דרושה: יד נחושה במלחמה בטרור

המשך המדיניות הישראלית של תגובות מתונות אינו מייצר הרתעה ואין ביכולתו להחזיר את הביטחון. ככל שנדחה את המכה לאויב, הוא רק יתחזק ויהפוך מסוכן יותר

הטרור הפך לפופולרי מידי. זירת פיגוע הדריסה בשומרון בשבוע שעבר | פלאש90

החודשים האחרונים מאופיינים בעלייה הדרגתית אך ברורה של המתח הביטחוני בשלוש הזירות הביטחוניות הסמוכות לגבולות מדינת ישראל ואף בתוך המדינה עצמה, וזאת להבדיל מהזירה הרחוקה – איראן.

העלייה באירועים הביטחוניים מסתמנת בעיקר בזירת עזה עם המנהרות ופיגועי הגדר, ביהודה ושומרון עם פיגועי הדקירה והדריסה, ובגבול לבנון וסוריה עם התפתחויות הקשורות לחיזבאללה, איראן ורוסיה.

ההסלמה הברורה המסתמנת בשלושת הזירות האלו מחייבת את ישראל להעלות את רף התגובה, שכן המשך המדיניות של תגובות מתונות שהייתה נהוגה בשנים האחרונות אינו מרתיע את השכנים ואין ביכולתו להחזיר את השקט והביטחון. להלן נדון בכל אחת מהזירות בנפרד, ומה יש ביכולתה של ישראל לעשותו כדי להחזיר את הביטחון על כנו.

עזה ותעשיית המנהרות

ביום ראשון השבוע התעוררנו כדי לשמוע את דובר צה"ל מודיע שישראל הרסה עוד שתיים ממנהרות המתקפה שמחבלי חמאס חופרים מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל. חיל האוויר הפציץ את המנהרות, ובישראל הקפידו להדגיש שזו גם תגובה על פיצוץ ארבעה מטעני צד שאנשי חמאס הטמינו בסוף השבוע שעבר צמוד לגדר.

לכאורה מדובר במהלך מתוחכם מצד ישראל ונטילת סיכון מחושב: חמאס טומנים מטעני גדר וישראל מפציצה את המנהרות כתגובה לגיטימית למטענים, תוך הקפדה לא לעשות זאת כשבתוכן אנשים, כדי לא להרגיז יותר מידי את מי שחופר ולא לחמם את הגזרה.

ההחלטה לפעול במתווה זה באה בעקבות חיסול מנהרת התקיפה של הג'יהאד האסלאמי בחודש אוקטובר 2017, שבמהלכו נהרגו כ-15 אנשי הארגון. חלקם היו במנהרה בעת פיצוצה ונוספים שנהרגו בעת ניסיונות החילוץ.

מאז הפעולה ההיא חוששים בצה"ל ובדרג המדיני מפני פעולת נקם, וכדי לא לתת לארגוני הטרור תירוץ לחמם את הגזרה התקבלה ההחלטה לנסות לא לפגוע בחופרים כשישראל מחסלת מנהרת תקיפה, ובפרט כשהמנהרה עדיין לא עברה את הגבול עם ישראל. לפי ההיסטוריה הקרובה של החלטות כאלה, אני מניח שגם זו התקבלה בלחץ היועצים המשפטיים המלווים כל צעד של צה"ל.

במחילת כבודם של מקבלי ההחלטות בצה"ל ומעליו ויועציהם המשפטיים, המסר שישראל שולחת באמצעות התנהגות כזו הוא בעייתי מאוד ושגוי לחלוטין. ארגוני הטרור העזתים וחמאס בראשם, קולטים את הפחד שישראל מקרינה מפני חימום הגזרה ומנצלים אותו היטב.

חיילי צה"ל בכניסה למנהרת טרור | פלאש90

לכן ישראל חייבת להתנהג באופן הפוך לחלוטין: להכריז שכל המנהרות, גם אלו שטרם עברו את הגבול, נחשבות כתקיפה נגד ישראל, ולכן יש לנו הזכות ואף החובה להפציץ אותן בכל רגע כפעולה הגנתית, בדיוק כפי שמפציצים למשל מטרות בסוריה.

