הדיפ-סטייט בישראל – מבט מבפנים

האם יש באמת דיפ-סטייט במדינת ישראל – מדינת עומק המנהלת מדיניות על פי רצונותיה תוך פגיעה ביכולת התפקוד של הממשלה? הסיפור האישי שחוויתי על בשרי יכול לספק את התשובה.

בחודש מרץ האחרון נבחרתי על ידי שר התקשורת שלמה קרעי לכהן כחבר מועצת הרשות השנייה, וזאת לאחר שהמועצה הקודמת, אשר מונתה על ידי ממשלת בנט-לפיד, השלימה את ימיה. זמן קצר לאחר מכן הוגשו חמש עתירות נגד מינוי המועצה בשלל טענות שהופנו נגד ראש הממשלה, השר הממנה ושלושה מבין 15 חברי המועצה. לגבי 12 החברים הנותרים לא הושמעה אף התנגדות קונקרטית – פרט שחשוב לזכור בהמשך.

המועצה החדשה לא הספיקה לקיים יותר משתי ישיבות בטרם הוציא בג"ץ צו ארעי האוסר על התכנסותה. מיד לאחר מכן קיבל בג"ץ שורת החלטות תקדימיות, שבהן החזיר לחיים את המועצה הקודמת (אף שהלימה את כהונתה!), ביטל את הצורך החוקי בקוורום לאור התפטרותם של שבעה מחברי המועצה הישנה, והסיר כל מגבלה מהמועצה הישנה והמדולדלת – כל זאת תוך הבטחה כי "פסק הדין בעתירות יינתן בהקדם ככל שניתן".

למועצה הישנה-חדשה וחסרת הקוורום אצה הדרך, והיא קיימה מספר ישיבות תוך קבלת החלטות מהותיות בסוגיות קריטיות לעתיד התקשורת הישראלית. למרות חשיבות ההחלטות הללו והזמן הרב שחלף מאז קבלתן, המועצה עדיין לא פרסמה כמקובל את פרוטוקולי הישיבות. יתרה מזאת, מי נותנים רוח גבית להחלטות המועצה הזמנית? אותה פקידות בכירה של הרשות השנייה, שבשתי הישיבות שקיימה איתנו הפגינה חוסר רצון בולט לשתף פעולה. ומי יושבים בשקט כל הזמן הזה? כלבי השמירה של הדמוקרטיה ואבירי איכות השלטון, שעתרו נגד מינוי המועצה החדשה על ידי הממשלה المכהנת.

שר התקשורת ביקש לפעול בהתאם להנחיות בית המשפט, להחזיר את המינויים שלנו לבדיקה ולמנות סוף-סוף מועצה שתממש את מדיניותו. אם חשבתם שזה יעבור בקלות, טעיתם כמובן. הייעוץ המשפטי הודיע כי אף שמדובר במינויים שאושרו לפני יותר מחצי שנה, ולמרות ההנחיות המפורשות של בג"ץ, את המינויים הללו לא ניתן לקדם בזמן בחירות. זו ההזדמנות להזכיר שמדובר באותו ייעוץ משפטי לממשלה שסירב למלא את תפקידו החוקי ולהגן על עמדת הממשלה ועל מינוי המועצה החדשה בבית המשפט.

עד כאן תקציר העלילה. האם הייתה כאן קונספירציה מתוכננת היטב? אין לי ראיות לכך. אבל בהחלט היו כאן רכיבים רבים אחרים התואמים את אופן פעולתו של הדיפ-סטייט: פקידות בכירה שגוררת רגליים כאשר מינויי הדרג הנבחר לא באים לה טוב בעין; התנגדות אינסטינקטיבית של הייעוץ המשפטי להגן על עמדת הממשלה וחסימת המינויים בתואנות שווא; ובית משפט שמצפצף על הוראות החוק כשמדובר במועצה המורכבת מהאנשים "הלא נכונים", מקבל החלטות מהירות כדי לעצור את עבודת המועצה החדשה, ומושך זמן כשצריך לאפשר למועצה הקודמת לקבל את ההחלטות "הנכונות" – או סתם בתקווה שהפריץ ימות ותתחלף הממשלה.

כאן ראוי לסיים ולשאול – האם אנשי הדיפ-סטייט הם אנשים רעים? אני רוצה לטעון שלא. אני כן רוצה להאמין שמדובר באנשים עם כוונות טובות, תחושת צדק, עליונות ואפס אמון כלפי מי שלא חושב כמותם. מבחינתם, הם שומרי הסף, בעוד נבחרי ציבור (ושלוחיהם) מהמחנה השני הם במקרה הטוב בעלי אינטרסים זרים, ובמקרה הגרוע שודדי הקופה הציבורית.

זו, גבירותיי השמאלניות ורבותיי הרלביסטים, תמצית הבעיה: במקום שבו אתם רואים "שומרי סף", אני וחבריי רואים "דיפ-סטייט". הפתרון טמון באמון הדדי – ידנו מושטת.

הכותב הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית, סמנכ"ל פורום קהלת ומועמד שר התקשורת למועצת הרשות השנייה.