התנהלות היועמ"ש בימים האחרונים הביאה לשיא את המתח מול הממשלה והכנסת: התערבות ללא סמכות, החלטות ממניע אישי ומנטליות גילדה שדוחה כל ביקורת
שבועיים לא פשוטים עברו על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והוא מסיים אותם חבול מבחינה תדמיתית וציבורית, יחד עם כל מערכת המשפט אותה הוא מייצג. זה החל בשבוע שעבר עם ההגשה הנמהרת של כתב האישום נגד ראש הממשלה, בעוד נתניהו נמצא בוושינגטון כדי לקדם מהלך מדיני משמעותי (גם לגביו אמר היועמ"ש כי הוא צריך לבחון אותו ולהחליט), הגשה כה חפוזה עד שנפלו כמה שגיאות מהותיות שעלולות לפגום בכתב האישום כולו. זה נמשך עם החלטת היועמ"ש לאשר את התמודדותה לכנסת של היבא יזבק למרות סדרת התבטאויות בעייתית בשבח מחבלים רוצחים, החלטה שנדחתה בידי ועדת הבחירות וכעת נמצאת בדיונים בבית המשפט העליון.
בראשית השבוע הנוכחי התייצב מנדלבליט סביב שולחן ועדת הכנסת בדיון בבקשת החסינות של השר חיים כץ, שם סיפק הופעה מבולבלת ומהוססת, התקשה לענות לעניין על חלק משאלות המשתתפים ולעתים נראה אובד עצות ומילים. בסופו של דיון מרתוני סוער, היועמ"ש מצא עצמו שוב בצד המפסיד כאשר ועדת הכנסת החליטה לדחות את עמדתו ולאשר את העברת בקשתו של השר כץ לדיון במליאה, ככל הנראה בדרך למתן חסינות.
השבוע הלא-מוצלח של מנדלבליט נמשך עם החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה למנות את דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה, כחלק מן הסאגה המתמשכת של עימות בין השר ליועמ"ש אשר פסל בעבר מועמדים אחרים שהציע אוחנה. בתחילה, מנדלבליט נטה גם הפעם שלא לאשר את מינוי אלדד בשל "מניעה משפטית" מעורפלת, אך נאלץ לבסוף להתקפל כאשר הבין כי לא נותרו קלפים חדשים לשלוף. במכתב שלא ניתן להגדירו אלא כביזארי שהעביר ביום רביעי להנהלת פרקליטות המדינה, הסביר מנדלבליט את החלטתו תוך שהוא שולח חיצים עוקצניים בשר המשפטים אשר לדבריו "החליט מטעמיו למנות דווקא מועמד שהברתי לו בפירוט כי אינו מתאים לתפקיד". הסברים אלה לא שיכנעו כמה מבכירי הפרקליטות כולל ליאת בן ארי שמינוי אלדד כנראה נעשה בניגוד לרוחם, ועל פי הדיווחים עזבו בזעם את קבוצת הווטסאפ המשותפת לאחר שנודע על כך.
היועמ"ש לא חסך במכתבו מילים גם מאלדד עצמו עמו הוא אמור לעבוד בצמידות, כאשר כתב כי פרקליט המדינה החדש "הסכים לקבל על עצמו את המינוי אף על פי כן". כדי להדגיש את הנקודה מנדלבליט ירד אף יותר נמוך וסיכם כי הוא סבור שאלדד "שגה בכך שהסכים לקבל על עצמו את התפקיד", והביע צער על כך ש"בחר לפעול כפי שפעל". נדגיש שוב כי על פי החוק ליועמ"ש אין כלל סמכות בקביעת מינוי פרקליט המדינה, כך שהתערבותו גם במקרה זה יחד עם ההתקפלות והירידה לפסים אישיים מעלה שוב התנהלות בעייתית בלשון המעטה, ומראה עד כמה "מניעה משפטית" יכולה להיות מושג גמיש.
ואם כל זה לא הספיק, השבוע הקשה של מנדבליט נחתם בקביעתו כי יש למנוע הקמת ועדת בדיקה ממשלתית למחלקה לחקירות שוטרים על רקע מחאת יוצאי אתיופיה, עליה החליט השר אוחנה. בנימוקים שפרסם היועמ"ש לקביעה נכתב כי בקשתו של אוחנה "נועדה לצרכי בחירות" ולכן קיימת (שוב) "מניעה משפטית" להקמתה. גם כאן מנדלבליט לא שכח לזרוק עקיצה אישית כאשר ציין כי יו"ר הוועדה המיועד, השופט בדימוס הרן פינשטיין, "הביע בעבר במספר הזדמנויות את עמדותיו לגבי פרקליטות המדינה אליה שייכת מח"ש", ואף דאג לספק ציטוטים מדף הפייסבוק האישי של השופט כדי לתמוך בטענה שלא ברור מדוע היא רלוונטית כלל לעניין.
התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בשבועיים האחרונים היא מעין מיקרוקוסמוס של תקופת כהונתו, והביאה לשיא את כל הדוגמאות לבעייתיות היחסים שבין מערכת המשפט לממשלה ולכנסת: יוהרה אין קץ על גבול המגלומניה בניסיון להתערב בכל צעד ושעל ולהיות הפוסק האחרון גם ללא סמכות בחוק, החלטות המגיעות לעתים קרובות ממניעים אישיים ולא עניינים, קטנוניות מביכה ומנטליות של גילדה סגורה הדוחה כל ניסיון לביקורת או בדיקה, ושימוש בשפה משפטית מעורפלת במכוון כדי לכפות החלטות על נבחרי הציבור. אם "מניעה משפטית" למינוי פרקליט המדינה יכולה להתהפך תוך מספר שעות, איזו מניעה הייתה שם מלכתחילה? מה שברור הוא שמושג אחר שאינו מעורפל בכלל הוא אמון הציבור במערכת המשפט, וזה הולך וקורס עם כל שבוע כמו האחרון, בו היא מדגימה לציבור עד כמה היא אינה ראויה לאמון.
למי שעדיין לא מבין…
דיקטטורה (כל דיקטטורה) בולשביקית לא מחליפים בקלפי…..