ישראל חייבת לומר בפה מלא ובאופן שלא ניתן לפרשנות, שעצם חפירת מנהרה בכל מקום – גם בתוך הרצועה – היא פעולת טרור המצדיקה פגיעה קשה בכל מי שמבצע אותה.

כדי להרוס את תשתית המנהרות, ישראל חייבת ליצור מצב בו כל מי שיורד לתוך מנהרה בעזה, ברפיח או בח'אן יונס, כדי לחפור, להעביר ציוד או להתכונן לפעולה, עלול לסיים את חייו בכל רגע. המצבבו המחבלים יחששו לחייהם בכל עת אולי לא ירתיע את כל החופרים, אבל יקשה מאוד על המשך החפירות מבחינה מורלית, מבצעית וכלכלית.

שיטה אחרת להתמודד עם מנהרות היא לחדור אליהן כדי למקש אותן במוקשים מוסתרים המופעלים במרעומי קרבה, כאלו המתפוצצים גם אם מישהו מתקרב אליהם, לפני שיגיע אליהם ולפני שייגע בהם. אם ישראל "תדליף" את המידע על המיקוש, יחשוש כל מי שנכנס למנהרה מכל צעד או תזוזה, וגם חשש זה יגביל ויעכב את פעילות הטרוריסטים במנהרות התקיפה.

יהודה ושומרון: מחיר הדקירה והדריסה

פיגועי הדקירה והדריסה בשטחי יהודה ושומרון וגם בירושלים הפכו לאחרונה לפופולריים מידי. הם אינם מחייבים תשתית טכנית או ארגונית. כלי הרצח – מכונית וסכין – נמצאים באופן חוקי בהישג ידו של המפגע הבודד, והיכולת להתגונן בפניהם מוגבלת.

פעולות אלו זוכות לעידוד ושבח בקרב הסביבה החברתית של המחבלים, וגם אם ישראל הורסת את בית המחבל, הוא ייבנה במהרה מחדש על ידי משפחתו המורחבת. המשפחה הגרעינית תזכה לסיוע כלכלי רשמי ונדיב מהרשות הפלסטינית, אם ייהרג הרוצח או אם ייתפס וייכלא.

היתרונות הכלכליים והחברתיים למשפחה הנובעים מהפיגוע, מציבים את המשפחה במעמד של שותפה לתוצאות הפיגוע, גם אם לא הייתה שותפה ביוזמה או בביצוע. לכן ההתגברות בפיגועי הדקירה והדריסה מחייבת את ישראל להעלות את רף הענישה ולהכליל בה את המשפחה.

זירת פיגוע הדקירה בירושלים | פלאש90

אחת הדרכים אותן יש לשקול היא הגליית המשפחה הגרעינית של המפגע – הורים לפחות – לרצועת עזה.

עקירת המשפחה מהסביבה החברתית הטבעית שלה היא ענישה מידתית ולא קטלנית, ויש בה כדי להביא את המפגע לחשוב שוב על הפעולה שאותה הוא מתכוון לבצע.

במקביל ישראל חייבת לקדם פתרון של קבע, כמו תכנית האמירויות הפלסטיניות בערי יהודה ושומרון, שיתבססו על המשפחות המקומיות ולא על הרשות שחייבת להתפרק לפני שהיא הופכת למדינת טרור בחסות העולם והאו"ם.

גם ההסתלקות המתקרבת של מחמוד עבאס מהזירה תהיה הזדמנות שישראל חייבת לנצל כדי להקים את הפתרון היחיד האפשרי.

סוריה ולבנון – איראן וחיזבאללה

בשונה משתי הזירות האחרות שבהן מתמודדת ישראל עם התושבים הערבים של ארץ ישראל, זירת סוריה ולבנון נמצאת במישור הבינלאומי, שכן מעורבות בה ארבע מדינות לפחות: סוריה, לבנון, איראן ורוסיה. המצב המורכב הזה מחייב את ישראל להביא בחשבון את עמדתה ואת התגובה הצפויה של כל אחת מהן. מדינה נוספת המעורבת במתרחש בסוריה היא ארה"ב, וגם איתה ישראל חייבת לתאם את פעולותיה.

