ההיסטוריה של ההווה – קיצור תולדות ההשחתה

הפלתו של ראש הממשלה, נתניהו, היא תוצר של תהליך ארוך שנים ומתוכנן היטב. יובל בלומברג מפרק לגורמים ומסביר, שלב אחר שלב כיצד אליטות קיצונית ומלאת שנאה השחיתו את מדינת ישראל.

עוד שלב בדרך למטרה, ההפגנות בבלפור (צילום: Yaara Di Segni)

״האתיקה שלנו היא מכשיר להשמדת החברה הישנה של מנצלים; המאבק לביסוסו של הקומוניזם ולהגשמתו הוא הבסיס של האתיקה הקומוניסטית״

(ו׳ לנין, כל כתביו, כרך 26. מובא בספר ״הדיקטטורים״, ריצ׳רד אוברי, עמוד 246)

״שתי המערכות (י״ב -ברית במועצות וגרמניה הנאצית) האמינו שנורמות מוסריות אינן אוניברסליות או טבעיות או פועל יוצא של התגלות אלוהית. עולם המוסר של שתי הדיקטטורות התבסס לא על ערכי מוסר אבסולוטיים, כי אם על ערכים יחסיים שנגזרו מנסיבות היסטוריות מוגדרות״

(הדיקטטורים, ריצ׳רד אוברי, עמוד 247)

הגנטיקה הפוליטית של תהליך ההשחתה

השחתה פוליטית, חברתית ומוסרית היא המאפיין המרכזי של נוכחות השמאל הרדיקלי באופוזציה או בשלטון. תהליך ההשחתה הוא לא פועל יוצא של ניהיליזם מוסרי או אנרכיזם חברתי שמובילים להשחתה. ההיפך, הוא מתרחש בגלל תפיסה דטרמיניסטית ״מדעית״ של המציאות שהופכת את המוסר לכלי שרת בידי הפוליטיקה שהיא חזות הכל. מטרת המעשה הפוליטי היא דחיקת הקץ ומימוש הפתרון שניצב בקצה דרכה של ההיסטוריה. המוסר הוא יחסי ונקבע רק על פי מה שמשרת את המטרה הפוליטית. כלומר, אותו מעשה יכול להיות רע או טוב, על פי התייחסותו לתוצאה הפוליטית שתתקבל ממנו ולא בגלל עצם המעשה.

אחד הכלים המשמעותיים במימוש המעשה הפוליטי של השמאל הוא הפוסט מודרניזם המערבי שמערער את הבסיס האידיאולוגי, סביבו מתכנסת כל חברה אנושית. ערעור מושג האמת מערער גם את תפיסת המוסר ומוביל את החברה לדקדנס ולאינדיבדואליזם אפאטי שמפורר את החברה מבפנים. הריקבון החברתי של ניוון ואובדן סולם ערכי יציב, הוא קרקע יציבה לפריחתן של קבוצות רדיקליות בעלות אידיאולוגיה נחושה, כפי שאכן קורה במדינות המערב עם פריחתם של ארגוני שמאל רדיקלי ואסלאם פונדמנטליסטי.


תהליך ההשחתה מורכב מהצטברות של אירועים, ואסקלציה בלתי פוסקת של חומרתם, תעוזתם וחוצפתם כלפי הרוב


דרך הפעולה של השמאל הרדיקלי באה לידי ביטוי בפעילות פוליטית אינטנסיבית שמלווה בקמפיינים רעשניים מאוד וביצירת אווירה של כאוס, אלימות ואנרכיה. מטרתם של אלה לבצע בליץ על התודעה של של הציבור הרחב והדומם ולהביא אותו לידי ייאוש חברתי ופחד מפני העתיד. השלטת הפחד מפני ההווה והעתיד מובילים לייאוש חברתי ולאווירת מלנכוליה לאומית. מתוך הייאוש החברתי השמאל הרדיקלי רוצה להפציע כמי שאוחז את הפתרון לגאולה מהמצב הנוראי, שממילא התרחש ברובו מלכתחילה בגלל פעילות של השמאל.

