מדברים על החלפת השלטון בטהרן, אבל תוצאה עדיפה יותר תהיה התפוררות של המדינה לגורמים אתניים
הדברים שיקרו או לא יקרו באיראן בימים הקרובים ישפיעו רבות על עתידה של מדינת ישראל. כל ניתוח מפוכח של המשטר האיראני הנוכחי מוביל למסקנה כי לעולם לא יסכים לוותר על שאיפותיו הגרעיניות, גם אם כאסטרטגיית הישרדות יעמיד פנים זמנית, שהוא נכון לכך. במשך רבע המאה האחרונה, תוכנית הגרעין היוותה את הפרויקט הדגל שלו. ויתור על השאיפה הזו ועוד מחמת לחץ חיצוני יהיה הוכחה חד-משמעית לכישלון, טעות, וגרוע מכך – לחולשה. למשטר ששורד אך ורק הודות לכוח הזרוע זהו מצב בלתי נסבל שיתקבל אך ורק שאותו כתכסיס הטעיה זמני בלבד. מסמך שכותרתו "מלחמת ישראל-איראן – תם ולא נשלם", שפורסם מיד עם סיום הלחימה מטעם INSS, הזהיר כי "איראן צפויה להציג את המערכה כהישג, ללא קשר לתוצאותיה" ותהה "האם ניתן לשמר את ההישגים באמצעות הסדרה מדינית או שמא ישראל תידרש לאכוף אותם בכוח". לקושייה הזו מתווספים הדיווחים מן העת האחרונה כי ההפצצות האוויריות על מתקני הגרעין האיראניים היו פחות הרסניים ממה שנדמה היה בתחילה, דבר שמגביר את חשש בדבר התחדשות התוכניות הגרעיניות האיראניות בעתיד הנראה לעין.
ובנגד לציפיות, אין למדינת ישראל כל ערובה שהמשטר שיבוא בעקבות הנוכחי יהיה ידידותי יותר. חשוב לזכור שהפלת השאה לא הייתה תוצאה של מרד מצד אליטה מצומצמת אלא של מהפכה רבתי, בהשתתפות חלקים נרחבים של האוכלוסייה האיראנית. אפילו אם תקום ממשלה מתונה יותר כלפי ישראל, אין כל ודאות שתשרוד לאורך ימים ושלא תוחלף במשטר עוין לא פחות מקודמו. בשביל מדינת ישראל, שינוי המשטר חייב להיות יעד מינימלי. כל החלפת משטר שכזו עלולה בסכך הכל לדחות את הסכנות שגרמו לעימות האחרון אך לא להביא אותן לקיצן. כדי להבטיח את נטרולה של איראן כאיום קיומי למדינת ישראל, עליה לשאוף ליעד שמעבר להחלפת המשטר: פירוק איראן כמדינה במתכונתה הנוכחית למספר ישויות אתניות עצמאיות – בעיקר כאלה שאינן פרסיות. איראן היא מדינה גדולה מאוד הכוללת בתוכה מגוון לאומים: הכורדים במערב, בלוצ'ים בדרום-מזרח, ערבים אהוואזים בדרום, אזרים בצפון-מערב, וטורקמנים בצפון-מזרח, ובין השלטון המרכזי בטהרן לבין הקבוצות האתניות באזורים המרוחקות יותר שוררים מתחים ארוכי שנים, עוד מימי השאה. המשטר אוסר עליהן ללמד את שפתן, לא מעניק להם ייצוג פוליטי ומדכא אותן. מאחר ומיעוטים אלה נמצאים בחבלי ארץ סמוכים לגבול, קל להם יחסית ליצור מגע עם מדינות שכנות ולקרוא תיגר על טהרן ועל שלטונה. תחושת הבגידה שלהם – הן מצד השאה בעבר הן מצד האייתוללות כיום – יוצרת אצלם חוסר אמון עמוק בשלטון המרכזי בטהרן ואותו יש לנצל כדי לערער על מבנה המדינה כולה.
התפרקותה של מדינה אחת לכמה ישויות מדיניות אינה תופעה יוצאת דופן בעידן המודרני. באפריקה הפוסט-קולוניאלית למשל יש לכך לא מעט דוגמאות, מוצלחות יותר ופחות. ב־1993 התפלגה אריתריאה מאתיופיה, וב־2011 הפכה סודן לסודן ודרום סודן. במזרח אירופה הובילה קריסת הקומוניזם לפירוק רבתי של מדינות על בסיס אתני, בדומה למתווה האיראני. צ'כוסלובקיה התפלגה לצ'כיה וסלובקיה. יוגוסלביה, לאחר התפרקה לסרביה, בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, ומונטנגרו, וקוסובו; ואילו ברית המועצות התפלגה לכחמש עשרה מדינות, רבות מתוכן כאלה שכלל לא התקיימו בעבר: רוסיה, אוקראינה, בלארוס, מולדובה, אסטוניה, לטביה, ליטא, גאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן.