זירת סוריה ולבנון מתאפיינת גם בדינמיות גדולה, שכן המצב בשטח משתנה בתדירות גבוהה. הנוכחות של חיזבאללה ואיראן בשטחים שיכולים לאיים על ישראל משתנה באופן תדיר, ומצב שהיה מקובל אתמול יכול בין לילה להפוך לקו אדום. ברקע קיים תמיד החשש הישראלי מפני הצתת החזית הצפונית כולה, שעלולה להביא למלחמה בהיקף רחב מול חיזבאללה ואיראן.

דוגמה לחשש זה הייתה אירוע חדירת המל"ט האיראני לשטח ישראל, בעקבותיו הפיץ חיל האוויר בסוריה ואיבד מטוס קרב. באווירת המתח הנוכחית בין ישראל, חיזבאללה ואיראן, יום קרב כזה יכול בהחלט להידרדר למלחמה אזורית רחבת היקף.

https://www.facebook.com/tzahalonline/videos/1713295722050271/

כלפי חוץ, ישראל הרשמית אומרת שהיא עושה הכול כדי להימנע ממלחמה, ומבצעת פעולות כירורגיות בזהירות רבה כדי לא לתת לאסד, נסראללה או ח'אמנאי, סיבות לפתוח במלחמה. זהו עוד מסר שגוי מצד ירושלים, המשקף פחד ישראלי מפני התמודדות עם האויב.

התנהלות פחדנית כמו זו דווקא מעלה את סיכויי המלחמה, שכן שכנינו מצפון מבינים שישראל חוששת מהפסד ומהמחיר שהיא תצטרך לשלם, בדם ובהרס. הפחד הישראלי מעודד את חיזבאללה ואיראן להמשיך בפרובוקציות כדי לגרור את ישראל למלחמה שבה היא תפסיד.

לכן גם כאן חייבת ישראל להפוך את המסר ואת הפעולות המתלוות אליו: להכריז כי התגברות הנוכחות האיראנית והתחמשות חיזבאללה נחשבים כתוקפנות נגד ישראל והיא מוכנה למלחמת מגן, בה תפתח במועד שתראה לנכון. הכרזה כזו תפנה אל הזירה את תשומת לב העולם, שעד עכשיו לא לקח ברצינות את התעצמות איראן בסוריה וחיזבאללה בלבנון.

האם הכרזה כזו תשפר את מצבה של ישראל? לדעתי כן, מכיוון שככל שעובר הזמן איראן מתבססת בסוריה יותר ויותר, וחיזבאללה מתעצם בנשק ובמפעלים לייצורו. מכאן נובעת הקביעה שככל שהמלחמה הבאה בצפון תידחה כך היא תהיה קשה יותר והמחיר שישראל תשלם בה בדם ובנזקים יהיה גבוה יותר.

לכן האינטרס הישראלי הוא לפתוח בהקדם במלחמת מנע, בזמן שהוא נוח יותר לישראל מאשר לאויביה. דחיית המלחמה תציב בפני ישראל חזית איראנית ולבנונית חזקה יותר, חמושה יותר, מאורגנת יותר ומסוכנת יותר.

שלוש הזירות גם יחד

בשל המצב המתוח בכל הזירות ומכל הכיוונים, ישראל חייבת לקחת בחשבון שהתלקחות מלחמה בצפון תביא גם להסלמה בעזה, בשל ההשפעה האיראנית על חמאס והג'יהאד האסלאמי, ולהתגברות בפיגועים ביהודה ובשומרון.

אין ספק שהמלחמה הבאה תהיה מבחן מורכב וכלל לא פשוט למערכת הצבאית, האזרחית והפוליטית, אבל כל ישראלי חייב להביא בחשבון את המצב באזור שבתוכו ישראל מנסה לחיות, אזור בו החלש לא שורד לאורך זמן.