תהליך ההשחתה מורכב מהצטברות של אירועים, ואסקלציה בלתי פוסקת של חומרתם, תעוזתם וחוצפתם כלפי הרוב. קצב האירועים ביחד עם שימוש וירטואוזי בערוצי התקשורת שממסגרים את האירועים כרצונם, תוחמים את גבולות השיח הציבורי המותר, באמצעות טרמינולוגיה סטרילית וסינטטית, ופסילת מונחים שחורגים מהשיח המותר, יוצרים צונאמי חברתי פוליטי שמקשה על רוב הציבור להבין אותו ואת משמעויותיו הפוליטיות וזו כמובן המטרה. הערפול של המעשה הפוליטי הוא חלק מהאסטרטגיה שנועדה לאפשר את התקדמותו עד להשגת המטרה הפוליטית.

מגמה גלובלית של מלחמה בלאומיות, ההפגנות האלימות בארה"ב (צילום: Mike Shaheen)

תהליך ההשחתה שהוביל באופן בלתי נמנע להיסטוריה המדממת של כל שלטון שמאל לא היה אקראי ולא התרחש כתוצאה מיישום לא נכון של האידיאולוגיה אלא ההיפך, זו השיטה עצמה, וזה היישום היחידי האפשרי של תפיסת עולם שהמוסר עבורה איננו בעל תוקף קבוע אלא תלוי הקשר פוליטי.

תהליכי ההשחתה הם במובן מסוים כמו חור שחור עבור היסטוריונים. אפשר לזהות את נוכחותם בעקבות תוצאותיהם, בדיוק כפי שאפשר לזהות את קיומו של חור שחור בעקבות פליטת אנרגיה אופיינית לחומר שנמשך אל תוך החור השחור אבל לא באמצעות זיהוי של החור השחור עצמו.

הדרך הקונבנציונלית לבחינת העבר, כרצף כרונולוגי של אירועים הרודפים אחד את השני, ומייצרים את המניעים שמובילים מאירוע מרכזי אחד למשנהו, מקשה מאוד על זיהוי תהליכי העומק של ההשחתה מאחר והם המצע עליו נכתבת ההיסטוריה בעודם מוסתרים בצילם של האירועים הגדולים.

הדרך היחידה לזהות ולהבין את רעש הרקע התהליכי ממקור ראשון ובאופן אותנטי, היא לחיות בתקופה בה התהליך מתרחש, להשתחרר מלפיתת התודעה החונקת של התקשורת מעצבת התודעה, לזהות את רצף ותדר האירועים הרלוונטים, את החיבור הרעיוני-פוליטי ביניהם ואת התוצאה האפשרית.

במרחק של שנים מהאירועים, האבחנה ההיסטורית המדויקת ביחס לתקופה המדוברת הופכת להיות מסובכת בהרבה. אותה הטיה תקשורתית והנדסת תודעה שהתרחשה בזמן אמת, עוברת תהליך של פורמליסטיקה ״עובדתית״, משווקת כמחקר היסטורי, מקבלת חותמת אקדמית ומשם הדרך לשחזור היסטורי רטרואקטיבי מדויק של אירועי המיקרו שהובילו לאירועי המאקרו, באופן שנוגד את הנרטיב האקדמי האורתודוכסי, הופכת להיות קשה בעשרות מונים.

התקשורת הממוסדת היא חלק מתהליך ההשחתה (צילום: אייל בן יעיש)

קצב האירועים איננו ערובה להבנתם

כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות של בערך 500 מטר בשנייה. מלבד זאת הוא נע במהירות של 30,000 מטר כל שניה במסלול הקפת השמש. בנוסף, הוא נע ביחד עם מערכת השמש סביב מרכז הגלקסיה במהירות של 230,000 מטר בשנייה, ואם כל זה לא הספיק, אז הוא גם נע יחד עם הגלקסיה שלנו לכיוון הגלקסיה אנדרומדה במהירות של 112,000 מטר בשנייה, ושתי הגלקסיות ביחד נעות במהירות במהירות של יותר מ 600,000 מטר בשנייה לכיוון צביר הבתולה (צביר גלקסיות קרוב), וביחד עם צביר הבתולה, נעות הגלקסיות במהירות של 6100 מטר בשנייה לכיוון מרכז מסה כלשהו שאיש אינו יודע מה הוא.
למרבה ההפתעה איננו חשים דבר למרות כמות התנועות ומהירותן. הסיבה שאיננו מרגישים דבר היא בגלל האטמוספירה שמגנה עלינו ובעיקר בגלל שהכל מתרחש במהירות קבועה.

אם תרצו את הנמשל, הכיסוי התקשורתי ותיווכה המהונדס של המציאות, הם האטמוספירה המגוננת שמונעת מרוב הציבור לחוות בצורה אותנטית ואמיתית את חוויית המציאות כפי שהיא. קצבם המהיר של האירועים המייצר אפטיה מסוכנת כלפיהם, הוא המהירות הקבועה שאיננה מאפשרת להרגיש שינוי. אירוע המאקרו ההיסטורי, שקול לשינוי המהירות בקצב אירועי המיקרו. אותו אין אפשרות שלא להרגיש כפי שלא היינו יכולים לחמוק מלהרגיש שינוי בתאוצת כדור הארץ.

מדינת ישראל חיה בתוך סיר לחץ שמייצר אירועי מיקרו יומיומיים שיכולים להיתפס כחלק ממאבק פוליטי סטנדרטי בין ימין ושמאל או בין יהודים וערבים.

מיפוי רצף אירועי המיקרו בישראל מראה בבירור כי מדינת ישראל נמצאת במרכז התפתחותו של תהליך השחתה משפטי, חברתי, תקשורתי, פוליטי ומוסרי שמוביל אותה למחוזות מסוכנים מאוד, עד כדי איום על עצם קיומה כמדינה יהודית.

רבים מאזרחי המדינה שצורכים עדכוני חדשות ואינפורמציה על המתרחש בעיקר דרך ערוצי הזרם המרכזי, חווים מציאות מעובדת, מהונדסת ומסוננת שמוגשת להם חתוכה וארוזה היטב, בדיוק כפי שאותם כלי תקשורת מעוניינים לצייר אותה, מנוקה מכל דבר שלא משרת את האג׳נדה הפוליטית.

בפועל, סקירת האירועים הבאים חושפת את תהליך ההשחתה שעוברת מדינת ישראל ומוביל אותה לאירועי מאקרו היסטוריים שקשה לחזות אותם כעת אבל ניתן לשער את כיוונם.


לקבלת המאמרים ישירות לסלולרי – הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה של 'מידה'


אירועי-מיקרו בין אפריל 2019 ליוני 2021

בחירת התקופה שתוחמת את אירועי המיקרו היא כמובן שרירותית אבל יש בה היגיון היסטורי מאחר והיא מתייחסת לפרק זמן שבמהלכו התרחשו ארבע מערכות בחירות. כלומר, השנתיים במהלכן התרחשו ארבע מערכות בחירות הן המקרו-אירוע שבתוכו התרחשו אינספור אירועי מיקרו.

אירועי המיקרו הרלוונטיים הם כאלה שיש היגיון פוליטי וחברתי בקיבוצם יחד, ומבט כללי על שטף האירועים יכול לעזור בציור התמונה הרחבה ובהבנת התהליך בתוכו אנחנו נמצאים.

הכרונולוגיה של האירועים אינה קריטית כי ממילא חלקם התרחשו מספר פעמים בצורות כאלה ואחרות וחלקם התרחשו ממש בסמיכות האחד לשני. המשמעות שלהם היא הרצף, כמות האירועים, והאנשים המזוהים איתם ומובילים אותם (מנהיגים, אנשי תקשורת, ציבור רחב).