בתרחיש של התפצלות איראן לישויות אתניות שונות, השאלה הקשה בדבר דמות המנהיג הבא של איראן מתייתרת שכן מה שיידרש הוא מספר מנהיגים אתניים ששולטים על החבלים העצמאיים החדשים. הפרדיגמה השלטונית החדשה תשפיע גם על קשת שלמה של נושאים חשובים. מסוגיית ההנהגה, דרך אופי יחסי החוץ ועד חלוקת המשאבים בתוך גבולות איראן של ימינו.
למרות שלל הסיבוכים, אי-הוודאויות והקשיים האפשריים בתכנית הזו, המערך השלטוני המוצע יכול להבטיח נטרול שלם של הפוטנציאל העוין והרסני של איראן מאוחדת, ויהא אשר יהא מנהיגה.



ואחרי הפיצולים יכולים להיות גם איחודים.
למשל, האזרים באירן יכולים להתאחד עם אזרבייג'ן.
נפילת אירן מעלה את טורקיה לרמה של מעצמה אזורית מסוכנת לישראל
—————————————
א) ברור שאין שום הגיון שיכול להסביר את כמות המשאבים שהמשטר האיראני השקיע בהשמדת ישראל על חשבון רווחת בני עמו. אותו חוסר הגיון גרר את גרמניה הנאצית לתעדף רכבות השמדה ליהודים על פני ניסיון להציל את קריסתה במלחמה.
ב) כשזה המצב, אין ספק כי אירן בתצורתה הנוכחית חייבת ההחלפת משטר. האם גם פירוק אתני? קשה לי לאמר.
ג) מה שבטוח, שיש אינטרס ישראלי להקמת מדינה כורדית בין מערב אירן, צפון עירק, מזרח טורקיה וצפון מזרח סוריה. מדובר בעם של כ- 35 מיליון איש ועוד כמה מיליונים בגרמניה.
ד) מאורעות השבועות האחרונים עברו כך שהצבא של א-שרע כבש את שטח הכורדים בסוריה. לא ישראל ולא ארה"ב לא פעלו.
ה) העיר הכורדית הגדולה ביותר היא איסטנבול. לאור העוינות הטורקית לישראל מזה 25 שנה. לכאורה, ללא שום הגיון. טורקיה כמדינה לא ערבית כשם שאירן הלא ערבית יחד עם הדרוזים ושאר המיעוטים במזה"ת יש אינטרס לצור קואליציה לא ערבית כמשקל נגד לערביות. לאור העובדה שטורקיה בחרה בעימות מול ישראל אל מול אופציית שיתוף הפעולה, אין לישראל אלא ברירה להגיב.
ו) לאחר נפילת אסד בסוריה, הייתי שמח לדעת שביחידות השונות של אמ"ן הוקמה זירת טורקיה. 22 דיביזיות מוקמות בימים אלו בסוריה של א-שרע. הדיביזיות הללו מצויידות בכטב"מים, משאיות לחימה משורינות, נגמ"שים תוצרת טורקיה.
ז) לא מזמן ראינו את הכוחות הללו מכניעים כמעט ללא קרב את הכורדים.
ח) אני מעריך שהשלב הבא הוא הכנעת הדרוזים במחוז א-סווידא ולאחריהם המלחמה היא מול ישראל.
כאשר חיילי הגיהאד בימים האחרונים שרים חייבר, חייבר יא יאהוד… אני מאמין להם. כשעומד שליח של א-שרע ואומר שמי שכבש את דמשק לאחר מכן כובש את ירושלים – אני מאמין למסר.
ט) ישראל הראתה שיש לה צבא קטן ביבשה, אני מקווה שיש מספיק עתודות ברמה"ג כולל בשטחים המשוחררים במלחמה האחרונה בכתר החרמון להגן על ישראל כי להבנתי, בשניה שישראל תתפס לא מוכנה נקבל תרחיש של 7 באוקטובר – הפעם מול צבא ג'יהאד מאומן ומצוייד הרבה יותר מהחמא"ס ועם עומק אסטרטגי לטובתם.
י) אני מקווה ללא קשר למה שיקרה באירן שישראל פועלת דיפלומטית להקמה של מדינה כורדית בת 35 מיליון תושבים על שטחי ענק במה שהיה בעבר מערב אירן, צפון עירק וצפון מזרח סוריה ובתקווה גם חלק ממה שהוא טורקיה כיום.
