מבקרת הטלוויזיה אריאנה מלמד תקפה את חברת החדשות על שידור כתבה בה נראה מסתנן מתפרע בדרום ת"א, ותהתה היכן "זכותו לחמלה והכלה"
האם במדינת ישראל של שנת 2019 אסור יותר לומר את האמת? על פי מבקרת הטלוויזיה ובעלת הטור בעיתון 'הארץ' אריאנה מלמד, התשובה לכך היא חיובית. בטקסט זועם במיוחד שפרסמה הבוקר בעיתון, מתייחסת מלמד לכתבה קצרצרה ששודרה אמש בשולי החדשות ובה דווח על מסתנן (במשטרה טענו כי היה מעורער בנפשו) שהתפרע בדרום תל-אביב ותועד כאשר הוא קופץ על גג רכב ואז נוחת היישר במושב הנהג דרך השמשה הקדמית המנופצת.
אז על מה יצא קצפה של מלמד? האם היא ביכתה את מר גורלם של תושבי דרום תל-אביב הנאנקים תחת עול המסתננים הבלתי-חוקיים ושפע התופעות השליליות שהביאו עמם? האם היא יצאה בקריאה נרגשת לממשלת ישראל לפתור אחת ולתמיד את הסוגייה ולהחזיר את המסתננים לארצותיהם? לא הפעם.
זעמה הקדוש של מלמד התמקד דווקא בעצם השידור של כתבה כזו ("סיפור מחליא, גזעני, לא קשור לכלום ומטורף בפני עצמו") כחלק ממהדורת חדשות, "לפתע פתאום משום מקום ובלי אזהרה". במילים אחרות, מבקרת הטלוויזיה קובעת כי ישנן חדשות הראויות לשידור וישנן כאלו שלא, ותיעוד מטריד של פשע לאור יום בליבה של העיר העברית הראשונה פשוט לא חשוב מספיק כדי שתדעו עליו. יתרה מזאת – על פי מלמד, שידור התיעוד והבאתו לידיעת הציבור הוא הנושא המטריד באמת.
אחרי ששרטטה מחדש את גבולות האמת והדיווח התקשורתי, מלמד ממשיכה בקו הלוגי המוזר ומעמיקה את התזה לפיה האשם בסיפור הוא למעשה הקורבן. לאחר שהיא לועגת לבעל הרכב שנשמע ברקע מודאג מהנזק שנגרם לרכושו, היא מתרעמת על כך שפניו של העבריין לא הוסתרו, וטוענת כי מי שהביא את הסרטון לשידור רואה בו "הרבה פחות מאדם. ואם כבר אדם, אז לבטח בלי שום זכות לפרטיות, לחמלה, להכלה".
שווה להתעכב על המשפט הזה, אשר לוכד בתוכו את תמצית העיוות המוסרי של השמאל בכל הקשור לסיפור המסתננים ודרום תל-אביב. המסתנן שביצע מעשה ונדליזם חמור – הוא המסכן שנגזלה ממנו הזכות לפרטיות ולחמלה. תושב השכונה הישראלי שעומד מנגד חסר אונים בעוד מכוניתו מרוסקת – הוא לא זכאי לשום חמלה או הכלה; מי שהביא את הסיפור החשוב לידיעת הציבור הוא "גזען", אך מלמד שדורשת למנוע מהציבור את ידיעת האמת היא כמובן הנאורה והמכילה.
הדברים תמוהים במיוחד כאשר הם מגיעים מעיתונאית ותיקה, שעבדה וכתבה במשך שנים רבות במספר כלי תקשורת מרכזיים בישראל. מאישה בעלת רקורד כזה היינו מצפים שתתמוך בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונאי של מהדורות החדשות. במקום זאת, מלמד הכתירה את עצמה לקומיסרית בכירה, ורק היא תחליט האם אתם צריכים לדעת את האמת הלא נעימה.
זו כמובן אינה הפעם הראשונה בה כותבי 'הארץ' משתמשים בתירוץ ה"גזענות" כדי להשתיק את חופש הביטוי, ומתנפלים בחמת זעם על כל מי שמעז להשמיע או לשדר דעה אחרת. הבעיה בשיטת ההשתקה הזו היא כפולה – לא רק שהשתקת דעות והתבטאויות מזיקה לכולנו, גם לאלו המתנגדים לדעות שהושתקו, אלא שכאשר אתה רואה "גזענות" בכל דבר ובכל מקום אתה למעשה מבטל לחלוטין את ערך המילה וגורם עוול ענק לאלה הסובלים באמת מגזענות. נזק דומה נגרם גם בהקשר רחב למושג האמת בכלל, שנראה כבר כלא קיים מבחינה אובייקטיבית, והעיוות הזה מדהים עוד יותר בצביעותו כאשר הוא נעשה מטעם הנאורים בעיני עצמם.