האירועים הבאים אירעו בנפרד. חלקם קשורים האחד בשני באופן ישיר וחלקם לא. בזמן אמת הם התרחשו כאירועים נפרדים שנמשכו פרקי זמן שונים וחלפו או שעדיין נמשכים, לכאורה, בלי להשאיר חותם. בפועל, אירועי המיקרו הללו היו חלק מתהליך השחתה כללי שפרם בגסות את מירקם הסולידריות החברתית בישראל, ושחק מערכת שלמה של איזונים פוליטיים, משפטיים ומוסריים המהווים את המצע היחיד עליו יכולה להתקיים ולשגשג חברה דמוקרטית חופשית. הפגיעה המצטברת מובילה את מדינת ישראל במסלול ברור של טוטליטריזם הולך ומתגבר, צעד אחר תעד.


רבים מאזרחי המדינה שצורכים עדכוני חדשות ואינפורמציה על המתרחש בעיקר דרך ערוצי הזרם המרכזי, חווים מציאות מעובדת, מהונדסת ומסוננת


הפגנות בזמן הקורונה

מיד עם פריצתה של מגיפת הקורונה והסגר הראשון שהגיעה בעקבותיה, פרמו אנשי השמאל את הסדר החברתי ובניגוד לכללים הבלתי כתובים של הסולידריות החברתית, יצאו להפגנות בזמן שכל אזרחי מדינת ישראל, ללא יוצא מן הכלל, ישבו בסגר, כלואים בבתיהם, על פי הוראת הממשלה, על מנת למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. בגיבוי משפטי של היועמ״ש מנדלבליט, ואנשי הפרקליטות, ובניגוד לכל פלח אוכלוסייה אחר, קיבלו אנשי השמאל פטור ממגבלות הקורונה. באופן חסר היגיון ובסיס חוקי, זכותם להפגין גברה על כל זכות אחרת, הזכות לתפילה, הזכות לביטחון רפואי, הזכות לשוויון ציבורי ונשיאה שווה בנטל החלטות הממשלה.

להתנהגות הפרועה של השמאל בזמן הקורונה הייתה השפעה ישירה על פרימת הסדר החברתי אצל קבוצות אוכלוסייה נוספות שלא הסכימו לקבל את העדפת זכות ההפגנה של השמאל על פני זכויותיהם הדתיות שהיו עבורם לא פחות מקודשות מהזכות להפגין. מאותו הרגע לא ניתן יותר היה להשיב את הגלגל לאחור והפרות הנחיות הממשלה בזמן הסגרים הלכו והתגברו.

קריאה פומבית להפר הנחיות הממשלה

אם לא היה די במפגינים שזכותם האריסטוקרטית להפגין, עלתה על כל זכות אחרת, חיזקו מנהיגי האופוזיציה את אווירת המרי בהנחיות הממשלה. במהלך הסגר הראשון ואחריו טענו ראשי האופוזיציה כי נתניהו דיקטטור שאין לציית לקולו ולהוראותיו (שממילא הגיעו על סמך ייעוץ מקצועי מאזני משרד הבריאות). הגדיל לעשות יאיר לפיד שטען בסרטון וידאו, בעקבות ההנחיות לסגר, ש ״ישראל חדלה להיות דמוקרטיה״. לא עזרה העובדה שסגר היה מנת נחלתן של כמעט כל מדינות העולם שנפגעו מקורונה. האגף הסהרורי של השמאל ומנהיגיו, טענו בלהט שהקורונה היא המצאה של נתניהו שנועדה לסייע לו לבסס את שלטונו הדיקטטורי ו ״להמלט ממשפטו״ הצפוי להיפתח.

העובדה שנתניהו היה המנהיג הנבחר ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, הן בתוך מפלגת הליכוד והן במסגרת הבחירות הכלליות, לא הפריעה להתבססותו של הנרטיב ״נתניהו דיקטטור״. המסר הזה הדהד ללא הרף בכלי התקשורת ובהשפעתם חלחל לאנשי השמאל ולציבוריות הישראלית והפך למרכיב מרכזי בשלילת הלגיטימיות של נתניהו כמנהיג ושלילת הלגיטימיות של בוחריו בשל בחירתם בנתניהו, מאחר והם בחרו ב ״דיקטטור״. האוקסימורון מובנה בתוך הטענה אבל ההיגיון לא שיחק תפקיד משמעותי באוסף הטיעונים נגד נתניהו ובוחריו.

