שורה של בכירים בבל״ד היו מעורבים בפעולות נגד המדינה. הכנסת אינה במה לארגוני הטרור ותומכיהם
כדי להבין את בקשת הפסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת של סאמי אבו שחאדה, צריך להכיר גם את המפלגה שבראשה הוא עומד ואת היעדים שהיא מציבה לעצמה.
בל"ד (הברית הלאומית הדמוקרטית) מגדירה את עצמה במצע שלה כמפלגה לאומית ערבית-פלסטינית. היא מצהירה כי היא מייצגת את האזרחים הערבים בישראל כחלק מהעם הערבי-פלסטיני, ופועלת להגנת הזהות הלאומית הפלסטינית ולמימוש זכויותיו ההיסטוריות של העם הפלסטיני.
במישור הישראלי, בל"ד מציבה את רעיון "מדינת כל אזרחיה" כחלופה רעיונית ופוליטית לציונות, ודורשת הכרה בערביי ישראל כמיעוט לאומי וכבעלי זכויות קולקטיביות ולאומיות. במישור הפלסטיני, מצע המפלגה כולל תמיכה מובהקת בסיום השליטה הישראלית בשטחי 1967 ובהקמת מדינה פלסטינית, לצד עמדות הנוגעות לפליטים ולריבונות הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ובבירת ישראל, ירושלים.
בל"ד אינה רק מפלגה העוסקת בזכויות אזרחיות של הציבור הערבי בישראל. על פי המצע שלה עצמה, היא פועלת מתוך תפיסה לאומית פלסטינית מובהקת, ובמקביל מבקשת לשנות את אופייה הלאומי של מדינת ישראל. זהו הרקע הפוליטי שבתוכו צריך לבחון גם את פעילותו של יו"ר המפלגה סאמי אבו שחאדה, ואת ההתבטאות שלו לאחר 7 באוקטובר.
רוחו של עזמי בשארה
כדי להבין את בל"ד של היום, אי אפשר להתעלם מעזמי בשארה – ממייסדי המפלגה, מנהיגה הראשון, חבר כנסת מטעמה, ואחת הדמויות שעיצבו את תפיסת עולמה. בשנת 2007 נפתחה נגד בשארה חקירה בחשדות ביטחוניים חמורים. במסמך רשמי שנמסר לכנסת נכתב כי בשארה נחשד, בין היתר, בסיוע לאויב בזמן מלחמה, במסירת ידיעה לאויב ובמגע עם סוכן חוץ, וכי על פי החשדות שנחקרו הוא עמד בקשר עם גורמי חיזבאללה וסייע להם במאבקם נגד ישראל, לרבות במהלך מלחמת לבנון השנייה. לאחר שני ימי חקירה הודיע בשארה כי בכוונתו לצאת לחו"ל. הוא יצא מישראל – ובפועל ברח ולא שב להמשך חקירתו.
מאז בריחתו הפך בשארה לדמות בעלת נוכחות והשפעה משמעותית בעולם הערבי. הוא מתגורר בקטאר וממשיך לעסוק בפוליטיקה ובחברה הישראלית באמצעות כתיבה, ראיונות ופעילות אינטלקטואלית. בריאיון מ-2017 הוא אף סיפר כי נפגש מספר פעמים עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לאחר שעזב את ישראל, אף שלטענתו השיחות עסקו בנושאים פוליטיים ולא ביטחוניים.
הקשר לקטאר אינו פרט שולי. בשנים האחרונות המשיך בשארה להתבטא בענייני הפוליטיקה הערבית בישראל ואף להתערב באופן בוטה בשיח הפוליטי בישראל. בדיווחים עדכניים הוא תואר כמייסד בל"ד וכמי שממשיך להשפיע על השיח הפוליטי הערבי בישראל. בשארה עצמו אישר כי יש לו קשרים טובים עם הנהגת קטאר וכי כאשר הוא נשאל על נושאים מסוימים הוא מביע את דעתו, אף שהוא מכחיש שהוא משמש יועץ רשמי שלה.
