איראן ממשיכה בלחץ הצבאי על האמריקנים בעיראק

ד"ר יוסי מנשרוף הוא חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי. המאמר התפרסם לראשונה באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ומדיניות (JISS).

***

מסתמן שהמאבק בין איראן לארה"ב בעיראק נכנס לשלב חדש עם המתקפות שביצעו, קרוב לוודאי, מיליציות שיעיות הנתמכות בידי משמרות המהפכה נגד הכוחות האמריקנים בעיראק. בנאומו ב-8 בינואר הכריז ח'אמנאי על סילוק האמריקנים מהאזור כתגמול נאות לחיסול סולימאני. לאחר שארה"ב החלה לסגת מאפגניסטן בראשית מרץ, במסגרת הסכמה עם הטאליבן, איראן בוחרת ללחוץ עליה לסגת גם מעיראק, ובכך להרחיק את הכוחות האמריקנים מגבולותיה. עוד קודם לחיסול סולימאני החליטה איראן להגביר את הלחץ הביטחוני על ארה"ב בעיראק, כדי לאלצה לסגת ממסע "הלחץ המקסימלי". בעקבות החיסול נראה שטהרן מבקשת להסלים את ההידרדרות הביטחונית בעיראק כדי להביא לסילוק ארה"ב מעיראק הן בתגובה לחיסול והן כמענה למסע "הלחץ המקסימלי".

ההתמקדות בעיראק נובעת מכמה סיבות: ההתבססות האיראנית הנרחבת בעיראק, פרי החתרנות האינטנסיבית האיראנית במדינה, שמאפשרת לה לתקוף את האמריקנים ביתר קלות באמצעות מגוון שליחיה השיעים; מרכזיותה של עיראק בדוקטרינת הביטחון של איראן, כגבול היחיד שממנו אפשר לפלוש קרקעית לאיראן; חיוניותה של עיראק לכלכלת איראן ולמאמציה לעקוף את הסנקציות. בהתאם לכך, מאז 2018 הפכה עיראק לאחד היעדים הראשיים (לצד סין, אפגניסטן, איחוד האמירויות ותורכיה) לייצוא סחורות איראניות שאינן נפט, כאשר היקף הסחר השנתי עימה עומד כיום על 12 מיליארד דולר. דוגמה לעקיפת הסנקציות היא החברה העיראקית Al Khamael Maritime Services, שמכרה תוצרי נפט של איראן, בסיוע מיליציות שיעיות עיראקיות פרו-איראניות. ארה"ב הטילה עליה סנקציות בשלהי מרץ 2020.

סיבה נוספת להתמקדות בעיראק היא ניסיון איראני למנף את המשבר הפוליטי המתמשך בעיראק ואת המחאות ההמוניות המתמשכות בעיראק נגד המעורבות האמריקנית כדי לשמר את האחיזה האיראנית במדינה ולמגר את המחאה האנטי-איראנית הנרחבת. מאז התפטרותו של ראש הממשלה עאדל עבד אל-מהדי, בדצמבר 2019, ניסתה איראן לשמר את שליטתה בזירה הפוליטית בעיראק, בעיקר באמצעות דחיפתה למינוי איש שלומה, מחמד תופיק אל-עלאווי, לראשות הממשלה. הניסיון נכשל לאחר שלא זכה בתמיכת הפרלמנט. לאחר מכן חששה איראן מהאפשרות שהפוליטיקאי העיראקי עדנאן אל-זורפי, שקיבל ב-17 במרץ מהנשיא העיראקי, בהרם צאלח, מנדט להרכיב ממשלה, יצליח במשימתו. אל-זורפי נתפס בעיני טהרן כפרו-אמריקני, כיוון שברח לסעודיה לאחר שנמלט מהכלא העיראקי ב-1991, וגלה לארה"ב ב-1994. הוא שב לעיראק ב-2003 עם הכוחות האמריקנים כשבאמתחתו אזרחות אמריקנית. מאז הוא הספיק לשמש חבר פרלמנט ומושל נג'ף. לפיכך, נראה שאיראן שואפת להגביר בעיראק את השיח האנטי-אמריקני באמצעות הגברת הלחץ על הכוחות האמריקנים. המסע האנטי-אמריקני הזה מגובה גם בזירה הפוליטית על ידי מערך המיליציות הפרו-איראניות, המיוצג בפרלמנט במסגרת גוש אל-פתח בראשות האדי אל-עאמרי, מנהיג ארגון אל-בדר, הפרו-איראני.

