם עיתונאים מהימין. זה הרבה יותר נוח והרבה פחות מסוכן.

האמת שאני לא מופתע, מזה זמן רב חלק משרי ש״ס מנסים ללכת עם ולהרגיש בלי. הם מציגים את עצמם כחלק מגוש הימין ומצהירים הצהרות לוחמניות – כשבפועל המדיניות שהם מקדמים לא הייתה מביישת אף ממשלת שמאל. ארבל הוא דוגמא מצוינת לתופעה.

רק לפני שבועות ספורים, בסוף ינואר, השתתף ארבל בכנס שארגן השמאל הקיצוני בגבעת חביבה ואמר את הדברים הבאים:

״עמדתי הידועה והברורה גם ביחס לכניסתם של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל נאמרה גם בפומבי וגם לראש הממשלה. צריכים לאפשר לאנשים חיים פרנסה ותקווה, חייבים לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם״.

בכנס הזה, שהשתתפו בו גם חברי הכנסת איימן עודה, מנסור עבאס ונעמה לזימי, ארבל לא שכח גם את החנופה לערביי ישראל:

״החלטות של אי שוויון ושלילת אזרחות של ערביי ישראל מרסקות את מרקם החיים המשותפים במדינה, פוגעות בכבודם ובזכותם החוקתית היהודית לשוויון של אזרחים״.

ב-26.10.2023, קצת יותר משבועיים לאחר הטבח, ארבל מצא זמן לצאת נגד ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, שהודיע על הקפאת העבודה של פועלים ערבים בעירו. קוניק הסביר ש״עברו בסך הכל שבועיים וחצי ויש לא מעט אנשים מבוהלים, שרואים שליח של השופרסל, עם חזות ערבית, וכבר נלחצים״, וגם עצר עבודות במספר פרויקטים, שכן ״כרגע, נוכחות של עובדים ערבים היא בעייתית״.

האמירה הזו, שהייתה אלמנטרית באותם ימים, זיכתה את קוניק בתגובה חריפה של השר ארבל, שכידוע אחראי גם על הרשויות המקומיות ותקצובן, שכתב כי החלטות מסוג זה ״מרסקות את מרקם החיים המשותפים במדינה, פוגעות לא רק בפרנסתם של אותם עובדים… אלא בעיקר בכבודם ובזכותם החוקתית לשוויון״.

אתם מבינים? יהודים חוששים מנסיונות חיקוי לטבח השבעה באוקטובר שיתפרצו ביישוביהם, מקימים כיתות כוננות בכל הערים והיישובים, בעוטף ובצפון יש מלחמה ועדיין לא יודעים אפילו כמה נרצחו, אבל משה ארבל מוטרד מ״מרקם החיים״ ו״הזכות החוקתית״ של ערבים.

שבוע לאחר מכן הודיע השר ההומניסט על העברת 200 מיליון ש״ח לרשויות הערביות, למרות התנגדותו של שר האוצר סמוטריץ׳, שדרש להקים מנגנון בקרה על השימוש בכספים אלו. אצל משה ארבל זה אחד בפה ואחד בלב. או יותר נכון, בכיס. במרץ האחרון, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה ארבל קרא לנתניהו לשקול לאשר הכנסת פועלים מיהודה ושומרון לישראל. ואם לא די בכך הוא גורר רגליים בכל הנוגע ליישום החוקים לשלילת אזרחותם של מחבלים תושבי ישראל.

זה על קצה המזלג סדר היום של שר הפנים שלכם מאז פרוץ המלחמה. בשנה הקודמת הוא התבלט כאחד ה״מתונים״ בש״ס כשהודיע שהרפורמה המשפטית צריכה לעבור ב״הסכמה רחבה״ והתנגד למתקפות על היועמ״שית בטענה שהוא ״מצליח לעבוד איתה״. אין פלא.

היום נודע לי שארבל מתדרך שהוא ״הורה״ למשפטנים במשרדו לפעול לשנות את החוק כך שלא יאפשר אזרוח של עזתים מהסוג שנכנסים כעת לישראל. אלא שאין צורך בשינוי של שום חוק המאפשר אזרחות לילידי חו״ל רק למי שנרשם במרשם האוכלוסין תוך 30 יום מהלידה. אף אחד מהנשים, הגברים והילדים העזתיים הללו לא עשו זאת, כי הם ראו את עצמם כעזתיים לכל דבר ועניין. מה להם ברישום אזרחות אצל ״הכיבוש״?

ארבל, שנלחץ מאירוע, מנסה לצמצם נזקים בתדרוכים לא אמינים. האמת היא שדי בהקפדה על החוק הנוכחי, וקצת נחישות למאבק מול היועצים המשפטיים ובתי המשפט, כדי לבלום זאת כבר כעת. כן, זה אומר שהם יאהבו אותו קצת פחות – אלא שזה כנראה מחיר שארבל לא מוכן לשלם. הוא מעדיף להסתובב בכנסים של השמאל והערבים ולדבר על ״קידום השיח למקום של הבנה״, ולהעמיד לרשותם את משרד הפנים ואת כספי משלם המסים הישראלי. שם, לפחות, הוא מקבל מחיאות כפיים.