נתוני פשיעה חמורים
למרבה הצער, תפיסה אורווליאנית זו אינה רק נחלתה של אריאנה מלמד או חבריה לאליטת השמאל המדושנת מרחוב שוקן, והיא הושרשה היטב גם בקרב הגוף שאמור לאכוף את החוק ולמנוע הישנות מקרים מעין אלה.
כפי שדיווחנו בעבר בהרחבה ב'מידה', משטרת ישראל בעצמה סירבה במשך תקופה ארוכה מאוד לפרסם את נתוני פשיעת המסתננים, בין השאר בנימוקים כי ידיעת האמת עשויה “לפגוע ברגשות” הפושעים ומחשש ל”תיוג אוכלוסיות". גם כאן ניתן לראות את היפוך היוצרות הציני לפיו העבריין הוא קורבן שיש להתחשב ברגשותיו, ואילו נפגעי העבירות שרק מבקשים לחשוף את הנתונים הם אלה שנוהגים לא כשורה.
אך כפי שקורה תמיד במקרים מעין אלה, ניסיונות הטיוח וההסתרה רק דוחים את יציאת האמת לאור, והנתונים שנחשפו לבסוף לאחר מאבק משפטי ממושך של 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית' הראו באופן חד-משמעי כי שיעורי הפשיעה בקרב מסתננים גבוהים באופן משמעותי ביחס לאוכלוסייה הכללית.
כך למשל, בשנת 2017 נפתחו לאריתריאים וסודנים פי 4.3 יותר תיקים על עבירות מין מאשר חלקם היחסי באוכלוסייה, פי 3.5 על עבירות אלימות ופי 3.1 על עבירות רכוש. בדו"ח חמור של המרכז למדיניות הגירה נכתב אז כי מדובר ב"עבירות בעלות השפעה חמורה על תחושת הביטחון האישי על האוכלוסייה" אשר מייצרות "אווירת טרור, הרבה מעבר למספר הסטטיסטי, בוודאי על תושבים החיים בשכונות עם ריכוז גבוה של מסתננים, כגון דרום תל אביב". היכן היה אז הזעם המתפרץ של אבירי הזכויות ומגינות החלשים? לא ברור.
אך מעבר למספרים ולעובדות הבלתי ניתנות לערעור, כדי להבין את המצב מספיק היה לעקוב אחרי הדיווחים מדרום תל-אביב בשנה האחרונה (שנפוצו בעיקר ברשתות החברתיות), כמו במהלך הקיץ שעבר אז פרץ גל של קטטות רחוב המוניות ואלימות בין קבוצות מסתננים, לעתים לאור יום וברחובות מרכזיים. גם לאחרונה התבשרנו שוב על מספר מקרים של תקיפות חמורות, קטטות ואף מקרי רצח בשכונות דרום העיר, מה שמוכיח שהמשך ההכחשה וטמינת הראש בחול לא תעלים את הבעיה אלא רק תגביר אותה.
אך מבחינת מלמד ודומיה, כל זה כלל אינו נחשב. עבור הנאורים, תושבי דרום תל-אביב וערים אחרות צריכים להמשיך ולסבול בשקט. בדומה לבכירי המשטר הסובייטי שנהגו לטעון כי אין כלל פשע בברה"מ, בעולם של עיתון 'הארץ' דרום תל-אביב היא למעשה סוג של גן עדן שופע שלום ואחוות עמים. בעולם הדיסטופי הזה האח הגדול הוא שקובע מה ישודר בחדשות, מה מותר לאזרחים לחשוב ומהי האמת. ואם תעזו לחשוב אחרת, ברור שאתם גזענים.
Oh no!!!
הרסו לה ערב דרמטי… עם אנקדוטת ואנדליזם בלתי מפוקסלת… שיובאה היישר מצדו האפל של הירח…
והתוצאה: בלבול מוחלט וכה אופייני – באבחנה שבין מי כאן הקורבן ומי כאן המקרבן…
וגם, הזדמנות פאבלובית, בלתי מוחמצת, להטיל בנו שוב – את רימון ההלם האולטימטיבי…
המילה: "גזענות"…
היא לא אמרה שבעל המכונית הוא בורגני, פאשיסט, הומופוב, אז מגיע לו?