נראה שביקורו בבגדאד של מפקד כוחות קודס, אסמאעיל קאאני, ב-30 במרץ, קידם את החתרנות האיראנית בעיראק במישור הפוליטי והביטחוני גם יחד. ב-3 באפריל, ימים ספורים לאחר הביקור, הצהירו במשותף שמונה המיליציות השיעיות הפרו-איראניות – עסאא'ב אהל אל-חק, כתאא'ב סיד אל-שוהדאא', אל-נוג'באא', כתאא'ב ג'ונוד אל-אמאם, כתאא'ב אל-אמאם עלי, סאראיא אל-ח'וראסאני, סאראיא עאשוראא' ו-אנסאר אל-אופיאא' – שתהפוכנה "את עיראק לגיהינום עבור האמריקנים" כיוון שהם מסרבים לסגת מעיראק. בנוסף הצהירו שמונה המיליציות בפני נשיא עיראק, בהרם צאלח, כי לא תאפשרנה לאל-זורפי להתמנות לראש ממשלה כיוון שהוא "מועמד המודיעין האמריקני" לתפקיד. בעקבות האיומים הללו נכשל אל-זורפי במשימתו להקים ממשלה, והנשיא צאלח הטיל ב-9 באפריל את הרכבת הממשלה על ראש המודיעין העיראקי, מוטצפא כאזמי. כאזמי, שהואשם בעבר על ידי המיליציות השיעיות כ"סוכן זר", לא היה המועמד המועדף על איראן, אך היא נאלצה לסגל את מדיניותה על מנת לסכל את מינוי זורפי לראשות הממשלה.

ההסלמה האיראנית בעיראק – לאחר היערכות מקדימה

מאז השיקה איראן את מסע ההתקפות שלה בעיראק, באביב 2019, עמדו משמרות המהפכה מאחורי התקפות עקביות שביצעו המיליציות השיעיות העיראקיות הפרו-איראניות נגד הכוחות האמריקנים ברחבי עיראק. עם זאת, טהרן הקפידה לא לחצות את הקו האדום שסימנה ארה"ב – הרג חיילים אמריקנים. לפי המדווח על ידי רויטרס מפי גורמים ביטחוניים עיראקיים, באוקטובר 2019 החל קאסם סולימאני להבריח טילים מתקדמים לעיראק במסגרת כוונתה של איראן להסלים את מתקפותיה נגד ארה"ב, אך הוא חוסל בינואר על ידי האמריקנים. הכוונה האיראנית להסלים את מתקפותיה נגד ארה"ב בעיראק נבעה, ככל הנראה, מהצלחת מסע "הלחץ המקסימלי" נגדה. חיסול סולימאני, אפוא, רק עיכב את כוונתה של איראן להסלים ממילא את המסע ההתקפי שלה בעיראק. אפשר שהסרת האיום נגדה מצד דאעש, לאחר חיסול אבו-בכר אל-בגדאדי באוקטובר 2019 על ידי ארה"ב, שימשה זרז להחלטה האיראנית להסלים את מתקפותיה נגד האמריקנים בעיראק, לאחר שלא ראתה עוד צורך בנוכחותם באזור.

מאז חיסול סולימאני ביצעה איראן כמה צעדי היערכות, חלקם יחד עם המיליציות העיראקיות הנאמנות לה. צעדי ההיערכות כללו בין היתר את הפעולות הבאות:

– באמצע ינואר התכנסו בקום ראשי המיליציות השיעיות העיראקיות שנתמכות בידי איראן, ומוקתדא צדר. בפגישה השתתפו, בין היתר, מנהיג מיליציית אל-נוג'באא', אכרם אל-כעבי, מנהיג מיליציית כתאא'ב סיד אל-שוהדאא', אבו אלאא' אל-ולאא'י, מנהיג ארגון בדר, האדי אל-עאמרי, ואחראי המבצעים במיליציית עצאא'ב אהל אל-חק, לית' ח'זעלי (אחיו של מנהיג המיליציה, קיס ח'זעלי). סוכנות הידיעות האיראנית פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, דיווחה שמטרת הפגישה הייתה לגבש אסטרטגיה לתיאום המאמצים המשותפים בעקבות חיסול סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס. היומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחיזבאללה, דיווח שבפגישה גובשה אסטרטגיה לסילוק האמריקנים מעיראק באמצעות סדרת מתקפות. עצם קיומה של הפגישה באיראן מצביע על מרכזיותה של טהרן בגיבוש האסטרטגיה. דובר מיליציית אל-נוג'באא', נאצר אל-שמרי, אמר שבפגישה סוכם לתת לממשלה ולפרלמנט בעיראק הזדמנות לסלק את הכוחות האמריקנים מעיראק.

– לפני פגישת ראשי המיליציות בקום נפגש מפקד כוחות קודס הנכנס, אסמאעיל קאאני, עם האדי אל-עאמרי, מנהיג ארגון בדר, ועם מוקתדא צדר, וסיכם עימם על הקמת חזית מאוחדת שתפעל נגד הנוכחות האמריקנית במפרץ הפרסי, ובעיראק בפרט.

בחודשיים האחרונים ביצעו איראן ושליחיה בעיראק צעדים נוספים במסגרת ההכנות להסלמה הצבאית:

ב-15 בפברואר השתתף מפקד מיליציית אל-נוג'באא', אכרם כעבי, בכנס באיראן בנוכחות בכירים במשמרות המהפכה. בכנס הצהיר באופן חד-משמעי שמסע ההתשה נגד ארה"ב בעיראק עומד להתחיל, באומרו שהחלה הספירה לאחור לקראת סילוק האמריקנים מעיראק. בדבריו כיוון אל-כעבי לחידוש המלחמה נגד האמריקנים שהתנהלה בין השנים 2003–2011. אז הוא היה מפקד בכיר במיליציית ג'יש אל-מהדי בהובלת מוקתדא צדר. אל-כעבי הצהיר: "ההתנגדות עברה מההגנה להתקפה. על הכוחות האמריקנים לדעת שכביש שדה התעופה בבגדאד יהיה הדרך שלהם לגיהינום… כדי להגן על אנשי ההתנגדות, שׅחזרנו את מצב הפעולה הסמוי מימי הכיבוש. הם לא ימצאו יעדים ותתחולל מלחמת התשה חד-צדדית… מטעני הצד, הרקטות והכדורים שלנו ירדפו אחרי אחרון אחרוני החיילים והמטוסים שלהם, כפי שרדפו בעבר". נראה שבנוסף להצהרה זו נוצל ביקור אל-כעבי באיראן גם לטובת תכנון צעדים אופרטיביים, בהמשך לכינוס שארגנה איראן בשטחה באמצע ינואר למטרה זו.

בצעד תקדימי הציבה ב-29 בפברואר מיליציית כתאא'ב חיזבאללה, הקטלנית מבין מערך המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, אולטימטום לכוחות האמריקנים לעזוב את עיראק עד ה-15 במרץ. מפקד בכיר במיליציה, אבו-עלי אל-עסכרי, הזהיר קבלנים עיראקים שעובדים עם הצבא האמריקני בעיראק לחדול מכך עד תאריך זה. בנוסף, קרא לדיפלומטים ולאנשי מערכת הביטחון העיראקים להפסיק את יחסי הגומלין עם הצבא האמריקני, ובפרט את ביקוריהם בבסיסים שהאמריקנים מתארחים בהם, אחרת יישאו באחריות.

