עלילת כוח 100 רחוקה מלהסתיים

"פרשת כוח 100" (פרשת שדה תימן), שפרצה בעקבות חשדות להתעללות חמורה במחבל עזתי ששהה במתקן המעצר בשדה תימן, הסבה נזקים כבדים ותקדימיים למרקם החברתי, ליחס למערכת המשפט והביטחון בישראל ולמעמדה הבינלאומי של המדינה. כל זאת ועוד אף שכתבי האישום נגד חמשת לוחמי כוח המילואים בוטלו במרץ 2026, בשל קשיים ראייתיים ועילת "הגנה מן הצדק".

לא מן הנמנע כי אפילו "זקני צפת" יתקשו לזכור "עלילת דם" כנגד לוחמי צה"ל שמקורה בצה"ל, שהחלה בקול תרועה רמה והסתיימה בביטול כתבי האישום ומתקפה רחבה על רוקמי העלילה. ספק רב אם יוכלו לציין פרשה ביטחונית ותדמיתית שהיקף הנזק שלה, עוצמתה והשפעתה על המעורבים, צה"ל ומדינת ישראל, מתעלה על הנזק שגרמה "פרשת כוח 100".

הנזקים וההשלכות

הנזקים העיקריים וההשלכות מרחיקות הלכת על צה"ל ומדינת ישראל, מעבר לאלו שפגעו אישית בלוחמים ובבני משפחותיהם, שעליהם אין עוררין, נחלקים למספר מישורים:

• נזקים פנימיים לצה"ל ולמערכת הביטחון
• טלטלה במערכת המשפט הצבאית: חקירת הפרשה והדלפת סרטוני האבטחה הובילו למשבר אמון חריף בין הדרג הלוחם לפרקליטות הצבאית (הפצ"רית) בעיצומה של מלחמת התקומה. הפרשה גררה חקירות פנימיות חסרות תקדים, בדיקות פוליגרף ובחינת התנהלותם של בכירים במערכת המשפט הצבאית באופן שכדוגמתו לא חווה צה"ל, הפרקליטות ואף יחידה צבאית תוך כדי מערכה על קיומה של מדינת ישראל.
• פגיעה בלכידות ובמשמעת הצבאית: מעצר הלוחמים עורר תרעומת רבה בקרב אנשי מילואים, שחשו כי המערכת "מפקירה" או "מקריבה" לוחמים מול מחבלי נוח'בה מסוכנים. האירוע העלה שאלות קשות ונוקבות בנוגע ל"גב" המוענק ללוחמי צה"ל, לתמיכה ולגיבוי שמוענקים ללוחמים משרשרת הפיקוד הצבאית ברמות הבכירות ביותר. התרעומת נוכח "פרשת כוח 100" לא פסקה עם ביטול כתבי האישום נגד הלוחמים. זו אף גברה משום היחס המקל לכאורה, מצד הרמטכ"ל, היועמ"שית וראשי מערכת המשפט הצבאית, לגורמים שהיו שותפים לעלילה, בראשם הפצ"רית וצוותה. בעיקר בשל הסחבת הנוגעת לטיפול הפיקודי והמשמעתי בפצ"רית וביתר המעורבים בפרשה מחד, וההחלטה לסגור דווקא את יחידת "כוח 100" מאידך.
• השלכות על החברה והמשטר בישראל
• אובדן שליטה ופריצה לבסיסי צה"ל: אחד הנזקים המיידיים והחמורים ביותר למשילות היה ההסתערות והפריצה של אזרחים, מלווים בחברי כנסת ושרים, לבסיס שדה תימן ולבסיס בית ליד שבו הוחזקו העצורים. אירוע חריג ותקדימי זה הוא ערעור על שלטון החוק ועל ריבונותו וסמכותו הבלעדית של הצבא בבסיסיו.
• העמקת הקיטוב הציבורי: הפרשה הפכה לזירת התגוששות אזרחית ופוליטית פנים-ישראלית חריפה. הפרשה העמיקה את השסעים, ובמידה לא מבוטלת תרמה לחזרה לשיח הציבורי המקטב שקדם לטבח ה-7 באוקטובר 2023. חלק מהציבור נהג באחרית ובזהירות המתבקשת, עת דן את הלוחמים לכף הזכות כל עוד לא הוכחה אשמתם. אותו ציבור המשיך לראות בלוחמי כוח 100 גיבורים, שככל הנראה נפלו קורבן ל"עלילת דם" ולרדיפה משפטית מתוקשרת. זאת בעוד שחלק אחר בציבור מיהר להסיק מסקנות ולשפוט לחומרה, קבל עם ועולם, את הלוחמים, תוך הדגשת חומרת המעשים המיוחסים להם והפגיעה החמורה בערכי צה"ל. מעשה שהתבסס על המידע ש"בושל" ותווך באמצעי תקשורת מסויימים, ששפכו עוד ועוד שמן למדורה, מבלי להתנצל על הצתתה ממניעים לא מקצועיים וטהורים לכאורה, כשמירה על "טוהר הנשק", ניתוק הצבא מהפוליטיקה ועוד.