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית (אלימה אם צריך)…
למה? כי אין דיקטטורה בעולם (היסטוריה) שיוותר על הכוח שלו בלי מלחמה!
הטוטליטרים הנושאים את שם הדמוקריה לשוא
גדעון סער עשה רבות לקידום שלטון המשפטנים. היוזמה לשינוי שיטת הועדה לבחירת שופטים הגיעה מגדעון סער. מלפנים המצב היה עוד הרבה יותר גרוע בחירת שופטים נעשתה באופן סודי בקרב שופטים עצמם בלבד. מאוחר יותר הוקמה ועדה לבחירת שופטים אך לבחירה לא היה צורך ברוב מיוחס של שבעה מתוך התשעה. החוק הזה נחקק בדיוק בזמן לביטול השפעת הרוב הלאומי בועדה לשביעות רצונן של השופטות דורית בייניש ואילה פרוקציה ועורכת הדין רחל בן ארי.
רפורמות משפטיות למה הן לא בוצעו? הרי הוא אבן הנגף! הוא המעצור! גדעון סער מהפרקליטות. וגדעון סער שמתגאה בזה שקבע את הרכב הועדה לבחירת שופטים תשעה 9 חברים, שלבחרת שופט צריך רוב של שבעה 7 מתוך התשעה 9: מתוכם שלושה 3 שופטים משמע וטו לשופטים, שניים 2 מלשכת עורכי הדין – רוב למשפטנים. שני 2 שרים שאחד מהם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ועל כן הוא לצד השופטים. שני 2 חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. גדעון סער התנגד לשינוי שיטת בחירת השופטים ותמך בהמשך בחירתם הם על ידי עצמם בשם “הדמוקרטיה”, כל זה אומר חוסר פיקוח על שופטים. זהו שמאלן מובהק גייס החמישי. מספיק לדעת מי בעד פיקוח על שופטים (גם פרקליטים) ומי נגד כדי לדעת מי שמאלן. במדיניות חוץ ובטחון ופנים מתערבים ומפריעים השופטים שהוא גדעון סער כל כך עוזר להם בכך. גדעון סער כמו דן מרידור, כמו בני בגין וכמו מיכאל איתן תדיר הצביעו נגד כל חקיקה לאומית כפי שהיו בעד המשך רודנות המשפטנים.
גדעון סער ודן מרידור ובני בגין הצביעו נגד שינוי שיטת בחירת השופטים שתהיה יותר דמוקרטית ושלא שופטים יבחרו את עצמם. את התנגדותם הם נימקו ברוב צביעותם ב”דמוקרטיה” שהרשות השופטת תהיה חפה מפוליטיקה – אם פוליטיקה הינה מילה מלוכלכת לא ברור מה הם עושים שם. כלומר ששופטים ימשיכו לבחור את עצמם לפי העדפות ההשקפה הפוליטית שלהם.
כלפי המשטרה, חקירת מח"ש אינה שווה היות ומח"ש הינה מחלקה בפרקליטות המשתפת פעולה בפשעי המשטרה. גם המשפט הישראלי בהיותו בברית עם גורמי האכיפה האחרים ובלתי דמוקרטי בעליל, דוחה את גישת ‘פרי העץ המורעל’ לפיה ראיה שהושגה באופן לא חוקי אינה קבילה בבית המשפט. רק במקרים נדירים של צדיק בסדום ישנו שופט המוכן להודות ש"ביצוע עבירות על ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה”….“על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה" זאת ועוד "במקרים קיצוניים בהם הדברים נעשים בזדון אז צריך כמובן לנקוט צעדים המתאימים כמו חקירה של מח”ש והעמדה לדין" אין אלו מקרים קיצוניים כלל וכלל אלא מעשים של שגרת שעה שעה! —————————————
.
לכן העמדה לדין על ידי בית המשפט גם היא אינה שווה כיון שבית המשפט גם הוא המשכה של הפרקליטות שהיא המשכה של המשטרה. כלומר גורמי הפשיעה הממוסדת הם רשויות האכיפה אינם יכולים לתקן את הפשיעה הממוסדת כלומר של רשויות האכיפה. נציגי העם צריכים להיות אחראיים על גורמי האכיפה. הצרה היא שאין מי שיעשה זאת כיון שאין בישראל מספיק מוסדות. אין מוסד שישפוט את השופטים והתובעים כיון שאין לנו מספיק מוסדות. יש לנו כנסת קטנה שמספר חבריה 120. כבר מזמן מזמן אינה מספיקה לגודלה של המדינה. לא רק שהיא קטנה אלא חלקה אפילו אינה מתעניינת בשלום המדינה על תושביה. אלו הן המפלגות הערביות אשר בעודן מאיישות את הכנסת, הן מתנגדות לעצם קיום המדינה. כנגד החלטת הכנסת בג"ץ פסל את החלטת הכנסת להוציאן אל מחוץ לחוק, כמובן מתוך דאגה לכנסת כדברי יצחק זמיר… גם אין לנו בית נבחרים גבוה שיפקח על כולם: על הכנסת ופיקוחה על הממשלה וגם כמובן על בית המשפט. יש צורך בפיקוח על שיעשה על ידי בית נבחרים גבוה כפי שנעשה במדינות אחרות. משכנו צריך להיות היכן שנמצא כיום בית המשפט העליון. בניין זה מתאים גם כיון שיש בו תאי אסורים לצורך מעצרים של גורמי אכיפה חשודים כפי שהם עושים לאזרחים.
מצד אחד הוא מגיש כתבי אישום ומצד שני מלמד את הכנסת מתי יש ומתי אין חסינות, ביד השלישית שופך מים קדושים על החוו"ד של יועמש הכנסת הבן הצעיר במשפחת. ואז מרצה לנו על ניגודי עניינים. נותן חוות דעת לכל פסיק ופסיקה של בגץ ומרצה לנו על ההלכות שהוא מחוקק.
בוריס ילצין זצ"ל טיפס על הטנק תוך סיכון חייו, פירק את בריהמ, פיטר את גורבצ'וב והוציא את המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק.
כל מה שנידרש במקרה שלנו זה לפצל את תפקיד היועמ"ש לראש תביעה כללית וליועץ משפטי לממשלה. כמו בכל מדינה מערבית.
משקף את רצון בית המשפט
שלטון החוק? כל מה ששופטים עושים הוא בעיני עצמם שלטון החוק? גם אם הם פורעי חוק. החוק הינו כפי שכתוב בספר החוקים כפי שהכנסת חוקקה .החוק נכנס לתוקפו באם יש רוב לחוקקו לעומת מתנגדים לו אם ישנם. לכן חוקי הכנסת הם ביטוי לרצון העם ברובו מה שאינו מוצא חן בעיני האופוזיציה והמשפטנים הדוגלים בה. הם שופטים מחליטים על דעת עצמם לפסול חוקים שהכנסת חוקקה. הם מתנהגים כאילו אין חוקים. אך זה אינו הכל, איש לא הסמיך את בית המשפט לעשות זאת! לגוף שלטוני מותר לעשות רק מה שהחוק הסמיכו מפורשות. לכן פעמיים השופטים הם פורעי חוק. התרוץ המגוכך לכך הינו שדמוקרטיה איננה שלטון הרוב אלא שלטון הערכים שהם שלהם כמובן. בניגוד לטענה שקרית זאת דמוקרטיה פרושה שלטון העם ושלטון העם פרושו רוב העם, לכן מתקיימות בחירות כדי לקבוע מי ישלוט לפי רצון רוב העם!
כל זאת גם אם היועץ המשפטי מנדנבליט שואף להבחר לשופט על ידי השופטים והוא רוצה להשביע את רצונם היועץ המשפטי מנגנבליט מזהיר בעזות מצח מפני שרירות המדינאים בעוד שאנו האזרחים סובלים משרירות המשפטנים. עילות כמו סבירות ומידתיות ועוד בטענה שאלו עוזרים להתגבר על חוקים "לא חוקיים" או "לא חוקתיים". חוק הוא חוק ואינו יכול להיות "לא חוקי" ובאין חוקה גם אינו יכול להיות "לא חוקתי" אלו אינן אלא דרכים לעקוף ולבטל חוקים. מנדנבליט גם בחוסר יושרה טוען כי ביטול עילות אלו אינן החזרת המצב לקדמותו אלא דוקא זה לדבריו המצאה חדשה – כלומר הופך עובדות עלפיהן.
בית המשפט לעומת זאת "נלחם על מעמדו" מעמדו הרם שהוא כל כך רם עד שהוא רואה זכות לבטל את שאר הרשויות. בית המשפט לדעת השופטים חייב להיות חזק ועצמאי שפרושו לפי שיטה זו להשתלט על שאר הרשויות הנבחרות על ידי העם. "נשיאת" בית המשפט העליון השופטת חיות מתלוננת על כך ש"מנסים לפגוע בסמכויות הרשות השופטת" היא איננה מציינת שהיא זו הפוגעת ללא הרף בסמכויות שתי הרשויות הנבחרות. עוד טוענת כי שאלת היחסים בין הרשויות איננה פוליטית אלא נוגעת לבסיס התשתית המשטרית כנראה לפיה שאלה של עקרונות מופשטים שרק בית המשפט כמובן מומחה בו…
כמו כן בית המשפט מסכים לעקרון הדברות פתוחה בין הרשויות מתוך כבוד הדדי. כמובן שזה בתנאי שהרשויות הנבחרות המדינאיות שואלות את פי בית המשפט מתוך כבוד וביטול עצמי. לעומת זאת לפי שיטה זו לא יעלה על הדעת שגם על בית המשפט להדבר עם הרשויות הנבחרות האחראיות למדיניות ולנהוג בהן כבוד. לשיטת בית המשפט הוא רשאי להחליט על דעת עצמו ולכפות את דעתו על שתי הרשויות האחרות ועל העם. הכבוד ההדדי צריך להיות רק חד סיטרי אחרת זהו "שיח משולח רסן ועולב".. לשיא מגיעה השופטת חיות כאשר היא כצפוי מציינת את שלטון החוק כצידוק להתערבות ולפסילת וביטול החוקים.. ——————————————-
פסקאת התגברות? זו שבית המשפט עתה כל כך מתנגד לה, היא הצעתו של אהרון ברק. שופטים כבר דאגו לדרוש להתקבלות התנגדות רוב של 70 אחר כך 80 חברי כנסת. הם כמובן רואים לעצמם זכות לקבוע זאת. כך או כך בלתי אפשרי להשיג כזה רוב, מה שמבטל את קיומה. באמת אין צורך בה כי היא רק תתן גושפנקא לבית המשפט כאילו מעשי השופטים פורעי החוק שאין גבול לחוצפתם הם חוקיים. במקום זאת יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה ולקבוע מפורשות שאסור לשופטים לפסול חוקים. לכל היותר אולי מותר להם להעביר ביקורת על חוקים ולהמליץ דבר זה או אחר. החוקים הקיימים צריכים להספיק לכך שלשופטים אסור לנהוג בניגוד לחוק, אך שופטים הם פורעי חוק חוצפנים. לחוק צריכה להתוסף פסקאת עונש חמור. העונש צריך להיות פיטורין מיידיים ללא פיצויים, ללא גמלא וקנס כבד מאוד חליטת רכוש!
בנתיים כיון שבית המשפט שם את עצמו מעל לכנסת, הוא השליט את עצמו על העם. כאשר מתנגדים לרודונות השופטים מייד הם מזכירים את הדמוקרטיה שהיתה גרמניה ואת הנאצים שביטלוה. אכן ישראל היא דמוקרטיה והמשפטנים עושים הכל לבטלה לבטל את הכנסת ולא לאפשר לה לשלוט. זה בדיוק כפי שהיטלר עשה כאשר ביטל את הפרלמנט. בדיוק כמו היטלר שופטים טוענים שיש להם יתרון ללא כל יחס והם צריכים להחליט והם יודעים מה טוב. לשיטת "הנשיאה" אסתר חיות: אם הכנסת תרצה לשנות זאת הרי שמערכת המשפט "תילחם על מעמדה" ולא תשתוק לנסיונות "לפגוע בסמכויותיה" – אלו שמעולם לא ניתנו לה… הייל שופטים הייל שמאל, הייל היטלר. בדאגה לשלום ישראל הם באמת דומים להיטלר.
