הסרט התיעודי על ראש הממשלה מתמקד בעיקר ביחסיו עם התקשורת, אך מפספס את ההצלחות הגדולות ואת הפריחה של מדינת ישראל
בשנה האחרונה ראו אור שתי ביוגרפיות על ראש הממשלה בנימין נתניהו (אחת מהן מאת בן כספית התבררה כמרושלת למדי), אך למרות שאנחנו ארבעה עשורים לאחר כניסת נתניהו לחיינו הרי שסרט מקיף עליו לא נעשה עד היום. גם מתנגדיו הגדולים של נתניהו מודים כי ראש הממשלה הוא הדמות שהשפיעה על החיים בישראל יותר מכל מדינאי אחר בדור האחרון, ולכן הציפיות שלי מהסרט התיעודי 'קינג ביבי' ששודר בערוץ יס דוקו הרקיעו שחקים.
יוצר הסרט, דן שדור, ביקש לענות על השאלה שמעסיקה את כל מי שעוסק בדמותו של נתניהו, וכפי שהוא הגדיר זאת: "איך הפך ביבי לאיש שאפילו מתנגדיו מתקשים לדמיין את ישראל בלעדיו?".
כדי לענות על כך משתמש שדור בקטעי ארכיון, חלקם כאלה שלא נחשפו עד היום, ובקריינות שמלווה את הסרט, אך האמצעי שנועד להשפיע על הצופים יותר מכל הם קטעים מתוך קלטות שמע של ליליאן ויילדר, יועצת התקשורת האגדית שעבדה עם נשיאי ארה"ב וגם עם נתניהו בראשית דרכו.
התלמיד עלה על מורתו
הסרט נפתח עם נאום נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין באביב 2015 וממשיך עם חשיפת מסמכי הגרעין האיראניים בשנה שעברה – אולי שתיים מפסגות הקריירה של נתניהו ושני צעדים חשובים בדרך להחלטת טראמפ על ביטול ההסכם.
אך ההתחלה האמיתית של הסרט מתרחשת בשלהי שנות השמונים, כאשר נתניהו היה כבר דיפלומט בכיר בשירות ישראל. לאחר תקרית בין צה"ל לצבא האמריקני הוא יוצא להופעה הטלוויזיונית הראשונה שלו, ולאחריה מבין שהקרב העיקרי על לב ההמונים הוא בתקשורת ומחליט להירשם לקורס אצל ויילדר. המטרה: להפוך לרב אמן בדיבור מול קהל.
קטעי הקול של ויילדר יוצרים את הרושם כאילו נתניהו חייב רק לה את כל הצלחתו, אלא שצפייה בסרט עצמו מוכיחה דווקא כי נתניהו לקח את העקרונות שלימדה אותו ושידרג אותם לדרגות חדשות של אומנות. למעשה, התלמיד עלה על מורתו: לא רק שנתניהו למד איך להתמודד עם התקשורת שהפנתה את כל מרצה נגדו, הוא אף הביס אותה כמה פעמים במאבק על דעת הקהל הישראלית והעולמית יחדיו.
כך למשל, אחת הסצנות המרכזיות היא ראיון של נתניהו עם אילנה דיין בתקופת כהונתו הראשונה בו היא אומרת לו מפורשות: "אתה מדבר אל העם מעל ראשיה של האליטה התקשורתית". דוגמה אחרת היא החלטתו להקים אתר אינטרנט למשרד ראש הממשלה אי שם בשנות התשעים, הרבה לפני כל פוליטיקאי אחר ובטרם הרשת חדרה כה עמוק לחיינו.
מפספס את העיקר
אחת הטענות של מבקרי הסרט בתקשורת הישראלית הייתה שהוא עושה שירות מצוין לנתניהו. ייתכן שזה נכון, אבל ישנם כמה קטעים בסרט הסותרים טענה זו.
כך למשל, הקטעים המתארים את ההפגנות נגד הסכמי אוסלו מובאים באופן חלקי ומדגישים את הקריאות נגד רבין. יוצרי הסרט הביאו גם חלקים מנאומו של נתניהו בכיכר ציון, אך העלימו לחלוטין את ניסיונותיו, גם בהפגנה ההיא ובעוד אין ספור מקרים, להשתיק את הקריאות הנוראיות.
באופן כללי, לאורך כל הסרט מוצגים תומכיו של נתניהו כהמון נבער שאינו מסוגל לחשוב עצמאית מעבר לקריאות "ביבי, ביבי". דוגמאות בסרט יש למכביר אך התיעוד הזה מעניק תחושת פספוס. כל מי שחי במדינת ישראל יודע היטב שנתניהו נהנה מתמיכה רחבה מכל שכבות האוכלוסייה, בלעדיה לא היה נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה.