רק מדינה חזקה צבאית וכלכלית, המבוססת על חברה מגובשת ובטוחה בצדקת דרכה, יכולה להתמודד עם האתגרים במזרח התיכון, שאת תוצאותיהם אנחנו רואים בסוריה, בעיראק, בתימן ובלוב. רק מדינה מאיימת ומסוכנת שאויביה מניחים אותה לנפשה יכולה לקבל שלום במזרח התיכון. מדינה המשדרת פחד, חשש וחולשה מעודדת את אויביה לעשות לה בדיוק את מה שהיא חוששת ממנו.

במזרח התיכון, איפוק נחשב כחולשה גם אם כמה עייפי נפש בקרבנו בטוחים שהוא מקרין עוצמה. איוולת ביטחונית היא מצב נפשי שבו צד אחד, האוויל, נוקט צעדים על בסיס תרבותו, תפיסותיו והרציונל של עצמו, באופן המתעלם מהתרבות, התפיסות והרציונל של הצד השני.

לצערנו, מקבלי ההחלטות בישראל נוקטים בצעדים המשתלבים היטב עם תרבותנו, תפיסותינו ותמונת העולם שלנו, תוך שהם מתעלמים מהעובדה שאצל שכנינו פועלים שיקולים אחרים ולעיתים הפוכים. מחיר האיוולת הביטחונית הזו הוא המצב הנוכחי בזירות השונות שמסביבנו.

הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות שלנו יתחילו להתייחס למזרח התיכון בכלים הנהוגים בו ומפעילים אותו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. ערביי ישראל מתחתנים עם פלסטינאיות וההיפך.
    ויש המון שבחים במדינה.המגמה של הקצנה בהם.
    בסופו של דבר ערביי ישראל יפתחו במרד.יחד עם ערביי יוש שיפתחו באינתיפאדה.ועזה.סוריה.ולבנון.וטילים מאיראן.וטרור בעולם נגד ישראלים ויהודים.המדינה תהיה במצב מהקשים שידעה.אמנם בסוף ננצח.אבל במחיר גבוה מאוד של הרוגים ופצועים והרס נרחב.לכן אנו צריכים לאמן את כל האוכלוסיה.ולצייד כל תחנת משטרה בחיילי מגב וימס כתגבורת לשעת חירום.יש לאמן את כל אזרחי המדינה בנשק.ולצייד את נהגי האוטובוס.המוניות ספיישל ושירות.ונהגי אמבולנס.כבאים.ומורים.ומתנדבי משאז.בנשק אישי.
    ולאמן אותם כל חצי שנה במטווח ירי.

  2. צריך תגובות חזקות
    רק את זה מבין האויב. כל דבר אחר נחשב לחולשה ומזמין עוד התקפות עלינו. יש באמת לפגוע איפה שאפשר ולא להבהל מהאויב. אם ידוע לנו על כינוס של האויב יש לפגוע. לא לחכות שהם יתקיפו אלא אנחנו צריכים ליזום התקפות על כל יעד בשימוש האויב. כל נסיון להפיס את האויב פשוט יפגע בנו. כל פעם שלא מתקיפים מאפשרים לאויב להתארגן נגדינו. לצערי המצב כיום מזכיר לי את המצב לפני מלחמת יום הכיפורים. לפי הסיפורים הדרג המדיני וצמרת צה"ל הסתמכו על סיפורי בדיות של מרגלים שונים על מה שליכאורה האויב רוצה לעשות במקום לפעול לפי מה שהאויב יכול לעשות. אני מקווה שאתבדה.

  3. לגבי רצועת עזה ויו"ש – אני בגדול מסכים עם רוח דבריו של ד"ר קידר. לגבי החזבאללה: פתיחת מתקפת מנע (בזמן שהגבול שקט), איננה פתרון. הפתרון הוא בדיפלומטיה תקיפה ודרכים משפטיות. ארגון שורת הדין עוסק בתביעות נגד בנקים שנתנו את ידם למימון טרור, ועל מדינת ישראל לעשות ככל יכולתה בשביל לסייע להם גם אם זה ייפגע ביחסי החוץ שלנו עם מדינה כזאת או אחרת (גם אם קוראים לה סין או כל מדינה חשובה כזאת או אחרת). במידה וארגוני "צדקה" אסלמיים במערב מממנים את חיזבאללה, ישראל צריכה להפעיל לחץ על המדינות הרלוונטיות כדי שיילחמו בתופעה.