שימוש השמאל בבג"ץ וביועץ להפרעה לממשלה
יועץ בכל תחום מתמנה כדי שייעץ ובשום אופן לא כדי שיכפה שאם לא כן אין הוא יועץ. עליו לדעת ליעץ כדי שהמיועץ יוכל בצורה הטובה ביותר לקדם את מטרותיו. היועץ אמור להיות איש אמונו של המיועץ, פרושו שעל המיועץ לבחור בו וזכותו גם לפטרו. כך מאז ומתמיד בכל העולם. במצב הקיים היועץ מייצג את דעת השופטים השמאלנים שדעותיהם ופסיקותיהם הם נגד אינטרס הציבור היהודי ונגד הציונות – למרות שנשבעו בעת מינויים ל. לעומתם המדינאים הם נבחרי העם וחוזרים להבחר לכל המאוחר כל ארבע שנים. לכן הם צריכים להוכיח את עצמם בפעולותיהם שהם מקדמים את רצון הציבור.
טוענים בשמאל שאסור שהיועץ יהיה "קונסילור" כלומר עורך דין מחפה על פושעים. ומה לגבי הפשעים שלהם?? של הפרקליטות ושל השופטים?? אין מעליהם יועצים משפטיים שיבחנו את חוקיות פעולותיהם. בפרקליטות וגם בבית המשפט ישנם פושעים. שופטים מזלזים בחוק. צריך שיהיה מעליהם יועץ משפטי. מי שדומה להיטלר הוא אהרון ברק ומשפטנים עובדי מדינה אשר מבטלים את הכנסת ואת הממשלה כפי שעשה היטלר. כמו היטלר ושאר הנאציונל סוציאליסטים כך גם השמאלנים בעזרת המשפטנים היועץ הפרקליטות ובית המשפט מבטלים את הדרג הנבחר ומחליטים במקומו. לזה הם קוראים דאגה לאינטרס הציבורי כלומר הם יודעים טוב יותר מהדרג הנבחר על פי תפישה אידאולוגית מהו האינטרס הציבורי. בפועל נגד המדינה היהודית ונגד הציונות.
תחילה התפקיד המוצהר של היועץ המשפטי היה לבדוק התאמה לחוקים לאחר מכן החליט היועץ שחוקים ופועולות צריכים "לעבור את מבחן בג"ץ" – כלומר להתאים להשקפותיהם ורצונותיהם של השופטים. בין לבין השופט אגרנט בועדה שהוקמה על ידי בן גוריון קבע זהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כי ריכוזיות זו הינה ראויה… ועל היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת התביעה וגם היעוץ… למטרות אינטרסנטיות. המטרה למנוע מהשלטון הנבחר מימוש אינטרסים אנוכיים וזו פגיעה בדמוקרטיה כי לשיטת אגרנט ענינו של השלטון הנבחר אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לעומת זאת המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה… יחד עם זאת אגרנט השאיר פתח לשר המשפטים בזכות הוטו במידה והדעות והוא אף יכול ליטול את סמכויות היועץ.
לאחר מכן אהרון ברק קבע נדבך נוסף החליט שדעת היועץ מחייבת את הממשלה, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו עצמו. לשיטת אהרון ברק, היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה… אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. היועץ הינו כפוף לפיקוח בית המשפט העליון בלבד. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. לממשלה אסור לפטר את היועץ המשפטי וגם אסור לה לבחור אותו אלא יבחר על ידי ועדה בשליטת השופטים.
כך גם בעזרת היועץ בית המשפט שולט בכל גם בתביעה. את דאגת בית המשפט לאינטרס הציבורי אנו רואים בכל מיני פסיקות מרעות עם פרטים ועם הציבור כגון הרס בתי מתנחלים התנגדות להרס בתי מחבלים התנגדות להרחקת מסתננים ועוד. אלא שהיועצים המשפטיים כבר התרגלו לעמדות כוח ואביחי מנדנבליט מתנגד בכל תוקף בטענה שפיצול התפקידים יפגע בעצמאות היועץ. היועץ אסור שיהיה בעל תפקיד מאין שיפוטי הוא אמור להיות רק יועץ לכן הטענה של פגיעה בעצמאותו אינה לעניין כלל.
לכל מי שמופתע לגבי עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט (ועוד יועמ"שים שכפופים לו, דוגמת היועמ"ש לכנסת והיועמ"שית למשרד התקשורת): הוא פשוט טמן ראשו בחול עד היום ומסרב לראות את המציאות המתועדת היטב במסמכים רשמיים ברורים והמדברים בעד עצמם.
הקלטות ד"ר אביחי מנדלבליט מ"פרשת הרפז" החלו להתפרסם ע"י אתר 0404 – בועז גולן ונחסמו בבריונות ע"י ד"ר מנדלבליט (בכלל לא מפתיע) ובגיבוי הבג"ץ.
הקריאה של בועז גולן (וגם אחרים) לשר המשפטים אמיר אוחנה, לבצע חקירה עצמאית בנושא – מוצדקת, למרות שהקריאה מגיעה באיחור של כמה שנים טובות.
"תפירת תיקים" זו תופעה פלילית חמורה ביותר במדינה דמוקרטית וחפצת חיים ושמירה על עליונות שלטון החוק (שלטון החוק ולא שלטון מפרי החוק), תופעה שיש לעקור אותו מהשורש, בוועדת חקירה ממלכתית! למצער, בוועדת בדיקה בראשות שופט (בדימוס), לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, שזה בסמכות שר המשפטים.
אגב, זה לא עניין של ימין ושמאל. בכירים במפלגת העבודה, דוגמת חיים רמון ופרופ' פרידמן חשבו וחושבים בדיוק כך, וגם פרסמו זאת (כל אחד בנפרד) במאמרים ובספרים שכתבו על הנושא הזה.
את נושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תופעת "תפירת תיקים" לא אני המצאתי. זו הייתה דרישה של שר המשפטים פרופ' פרידמן ב- 2007-8 ודרישה של השר חיים רמון, די במקביל אליו, ב-2008. שניהם נבלמו ע"י "קליקת הפרקליטים". קודם לכן, השר טומי לפיד ז"ל ביקש אותו דבר ונבלם אף הוא.