ב-13 במרץ תיאר היומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחיזבאללה, את הטקטיקה שהתגבשה על ידי ציר ההתנגדות בהובלת איראן בעיראק: ביצוע תקיפות נגד הכוחות האמריקנים באמצעות ארגונים קקיוניים חדשים וללא טביעות אצבע. היומון הסביר שבאמצעות השיטה הזו המיליציות מקוות לא להביך את ממשלת עיראק, שחוששת שהמדינה תהפוך לזירת לחימה אינטנסיבית בין איראן לארה"ב. הופעתן של שלוש מיליציות עיראקיות חדשות (עצבת אל-ת'אא'רין, אסחאב אל-כהף וקבדת אל-הדי) בחודש האחרון מראה שהטקטיקה הזו אכן יצאה לפועל. מעורבותו של חיזבאללה בתהליך קבלת ההחלטות של המחנה הפרו-איראני בעיראק אינו מפתיע, ונובע מהסיוע וההדרכה שחיזבאללה מגיש למיליציות השיעיות בעיראק, בין היתר באמצעות נציגו הקבוע בעיראק, מוחמד כות'ראני.

ב-21 בפברואר מונה עבד אל-עזיז אל-מוחמדאווי (אבו פדכ) על ידי ראשי המיליציות הפרו-איראניות שמרכיבות את אל-חשד אל-שעבי, ארגון הגג של המיליציות השיעיות, למפקד הארגון, במקום אבו מהדי אל-מוהנדיס שחוסל על ידי האמריקנים. אבו פדכ, נאמנה של איראן, לחם במלחמת איראן-עיראק (1980–1988) נגד הצבא העיראקי במסגרת שירותו במיליציית גיס בדר, וכן נגד האמריקנים במסגרת שירותו במיליציית כתאא'ב חיזבאללה במלחמת עיראק (2003–2011). מעבר לצורך הטבעי למנות מפקד חדש לחשד אל-שעבי, המינוי נועד גם להכין את הפיקוד בחשד אל-שעבי לקראת ההסלמה.

ההסלמה הצבאית בעיראק – מהלך איראני מתוכנן

ב-11 במרץ הוציאה איראן לפועל, באמצעות שליחיה, את מתקפת הרקטות נגד בסיס אל-תאג'י, המארח את כוחות הקואליציה נגד דאעש. במתקפה נהרגו שני חיילים אמריקנים וחייל בריטי. גם לאחר התקיפה שביצעה ארה"ב בתגובה נגד 5 בסיסים ומחסנים של כתאא'ב חיזבאללה (שלטענת הממשל האמריקני ביצעה את המתקפה נגד בסיס תאג'י) המשיכה טהרן את ההסלמה הצבאית בעיראק. ב-14 במרץ לפנות בוקר יזמה איראן מתקפת רקטות נוספת נגד בסיס אל-תאג'י, ובה נורו לפי דיווח של כוחות הביטחון העיראקיים 33 רקטות, שפצעו שלושה חיילים אמריקנים וכן חיילים עיראקים.

לפי הדלפות מפקידים אמריקנים לתקשורת , בעקבות המתקפה הקטלנית בבסיס תאג'י ב-11 במרץ, ניטשה מחלוקת נוקבת בצמרת הממשל האמריקני בנוגע לאופי התגובה הרצויה. מזכיר המדינה פומפאו והיועץ לביטחון לאומי רוברט אובראיין תמכו בתגובה נרחבת, וסברו שיחד עם משבר הקורונה באיראן התקפה על שליחיה בעיראק עשויה להחזיר את איראן לשולחן המו"מ הישיר עם ארה"ב. לעומתם, שר ההגנה האמריקני, מארק אספר, ורמטכ"ל צבא ארה"ב, מארק מילי, התנגדו לכך, והסתמכו על כך שלפנטגון ולקהילת המודיעין האמריקנית לא הייתה הוכחה ברורה שכתאא'ב חיזבאללה ביצעו את המתקפה בעקבות הוראה מאיראן. הם גם הזהירו שתגובה נרחבת עלולה להתרחב למלחמה נרחבת עם איראן ולערער את היחסים המתוחים גם כך עם עיראק. בסופו של דבר, טראמפ צידד בעמדת האחרונים, והורה על מתקפה מצומצמת בהיקפה.