  4. כן להרוג את החופרים.
    כל מי שמשתתף תחפירת מנהרה הוא מחבל שדינו מוות. להרוג אותם.
    בכל מקום שהתגלתה מנהרה צריך להשתלט על השטח בצד המערבי (העזתי) של הגבול עד לפתח המנהרה ועוד קילומאר אחד. להפוך אותו לשטח סטרילי נקי מתושביו הערבים אם היו כאלה ולספח איתו מידית לצרכי בטחון. פתח המנהרה ימוקם במרכז ההתנחלות שתוקם במקום והמנהרה תשמש כמקלט.

  5. כל עוד ביבי בשלטון, לא ישתנה שום דבר. תשכחו מזה.
    אני הצבעתי ליכוד בבחירות האחרונות כי נתניהו הוא כל כך חזק בלא לעשות כלום שאפילו אובמה וקלינטון לא היו מצליחים לכופף אותו. וזה עבד.
    אבל היום, שנה אחרי שבארה"ב יושב ממשל הכי ידידותי לישראל רואים בבירור שביבי נחוש להמשיך לא לעשות כלום…

  6. ד"ר קידר,
    מאמר מצויין.
    אני מעלה פה סברה לגבי נושא תעשיית המהנרות בעזה.
    אני חולק על הפתרון שהצעת מכיוון שלדעתי יש לנו את הטכנולוגיה לאתר ולנטר את המנהרות שחופרים מחבלי החמאס.
    ישראל מאפשרת במודע למחבלים לחפור מנהרות ופוגעת בהן רק כאשר המנהרות חודרות לשטח ישראל מכיוון שבאופן זה המחבלים עדיין משקיעים מאמצי כ"א, זמן וכסף בחפירת המנהרות – אמצעי שכבר איננו יעיל.
    אילו ישראל הייתה משמידה את כל המנהרות החמאס היה פונה להשקיע את מאמציו ביצירת יתרון ואיום אחר עלינו במקום לבזבז משאבים על כלי שלישראל כבר יש מענה אליו.

  7. למדיניות ההרתעה יש בעיה קשה וזה הבג"ץ שמשליט פה חוקים שלא ריאלים למזה"ת.כל זמן שידי הממשלה וזרועות הביטחון יהיו קשורים מאותם שופטים הזויים שפוסקים חוקים שמתאימים לשוויץ ומחליטים להרוס חצי חלון של מחבל רוצח ופוגעים בצורה הזו במלחמה בטרור.לא יהיה מענה הולם למלחמה בטרור.

  8. מאמר מצויין.
    עוד דברי חוכמה מד"ר מרדכי קידר.
    אתה אדם חכם מאוד.
    מסכים עם מה שכתבת פה וזה מה שצריך לעשות. להתנהל במדיניות של יד קשה נגד הטרור.
    עוד דבר, מאוד אהבתי את הפתרון קבע שלך שנקרא "תוכנית האמירויות הפלסטיניות".

    אני אישית אפילו ממליץ לך לרוץ לפוליטיקה עם מפלגה משלך או לרוץ דרך מפלגת הבית היהודי.
    אדם כמוך בהחלט יכול להנהיג את המדינה שלנו כמו שצריך.
    וגם אם אינך רוצה לרוץ לפוליטיקה לפחות אז תנסה לקדם את רעיונתיך (בעיקר את תוכנית האמירויות).

    ישר כוח, המשך כך.

  9. כמה אנשים ישראל תהיה מוכנה שימותו כדי להשתלט על השטחים ? כמה יהודים ? כמה ערבים ? כמה כסף ? מדובר על שטחים עם רוב של ערבים, חסרי אזרחות ישראלית. כמה אפשר להמשיך במדיניות ההזוייה הזאת ? ברור שישראל צריכה להגן על עצמה ולהפעיל כח אבל עיקר המאמץ של ישראל הוא בהשתלטות על השטחים ולא ביצירת ביטחון.