גם אהרון ברק הגדיר את ה"אדם הסביר"
וחשב שהוא מגן על ה"דמוקרטיה שלו"
על כנסת לחוקק חוק שיעביר את בית המשפט העליון למשכן חדש בדרום תל אביב. וכמו כן לחוקק חוק על שופטי העליון לגור במרחק של עד קילומטר מבית המשפט. כל שופט שלא יעבור תוך שנה יראה כאילו התפטר.
רעיון נהדר!
טרללה, טרללי. נראה לי שמיציתי לכתוב תגובה, לא? לא. אריאנה הייתה כותבת את זה הרבה יותר טוב אה? נכון.. כל כך לא אינטליגנטי מצידי.. רוב מכירות עיתון הארץ הם אצל יהודי ארהב – זה עיתון אנטישמי. וודאי לא ישראלי. הטירלול השמאלני, בו שקר נחשב כלי לגיטימי ומובן מאליו, כמעט והחריב את ארה"ב, בדרך הבטוחה להחריב את אירופה, אבל לא יהרוס אותנו. עוד נותרו אצלנו מספיק אנשים ישרים. אפילו בשמאל. טוב שהקורבן לא הרביץ לחוליגן – חסך מעצמו נזק משני משופט. מצוין שצילם ובפעם הבאה, נא להתמקד יותר בפנים, בכדי שיהיה קל יותר לזהות את הפושע במידת הצורך. שיקול דעת, קור רוח, דבקות באמת ואנחנו ננצח. בעבר, הם נכנסו חופשי וכיום יש גבול שעוצר אותם. יש התקדמות. עוד לא אבדה. תקוותנו. שכונת התקווה ודרום תל אביב. יהיה טוב.
האינטואיציה הראשונה שלי היא לתקוף את אריאנה מלמד.
באופן כללי, אני חושב שצריך לשמור קודם כל על זכויות האזרחים שומרי החוק. מבחינתי.. הפושעים והלא נורמטיבים למיניהם יעשו לנו טובה גדולה אם יואילו לקחת איזה מנת יתר ולפתור אותנו מנוכחותם.
אבל
מצד שני, מה שמייחד את הפשע הזה ממאות פשעים שקורים בארץ יום יום הוא המקום והמבצע. הצגת הכתבה משרתת מטרה פוליטית של תמיכה בזנופוביה.
לפני שאתם תוקפים אותי – אני ברוב המקרים חושב ימין. אני חושב שהמשטרה (הלא יעילה בעליל, זאת שאוכפת חוק וסדר ביחס ישר לנוכחות תקשורתית ואגנדה פוליטית) צריכה לטפל טוב יותר בפשיעת הזרים. הייתי שמח גם אם בפעם הבאה שגונבים לי את האוטו היא אשכרה תמצא את הגנבים ותשלח אותם לכלא..
מהצד השני: אין לי דבר נגד מהגרי העבודה שכבר פה, ששומרים על החוק ומשלמים מיסים.
ביחס לעולם, ישראל קלטה מעט מאד מהגרים. נכון: הם לא יהודים, חטא איום ונורא, אבל… האם כמה עשרות אלפי מהגרים (ובטח עוד 20 שנה הילדים שלהם) שמזדהים עם המדינה, מניפים את הדגל שלה ורוצים להיות חלק ממנה ולתרום לה, האם הם הבעייה מספר אחד או מאה של מדינת ישראל?
ומה עם הילדים שכבר נולדו פה ויכולים להיות כבר בני 12 או 13? הם דוברים עברית, מרימים את הדגל ביום העצמאות תוחוגגים ראש השנה? האם הדבר הנכון הוא לשלוח אותם לאריתריאה?
הארץ הוא לפעמים עיתון מרגיז וחלק מהכתבים בו חושבים שהם כותבים בדבר או על המשמר.., אבל זה לא אומר שמדי פעם הטעויות שלו הם לא מוחלטות לגמריי ואולי גם, חלילה, יכול להיות גרעים של אמת.
במילים אחרות. ההתלהמות והזנופוביה שלנו לפעמים מעציבות אותי יותר מאריאנה מלמד.