הקורונה משרתת את נתניהו

אנשי שמאל טענו לכל אורך הדרך כי שיקולי הסגרים קשורים במשפט נתניהו והמשפט הוא זה שמשפיע על קבלת ההחלטות ותאריכי הסגרים. הטיעון הזה הורחב לכל נושא אפשרי ונתניהו הואשם שכל דבר שהוא עושה או לא עושה, קשור במשפטו. גם הטיעון הזה חתר תחת הלגיטימיות של נתניהו להנהיג ולקבל החלטות שהרי כל החלטה נגועה בשיקוליו האישיים שבמרכזם רצונו ״לברוח מהמשפט״.


האווירה האלימה והפרועה בבלפור הרעילה בצורה קשה את כל השיח הפוליטי בישראל


הפגנות בלפור

במהלך כל תקופת הקורונה התרחשו הפגנות שבועיות בבלפור. אלפים הגיעו מידי שבת למרות המגבלות שחלו על כל שאר האוכלוסייה. ההפגנות לוו בהסתה קשה מאוד נגד נתניהו ובני משפחתו, הסתה שהתאפיינה באלמנטים פורנוגרפיים, סקסיזם ובקריאות מפורשות לרצח, אונס, ופגיעה בבני משפחת נתניהו. האווירה האלימה והפרועה בבלפור הרעילה בצורה קשה את כל השיח הפוליטי בישראל. התחושה באוויר הייתה שהכל מותר, כולל אלימות כלפי שוטרים או אנשי ימין שהגיעו לתעד את ההפגנות. המפגינים חשו ובצדק כי ישנו צ׳ק פתוח מהמערכת המשפטית שמגבה אותם כמעט בכל מעשה וקריאה במהלך ההפגנות, מונע מעצרים ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות, כאלה שנעשה בהם שימוש נרחב מאוד נגד חרדים.

ברק והפדופיל

ביולי 2019 קמה מפלגת שמאל חדשה, המחנה הדמוקרטי, מפלגה חדשה שנשענה על מר״צ, פליטת מפלגת העבודה סתיו שפיר ואהוד ברק. ברק שנתפס בציבוריות הישראלית כראש הממשלה הכושל ביותר שידעה מדינת ישראל, הספיק לעשות לביתו בשנים שבין הפסדו בבחירות לבין נסיונו המחודש לשוב כמלך המשיח של השמאל. בשנים שבהן שהה ברק מחוץ לפוליטיקה הוא תחזק קשרים מפוקפקים ביותר עם הפדופיל המורשע ג׳פרי אפשטיין (לאחר שהורשע והיה ידוע כפדופיל). באחת התמונות המרשיעות (מוסרית) הוא נתפס רעול פנים בכניסה להרמונו הפדופילי של אפשטיין. הכל כבר היה ידוע ומפורסם לפני הצטרפותו של ברק למחנה הדמוקרטי ולמרות זאת, לא נשמעה בשמאל אפילו טענה קלושה מצד מאן דהוא לגבי התקפות המוסרית של צירוף אישיות כל כך מפוקפקת ובעלת קשרים לא ברורים לעבריין מין מורשע.

תמיכת הנהגת השמאל בהסתה

במהלך התקופה כולה, הנהגת השמאל ללא יוצאים מן הכלל, לא רק שלא גינתה את האלימות, את הסקסיזם, את ההסתה ובקריאות לרצח אלא שתמכה במפגינים באופן מוחלט. רבים מהם הגיעו להפגנות מידי שבת. לא היה ספק שהאווירה האלימה והפרועה ייצגה היטב את האינטרסים הפוליטיים של מנהיגי השמאל שהלכו על חבל דק מאוד ולא חששו בשום שלב מתוצאות ההסתה הפרועה נגד נתניהו ובני משפחתו. רבים מהם לא התביישו להיות נוכחים לצד מיצגים פורנוגרפיים ושלטים הקוראים לאלימות. המנהיגים, כמו המפגינים, היו אפופים בתחושת שהכל מותר על מנת להשיג את המטרה הפוליטית של סילוק נתניהו.

