חגיגה ים תיכונית: ישראל הופכת למעצמת אנרגיה אזורית

הפסגה המדינית שיארח היום (רביעי) בירושלים ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשתתפות ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, ובאופן חריג גם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, מקרבת את מדינת ישראל צעד נוסף קדימה לעבר הפיכתה למעצמת אנרגיה אזורית.

בפסגת ברית מזרח הים התיכון (EMA) שמתקיימת בפעם השישית ידונו שלושת המנהיגים – בתוספת החסות האמריקנית של האורח פומפאו – בתכנית הנחת צינור הגז "איסט-מד" (EastMed) מישראל לקפריסין, דרך יוון ועד איטליה ויבשת אירופה. אמנם השבוע דווח בתקשורת כי רוסיה סיימה להניח את צינור הגז התת-ימי בינה ובין טורקיה, אולם תכנית זו אינה מהווה תחליף לפרויקט "איסט-מד", וההכנות והכוונות לייצוא הישראלי נמשכות כסדרן.

הפרויקט המשולש צפוי להשיג מספר יתרונות אסטרטגיים חסרי-תקדים למדינת ישראל. ברמה המדינית, הפרויקט נועד לאזן את כוחה והתעצמותה של טורקיה במרחב המזרח-התיכון ואגן הים-התיכון, ולאפשר לישראל לצמצם את השלכות העוינות שנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ-ארדואן, מפנה כלפיה.

במקור, פרויקט צינור הגז תוכנן לעבור מישראל דרך טורקיה, אך הקו האנטי-ישראלי והאנטישמי המכוון שנקט ארדואן החל מאירועי משט "המרמרה" ועד היום, שינה את התכניות והוביל לפנייה לציר היווני-קפריסאי.

יתרון אסטרטגי

כבר כעת, ועוד לפני יישום הפרויקט, נהנית מדינת ישראל מפריחה מדינית מול קפריסין ובעיקר מול יוון – שתי מדינות בעלות עבר מתוח ועוין עם הטורקים, בייחוד על רקע כיבוש טורקיה את חלקה הצפוני של קפריסין בשנות ה-70. במידה מסוימת, המתיחות בין טורקיה לשתי המדינות מתקיימת גם כיום, כאשר אנקרה מבצעת תמרונים ופרובוקציות מול אזורי גז הסמוכים לחופי קפריסין.

ההתחממות ביחסים בין ישראל ליוון וקפריסין באה לידי ביטוי במגוון שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים שנעשים בשנים האחרונות. ישראל ויוון עורכות תרגילים צבאיים משותפים – כולל אימונים של חיל האוויר בשטח יוון נגד מערכת ההגנה הרוסית נגד-מטוסים "אס-300" שלאחרונה הועברה לתפעול בידי צבא אסד בסוריה. השבוע אף דווח בתקשורת היוונית כי ישראל ויוון מקימות מכ"ם ימי במזרח האי כרתים, שיוכל לאתר אותות מטווחים ארוכים.

ישראל נהנית גם מיתרונות אסטרטגיים מול אירופה. היבשת אמנם מחוברת לצינור גז שמקורו ברוסיה, אך מדינות מערב-אירופה שואפות לתחרות שתגרום הן לעמדת מיקוח מול הרוסים לגבי תנאי מכירת הגז מהצינור הרוסי, והן להפחתת תלותה של אירופה ברוסיה והשגת רשת ביטחון למקרה של סכסוך בין אירופה ורוסיה.

בזווית הישראלית, יצוא גז ישראלי לאירופה עשוי להפחית את העוינות והנטייה האנטי-ישראלית של האיחוד האירופי כלפי ישראל, ולשנות את מאזן הכוחות הדיפלומטי בין ישראל והפלסטינים, לטובתה של ירושלים.

מזרח תיכון חדש

דיבידנד מדיני נוסף נעוץ בזירה המזרח-תיכונית. במקביל לפרויקט הנחת צינור גז מישראל לאירופה, מקיימות מצרים, יוון וקפריסין ציר מדיני-כלכלי משלהן, גם הוא עוקף טורקיה.מבחינת מצרים, המטרה היא בין היתר לצמצם את ההשפעה במרחב של "האחים המוסלמים" בהנהגת טורקיה, הנחשבים לאויבים של המשטר המצרי הנוכחי. בציר זה ישראל לוקחת חלק פעיל, אך בעל פרופיל ציבורי נמוך יותר, מתוך מטרה לחבר את שני הצירים.

המהלך נשא פרי בפברואר 2018, כאשר חברות "נובל אנרג'י" ו"דלק קידוחים" חתמו על עסקת יצוא גז למצרים למשך עשור, בהיקף של  64מיליארד מ"ק. מהלך דרמטי זה מהדק עוד יותר את הקשרים האסטרטגיים בין ירושלים וקהיר, שבאים לידי ביטוי בשנים האחרונות בדמות שיתוף פעולה ביטחוני הדוק, בעיקר בכל הנוגע למאבק בשלוחת ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בחצי-האי סיני.

ישראל מנצלת את הפיכתה למעצמה אנרגטית אזורית גם מול שכנה נוספת, ירדן. באוקטובר 2018 חתמו "דלק קידוחים" ו"נובל אנרג'י" על עסקת יצוא גז לירדן בהיקף העשוי להגיע לעד 200 מיליון דולר שממשיכה את הסכם האספקה הקודם, שנחתם בין הצדדים בשנת 2017. בכך ישראל משיגה מנוף לחץ מדיני וכלכלי מול הממלכה ההאשמית מחד-גיסא, ומחזקת את כלכלה ויציבותה של ירדן – אינטרס ביטחוני מובהק של ישראל – מאידך-גיסא.

זינוק כלכלי

בפן הכלכלי, היצוא הישראלי צפוי להכניס לקופתה של ישראל הון עתק ובכך לחזק באופן משמעותי את כלכלתה. על פי נתוני משרד האנרגיה, כבר היום הכנסות המדינה מתמלוגי הגז הטבעי, הנפט והמחצבים הגיעו לשיא שנתי של 878 מיליון שקלים בשנת 2018, המהווים עלייה של כ-9.3 אחוזים לעומת 2017.

השלמת פיתוח מאגר 'לוויתן' שאמור להסתיים עד סוף השנה, יכניס מיליארדי שקלים נוספים לקופת המדינה. כמו כן, יישום פרויקט הנחת צינור הגז מישראל לאירופה יעניק זריקת עידוד לחברות ואנשי עסקים נוספים להשקיע במאמצי חיפוש מקורות אנרגיה נוספים.

מדינת ישראל היא כבר היום מעצמה אזורית, ופרויקט הנחת צינור הגז לאירופה רק יעצים את כוחה העולה והמשמעותי בתחום האנרגטי. התעצמות אנרגטית זו מובילה להתעצמות כלכלית ומדינית, ובהתאם לכך להתעצמות ביטחונית.

בזכות מדיניות זו עתיד להשתנות מאזן הכוחות הישראלי-פלסטיני באירופה וכך גם הנוף הגיאו-אסטרטגי באזור. מי שהיו עד לא מזמן שחקנים עוינים לישראל, הופכים לשותפים אסטרטגיים ומרכזיים. בכך מוקרנת עוצמתה של מדינת ישראל גם לאזורים רחוקים יותר.

עומר דוסטרי הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון