לקראת אירוע הספייס טוויטר של 'מידה', שיתקיים הערב בהשתתפות ד"ר גדי טאוב וד"ר רן ברץ על ספרו של טאוב – אנו מזמינים את קוראינו להיזכר בביקורת הספר של ח"כ עמיחי שיקלי. קוד ההנחה לספר – בפנים.
אחד מתחביביי בקריאת ספרים הוא סימון קטעים נבחרים באמצעות קיפול פינת הדף העליונה כך שתצביע אל הפסקה הנבחרת. אלא שבמקרה של ״ניידים ונייחים״, ספרו החדש של גדי טאוב, השיטה התבררה כבעייתית – מרוב קיפולים הספר קיבל צורה של אוריגמי.
אני בספק אם יש עוד ספר שמצליח לשרטט בקווים כה בהירים ופשוטים את מפת הרעיונות המעצבת את הפוליטיקה בת זמננו במערב בכלל ובישראל בפרט. הספר הוא מורה נבוכים למלחמת העולם הרעיונית שבה אנו נתונים בין הפרוגרס למדינות הלאום, בין ג׳ון לנון למשה, בין אבא ואמא להורה 1 והורה 2 ובין ניידים לנייחים.
“המרחק הממשי בין האליטות לבין כל השאר גדל, ונדמה לי שכבר אי אפשר למדוד אותו רק במונחים של עושר ועוני”, כותב טאוב. “כדי לאמוד אותו צריך כנראה לדבר גם על תחושת שייכות, על מידות שונות של חיבור למקום, למסורת, לדת, לזהות לאומית, לציבור, לתרבות, לשפה…
“לקח לי זמן רב להבין שזו לא רק תופעה ישראלית… בכל מקום במערב הדמוקרטי, ויש להניח שגם מעבר לו, יש אלמנטים כאלה – אליטות שחוות את הלאומיות של ארצן כמו משקולת על הצוואר, כמו צרות אופקים, כמו אנכרוניזם שהוא גם נגוע מוסרית באבק של שנאת זרים, אם לא גרוע מזה”. אותן אליטות, מוסיף טאוב, חותרות להתעלות מעל לאומיותם הצרה כדי להצטרף לאיזו רפובליקה בין-לאומית נאורה של צופי נטפליקס.
התופעה המסוכנת ביותר עליה מצביע טאוב היא התפתחותו של “ליברליזם אנטי-דמוקרטי”, מושג שהוא המפתח להבנת המציאות הפוליטית של זמננו, בה מעצמות הטכנולוגיה כמו טוויטר, פייסבוק, גוגל ואמזון מפילות אתרי ימין אמריקנים בשעה שאתרים להכחשת שואה ממשיכים לפעול באין מפריע, ואף מוחקות את חשבונו של יריבן הפוליטי בעוד שדיקטטורים המפעילים מחנות לחינוך מחדש וקוראים לרצח-עם נהנים משימוש חופשי בפלטפורמה.
לחצו לקבלת קישור לקבוצת הוואטסאפ השקטה של 'מידה'
הזן החדש הזה של “ליברליזם אנטי-דמוקרטי”, טוען טאוב, חותר תחת הלאומיות כחלק ממאמץ רחב יותר שתכליתו להפקיע את הכוח הפוליטי מידיהם של המוני האזרחים ולהעבירו לידי מיעוט נאור בעיני עצמו, המבקש לשמש להם אפוטרופוס. זאת באמצעות:
- קידום מדיניות הגירה מתירנית שתכליתה לערער את הדומיננטיות של קבוצות הלאום המקומיות. עדות חיה למגמה זו זועקת מכל כותרות העיתונים האמריקנים ומנחשול אנושי שעושה את דרכו ברגעים אלה ממדינות מרכז אמריקה לגבול מקסיקו-ארה״ב.
- מתקפה על הלגיטימיות של זהויות לאומיות – ראו ערך המתקפה על ׳חוק יסוד: הלאום׳, חוק שכל מי שקורא את תוכנו ויש בו לחלוחית של ציונות, לא מסוגל להבין על מה יוצא הקצף.
- העצמת כוחן של בירוקרטיות לא נבחרות על חשבון פוליטיקאים נבחרים, תוך הצגתם כמשרתי הציבור לעומת נבחרי הציבור שלכאורה לא משרתים אותו.
- באותה הרוח, העדפת הרשות השופטת הבלתי נבחרת על הרשויות המחוקקת והמבצעת.
- פוליטיזציה של האקדמיה וחתירה להגמוניה בשיח הציבורי באמצעות דומיננטיות באומנות, בבידור ובעיתונות הממוסדת.
האתגר הגדול ביותר של מקדמי הליברליזם האנטי-דמוקרטי הוא לשכנע את הציבור שדמוקרטיה אין פירושה דמוקרטיה. לכן מרבים לדבר על הסכנה ש״בעריצות הרוב״, מזהים תהליכים ומאלפים את הנוער בשיעורי אזרחות שהדבר האחרון שחשוב בדמוקרטיה הוא ערך החירות וזכותם של אזרחי המדינה להיות שותפים בעיצוב גורלם ועתידם.
ב״דמוקרטיה מהותית״, מושג חדש המסייע להתמודד עם הפרדוקס שבליבו של הליברליזם האנטי-דמוקרטי, לא האומה היא מקור הריבונות כפי שביקשה לקבוע “הצהרת זכויות האדם והאזרח” של המהפכה הצרפתית, ולא “אנחנו העם” כפי שפותחת החוקה האמריקנית, אלא סדרה של ערכים אוניברסליים מופשטים שהאליטה במערכות המשפט, הפקידות ועמדות המפתח בתקשורת הן שומרות הסף שלהם.
קריאת חובה.
עמיחי שיקלי הוא רס״ן במיל׳ וראש המדרשה למנהיגות ציונית תבור.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
לחלוחית של ציונות ולא לכלוכית
לחלוחית של ציונות או לכלוכית?
למה בין לנון למשה חחחחח. בפאראפרזה לזה אני רואה בפלאטפורמה הקיימת כולה התאמה סטטית מיושנת אנכרוניסטית, ממוחזרת לעייפה בלי שום הבדל. בשביל להיתחדש אינטרסנטית אגואיסטית רצונית , אשאב מהכלים הקיימים ואמצה אותם. מה ההבדל בין אהרון ברק ביבי ליכוד שס אגודה. הו הו זו הכהונה לסוגיה שמיצתה עצמה מיזמן והסגירה אותנו לסדר העולמי החדש.
במסעי זה במאה 21 פני נשואות לזה שהחזיר אותי לארץ המובטחת כניראה לא במיקרה. בעל הבית של אדמה זו אני עכשיו קורה לה יבשת חגורת התנך. בעיקר באבזם המואר שבה -אדמה עיברייה שחרוצה וחתומה בצעדי אלוהי צבאות ישראל. גיליתי לאחרונה שכעיברייה אני מחזיקה באוצר עתידני יקר מפז ואופיר הלו הוא התנך . אוצר בלום ממש הוא ספר הנבואה התנך, גם כריס סטאפלטון זמר דרומי מחגורת התנך הוא ושיבטו יודעים זאת היטב. שר ניפלא מבכה בוכה על מה שקורה בארצו ומסיים באחד משיריו במישפט הקלאסי שביד אחת הוא מחזיק בתנך וביד השנייה רובה. כריס מיתיירא מהעתיד. יודע שמדינתו האהובה הידרדרה וכאילו מכין עצמו. אותי פשוט זה ממלא גאווה ניפלאה. מה לא עבר הספר הזה, גלגולי היסטוריה אנושית ואף פעם לא נס ליחו. תמיד מוכיח עצמו צץ שוב ושוב מרהיב אקטואלי שווה לכולם ומחזיק בזוהר עתידי הכי ניפלא מיכל , השיבה הבייתה לגן עדן. גם לי קשה ועצובה כי הדרדור נימצא גם פה.התנך אהובי הוא לי מיפלט מחסה ונחמה. בזכותם מהיתבוננות ולימוד מהמעשה המוזר הקסום שעשו נוצריי חגורת התנך הבנתי שהתנך הוא מכונת זמן עם הוראות הפעלה. צאצאי עשיו מהדרום פעלו והקימו בסיועו מכונת זמן וירטואלית במרחבים העצומים והתוצאה הדהימה אותי הם הצליחו להיתחבר לרוחות הנבואה שממלאות את התנך. מי שהיה אמור להיתחבר לידע הזה זה אנחנו כי הישום הוא פה לא שם. ניפלא אז בזה שהיקדימו אותנו השיגו אותנו ניהיו זמנית לאח הבכור המסייע.
מכונת זמן הוראות הפעלה איך יבין מי שחי בגטו ותוקע את האל שם מבלי להסעיר אותו עם המאה 21. היא מלאה בכלים .פשוט ניפלא בשבילי לעשות נסיעות בזמן אלה ולעלות על עוד תגלית ועוד גילוי. אני ניסמכת המון על הצאצאים האלה כי אין היתעניינות בארץ במורשת הנבואה. המסקרן חחחח שהם בעצמם לא הכי הבינו את מה שעשו. אין להם מיסגרת לסיפור פשוט קמו ועשו. מהתנך ראו וכך עשו. מוחם כמוני מלא מהפנטזיה הסובבת ומהוליווד. גם אני גדלתי כמוהם ביחד עם המאה עשרים ועשרים ואחד.רק עכשיו גיליתי שהתנך הוא למעשה ספר נסיעות בזמן שנותן הוראות הפעלה. הוא התנך נורא ניזקק להמחשה בת המאה21 שתסייע להבין במה מדובר. הבנתו זה למעשה הבנת שורש השורשים וסיבת הסיבות. מי אנחנו למה העולם קיים. לאן כולנו הולכים מה יהיה בסוף ועוד המון תהיות. במיוחד היום זה מיטיב מנפש מנחם מסייע.