לא התקדמנו מילימטר אחד מאז. אותן תופעות נשארו – כי הן לא מוגרו ולא נעשו שום צעדים ליצירת מנגנון משפטי לנטרול יכולות "תפירת תיקים" ע"י הצמרת המשפטית והחקירתית בישראל, דוגמת מנגנונים משפטיים שיש בכל מדינות בעולם המערבי והדמוקרטי.
זה שד"ר מנדבליט נוהג באופן קבוע לפזר ספינים וכזבים, לפעמים "בקצב של מכונת ירייה" (לא רק בתיק 4000), כבר חשפתי מזמן וכמה פעמים ברצף, למשל בלינק: http://bit.ly/Tik4000No33.
אולם, לא רצו להאמין לי! אמרו שאני ממציא, למרות שהכול מתועד עם מסמכים חד-ערכיים וממוקדים ומפורטים, וגם ניתנה לו זכות התגובה – לחשיפות הללו.
המסמכים ודבריו שלו שיצאו מפיו, מצביעים בדיוק מי זה ד"ר מנדלבליט. מי שלא קורא אפילו לא את המסמכים של עצמו ומעלים (בכוונה) את המסמכים הכי חשובים מכתב החשדות ומכתב האישום, בתקווה לא רציונלית – שלא אעלה על התרגילים הירודים הללו.
אני ממליץ לקרוא בעיון את המאמר שפרסמתי זמן קצר לאחר שעו"ד ד"ר מנדלבליט נכנס לתפקידו כיועמ"ש, מסמך שפורסם על ידי ב-2016 תחת הכותרת: "ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה מנותק לגמרי מהמציאות"': http://bit.ly/MmendelblitOut.
מאמר זה כולל בתוכו מסמך קריטי ביותר בחתימת ידו, שהוא העלים (ובכוונה) מכתב החשדות, מכתב האישום ומחומרי החקירה של תיק 4000. מסמך "שמטהר" את נתניהו והיה אמור למנוע את פתיחת תיק 4000 (אבל אם מעלימים אותו, אפשר "לתפור חופשי" את תיק 4000).
ככה נולד הבסיס ל"תפירת תיקים" ברמה הכי מזעזעת שהייתה אי פעם בהיסטוריה של עם ישראל
זאת, מספינולוג מממציא "סיפורי הברון מינכהאוזן", שתלוי בספינולוגים, מדליפנים ושקרנים גדולים ממנו בפרקליטות, שהביאו לחתימתו על מסמכים הזויים ותפורים בחוטים גסים, מבוססי רכילות ירודה וכמה עדי שקר (לעדי האמת לא קראו ובכוונה, למסור עדות), פעם אחר פעם, עד הגשת כתב אישום הזוי, חסר כל בסיס עובדתי מזמן אמת.
אם מישהו חושב, שהכזבים של היועמ"ש, שחשפתי בלינקים הקודמים, הם דבר יוצא דופן, אז אני ממליץ לקרוא את מכתב היועמ"ש הקודם, עו"ד וינשטיין מ-2015 – לגבי עו"ד ד"ר מנדלבליט – http://bit.ly/WeinshteinMendelblit.
מסמך מזעזע ביותר שהוסתר עד לאחרונה, המסכם את "פרשת הרפז", בחתימת עו"ד וינשטיין – היועמ"ש הקודם מ-2016 נמצא כאן: http://bit.ly/HarpazCase.
היועמ"ש הקודם אבחן את הבעיה ששמה ד"ר אביחי מנדלבליט בניתוח ברור וחד, והזהיר את נתניהו (ולא רק אותו) מפניו, בצורה שלא משתמעת ל-2 פנים.
אולם, שרת המשפטים דאז איילה שקד תמכה במינויו ליועמ"ש, למרות שיו"ר ועדת האיתור (שופט בית המשפט העליון בדימוס) התנגד למינוי שלו, כשהוא (ד"ר מנדלבליט) היה אז, משום מה, המועמד היחיד לתפקיד היועמ"ש. כך הממשלה אישרה את המינוי, בלי להכיר את העובדות הנכונות ובלי לשקול את השיקולים המלאים (גם על בסיס ההקלטות המחרידות המוסתרות מהציבור וממקבלי ההחלטות – עד עצם היום הזה).
ד"ר אביחי מנדלבליט דואג לחסינות מוחלטת של עצמו ועל עצמו (ולעוד כמה ממקורביו בעבר ובהווה), בדמות צווי איסור פרסום לא מוגבלים בזמן. ועוד באים בטענות לנתניהו, שהכל אודותיו דולף ומודלף לכל כיוון, גם ע"י ד"ר מנדלבליט בכבודו ובעצמו, ישירות ודרך הכפופים לו בפרקליטות, בדוברות משרד המשפטים ובלשכת היועמ"ש.
במציאות של היום, פוליטיקאים רבים מהעבר ומהווה עדיין "מאמינים לו". "הוא אדם הגון וישר".
כך גם רבים (מדי) בציבור, שלא מוכנים לקרוא מסמכים המדברים בעד עצמם. שמוכחים מי האיש, מזה שנים, "שחור על גבי לבן".
עלוב ועצוב. גם מקומם.
ככה נראה שלטון החוק במדינה שאמורה להיות דמוקרטית ומבוססת על ערכי שלטון החוק אבל מנוהל ע"י "קליקה" שנמצאת מעל לכל חוק ומעל לכל נורמה.
מצגת קצרה בת 8 שקפים להפצה ולהדפסה (לפיזור עלונים אצל השכנים): http://bit.ly/Tik4000FastPowerPoint.
למה אין מה להמתין להחלטת בית משפט בנושא כתב האישום ויש צורך בוועדת חקירה ממלכתית, ראה כאן: http://bit.ly/Tik4000No36.
המלצה לצפייה (סרטון יוטיוב מרתק) מה אומרים בארה"ב על "תפירת התיקים": https://www.youtube.com/watch?v=KxH75U_OcQM.
הנה חלק קטן מהשגיאות, אלו שלא רוצים שהציבור יקרא: http://bit.ly/Tik4000Hadadiyut.
חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"!: http://bit.ly/Tik4000Reshef.
הפרק האחרון והטרי בסדרת החשיפות הוא כאן: http://bit.ly/Tik4000No38.
לסיום: מבחר קטן מהשקרים שבכתב האישום, שלא רוצים שתדעו: http://bit.ly/Tik4000AllLies. ➰
מר אבי וייס היקר, רציתי להודות לך על עבודת הקודש שעשית בחשיפת השחיתות המזעזעת של תפירת תיקי נתניהו.
רובנו מריחים את העוול ואי הצדק שנעשו כאן, אבל אני מאמין שאתה היחיד שעשה בצורה ציבורית את עבודת הנמלים הדרושה כדאי להוכיח אותו משפטית ומביא את העובדות עצמן לידיעת הציבור.
נותר לי רק לקוות שיותר עיתונאים בעלי אינטגרטי יחשפו את פועלך לציבור הרחב, שנותר לצערנו מוסת ועיוור לעובדות בגלל הפרופוגנדה בתקשורת.
שוב פעם, תודה רבה!
לגבי https://www.youtube.com/watch?v=KxH75U_OcQM ההפיכה נגד ראש הממשלה של ישראל בנימין נתניהו הרי סיכום
מומחה המשפט האמריקאי ארתור פרגסון: תזמון התביעה לקראת הבחירות הראשונות נעשה באופן מאוד ערמומי. שלושה כתבי האישום נגד בנימין נתניהו תיק 1000 2000 ו4000 . לגבי מנדנבליטו: לא בטוח שהיותו בעבר תובע צבאי הכשיר אותו לתפקידו הנוכחי וכמו כן לא בטוח שקרא את כל כתב האישום.
הבעיה הראשונה שהישראלים מתמודדים אתה הוא אורך כתבי האישום אישום האורך 93 עמודים. כדי לקרא את הכל, צריך להיות מקצועי. זאת בשילוב ההודעה של התובע שישנם 333 עדים. אנשים לא יוכלו להגיע לעיקרי הדברים. זה מיועד לחנוק את האוכלוסיה הישראלי, את המצביעים, ולחנוק כל אדם בתקשורת הרוצה לנתח בהגינות, ולחנוק את ראש הממשלה. מכל הערכה הוגנת כיון שהיא חבויה בערמה זו שלזבל. כמות עצומה של גיבובים, רובה לא לענין. צריך לברור את העובדיות מהדמיון, את החוק מהדעות. מסמך זה מלא בדפיקות על החזה, שפה רגשית התיפחות מוסרנית.
כתב אישום 1000 – אי יושרה עשה טובות תמורת מתנות. אך אין אישום לגבי טובות שראש הממשלה עשה אלא רק קיבל מתנות. מלבד מתנות ממלצ'ן מעוד אדם מאוסטרליה בשפ פוקר שגם לו נתניהו לא עשה טובות. תיק 1000 בקשר ליושר לאי אמון. קיבל מתנות אך אין טובות הנעה גם לא ניסתרות אותן לא חילק. בכתב האישום הוא נוסף כיון שכך מתקבל הרושם שראש הממשלה קיבל המון מתנות. בכתב האישום לא היה נוסף עוד אדם אילו מילצ'ן לבדו היה מספיק. אין שום עדות לכך שראש הממשלה עשה את מה שהוא מואשם לגביו וגם אילו עשה, מה בכך? כל זה נעשה כדי לתדלק את האישום בפרטים רבים כדי להסתיר את האמת בעזרת כמות מילים.
כתב אישום 2000 – הפרת אמון ארנון מוזס רצה עזרה מהכנסת ואת תמיכת ראש הממשלה לסלק את המתחרה העתון "ישראל היום". לכן הציע לראש הממשלה אשר בעצת עורך דינו הקליט את הנאמר, כתבות אוהדות בתמורה לחקיקה נגד ישראל היום. מי שמתכוון לבצע עברה איננו מקליט את המתרחש ואיננו נועץ בעורך דין. בכל מקרה זה איננו שוחד לפחות לא בכל העולם החושפי אינו נחשב כשוחד, למרות שהיועץ מאשים כך והוא אינו מאשים את הפרקליטות שלה קשרים ענפים עם העתונות שרק מצדדת בפרקליטות ולעולם אינה מעבירה ביקורת עליה. נתניהו לא העביר כל חוק לבקשת ארנון מוזס (הבעלים של ידיעות אחרונות). היועץ המשפטי טוען שראש הממשלה אשם בהפרת אמון בגלל שלא אמר למוזס לחדול. אם מקליטים הרי זה סותר להפסיק את המתרחש.
כתב אישום 4000 קבלת שוחד מאשים את ראש הממשלה במיוחד למרות שאין עדות שאי פעם קיבל או הסכים לקבל שוחד. זהו הסעיף החלש מכולם המצב עוד יותר גרוע מזה כיון שישנן ראיות לכך שהוא לא הסכים לשוחד – כלשון התביעה, משום שכאשר הוצגה בפניו הצעת השוחד בתיק 2000 הוא אמר לא אי אפשר לעשות את זה כלומר לא הסכים. ראש הממשלה לא לקח שוחד בשום זמן בשום צורה ובשום מקום. רק לפי התביעה זהו שוחד שבארצות אחרות אינו נחשב לשוחד. היועץ אינו יכול להסתיר את חוסר יושרתו. ——————————
הממצאים הפוכים, הם מזכים. כאשר הוצע לנתניהו מפורשות לקבל טובה בעבור טובה, הוא לא הסכים..בעקרון מה שעשו אם התנהלו בדרך של תן וקח מול כתבים מו"לים הרי שזה דבר שגרתי בארצות חופשיות והתביעה הפכה זאת לפלילי. אפילו לאור הטיעונים הגרועים ביותר אלו אינן עברות ולא פשעים. לאור החוק הישראלי ולאור העובדות התביעה נזקקה ל 333 עדים כדי להציף את בית המשפט כפי שהציפו את הציבור הישראלי, כפי שהציפו את התקשורת העוינת לחלוטין כלפי נתניהו עם מספיק דובדבנים שנבחרו בשורה אחת שפה רגשית מאוד עם הצהרות הדומות לאלו של עוגיות מזל, אודות צדק ושיויון והצהרות אחרות שיגרמו לאנשים לומר שמשהו קורה האיש חייב להיות נוכל.