הסרט אמנם נוצר בשפה העברית, אך התחושה הכללית המתקבלת ממנו היא שהוא מיועד בעיקר לקהל בינלאומי. רוב הפרטים בו – והוא מפורט מאוד – ידועים לציבור ועבור הישראלי הממוצע הוא לא מחדש יותר מדי. גם עבודת התחקיר המקיפה אך לא מושלמת, שמציגה קטעים היסטוריים ללא ההקשר האמיתי שלהם, גורמת לתחושה של מוצר לא מלוטש שמפספס את העיקר.
'קינג ביבי' הוא ביוגרפיה קצרה ולא שלמה של ראש הממשלה נתניהו, אשר נקודת הייחוס העיקרית שלה היא נאומיו הבולטים לאורך השנים ויחסיו עם התקשורת. האם יוצר הסרט עונה לשאלה שהוא עצמו הציג? נראה שפועלו והצלחתו של נתניהו ושל מדינת ישראל כולה, המוזכרת בסרט כמעט כדרך אגב, הן התשובות הטובות ביותר לכך.
אלי חזן הוא מנהל אגף הסברה וקשרי חוץ של תנועת הליכוד
בובה ביבי הוא אנוש מתוכנת בתעשיית האינפופים הפגנית למהדרין. למה לא שואלים את העם. יש פה מדינה בתוך מדינה. ממשלה סמויה שמתכנתת ומהנדסת את כולם גם את האלמונים שפיתאום צצים לנו. הכל פה טראנס הומניזם הינדוס אנושי ותיכנות מטורף.
הנה קראתי על עולים מיפה ושם הם בטוח גם חיברו אותם לתיכנות האדיר. באו לרגל אחרינו. כל המדייה מפוברקת בלופית מתוכנתת. אין לה שום קשר למילה חדשות. דומה להפליא לפיקציה האמריקאית. גם שם שולט כח התיכנות המטורף. אם אני רוצה חדשות אמת אני הולכת אחורה. מה שקדימה כולו זיוף ענק בארץ באמריקה בעולם. ממשלת צללים עולמית על ימין ועל יבס. סופה ענקית שעלתה על הכח האדיר בטרוף של הינדוס ותיכנות, ומתכנתת כל הבריאה כולה. החליטה שאלוהים לא רלוונטי זה היא אלוהים. כל האליטות הישראליות נימצאות ביפנים. הצגה קרקסית מבוימת מתוכנתת להפליא. כאילו יש ויכוח ריב הרי זה הכל בלוף. מי ששולט בביבי שולט בלפיד כחלון שס אגודה בית יהודי גבאי אורלי לוי גנץ הביון המדיה הבגץ המישפט המישטרה העירייה התאגידים העסקים הצבא הכנסת יש עוד מישהו שלא ציינתי.
תיכנות חיישני ריגול שיטות מעקב תיכנות והינדוס חיות ועופות תיכנות הטבע אם קיי אולטרא ניסויים בילדים בבני אדם כימיטרליירים שליטה מוחית הקרנת גלי מקרובייב מה לא. פשוט בדיחה לחשוב שיש ריב. ישראל כמו המון סרטי אימה. והמדייה זה עשר הדקות הראשונות בסרט אימה. עשר הדקות של היופי טופי האווילי . כמה עולים יוווו כמה הכלכלה פורחת אין פשיעה בלי בלי בלולולו.
אנחנו עם מיוחד מה לנו ולזה. אז מה אם העולם כזה. העולם כנעני מדורדר. אבל לנו יעוד אחר כי ניבחרים אנחנו הכי מיוחדים בעולם. רק חזרה הבייתה לתנך וחיבורינו לאבא התנכי ישיב את הנישדד. שדדו אותנו גנבו לנו את המדינה.
עוד פעם לא לקחת את הכדורים?
מפספס? במכוון!
הא?????
חוץ מהליברטי, איזה עוד ארוע בעייתי היה בין צה"ל לצבא ארה"ב? ועוד בסוף שנות ה-80?
אני עזבתי את ישראל ב 1994 למשרה בארה"ב, התל"ג לנפש היה אז 12,000$ היום לאחר 25 שנים חזרתי הביתה והתל"ג לנפש הוא 48,000$. זה נתון כלכלי מדהים שלא ראיתי בסרט, כמוכן גם מתנגדיו החריפים ביותר בארה"ב מודים ללא היסוס שנתניהו הוא אחד המנהיגים המובילים בעולם. רק מה כאן בישראל יש אליטה תקשורתית (ציטוט של אילנה דיין) שמנסה ורוצה להכתיב אג'נדה וראש הממשלה לא צועד איתם באותה דרך. ויש גם את האליטה המשפטית מרחביה שמאבדת לאט אבל בטוח את השליטה וגם הם מתגייסים למטרה אחת ויחידה הפלת ראש ממשלה מכהן שנבחר בבחירות דמוקרטיות.