אין ספק, אני בטוח שגדי טאוב מיטיב לתאר בספרו את מצב הדברים כהווייתם.
אבל עבורי ועבור רבים כמוני, המצב ידוע ומוכר לפני ולפנים.
מתי אנשים מוכשרים כמו גדי טאוב ארז תדמור ועמיחי שקלי יעזו ישימו את נפשם בכפם ויכתבו את "אלטנוילנד" של זמננו, את הספר שלא עוסק רק בתיאור המציאות המדכאת, אלא בעיקר מציג חזון, מציג מתווה, מצית תקווה שבתורה תניע את החרדים לחירותם לצאת מהקוראלס ולפעול למען עתידם ועתיד ילדיהם
"לכלוכית של ציונות" מקווה שהשגיאה מקומית ולא הועתקה מהמקור.
המילה הנכונה כמובן היא לחלוחית.
אין שום "progress" בתחיית המתים לרעיונותיהם של הרוצחים הקומוניסטים.
זה שהדור של היום איננו מכיר את פול פוט, כי במקום היסטוריה הם למדו "דמוקרטיה ליברלית של חזיות פלורסנטיות", זו בעיה של שלהם.
כי מי שלמד היסטוריה, יודע שהרוצחים הקומוניסטים כבר במאה 19 (!), קראו לרצחנותם – קידמה. אז לא צריך לעשות שום הנחות לרוצחי הסמול של היום, בקידום המלל שהם מבקשים לקדם כדי לקבע תודעה. מספיק ישראלים נרצחו על ידם, כדי שנבין (אזרחי ישראל) שרצחנותם איננה "שלום" ולשלום לא יכולים להיות קורבנות.
לרוצחי הסמול, צריך לקרוא רוצחי הסמול וזו הקידמה היחידה שיש.
הבעיה של גדי טאוב היא השטחיות והרדידות המחשבתית המובנית שלו ושל "דוקטורים" ביביסטים/טראמפיסטים מסוגו. אז אצלו יש תואר דר' אבל שם אשכנזי. ואצל אבישי יש תואר דר' וגם שם מזרחי. אבל שניהם כל כך שטחיים, סיסמאתיים, זקוקים לתשומת לב, אבל לא מספקים ערך מחשבתי אמיתי. אז יופי הם יבלטו בקרב הביביסטים כי הם כותבים ומדברים בלי הרבה שגיאות. אבל ערך ממשי יהודי או ישראלי אין בהם.
כנראה, מי שרואה את המציאות כהווייתה ומקבל את מורכבות טבע האדם נחשב אצלכם שטחי. מי שטוען שאין הבדלים ביו תרבויות, שאין הבדלים בין המינים, שאנשים מצליחים ועשירים ימשיכו להמציא תרופות חדשות גם אם יקחו להם את כל הכסף, שכל הרעות החולות של העולם באות בגלל הכיבוש ומי שטוען אחרת הוא משקר ולכן צריך להשתיק אותו, הוא כמובן מעמיק.
תודה שעדכנת אותנו לפי מה אצלכם, רוצחי החמאס, מחלקים ישראלים לאשכנזים ומזרחים.
חלוקת אנשים לפי שימות משפחה, זו הסיבה מדוע אתם רוצחי החמאס, הנחשלים ונכשלים עלי אדמות – אבל זו בעיה שלך בלבד 🙂
מרפאות הגוף והנפש פתוחות לכול, לקבלת עזרה נפשית.
אין בתגובה שום דבר ענייני, מלבד נסיון העלבה, שבא מתוך נחיתות נפשית ושכלית.
אני מעדיף שכן פשוט, שמדבר עם שגיאות, ואולי לא סיים לימודים גבוהים
..עם השכן הזה, אנני יודע מה אני מקבל, ובטוח שיבוא לעזרתי בכל מצב ואוכל לסמוך עליו
לעומת
פרופסור, טייס, שמסתירים את מהותם, וגורמים נזק לי ולמדינה, בסיוע גורמים עויינים זרים.
והיום רואים יותר מתמיד, איך בתוך האנשים 'המלומדים' האלה מסתתרת נשמה שחורה וזדונית.
בשום מקום במאמר לא מוזכר את מי הוא מגדיר כנייח ואת מי מגדיר כנייח.