נ.ב. תושבי דרום תל אביב. אתם גרים במקום זול ולכן הוא מוצף במהגרים ואולי אפילו ערבים. זאת בעייה. אבל תראו לי מקום בלעדייהם (פלורנטיין לדוגמא) ואני אראה לכם מקומות שצריך כמה מיליוני שח לקנות דירה של 2 חדרים.
נ.ב.2 ממרום גילי, אני זוכר קצת את דרום תל אביב בשנות ה70 וה 80… אם זכרוני אינו מטעה אותי, תמיד היו יותר מעשי פשע בדרום העיר
אתה מדמיין כאילו הילדים שלהם כשיגדלו, יהיו אזרחים נחמדים ואוהדי יהודים, זה לא יקרה, כפי שזה לא קורה במדינות לאום אחרות באירופה, אתה מזלזל ברגש הלאומי שלהם ושלנו.
אם לא מבקשים מהם להתגייר בהחלט יכול להיות שהם לא יצטרפו אלינו ואף יפנו לנו גב אם חס וחלילה מצבנו ישתנה. (בדיוק כמו המוסלמים שהרבה פעמים חיים כאן טוב מאוד)
להזכירך: כשהמדינה קמה היו כאן בערך 150000 ערבים, אז אין מה לזלזל כל כך ה 50000 או יותר במדינה כל כך צפופה.
ההבדל כרוך בחינוך.
ילדי הזרים גדלים בת"א ומתחנכים במערכת החינוך הממלכתית.
באירופה כמות המהגרים חצתה איזה threshold
מה יש לה בחיים חוץ ממקלדת מתקתקת, בּוּרוּת המתכסה בידענות מצומצמת ו"יפה לשעתה", מרירות אינסופית וקהל קוראים קטן בצלמה ובדמותה?
לא מדויק. הם חושבים שתושבי דרום ת"א ממילא בבונים נחותים – וגזענים, כמובן – ולכן איכות חייהם פשוט אינה רלוונטית.
סליחה! ניכר כי מדובר באדם שלוקה בנפשו! מעשה הוונדליזם שביצע מגיע ככל הנראה מהיותו פגוע נפש ולא מהיותו מסתנן, פליט או מהגר עבודה. אם זה היה ישראלי, לא הייתם רואים אותו במצב הזה בחדשות הערב! וזה, גבירותי ורבותי, מה שאומר דרשני.
הוא מוזמן להיות פגוע נפש בארצו אשר באפריקה, לא בשכונה שלי
שום דבר לא אומר דרשני כשמדובר בהצגת האמת. האמת תמיד רלוונטית ומי שמעויין לאתגר אותה מוזמן לעשות זאת ע"י הצגת נתונים סותרים אמיתיים! האמת הזאת כוללת גם את הצגת נתוני הפשיעה והאלימות של המסתננים ואת האפשרות להראות ולהציג אותה. אם הסיבה לאלימות הזאת נובעת מבעיות הנפש שלהם, אריאנה מלמד וחבריה מוזמנים לאתגר אותנו עם העובדות אם הן בכלל נכונות או רלוונטיות לעניין. הם גם יכולים לכתוב את השקרים הרגילים שלהם ולהאשים אותנו באלימות נגדנו כמו שהם עשו בתקופת פיגועי התופת של האינטיפדה השנייה. העניין הוא שכבוד האדם מעניין אותם רק אם לא מדובר על מתנחלים, קצינים דתיים או שרה נתניהו וזאת עובדה. אז אנא תחסכו לנו את גלגול העיניים הצדקני. אחרי מה שהם עשו לבוכריס ואישתו הרחמנות הזאת נשמעת קצת לא רלוונטית.
אנשים מסתכלים עליו ולא עושים כלום. מפחדים! במדינה ההזויה שלנו, הם אלה שיכנסו לכלא. המדינה מסרסת מהאזרחים את הזכות להגן על עצמם.