באמריקה תביעה כזו לא תקודם. פרגסון כשהיה תובע לעולם לא היה מביא מקרה כזה. זוהי תועבה. לא רק שזה לא הוגן אלא גם לא צודק בדברים היסודיים ביותר שהאומה היהודית רואה כהכרחי. הנביא מיכה הגיד לך מה טוב ומה ריבון עולם דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך. כתבי אישום אלו אינם עושים צדק, אינם מספקים רחמים ואין בהם צנעה. ב 93 העמודים יש ההפך הגמור. ראו מה זה עשה לפוליטיקה בישראל על כל הסערה שזה יצר. עכשיו צריכים ללכת לבחירות השלישיות. האם יש ספק שזה כוון על ידי היועץ המשפטי אשר מסיבות שלו רצה למנוע מנתיניהו להבחר שוב, כדי להדיחו. אין שום פיקוח על היועץ המשפטי. הפיקוח היחידי הם אנשי ישראל שיכולים להסתכל על זה ולדרוש מהעתונאים והמנתחים שיקראו את זה, יסתכלו לעומק וכך ינתחו את האמור. אנשים יבינו איזו אחיזת עיניים זאת.
שפת כתב אישום 4000 מטרידה מאוד, מזכירה את ג'יימס קומי ראש האף בי אייר הכל מכונה שם בוטה. ראש הממשלה רצה כתבות לטובתו, קיבל אחיזה חריגה מאוד. זו היתה סטייה קיצונית על המחלוקות בפוליטיקה, נתניהו חצוף מרגיז את הממסד. היחסים בין ראש הממשלה לאלוביץ היו חריגים בוטים. התביעה הינה חובבנית מזכירה מיקי מאוס. בנוסף לאורך המסמכים ב333 עדים כל אדם שנתניהו אי פעם דיבר איתו. זהו נסיון לשרוף את נתניהו להוציאו מהמשרה, להפיל עליו משא כבד כדי שלא יוכל לתפקד.
http://www.youtube.com/watch?v=uMSILOLwd8A ללא תרגום לעברית
http://www.youtube.com/watch?v=31WzjK5guCU עם תרגום לעברית
The Coup Against Benjamin Netanyahu
קראתי חלק מהקישורים שצירפת לתגובתך ונחשפתי לעבודת החקר הענקית שערכת, שמפריכה באופן יסודי ומדוקדק את כל תיק 4000.
לא פעם כשקוראים ידיעה בעיתון אין באמת אפשרות להבין מה מידת אמינותה ו"מי נגד מי". למרות זאת אפשר לקבל תחושה כללית.
כבר זמן רב מאד שאני חי בתחושה שנגד נתניהו מתנהל ציד אדם על ידי מערכת גדולה, אכזרית וחסרת עכבות. באה עבודת החקר המדוקדקת שלך ומראה לי שכל מה שאני חש הוא אכן אמת לאמיתה.
אתה עושה עבודת קודש. המשך והצלח בדרכך. כיום, המרחק בין הרשעתו של נתניהו לבין אי הרשעתו הוא רק שופט או כמה שופטים אמיצים והגונים.
מי יתן ועבודתך תהיה עוד אבן בחומת ההגנה הזו, שהיא חומת הגנה עבור כולנו.
שבת שלום.
מנדלשליכט אף פעם לא היתה מוצלח תחליף.מקצוע אולי טייח וכאיש מקצוע אתה בספק. תתביש.
לאור התקלות הרבות ועיוותי דין במערכת אכיפת החוק ,יש לדחות את הבחירות עד שתוקם ועדת חקירה ברשות שופט לבחון את כל הטענות של הדחת עדים ,הדלפות ואכיפה בררנית של היועמ"ש הפרקליטות , כל זאת כדי לטהר את האווירה העכורה במערכת
וכן להקפיא את כל התיקים שמתנהלים בפרקליטות עד אז.
הדרך לעליון סלולה….
בושה לנו העם שזה היועץ המשפטי שלנו וזאת הפרקליטות של מדינתנו ,אני מיצג את האיש הפשוט שעוקב אחרי התקשורת ומנסה להבין מה הולך פה? יש כאן אנשים שאמורים להיות מקצועיים ואמורים להצדיק את משכורתם שממונת ממיסים שאני וכולם משלמים ובמקום זאת מקבלים חבורת מגעילים שלא שווים שכר של שקל ומה עוד שאנחנו צריכים לסבול את זה , ריקבון , גועל,איכס, אנשים יהירים תתביישו
סוף בוף מתחילים להסביר למנדלבלוף הסה שהשם יועץ משפטי לממשלה זה לא מנכ"ל על על ממשלה. יועץ הוא יועץ . זהו.
אתרטוב מותן מחייהם של שונאי ישראל אמיתיים.
פשוט צודק
מנדלבליט נסחט על ידי פרקליטי צמרת עבריינים. ואני לא הופתע אם יגלו יום אחד שהם מתנהלים כמו רות דוד ומקבלים כסף מהצד עבור ייזום פעולות והסתרת פעולות .
שבוע בו חברי כנסת החליטו בניגוד לעמדתו בסוגיית החסינות של חיים כץ, שר המשפטים התעלם ממנו בצורה החוקית, מה שהוביל מכתב ההזוי ששלח, חברי וועדת הבחירות פסקו בניגוד לעמדתו, וייתכן שגם בגץ יחליט בניגוד לעמדתו בנוגע לפסילת מועמדותה של אוהדת טרוריסטים רצחניים. בנוסף, הגיש בחופזה כתב אישום נגד נתניהו כדי לסנדל אותו עם בקשת החסינות ולהביך את ראש הממשלה לפני הבחירות. הבעייה היא שבשני המקרים הגיש כתבי אישום פגומים. היד שצריכה לרעוד ולבדוק כל אות ופסיק בכתב אישום נגד ראש הממשלה הוציאה בפעם הראשונה כתב אישום בלתי חוקי ובפעם השנייה כתב אישום פגום שצריך לתקנו! כל אלו מספיקים כדי להעיף ממשרתו כל פקיד ציבורי.