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר בהקשר של בל"ד: בשארה אמנם עזב את הכנסת ואת ישראל, אבל המורשת הפוליטית שהוא היה שותף מרכזי לעיצובה לא נעלמה יחד איתו. רעיון "מדינת כל אזרחיה", הדגש על הזהות הלאומית הפלסטינית של ערביי ישראל והעמדה הרואה בהם חלק מהעם הפלסטיני, הם יסודות מרכזיים בתפיסת העולם של בל"ד עד היום.
חנין זועבי: "האם האידאולוגית"
זועבי כיהנה כחברת כנסת מטעם בל"ד במשך שנים, והייתה במקום השני ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת ה-19. בשנת 2010 השתתפה במשט ה"מאווי מרמרה" לעזה. המשט הסתיים בעימות צבאי אלים בין הפעילים על הספינה לבין לוחמי צה"ל.
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה, בעיקר בשל הטענות לתמיכתה בטרור נגד מדינת ישראל. בית המשפט העליון לא אישר את הפסילה וקבע כי אף שהשתתפותה במשט היא מעשה חמור, והתשתית שהוצגה הייתה מטרידה והתקרבה לגבול האסור, לא הוצגה באותה עת "מסה קריטית" של ראיות הנדרשת לפסילת מועמד.
הפרשה לא הסתיימה שם. גם לקראת הבחירות לכנסת ה-20, בשנת 2015, החליטה ועדת הבחירות המרכזית שוב לפסול את זועבי. הפעם הוצגו, לצד ההשתתפות במרמרה, התבטאויות נוספות שיוחסו לה, ובהן תמיכה בטרור במאמר שפרסמה במהלך מבצע "צוק איתן". בפסק הדין נחלקו השופטים בדעותיהם: דעת הרוב לא אישרה את הפסילה, בעוד שהשופט אליקים רובינשטיין סבר כי הצטברות הראיות כבר חצתה את הרף המצדיק פסילה.
ראוי לציין כי לזועבי ישנו עבר פלילי הכולל הרשעות: בשנת 2016 היא הורשעה, במסגרת הסדר טיעון ועל פי הודאתה, בעבירה של העלבת עובד ציבור בעקבות דברים שאמרה לשוטרים בבית משפט השלום בנצרת, ונידונה למאסר על תנאי. בהמשך, בפרשה שעסקה בדיווחי בל"ד על כספי תרומות ומערכת הבחירות של המפלגה, היא הורשעה בשנת 2021 בזיוף ובניסיון לקבל דבר במרמה, וב-2022 נגזרו עליה שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 75 אלף שקלים.
בנוסף, בשנת 2014 אישר היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בעניינה בעקבות התבטאויות שיוחסו לה בנוגע לחמאס ולחטיפת שלושת הנערים.
באסל גטאס: הברחת טלפונים לאסירים ביטחוניים
פרק נוסף בהיסטוריה של בל"ד קשור לבאסל גטאס, חבר הכנסת מטעם המפלגה, שהיה במרכזה של אחת הפרשות הביטחוניות החמורות בתולדות הכנסת. בדצמבר 2016 נחשף כי גטאס, בעת שכיהן כחבר כנסת, העביר במהלך ביקור בכלא טלפונים ניידים לאסירים ביטחוניים. בעקבות האירוע הוסרה חסינותו ונפתחה נגדו חקירה. לפי הודעת הכנסת, בחיפוש שנערך לאחר הביקור נמצאו אצל האסירים 12 טלפונים סלולריים, 16 כרטיסי SIM, מטענים ואוזנייה. עוד נמצא כי גטאס העביר לאסירים ניירות ומעטפות, ובהמשך הודה כי העביר את המעטפות, אף שטען בתחילה שלא ידע מה תוכנן.