ואולם, הצהרות שנשאו גורמים בכירים בציר ההתנגדות בהובלת איראן ערב המסע הנוכחי, ובמהלכו, מלמדות שטהרן מנהלת הסלמה נגד הכוחות האמריקנים בעיראק. על פי פקידים אמריקנים עלומי שם בוושינגטון פוסט, ההסלמה נגד הכוחות האמריקנים בעיראק ניכרת לא רק בהיקף מתקפות הטילים אלא גם בנועזותם, שעה שהן מבוצעות לראשונה גם לאור יום. תכליתן של ההתקפות, שאינן מותירות עקבות ברורים לטהרן, הן כאמור ללחוץ על ארה"ב לסגת מהמדינה. ב-8 במרץ הצהיר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח'אני, במהלך ביקורו בעיראק, כי "הספירה לאחור לסילוק האמריקנים מהאזור החלה ביום שישי ה-3 בינואר בבוקר [עם חיסול סולימאני]". בריאיון לתקשורת הברזילאית ב-20 במרץ קרא זריף לארה"ב לצפות למתקפות נוספות נגדה בעיראק, אם כי הכחיש שאיראן עומדת מאחורי המתקפות שבוצעו, וטען שמדובר בתגובות אותנטיות מצד חוגים עיראקיים לתוקפנות האמריקנית נגד עיראק. דברי זריף עומדים בניגוד למעורבות העמוקה של איראן בזירה העיראקית מאז המהפכה האסלאמית בכלל, ומאז הדחת סדאם ב-2003 בפרט. איראן טיפחה, הדריכה וחימשה מגוון רחב של מיליציות שיעיות עיראקיות על ידי משמרות המהפכה (לעיתים בסיוע חיזבאללה הלבנוני). ב-18 במרץ אמר הנשיא חסן רוחאני שאיראן לא הבליגה ולא תבליג על חיסול סולימאני. לצד זאת, בנאומו לרגל ראש השנה הפרסי ב-22 במרץ הדגיש ח'אמנאי שארה"ב עודנה האויבת הראשית של איראן. ניתן לראות בכך רמיזה מצידו שאיראן לא נסוגה ממטרותיה האסטרטגיות, ובהן סילוק ארה"ב מעיראק, חרף אתגר הקורונה.

תסמין אפשרי נוסף לעמידה של איראן מאחורי ההסלמה הנוכחית הוא האמל"ח ששימש לתקיפת הכוחות האמריקנים. כפי שאישר מטה כוחות הקואליציה נגד דאעש בעיראק, הרקטות שנורו בשתי המתקפות נגד בסיס תאג'י הן מסוג 107 מ"מ, סימן היכר מובהק לחותמת איראנית, המוכר גם מפיגועי טרור בחסות איראן על ידי הטאליבן באפגניסטן, ארגוני הטרור בעזה, חיזבאללה בלבנון וכן פיגועים רבים שביצע מערך המיליציות השיעיות הפרו-איראניות (ובהן כתאא'ב חיזבאללה עצמה) נגד הכוחות האמריקנים במלחמת עיראק (2003–2011).

כוונת המיליציות הפרו-איראניות להמשך ההסלמה הצבאית

ב-12 במרץ, יום לאחר מתקפת הרקטות הראשונה נגד בסיס תאג'י, פרסמה מיליציית כתאא'ב חיזבאללה הודעה שבה בירכה את "מבצעי פעולת הג'יהאד המדויקת" על הפיגוע, והוסיפה שמדובר בפעולה לגיטימית נגד כוחות הכיבוש, שצריכים לשאת באחריות על אי חוקיות נוכחותם בעיראק. המיליציה גם אותתה על כוונתה להמשיך את ההסלמה הצבאית נגד הכוחות האמריקנים בעיראק בהוסיפה ש"אנו מאמינים שזהו הזמן המתאים ביותר עבור הכוחות הלאומיים והעממיים לחדש את פעולות הג'יהאד שלהם לסילוק הרשעים שפלשו לאדמות הקדושות". לאחר התקיפה האמריקנית נגד בסיסי המיליציה הדגישה כתאא'ב חיזבאללה בהודעתה ב-14 במרץ את מחויבותה לסילוק האמריקנים מעיראק וקראה לעם העיראקי למלא את חובת ההתנגדות נגד הכובש האמריקני, בהדגישה שהיא עצמה "הכניסה את האויב האמריקני אל בנק המטרות" שלה. ב-26 במרץ הודיעה כתאא'ב חיזבאללה שערכה תמרון צבאי שכלל לוחמת שטח בנוי. בכך אותתה שהיא נערכת לעימות עם ארה"ב, תוך אימוץ האסטרטגיה ששימשה אותה לביצוע מתקפות קטלניות רבות נגד האמריקנים במלחמת עיראק (2003–2011), בעודה מסתתרת בקרב האוכלוסייה האזרחית במדינה.