 נזקים בזירה הבינלאומית – פיגוע הסברתי ומשפטי

• פגיעה קשה בתדמית המדינה, בתודעה הלאומית, בצדקת הדרך וב"הסברה": ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את הארוע כ"פיגוע ההסברתי הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל". הדלפת הסרטונים ותיאורי החבלות הפיזיות האינטימיות של המחבל העצור, שהופצו ברשתות זרות מערביות ובמדינות ערב, הסבו ועודם מסבים נזק תדמיתי עצום למדינה. משמשים הם כחומר תעמולה אפקטיבי בידי אויבי ועוכרי ישראל על מנת לנגחה ואף איימו לערער את יחסינו עם ארה"ב, בת בריתנו. הרושם שנוצר ככל הנראה לא ימחה במהירה. הכנסת מדינת ישראל לרשימה השחורה באו"ם של מבצעי אלימות מינית לצד ארגוני טרור כחמאס, דאעש, בוקו חראם ועוד.
• כרסום באמון בצה"ל ובמערכת המשפט בישראל: בזירה הבינלאומית נודעה מערכת המשפט הישראלית כמערכת מתוקנת, הגונה, אמינה ועצמאית. ידיעה זו סייעה בעבר למנוע התערבות של בתי דין בינלאומיים בנעשה בישראל במקרים רבים, גם אם לא באופן מושלם. התנהלות המערכת ב"פרשת כוח 100", ובכלל זאת הדמויות הבכירות בפרקליטות הצבאית המעורבות בו ואופן ניהול התיק עד לביטולו, לצד הבעת חוסר האמון מצד הציבור בפרקליטות הצבאית והגיבוי שקיבלה, תרמו ככל הנראה להחלשה נוספת של האמון הבינלאומי ביכולתה של מערכת המשפט לחקור אירועים כאלה באופן עצמאי.
• סיכון לאספקת נשק ולגיטימציה למלחמה: הפרשה הגבירה את הלחץ הדיפלומטי על ישראל ואת הקריאות הבינלאומיות לעצירת משלוחי התחמושת והנשק לישראל, לעצירת הלחימה ולחקירה והעמדה לדין של בכירים ישראלים ולוחמי צה"ל.

 המחיר האישי ללוחמים

על אף ששמם נוקה משפטית עם ביטול כתב האישום כנגדם במרץ 2026, לא מחה הדבר את הפגיעה הנפשית, התעסוקתית והאישית־משפחתית הקשה שחוו הלוחמים. תמונותיהם ופרטיהם של חלקם נחשפו, והם נאלצים להתמודד עם איומים והשלכות העלילה עליהם במדינות זרות ובישראל כאחד. בעקבות הנזקים הללו, הגישו הלוחמים תביעת נזיקין אזרחית על סך מיליוני שקלים נגד גופי תקשורת ובכירים במערכת המשפט, אך הסיכון הנובע מהעלילה כלפיהם ישאר שריר וקיים מחוץ לגבולות המדינה במציאות הנכחית, ברוח הפתגם: "אבן שפצ"רית זרקה לבור, 1000 אלופים לא יוציאו".

הצדק חייב להעשות

"פרשת כוח 100" היא מהחמורות שבפרשיות הביטחוניות שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה. אופן הטיפול במעורבים, שהוציאו את דיבת ישראל והלוחמים רעה, היה מהשערורייתיים ביותר בהסטוריית עשיית הצדק במדינה. הנזק שגרמה עד כה הפרשה והנזק העתידי שעוד צפויה היא להשית על הלוחמים ומשפחותיהם ברמה האישית, ועל צה"ל ומדינת ישראל ברמה הלאומית והבינלאומית עצום וחריג במישורים רבים.

כל עוד לא ימוצה הדין עם האחראים למעשה הנבלה מקרב לובשי המדים ומקרב גורמי התקשורת והאחרים המעורבים בהפצת דיבת הלוחמים, צה"ל ומדינת ישראל, הפצע יישאר פתוח, מדמם וכואב. על מדינת ישראל וצה"ל לפעול במקביל לשיקום הלוחמים ומשפחותיהם, לשיקום אמון האזרחים בצבא והאמון בשורות הצבא פנימה. צדק חייב להעשות ולהיראות למען לוחמי דור זה, דור הניצחון.