התיאור של המצב מעולה אך יחד עם זה
נראה כי אין שום אקטיביזם בצד הנייחים
הניידים מרבים באקטביזיותם מכיוון שאין להם מספיק התנגדות
מצד הנייחים
ומכיוון שכך אנחנו ממתינים ללך ולנסה שלנו
כל כך אהבתי את המאמר שקיפלתי את הטלפון.
הרעיונות של ה"אליטות" אינן חדשים כלל ואלה לא אליטות.
מדובר במרקסיזם ישן מאוד (מהמאה ה-19, זה שהביא הרבה דם ועוני לאירופה, במיוחד למזרח אירופה ורוסיה בפרט) ומדובר באותם נרקסיטים אלימים וחסרי השכלה, כמו אלה שהקימו בשנות ה-60 של המאה הקודמת את ארגון הטרור Weather Underground ו-SDS.
לאחר שעובר דור, שחווה את זוועות הקומוניזם ושוב באה איזו גרטה, שבטוחה שהיא יודעת הכי טוב ובלעדיה העולם יקרוס + הבנקאים האלה (________ השלם קבוצה אחרת לפי בחירתך, כדי להאשים) רוצים רק כסף (________ השלם המצאה לפי בחירתך, בה אתה חושב שאתה מבין יותר מאחרים וחש שבלעדיך העולם יקרוס) – ושוב נוכחים כולנו לדעת, כמה רעילים רעיונות המרקסיזם.
כיצד לא במקרה, הורעלו המון עמים על כדה"א לחשוב שאלה שיוויון וקדמה – וגם, כמו ב-1917 ובכל עשרות השנים באירופה, מחליפים המרקסיסטים את משמעויות המילים הנשגבות – וביצעו במו עצמם רצח עם, הגליית המוכשרים וצעידה אל עוני, בורות אינסופית ודיקטטורה אלימה.
משעשע מאוד לראות, שרוסיה של היום, נראית במובנים רבים כמו ארה"ב בתחילת המאה הקודמת. שחיתות שלטונית, עוני ופערים חברתיים, ילדים מיוחסים שלא עומדים לדין עד שהרגו מישהו ולפתע זה מקבל הד תקשורתי, אלימות משטרתית במימון בעלי הכוח (רק חסרה סוכנות כמו זו של פינקרטון), אופוזיציה שהשליטים עוצרים ומנסים לדכא בשיטות רחוקות מדמוקרטיות (FDR היה דמוקרט, כמו שפוטין הוא דמוקרט). ארה"ב מצד שני, נבלעת עוד ועוד במבול המקרסיסטי, שבו אלה שלא סיימו תיכון, מאשימים את אלה שהשקיעו את כל חייהם (זה ממש לא מסתכם רק בתארים אקדמיים) ובעלי כישרון – שלאחרונים יש יותר וזו זכותם של הראשונים, לקחת מהם, בשם ה"שיוויון".
מי יודע, אולי עוד 10 שנים, נראה אוניות מפליגות מארה"ב לרוסיה ועל סיפונן, אנשי עסקים, אקדמאים ובעצם, כל בעלי היכולת, שעוזבים את מדינתם, אחרי המהפיכה הקומוניסטית לארה"ב (היא לא בהכרח תלבש צורה זהה לרוסית). אם זה יקרה, נוכל לומר כולהו שהניסטוריה חוזרת.
כמה זמן צריך לחכות כדי שיקומו תנועות מחאה ימניות נגד הפוסט-ציונים האנטישמים??????????????????
בתקופה האחרונה מספר העשירם, ועושרם גדל מעבר לכל דמיון.
במצב כזה, העושר רוצה לשמור על עושרוץ
העושר הבלתי נתפס הזה, משבש את המוח, ובעליו מתחיל להרגיש כל יכול
לעושר הזה גם נטפלים גופי זדון ורמיה
בקיצור, העושר הזה רוצה לשמור על עצמו, ולהפוך את כל השאר לפועלים/עבדים שווי ערך.
המודל הסיני מתאים להם ביותר,
ולכן כבר לפני יותר מ- 40 שנה, הם מפוררים את החברה, הלכידות החברתית והמשפחה.
השלב הבא זה לעורר מהומות וחוסר שקט
שלאחריו יגיע משטר צבאי
והנה דוגמת סין הקומוניסטית במערב.
חייבים להתנגד לכל הינדוס התודעה, בכל מקום ובכל זמן.
הרכבת כבר עזבה את התחנה, אבל עדיין לא מאוחר.
הקומוניזם הורג.
עניין נוסף שבלט אצלנו לאחרונה הוא שכנועו של הציבור כי בחירות זה דבר לא טוב.
"צריך למנוע בחירות חמישיות בכל מחיר".
ככה זה מתחיל.
השלב הבא יהיה : "אין צורך בבחירות, זה עולה הרבה כסף ובסופו של דבר לא מתאפשרת הקמת ממשלה".