בג״צ והמפלגות הערביות האנטי-ציוניות

עם התקרבות הבחירות באוקטובר, יש מיקוד גובר של הדיון הציבור בתפקידן של המפלגות הערביות בפוליטיקה הישראלית ובציבור מצביעיהן במסגרת מדינת הלאום היהודית. הדבר נכון במיוחד לאור השמועות שקצין משטרה בכיר לשעבר שוקל הצטרפות לשורות מפלגת רע"מ האיסלמית, שלה קשר הדוק עם האחים המוסלמים  – מהלך שנועד, ככל הנראה, לטשטש את אופייה האסלמיסטי האמיתי של הסיעה בקרב חוגים מסוימים בקרב המצביעים.

סוגיית שיתוף הערבים בבחירות לכנסת היוותה נושא תקשורתי מרכזי במהלך הבחירות בשנת 2015, כשאר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו התריע שבעזרת חוגים בשמאל, הערבים זורמים לקלפיות בכמויות.

מתנגדי נתניהו עטו על ההכרזה כמוצאי שלל רב, כאילו שיש בה מידה של "גזענות", המרמזת על כך שהקולות הערבים הם פחותי-ערך לעומת אלה של היהודים—האשמות שהדהדו בזירה הבינלאומית וחוללו גלי ביקורת קשים נגד נתניהו ונגד ישראל. לדוגמא, דובר הבית הלבן דאז (בתקופת אובמה) נזף בנתניהו, ותיאר את דבריו כ-"רטוריקה פלגנית" שנועדה "לדחוק לשוליים את אזרחיה הערבים של ישראל", והוסיף בנימה מאיימת שרטוריקה זו "חותרת תחת הערכים הדמוקרטיים, שיש להם חשיבות לדמוקרטיה שלנו ושמהווים חלק חשוב ממה שמאחד את ארה"ב וישראל".

אולם, המציאות הייתה אחרת לגמרי. הפנייה לא נועדה להרתיע אזרחים ערבים מלהצביע או לפגוע/להגביל את זכויותיהם הפוליטיות, אלא לעודד את מצביעים היהודים לממש את זכותם שלהם להצביע ולדחוק בהם לצאת לקלפי.

למעשה, ההכרזה – במסגרת סרטון באורך 28 שניות בסך הכל –נעשתה תוך הערכות קודרות שהימין בפיגור בקלפי, דבר שדרבן את נתניהו לפנות לתומכי ליכוד ולהאיץ בהם להביע את תמיכתם באמצעות תיבת ההצבעה. הוא הזהיר: שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. לנו אין V-15 יש לנו "צו 8", יש לנו רק אתכם." הוא הפציר: "צאו אל הקלפי, תביאו את החברים ובני המשפחה, הצביעו מחל כדי לסגור את הפער בינינו לבין מפלגת 'העבודה'".

כמובן, לא היה בכך כל ביטוי של "גזענות", אלא של דאגה עמוקה לכך שתבוסת הימין עלולה להביל לכך שגורל המדינה היהודית ייקבע ע"י גורמים לא יהודיים שחלקם אף אנטי-יהודיים.

כאן המקום להדגיש את כי במסגרת החוק הישראלי, ניתן לפסול  את השתתפותם הן של מפלגות והן של מועמדים  אינדיבידואליים בבחירות לכנסת.

ובכן, התנאים לפסילה מפורטים בחוק יסוד: הכנסת. כך, בסעיף 7(א) לאותו חוק יסוד נקבע:

רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1)  שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)  הסתה לגזענות;

(3)  תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

לאחרונה, בכל הבחירות לכנסת כמעט, זכאותן של מפלגות ומועמדים ערבים מובאת בפני ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת, הגוף המוסמך לדון בערעורים ובהסתייגויות לגבי למי מותר ומי מנוע מלהשתתף בהליך הבחירות.

בכל המקרים כמעט ,ללא יוצא מן הכלל, מוגשים ערעור על החלטות הועדה לבג”צ,  שלרוב מאשר ערעורים נגד מועמדים מהימין, ומאשרר ההאשמות שהמועמדים עצמם מכחישים.

לעומת זאת בג”צ נוהג לפסול החלטות הוועדה נגד מפלגות ערביות (חד"ש, רע"מ תע"ל ובל"ד) או נגד מועמדיהן – למרות שההאשמות נגדם אינן במחלוקת.

למעשה, אף לא אתת מהמפלגות הללו מאמצת את הרעיון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של היהודים, דבר שלעצמו מהווה הפרה ברורה של סעיף 7(א), בעוד שמספר חבריהן הביעו אהדה עבור הטרור הפלשתיני ("ההתנגדות"), שאף זאת עבירה על אותו סעיף.

הטייה היסטורית

כך למשל, בבחירות 2022,  ועדת הבחירות המרכזית לכנסת פסלה את בל"ד משום שהיא שללה בגלוי את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אולם, בג"צ ביטל – פה אחד – את הפסילה והותיר לבל"ד לרוץ. כמו-כן, רע"מ וחד"ש-תע"ל גם נטלו חלק בבחירות. בסופו של דבר, בל"ד לא עבר את אחוז החסימה ונותר מחוץ הכנסת, אך רע"מ וחד"ש-תע"ל נכנסו לבית המחוקקים הישראלי.

דפוס ברור מסתמן מהכרעות בג”צ בעשורים האחרונים. בכמה וכמה מקרים, ועדת הבחירות המרכזית קבע שיש למנוע ממפלגות ערביות להשתתף בבחירות, אולם בג”צ הפך את הקערה על פיה. לדוגמא, ב-2003, הוועדה פסלה את בל"ד ואת תע"ל מהשתתפות בבחירות, ובג”צ הפך את הפסילה. ב- 2009 הוועדה שוב אסרה על בל"ד ותע"ל להשתתף במרוץ לכנסת, ושוב בג”ץ ביטל את האיסור.

למרבה הדאגה, פסיקות בג”צ מפרות כל אמת מידה של שכל ישר בפרשנותו של החוק, ולעתים קרובות נימוקיו נשענים על טיעונים מעוותים ומפותלים, כמעט אוקסימורוניים מבחינת תוכנן.

כך, ב-2009, בג”צ קבע שקריאה לממש את העקרון של  "מדינת כל אזרחיה אין משמעותה, מניה וביה, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית." לך תבין!

חשוב לזכור שכוחן הפרלמנטרי המשותפת של מפלגות הערביות ביחד עלול להגיע ל-15 מנדטים ועלול לקבוע לא רק האם הממשלה הבא תהיה ממשלה ימנית נחושה או ממשלה שמאלית, הנוטה לוותרנות, אלא גם מי יהיה שותף להכרעות קריטיות כגון הקצאה הקציב הביטחון והכרעות לגבי פתיחת מלחמה. כמובן, לאור הכישלונות המהדהדים להם נחלה מדיניות הוויתורים בעשורים האחרונים, זהו תרחיש שמבשר רעות.

בהקשר זה חיוני לציין שפירוש המהלך של פסילת הרשימות הערביות שאינן עומדות בדרשות של סעיף 7(א) של חוק יסוד: הכנסת אינו שלילת זכותם של אזרחי ישראל הערבים להצביע, אלא שעליהם להצביע עבור רשימות שעומדות בדרישת החוק.

אחרי ככלות הכל, אין זה מתקבל על הדעת של גורלו של המפעל הציוני יקבע על ידי גורמים ערביים אנטי-ציוניים, שלובי זרועות עם סיעות שמאל קיצוני ופוסט-ציוני. זהו תסריט שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.