הכל מתחיל ונגמר בשופטי העליון. הם אלה שנותנים רוח גבית לאנשים כמו מלמד. בזכות הכוח הזה הם מתריסים וצורחים. שופטי העליון המתנשאים והמנותקים, חבורה של זקנים מיובשים וטיפשים החליטו לכפות עלינו את ההמון הדוחה והמסריח והשחור מדרום תל אביב. אנחנו צריכים לחיות איתם בעוד שופטי העליון נהנים בפנטהאוסים שלהם שעולים 30-40 מליון ש"ח במרכז תל אביב או בטלביה בירושלים. אליהם ההמון הסודני לעולם לא יגיע. הם ספונים בגלימות שחורות ובחולצות לבנות מגוהצות. גועל נפש של אנשים בזויים. עוד יגיע הרגע של הדיקטטורה הזו ליפול…
זהו "שלטון החוק" של בית המשפט – שקרנות ועיוות המציאות
כמה שקרנות כמה עיוות המציאות אפשר בהצהרה אחת! שלטון החוק??? כל מה ששופטים עושים הוא בעיני השמאל "שלטון החוק" גם אם הם פורעי חוק הרי שופטים הם אלה שאינם מקיימים את החוק. החוק הינו כפי שכתוב בספר החוקים, כפי שהכנסת חוקקה. החוק נכנס לתוקפו באם יש רוב לחוקקו לעומת מתנגדים לו אם ישנם. לכן חוקי הכנסת הם ביטוי לרצון העם ברובו מה שאינו מוצא חן בעיני האופוזיציה והמשפטנים הדוגלים בה. הם שופטים מחליטים על דעת עצמם לפסול חוקים שהכנסת חוקקה. הם מתנהגים כאילו אין חוקים. אך זה אינו הכל, איש לא הסמיך את בית המשפט לעשות זאת! לגוף שלטוני מותר לעשות רק מה שהחוק הסמיכו מפורשות. לכן פעמיים השופטים הם פורעי חוק. התרוץ המגוכך לכך הינו שדמוקרטיה איננה שלטון הרוב אלא שלטון הערכים שהם שלהם כמובן. בניגוד לטענה שקרית זאת דמוקרטיה פרושה שלטון העם ושלטון העם פרושו רוב העם, לכן מתקיימות בחירות כדי לקבוע מי ישלוט לפי רצון רוב העם!
כל זאת גם אם היועץ המשפטי מנדנבליט שואף להבחר לשופט על ידי השופטים והוא רוצה להשביע את רצונם היועץ המשפטי מנגנבליט מזהיר בעזות מצח מפני שרירות המדינאים בעוד שאנו האזרחים סובלים משרירות המשפטנים. עילות כמו סבירות ומידתיות ועוד בטענה שאלו עוזרים להתגבר על חוקים "לא חוקיים" או "לא חוקתיים". חוק הוא חוק ואינו יכול להיות "לא חוקי" ובאין חוקה גם אינו יכול להיות "לא חוקתי" אלו אינן אלא דרכים לעקוף ולבטל חוקים. מנדנבליט גם בחוסר יושרה טוען כי ביטול עילות אלו אינן החזרת המצב לקדמותו אלא דוקא זה לדבריו המצאה חדשה – כלומר הופך עובדות עלפיהן.
בית המשפט לעומת זאת "נלחם על מעמדו" מעמדו הרם שהוא כל כך רם עד שהוא רואה זכות לבטל את שאר הרשויות. בית המשפט לדעת השופטים חייב להיות חזק ועצמאי שפרושו לפי שיטה זו להשתלט על שאר הרשויות הנבחרות על ידי העם. "נשיאת" בית המשפט העליון השופטת חיות מתלוננת על כך ש"מנסים לפגוע בסמכויות הרשות השופטת" היא איננה מציינת שהיא זו הפוגעת ללא הרף בסמכויות שתי הרשויות הנבחרות. עוד טוענת כי שאלת היחסים בין הרשויות איננה פוליטית אלא נוגעת לבסיס התשתית המשטרית כנראה לפיה שאלה של עקרונות מופשטים שרק בית המשפט כמובן מומחה בו…
כמו כן בית המשפט מסכים לעקרון הדברות פתוחה בין הרשויות מתוך כבוד הדדי. כמובן שזה בתנאי שהרשויות הנבחרות המדינאיות שואלות את פי בית המשפט מתוך כבוד וביטול עצמי. לעומת זאת לפי שיטה זו לא יעלה על הדעת שגם על בית המשפט להדבר עם הרשויות הנבחרות האחראיות למדיניות ולנהוג בהן כבוד. לשיטת בית המשפט הוא רשאי להחליט על דעת עצמו ולכפות את דעתו על שתי הרשויות האחרות ועל העם. הכבוד ההדדי צריך להיות רק חד סיטרי אחרת זהו "שיח משולח רסן ועולב".. לשיא מגיעה השופטת חיות כאשר היא כצפוי מציינת את שלטון החוק כצידוק להתערבות ולפסילת וביטול החוקים..