בעקבות התקיפה האמריקנית אותתה מיליציית אל-נוג'באא' ב-13 במרץ גם היא על כוונתה להצטרף למאבק הצבאי באמריקנים. היא הודיעה שבעקבות המתקפה האמריקנית כללי המשחק בעיראק משתנים ולהבא תתנהל המיליציה על בסיס הכלל "עין תחת עין". אישוש נוסף לכוונותיה של המיליציה ניתן לראות בהצהרתו של מפקד בכיר בשורותיה, נאצר אל-שמרי, המשמש גם דוברה, לאחר המתקפה האמריקנית, שלפיה "ימים קשים מצפים לאמריקנים". מיליציה פרו-איראנית נוספת, סיד אל-שוהדאא', אותתה שהיא שותפה למגעים בקרב המיליציות הפרו-איראניות כאשר דוברה, כאזם אל-פרטוסי, הצהיר שהיא מקיימת התייעצויות עם יתר המיליציות השיעיות העיראקיות מציר ההתנגדות במטרה לתכנן מהלומות קטלניות נגד האמריקנים בעיראק. בנוסף נראה שהצהרת דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, שלפיה על טראמפ להסיג את כוחותיו מעיראק כדי להפסיק את המתקפות נגד האמריקנים, מסגירה אף היא את החסות האיראנית להסלמה הנוכחית, ומהווה רמז אפשרי לעׅסקה שטהרן מציעה לוושינגטון.

בהתאם לאסטרטגיה שגובשה, ותוך ניסיון לקיים מרחב הכחשה עבור איראן, נטלו מיליציות "חדשות" אחריות לפיגועים נגד האמריקנים ואיימו לבצע מתקפות נוספות. עצבת אל-ת'אא'רין ("ליגת המהפכנים") נטלה אחריות למתקפה הקטלנית בתאג'י, והצהירה על כוונתה להתקיף שוב את הצבא האמריקני בעיראק. למרות הניסיון למנוע את זיהויה עם הציר הפרו-איראני, ניתן למצוא בלוגו של המיליציה מאפיינים, כגון יד מחזיקה בקלאצ'ניקוב, שמסגירים את החסות האיראנית למתקפה. לצד זאת, ההתנגדות האסלאמית בעיראק – אסחאב אל-כהף ("חברי המערה")– פרסמה סרטון ובו הציגה מתקפה לילית שביצעה נגד שיירה לוגיסטית של צבא ארה"ב במחוז צאלח א-דין ב-8 באפריל. ב-9 באפריל איימה קבוצה חדשה, קבדת אל-הדי ("אגרוף ההדרכה"), להתנקש בשגרירי ארה"ב ובריטניה בבגדאד בתוך 48 שעות.

ארה"ב חייבת לשנות גישה

בעקבות האיומים של בכירים איראנים נגד האמריקנים לאחר חיסול סולימאני, איים טראמפ להפציץ 52 מטרות בתוך איראן אם זו תתקוף כוח אדם או נכסים אמריקנים. מזכיר המדינה פומפאו איים אף הוא לאחרונה שאיראן תישא באחריות אם שליחיה יתקפו את ארה"ב. עם זאת, ההתקפה האמריקנית בתגובה להרג שני חייליה לא כללה מטרות איראניות והסתפקה בענישת השליח העיראקי. נראה שהפער בין ההצהרות למעשים של ארה"ב פוגם בהרתעה אפקטיבית מול איראן. גם ההיערכות האמריקנית המחודשת בעיראק מעודדת את האיראנים ושליחיהם להמשיך את המתקפות, ונוטעת בהם את הרושם שההסלמה קוצרת פירות. בצל ההסלמה הצבאית העבירה ארה"ב החל מאמצע מרץ לידי הצבא העיראקי כמה בסיסים, ובהם בסיסים חשובים ב-אל-קאא'ם (במחוז אל-אנבאר, ליד הגבול הסורי) ו- Qayyarah Airfield West (דרומית למוצול). בנוסף היא פינתה חלק מהסגל הדיפלומטי שלה בשגרירות בבגדאד ובקונסוליה בארביל, בעקבות התראות על התקפות טילים של המיליציות השיעיות נגד היעדים האלו. הביטחון העצמי הגובר של המיליציות התבטא, בין היתר, בברכתו של אבו אל-עלאא' אל-ולאא'י, מנהיג מיליציית כתאא'ב סיד אל-שוהדאא', הנתמכת בידי כוחות קודס, על "הנסיגה המבישה" של האמריקנים מחלק מבסיסיהם.