הפרשה קיבלה חומרה יתרה משום שהטלפונים הועברו לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחוניות חמורות. אחד מהם היה וליד דקה, שנידון ל-37 שנות מאסר בגין מעורבותו בחטיפתו וברציחתו של חייל צה"ל משה תמם הי"ד בשנת 1984. שירות בתי הסוהר והגורמים הביטחוניים התריעו באותה תקופה כי טלפונים מוברחים אינם משמשים רק לתקשורת משפחתית, אלא עלולים לשמש להעברת מסרים ולתיאום פעילות טרור.
במסגרת הסדר טיעון הודה גטאס בעבירות שיוחסו לו, הורשע בהחדרת טלפונים סלולריים ומסמכים לאסירים ביטחוניים ובעבירות נוספות, ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל. במסגרת ההסדר הוא התפטר מהכנסת, ובשנת 2017 הודיעה הכנסת רשמית על התפטרותו.
ההקשר המפלגתי חשוב במיוחד: מלבד היות של גטאס היה חבר כנסת מטעם בל"ד (שפעלה באותה תקופה במסגרת הרשימה המשותפת). במהלך החקירה אף צוין כי חלק מהניירות שהעביר לאסירים היו, לדבריו, חומר פוליטי של בל"ד. כלומר, הפרשה התרחשה בתוך ההקשר הפוליטי שבו פעל גטאס ובמסגרת תפקידו הציבורי כנבחר מטעם המפלגה.
בעניין סאמי אבו שחאדה
סאמי אבו שחאדה הוא ממשיך דרכם של מנהיגי בל"ד בעבר. ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר מתקפת חמאס הרצחנית, פרסם אבו שחאדה מאמר שבו תיאר את מתקפת 7 באוקטובר כ"אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית". לפי ביקורות שנמתחו על המאמר, הוא הוסיף כי אם עזה הקטנה והנצורה הצליחה לבצע מהלך כזה, אחרים יכולים לבצע מהלך דומה באופן יעיל ופשוט יותר. הדברים נכתבו ביום שבו כבר היו ידועים ממדי הטבח הנוראיים.
מאוחר יותר טען אבו שחאדה כי בעת כתיבת המאמר לא ידע את מלוא ממדי הזוועות וכי לא התכוון לתמוך בפגיעה באזרחים. אך העובדה המרכזית נותרת בעינה: המאמר פורסם ב-8 באוקטובר וכלל תיאור חיובי של ההישג הצבאי, המדיני והאסטרטגי של המתקפה.
סאמי אבו שחאדה הוא חוליה בשרשרת פוליטית ברורה. הוא לא הגיע לבל"ד מבחוץ, אלא צמח מתוך מפלגה בעלת זהות לאומית-פלסטינית מוצהרת, שנציגיה לאורך השנים היו מעורבים בהסתה, בתמיכה בטרור ואף בפעילות פלילית וביטחונית חמורה.
הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, ולא במה לארגוני טרור ותומכיהם. המדינה אינה מחויבת לקבל כל מועמד המבקש להיכנס בשעריה. הזכות להתמודד היא זכות יסוד חשובה, אבל החוק קבע לה גבולות ברורים: כאשר מועמד או רשימה פועלים לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי או תומכים במאבק מזוין נגדה – אין מקומם בכנסת ישראל.
מזמן היה צריך לשים גבול. מקומם של בוגדים לעמוד לפני כיתת יורים (לפי חוק העונשין, סעיף ״בגידה״) או בכלא. אבל מה לנו ולחוק? גם אתר ״מידה״ כנראה שכחה, או שאתם מעדיפים לדחוק מציאות קשה לשולי המודעות: מפלגת בג״צ שולטת במדינת ישראל,לא
החוק (מה זה בכלל?) לא רצון הבוחר ולא הדמוקרטיה שנעלמה כאן. ומפלגת בג״צ לא מרשה.
העמדות הפוליטיות של החבורה השולטת בבג"ץ הנוח'בות – ודרכו במדינה – לא רחוקות מהעמדות של בל"ד. הן נמצאות במרחב שבין מרצ לחד"ש. אין להניח שבג"ץ הנוח'בות ימנע מבל"ד להתמודד בבחירות. עורבים לא מנקרים בד"כ את עיני בני מינם.