פסקאת התגברות? באמת אין צורך בה כי היא רק תתן גושפנקא לבית המשפט כאילו מעשי השופטים פורעי החוק שאין גבול לחוצפתם הם חוקיים. במקום זאת יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה ולקבוע מפורשות שאסור לשופטים לפסול חוקים לכל היותר אולי מותר להם להעביר ביקורת על חוקים ולהמליץ דבר זה או אחר. החוקים הקיימים צריכים להספיק לכך שלשופטים אסור לנהוג בניגוד לחוק, אך שופטים הם פורעי חוק חוצפנים. לחוק צריכה להתוסף פסקאת עונש חמור. העונש צריך להיות פיטורין מיידיים ללא פיצויים, ללא גמלא וקנס כבד!
בנתיים כיון שבית המשפט שם את עצמו מעל לכנסת, הוא השליט את עצמו על העם. כאשר מתנגדים לרודונות השופטים מייד הם מזכירים את הדמוקרטיה שהיתה גרמניה ואת הנאצים שביטלוה. אכן ישראל היא דמוקרטיה והמשפטנים עושים הכל לבטלה לבטל את הכנסת ולא לאפשר לה לשלוט. זה בדיוק כפי שהיטלר עשה כאשר ביטל את הפרלמנט. בדיוק כמו היטלר שופטים טוענים שיש להם יתרון ללא כל יחס והם צריכים להחליט והם יודעים מה טוב. לשיטת "הנשיאה" אסתר חיות: אם הכנסת תרצה לשנות זאת הרי שמערכת המשפט "תילחם על מעמדה" ולא תשתוק לנסיונות "לפגוע בסמכויותיה" – אלו שמעולם לא ניתנו לה… הייל שופטים הייל 0מול הייל היטלר. בדאגה לשלום ישראל הם באמת דומים להיטלר.
אני מציע לגברת לקרוא את הספר החדש 'מותה המוזר של אירופה' שמספר בדיוק את סיפור המהגרים שמביא איתו את מותה הבלתי נמנע של היבשת הנאורה.
וזה בוודאי יפקח את עיניה הנלוזות של גברת מלמד "המלומדת"
בית המשפט אינו עושה דבר נגדם גם כאשר המשטרה סוף סוף מועילה לעצור מתפרעים ותוקפים אלו. זהו "שלטון החוק" של בית המשפט.
השאלה היא האם המתפרע אכן היה מעורער בנפשו. אם נאמין למשטרה, התשובה היא כן. אם כך לא מדובר בפשיעה אלא באירוע בו אדם פגוע נפש מתפרע, וככזה זכאי להגנה על פרטיותו כמו כל חסר ישע. דוגמא טובה לכך הוא המקרה בו הצעיר האוטיסט בהילולה במירון זכה ליחס אלים מצד חיילי מג"ב. שם היה ברור לכולם (מניח שגם לכם) שכאדם עם מגבלות הוא זכאי ליחס של חמלה.
מילא הפוליטרוקים מהשמאל, הם ועובדות מעולם לא היסתדרו. אבל המישטרה? משרדי הממשלה? זה חמור זו הבעייה הקשה ביותר איך גורמים לפקידים לבצע את עבודתם נאמנה. כי ברור שהוראות הממשלה אחרות. ושילטון הפקידים מנצח.
כל מי שמרחם על הפושעים משיגי הגבול, יטול קורה מבין עיניו ויכניסו אל ביתו.
אם הנ"לית הזו מרחמת על הפושע שהגיע מאפריקה, שתיקח אותו כבעל שני, או תאמץ את הפושע כבנה, וכך תבוא החמלה ויבואו הרחמים. ובכל בית בכפר שמריהו, בסביון או בצפון תל-אביב יחיה אפריקאי/סודני/אריתראי ושאר זנוחי עולם, ועם ישראל עם כל קשקשניו ומדברי-הבלע יביאו כבוד והערכה לפועל היהודי למען זכויות של חלכאים ונדכאים.
אך אם לא יעשו כן, ולא יאמצו אל ליבם את מהגרי ומבקשי החיים הטובים. נדע כי שקרנים המה.
הייתי רוצה לקרוא את הטור שתכתוב הגברת מלמד (כמובן שתכתוב, יש לה טור, לא?) אחרי שתגלה את המטורף השכונתי (ישראלי כמובן) מקפצץ על מכוניתה תוך צעקת שברי משפטים לא ברורים (בעברית). על פיצויים לא יהיה כמובן על מה לדבר כי לבחור או למשפחתו האנטיפטית כמובן אין גרוש על התחת ושום רצון לשלם.