יא) גוף לא ערבי ששפתו דומה לפרסית יכול להיות משקולת נגד לטורקיה האלימה כלפי ישראל.
יב) ישראל פעלה בברית עם יון וקפריסין כולל בריתות כלכליות וקווי גז. להבנתי, חשוב לצרף לברית הזאת את כורדיסטאן. אם נוריד את הכורדים מאוכלוסיית טורקיה נקבל גוש של כ- 50 מיליון איש בברית: יוון-ישראל-קפריסין- כורדיסטאן אל מול כ- 50 מיליון טורקים.
יג) הילודה בטורקיה ויוון היא למעטה מחצי מהילודה בישראל וכורדיסטאן (במונחי מספר לידות לאם בחייה).
יד) לפיכך, בשים לב כי טורקיה על פני כ 25 שנים בחרה להתעמת עם ישראל במקום לשתף איתה פעולה (או לכל הפחות להיות ניטרלית) אין ברירה אלא לפעול להקמת גוש שכנגד.
טו) לכל החכמים שמדברים על הסדר מול א-שרע, נסיגה משיא החרמון והשטחים המשוחררים במזרח רמה"ג המערבית, זה הדבר האחרון שישראל צריכה. שום נייר עם המדינה הג'יהדיסטית בסוריה לא שווה את הנייר עליו היא מודפסת. זה תואם את חמא"ס מורתע של 6 באוקטובר 2023. ראינו כי הג'יהדסטים הללו בצעו מעשי טבח, אונס, ביזה, קציצת איברים, הטלת מומים גם באזור החוף העלאווי, גם באזור סווידא וגם באזור הכורדי. לפיכך, יש להתייחס אליהם כאל אויב ברברי שהוא שליח של הסולטן הטורקי.
טז) אין ספק שטוב לישראל שנוי משטר באירן בין אם יהיה מלווה בפירוק על בסיס אתני או לאו, השלב שלאחר מכן מחייב הערכות מול טורקיה ושלוחיה בסוריה.
יז) אני מעריך שאם יהיה שנוי של המשטר באירן, בתוך כשנה נראה תיירות ישראלית בשיראז ובאיספהאן. אירן מדינה ענקית ויפהפיה ומאוד זולה במונחים ישראלים. אין לי ספק שהבזארים של אירן יחליפו את טיולי הבזאר באיסטנבול. החלפת משטר ותמיכה אמריקאית יעלה להערכתי את רמת החיים של האוכלוסיה באירן בקצב דו ספרתי רב שנתי. כמויות הנפט והגז העצומות יופנו פנימה ולא למשאבי עתק על חיזבאללה.
יח) ישראל יכולה להציע קו רכבת בין נמל חיפה – בית שאן – קצרין – א-סווידא – עד נהר הפרת. לכורדיסטן אין מוצא לים וכך גם לדרוזים במחוז א-סווידא. ישראל יכולה להציע להם קו רכבת שישנע מטענים בזול בין נמל חיפה לא-סווידא וערי הכורדים באזור נהר הפרת. רכבת שתצא בלילה אחרי סוף הפעלת רכבות הנוסעים עם 100 או 200 קרונות של מטען תגיע עוד טרם הבוקר לנהר הפרת. בלילה שלאחר מכן היא תוביל מטענים בכוון ההפוך. לכורדיסטאן יש נפט וגז ואדמות מרעה. לא בלתי אפשרי שאת הבשר שישראל מייבאת מדרום אמריקה בדרך הזו תחליף הובלה של צאן ובקר חי בקרונות לישראל בתוך לילה אחד. הברית הלא ערבית והלא טורקית הזו טובה לישראל, טובה לדרוזים וטובה לכורדים. הנפט יכול להיות משונע במסלול הזה בקרונות משא עד שיבנה קו נפט בין כורדיסטאן לחיפה גם לצורך מקומי בישראל וגם ליצוא לאירופה תוך עקיפה של טורקיה. ישראל יכולה להציע נשק מודרני בו יצוייד הצבא הכורדי למשך עשרות שנים. הברית הזאת פשוט טובה לכולם. לאחר פתרון הבעיה באירן יש לפעול על מנת שטראמפ יקבל את התוכנית הזו. שטח מדינת ישראל צריך להתפשט מזרחה אל הגולן שעדיין כבוש בידי סוריה. שטחים אלו נקנו על ידי רוטשילד והועברו לרשות מדינת ישראל. האדמות הללו רשומות בספר הטאבו שנתפס בקונייטרה ב- 1967 – כמה יש להתרחב? לדעתי עד כביש M5 (שמגיע מצפון לעיר דרעאה – או אדרעי בשמה העברי) כל מה שממזרח לו מדינה דרוזית א-סוודא וכל מה שממערב לו ישראל.