לא שיש דבר כזה שנקרא אובייקטיביות אבל העובדה שכותב המאמר הוא פעיל של הליכוד הוא טיפה בעייתי בעיני.
לא שיש דבר כזה שנקרא "אורך תגובה ממוצע" אבל העובדה שכותב התגובה מרבה לשחרר כאן תגובות קצרות המטילות דופי בכל מי שמגלה בכתיבה שלו אהדה להנהגתו של נתניהו – היא טיפה בעייתית בעיני.
מדהים לראות שהביקורת לסרט הוא שלא פרגנו מספיק לנתניהו.
כאילו שמדינת ישראל מתקדמת בזכות ראש הממשלה ולא בזכות האזרחים והכישרון של אזרחי ישראל.
לא משנה מי יהיה ראש הממשלה במדינת ישראל, ישראל תתקדם בצעדי ענק.
זה היה לפני 30 שנה וזה יהיה בעוד 30 שנה.
כמובן, שיהיו משברים עולמיים שישפיעו על ישראל לרעה אבל לאורך זמן, כלכלת ישראל תתחזק בזכות אזרחיה.
הציפיה של הדתיים והימין בישראל, שכל התקשורת, הספרות והאומנים ישתחוו לנבחרי ונציגי הימין, פשוט הזויה.
עצם הרצון שכולם יזמרו לפי הכללים של הימין החדש (ששולט בקול רם בהוויה הישראלית),
מתחיל להימאס על העם.
נמאס כבר מהבכיינות של הימין (בהובלת ראש הממשלה), שכל כולו אינו אלא ספין להשגת קולות מהעם.
מאז הבחירות ב-2009 עלתה רמת החיים הריאלית של אוכלוסיית ישראל ב-55%.
התוצר השנתי לנפש עלה מ-30 אלף דולר ל-42 אלף דולר, גידול של 40%.
נוצרו מיליון מקומות עבודה חדשים, ושיעור האבטלה ירד מ-7.5 אחוז ל-4 אחוז.
השכר הממוצע למשרה של עובד שכיר עלה מ-8000 שח לחודש, ל- 10,000 שח. תוספת של 25 אחוז.
היצוא הישראלי עלה מ-60 מיליארד דולר בשנה שקדמה להיבחרות נתניהו לראש ממשלה ל-100 מיליארד דולר השנה.
ישראל נהנתה מעודפים גדולים של דולרים, צברה עתודות של כ- 115 מיליארד דולר. לא רק שאיננו חייבים כסף לשאר מדינות העולם, העולם חייב לנו כ-135 מיליארד דולר.
מדדי אי-השוויון קטנו. במיוחד, מדד אי השוויון הכלכלי. הפערים צומצמו,
שיעורי התעסוקה במגזר הערבי והחרדי עלו.
גדלו מאוד התקציבים לחינוך בריאות ורווחה. ההוצאה הכוללת של הממשלה על רווחה (ביטוח חברתי, סעד, חינוך ובריאות) עלתה מ-24 אחוז מעוגת התוצר המקומי ב-2008, ל-27 אחוז השנה.
ההוצאות על חינוך עלו מ-6.5 אחוז מהתוצר לפני עשור, ל-7.5 אחוז, על בריאות מ-4.5 אחוז ל-5.5 אחוז השנה.
לקט הנתונים החיוביים, בולט במיוחד על רקע התפתחויות הפוכות ושליליות ברוב מדינות המערב, שסבלו מההשלכות הכואבות של המשבר הפיננסי הגדול.
ועכשיו במפלגת "רק לא ביבי" מנסים לשכנע אותנו שכל זה קרה למרות נתניהו ולא בזכות נתניהו. הם אוהבים להאשים אותו בכל הדברים השליליים במדינה אבל כשמציגים בפניהם דברים חיוביים, הם אומרים שאין להם קשר לנתניהו.
בהמשך לתגובה של קודמי –
הבעיה בסרט היא לא שמספיק פיארו את השגיו של ביבי, אלא שהסרט מציג את הצלחתו של ביבי להיבחר כנובעת אך ורק מיכולתו הרטורית – ובכך למעשה הסרט מציג את הבוחרים בביבי כעדר מהופנט הבוחר בו מטעמים רגשיים בלבד.
בעוד שכאמור, הרבה מצביעים לביבי בגלל שיפור המצב בישראל או / ו אמונה בדרכו המדינית / כלכלית שמוביל הליכוד (תוך אי אימון בדרכו המדינית / הכלכלית של השמאל)
אם אתה רוצה לעשות סרט על ביבי – יכולתו הרטורית היא רק חלק (ולטעמי קטן מאוד) מהצלחתו