תמיכת התקשורת באלימות והסתה

ההפגנות סוקרו על ידי התקשורת באופן שלא השאיר שום מקום לספק באיזה צד התקשורת נמצאת. התקשורת סייעה בפרסום ההפגנות, ביצירת יחסי ציבור להפגנות ובגיבוי הדוק למפגינים על מנת להרתיע את המשטרה מלפעול נגדם. התקשורת הייתה מצד אחד, חלק בלתי נפרד מיצירת אווירת האלימות וההסתה הפרועה נגד נתניהו ובני משפחתו, ומצד שני תיווכה את האירועים לציבור הרחב. התיווך כלל שירותי דוברות שנמנעו מהדגשת האלימות והתופעות הפרוורטיות שנכחו בהפגנות, כדי שלא לעורר אנטגוניזם בקרב הציבור הרחב, ומנגד, ניסו ליצור את התחושה שמדובר במחאה עממית, ספונטנית וא-פוליטית שמקיפה ציבורים רבים, שבתוכם במקרה ישנם גם אנשי שמאל. כמובן שבניית הנרטיב של נוכחות אנשי ימין בהפגנות סייעה להסתיר את אופיין האמיתי של ההפגנות ואת הנפשות הפוליטיות רוויות האינטרסים הפוליטיים, שמניעות אותן מאחורי הקלעים.

מערכת אכיפת החוק נגד נתניהו | אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו, שי ניצן (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ, צילום מסך)

תיקי נתניהו

כמו צל שחור מאיים, תיקי נתניהו מרחפים מעל לכל התקופה. מלבד נרטיב ה ״דיקטטור״, כיכב גם נרטיב ה ״שחיתות״ של נתניהו. במאמץ חסר תקדים ובהשקעת משאבים עצומים, הובילה הפרקליטות קמפיין שנמשך שנים, סביב חקירות ובניית ״תיקי שחיתות״ נגדו. הפרקליטות הקימה קונסטרוקציה משפטית מופרכת שנועדה לבנות את נרטיב השחיתות של נתניהו ולחסל אותו פוליטית. המטרה הייתה ברורה ושקופה (עבור מי שלא היה מחובר לערוצי תקשורת המיינסטרים): להמאיס את נתניהו על ציבור הבוחרים או להמאיס על נתניהו ומשפחתו את החיים הציבוריים, ואז אחת מהשתיים, או שהבוחרים יפסיקו לבחור בו או שנתניהו יפרוש. ביחד עם קציני משטרה, ואנשי תקשורת, החזיקה הפרקליטות את קמפיין ה ״שחיתות״ של נתניהו באוויר במשך שנים, באמצעות אלפי הדלפות מגמתיות, שקריות ובלתי חוקיות מתוך חקירות הקשורות בתיקי נתניהו, היישר לידיהם של מספר אנשי תקשורת שתפקדו כדוברי הפרקליטות, ללא שום בקרה או סינון של התוכן שהודלף להם. אינספור כתבות ושידורים ״דרמטיים״ פתחו את מהדורות החדשות בדיווחים היישר מתוך חדרי החקירות אל אולפני החדשות הרוטטים מהתרגשות מעושה ומלאים בזעם קדוש על ה ״שחיתות״.

ואכן המטרה הושגה. שטיפת המוח יצרה חיבור אסוציאטיבי בלתי נשלט בין נתניהו ושחיתות. אנשים רבים גם מתוך מחנה הימין, לא יכלו לשאת עוד את הלחץ התקשורתי הבלתי נסבל נגד ״שחיתותו״ של נתניהו, לחץ שהופעל על הציבור באופן יומיומי במשך שנים, והוביל אותם לבקש להחליף את נתניהו בפוליטיקאי ״נקי כפיים״. נזקי הנדסת התודעה נתנו את אותותיהם ברבים שטענו ש ״אין עשן בלי אש״. אחרי הכל, היה קשה להאמין ש ״הכל שקרים״. קמפיין השחיתות היה כמו כור גרעיני שמספק אנרגיה בלתי פוסקת למחנה השמאל ונותן להם צידוק מוסרי להילחם בנתניהו ולהסית נגדו.