באמצע אפריל העביר ממשל טראמפ מסר לממשלת עיראק שיתקוף 122 יעדים ברחבי המדינה אם חייל אמריקני נוסף ייהרג. כפי הנראה ארה"ב נערכת למבצע צבאי נרחב בעיראק, שיתמקד במיליציית כתאא'ב חיזבאללה. זאת לאחר ששר ההגנה האמריקני אספר השתכנע, לפי התקשורת האמריקנית, בדבר הצורך לבצע מתקפה נגדית שתרסן את איראן ובאי כוחה. ואולם, כל עוד תישמר המשוואה שבמסגרתה איראן תוקפת את ארה"ב באמצעות שליחיה אך נשארת מחוץ לטווח האש האמריקנית תמשיך ההנהגה באיראן את ההסלמה הצבאית נגד ארה"ב. יתרה מכך, ההיערכות האמריקנית המדווחת על מבצע צבאי נגד כתאא'ב חיזבאללה משחקת לידי איראן, כיוון שתאפשר לה לזנב בשיטתיות בכוחות האמריקנים באמצעות מערך המיליציות ולהישאר חסינה ומחוץ לטווח האש, כפי שאירע במלחמת האמריקנים בעיראק בעשור הקודם. בנוסף, כפי שהוכיחה איראן בהתערבותה הצבאית במלחמה בסוריה, היא מוכנה לשלם בדם רב של שליחיה. שביעות רצונה של טהרן מהאסטרטגיה האמריקנית המדווחת, ובמרכזה מבצע צבאי נגד כתאא'ב חיזבאללה, התבטאה בקביעתה של סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית, אירנ"א, שמבצע כזה נידון לכישלון ויסתום את הגולל על הנוכחות הצבאית של ארה"ב בעיראק.

איראן תירתע מליזום פעולות נגד הצבא האמריקני אך ורק אם תלמד שאינה יכולה להתחבא מאחורי שליחיה, ושפעילות הטרור מעלה אותה על מסלול התנגשות צבאית עם ארה"ב. לפיכך מומלץ שארה"ב תשקול פעילות נגד נכסים או בכירים של כוחות קודס ומשמרות המהפכה, כצעד מרתיע יעיל מול טהרן. לצד זאת, מומלץ שארה"ב תכלול ברשימת הסנקציות את באי כוחה של איראן בעיראק, שטרם הושמו תחת סנקציות. בראש ובראשונה מומלץ לכלול את ארגון בדר, שמילא תפקיד ראשי בתקיפת השגרירות האמריקנית בבגדאד. המהלך יוכל לסייע בנידוי אחד השליחים הראשיים של איראן בעיראק מקבלת הסיוע הכלכלי והצבאי האמריקני. לצד זאת, על וושינגטון להכליל בסנקציות גם את המיליציות כתאא'ב ג'ונוד אל-אמאם וכתאא'ב סיד אל-שוהאדאא', הנאמנות לאיראן, לאחר שהוקמו על ידה בשם המאבק נגד דאעש וההגנה על משטר אסד בסוריה. בנוסף לפעילותן נגד האינטרס האמריקני בעיראק, לא מן הנמנע שבמסגרת קשריהן עם איראן הן מסייעות לפטרונן האיראני לעקוף את הסנקציות. הכללתן בסנקציות תסייע ליעד האמריקני המוצהר – להגביר את מסע "הלחץ המקסימלי" על איראן.