האיש פשוט תומך בכל מה מה שגורם נזק למדינת ישראל
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/206517
הפרקליטות בראשות היועץ המשפטי מנדלבליט היא איגוד עובדים מושחת ומסואב שעומד מעל לביקורת.
הנסיון להעמיד את השר חיים כץ לדין פלילי בשל יוזמת חקיקה שנקט היא נסיון חצוף להרחיב את השתלטות המערכת המשפטית על רשויות השלטון, והפעם זה הייה נסיון של הוד מעלתו הנתיב העליון להשתלט על סמכויות החקיקה של חברי הכנסת. תודה לאל שחברי הכנסת חזרו לשפיות והציבו תמרור עצור למושחתים שיכורי הכוח.
לגבי מסמך אשכנזי-הרפז לא ברור מה רוצים מהפצ"ר מנדלבליט שנקלע בין הפטיש לסדן ותפקד כפי שהבין את תפקידו כמצופה מעורך הדין של הרמטכל והגן על האינטרסים של מרשו במקום להיות אורגן של התביעה.
במקום להלשין על מרשו באותה דקה של שיחה הוא חיכה בסך הכל כמה ימים. מה קרה?
הטענה היא כלפי היועמש מנדלבליט שבתור לקח מהפרשה שקרתה לו הפך את היועמשים במשרדים השונים מספקים של המשרדים והשרים לגוף אחוד זרוע של קומיסרים של מפלגת בגץ
א.זה מה שידוע אבל המציאות היא שישנן קלטות שלא פורסמו בהוראת בית המשפט ומי שכן שמע אותן טוען שישנה שם התנהלות פלילית מצד מנדל-נישט כך שכנראה המציאות היא יותר גרועה ממה שאתה מתאר.
https://mida.org.il/2019/11/28/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C/
ב.הפצ"ר הוא עורך הדין של צה"ל ולא של הרמטכ"ל ולכן אמור לדעת שכשהרמטכ"ל מתנהל בניגוד לאינטרס של צה"ל-תפקידו לא להיות נאמן לרמטכ"ל. גם כיום הוא מראה נאמנות מוזרה למערכת המשפטית שמתנהלת כמו בציד מכשפות מטורף וחסר התיחסות לחוק ולצדק, בהתנהלותה נגד נתניהו כשהוא אמור להיות עורך הדין של המדינה ולכן לדאוג לאינטרס שלה מול כל מי שלא יהיה-כולל המערכת המשפטית עצמה. הלקח שלו היה "לא צריך להיות נאמן מדי לעומד בראש המערכת" במקום "צריך להיות נאמן לחוק ולצדק".
דני – קראתי ולא ברורה הטענה –
1. אכן הלקח המקומם של מנדלבליט היועמש שהנאמנות שלו היא קודם כל למערכת הפרקליטות ולכפופים לו ואחר כך ללקוח. אבל הוא ראש המערכת, ראש התביעה בטח שיהיה נאמן לה. הבעיה והטרגדיה שלו היא בניגוד העניינים המובנה – ראש התביעה לא צריך להיות יועמש לממשלה שתפקידו לשרת את הממשלה.
2. לכל אחד יש את הצדק שלו בטח בשיטה אדוורסרית. אי אפשר גם לייצג בו-זמנית את שני הצדדים וגם להיות שופט נייטרלי.
3. אי אפשר לדרוש מהפצר שכפוף לרמטכל ומייעץ לו יום יום לשתף פעולה בחקירה נגדו. או לבוא אליו בטענות שהוא מסייע לו מול המערכת. במיוחד שהוא לא ידע מה מקור המסמך או שהרפז וגב' אשכנזי היו בקשר רציף כל הזמן גם בזמן כתיבתו כמו שרה נ. ואלוביץ.
4. כמו שאי אפשר לדרוש מהיועמש שכפוף לראש הממשלה לחקר אותו ולהגיש כתב אישום. זה לא התפקיד שלו זה ניגוד עניינים מובנה בהגדרה והוא בסך הכל בן אדם. היה צריך למנות שופט חוקר.
היועץ המשפטי באמת חרג בכל הקשור לתפקוד מקובל הוא
מתוח ולחוץ כאילו שעובר עליו משהוא זאת לא התנהגות שמכבדת
את המעמד שלו או כל אדם אחר
מהירות שומר על התיקים של נתניהו שלא יבוא אדם שמבין בתיק וירטה שאין בו כלום וזאת לאחר שעבדו ימים כלילות לפי הצהרתם וליאת בן ארי הלכה לה לטיול בזמן השימוע כל זה מעורר הרבה שאלות האם ההחלטה לכתב האישום מוכנה מבעוד מועד לכן ליאת בן ארי הרגישה שזה מיותר לשבת
או שהיא ראתה שזה לא לעניין להגיש כתב אישום חסר כל היגיון
על שאלות אלה ורבות אחרות היועץ המשפטי רוצה להמנע
לכן הוא רוצה לבחור בעצמו את האנשים
מכל מקום כתב האישום אינו תקין ואנחנו עומד בתקן
הדיפרסיה במוחו (של אביחי מנדלבלוף)השתוללה
כשפנה חסר אונים למדור חיפוש קרובים התרגז עליו פקיד הקבלה(הציבור)
כי
מושחתים קונים מהר ויועצים (מוכשרים) לא חסר אך יושרה אמיתית והוכחות הגיוניות בקלות
קשה מאוד להשיג כעת
נגני נגני גיטרה….אי אי אי אי
וַיְסַפֵּר מנדלבליט לְאִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְאִשְׁתּוֹ כאֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו (לפני שר המשפטים אוחנה) לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו.
זהוא מנדלבליט גמור ושישכח מהעליון ושיתפלל טוב טוב שלא יכנס לבית סוהר.
הבחירות הן ב ו' אדר, אך בעצם עיקר הבחירה נעשית בערב ואז זה כבר ז' אדר, מאד מתאים מבחינת התאריכים.
אם יש לו שכל בקודקודו, שיתפטרץ