מעגל הקושרים

השילוב שבין ארגוני המחאה, אנשי תקשורת, הפרקליטות, בעלים ומנכ״לים של גופי תקשורת ו ״לשעברים״ בכירים מאוד בשלטון הישראלי, שפעלו כולם נגד נתניהו, כראש חץ מאורגן, לא היה מקרי בשום שלב. בין כל הגופים והאנשים התקיים קשר סימביוטי בעל אופי חתרני ומסוכן. אנשי התקשורת יזמו תחקירים שהובילו לחקירות, שהובילו להדלפות ובליץ תודעתי נגד נתניהו, שהובילו להפגנות נגד נתניהו ה ״מושחת״, שהובילו לאווירת כאוס ומשבר, שהביאו לאולפנים את ה ״לשעברים״ ששפכו אש וגופרית על נתניהו ה ״מושחת״, שתדלקו עוד יותר את ההפגנות, וחוזר חלילה, במעגל שהזין את עצמו כמו פרפטום מובילה של כאוס חברתי שנועד לייצר לחץ שלא ניתן יהיה לעמוד בו, ובסופו משהו ישבר ויתפרק, נתניהו, סביבתו הפוליטית או בוחריו.


שטיפת המוח יצרה חיבור אסוציאטיבי בלתי נשלט בין נתניהו ושחיתות


שיתוף הפעולה בין הקושרים נעשה סביב אותה מטרה אובססיבית, הפלת נתניהו. הסיבות לשיתוף הפעולה היו בחלקן פליליות, בחלקן אופורטוניסטיות ובחלקן פרוזאיות, אם שנאה פתולוגית לנתניהו יכולה להיחשב עניין רגיל בשמאל.

השנאה ככוח מניע לשיתופי פעולה פוליטיים, שבימים רגילים היו בלתי אפשריים בעליל, תרמה רבות לאווירת ההשחתה המוסרית. הסיבות הפליליות לשיתופי הפעולה הגדירו מחדש את מערך הכוחות בתוך הדיפ סטייט של מדינת ישראל. מידע מפליל על היועץ המשפטי, שהוחזק בידי פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, הפך אותו להיות בן ערובה בידיו של ניצן. הסיבות האופורטוניסטיות הפכו את האידיאולוגיה לסרח עודף של מספר מפלגות ימין שקיבלו לגיטימציה תקשורתית לבצע כל מהלך אם ישרת את הדחת נתניהו.

בתוך שלל שיתופי הפעולה המפוקפקים, בלט בשפלותו רוני אלשיך מפכ״ל המשטרה לשעבר שהוביל במסגרת תפקידו את החקירות של תיקי נתניהו. לאחר פרישתו הסתבר כי סיפק שירותי ייעוץ לארגון הקיצוני ה ״דגלים השחורים״ שקם על רקע חקירות נתניהו.

כלומר, אלשיך עסק במסגרת תפקידו הרשמי ואחרי סיום תפקידו, בפעילות שמטרתה הדחת נתניהו. הקשר בין שתי הפעילויות העיד על פשיטת רגל מוסרית שלו אבל עוד גרוע מכך, העיד על עוצמת הריקבון שבו נוצרה לגיטימציה לפעילות כל כך חתרנית, חצופה, ומנוגדת לכל ערך של תפקיד ציבורי.

נקודת האפס של המהפכה החוקתית, פרופ' אהרון ברק (צילום: קובי קלמנוביץ)

הפרת חוקים שיטתית על ידי מערכת המשפט

המערכה המשפטית שהתנהלה (ועדיין מתנהלת) נגד נתניהו בשבתו כמנהיג המחנה הלאומי הגדול, שכולל את רוב רובו של העם היהודי בישראל, הותנעה וקודמה על ידי עיתונאי שמאל, חוקרי משטרה מושחתים שנגועים בניגודי אינטרסים ושאיפות פוליטיות, ומעל כולם, קבוצת פרקליטים מושחתים מהפרקליטות, ללא שום צידוק חוקי. החקירה החלה כמסע ציד נגד נתניהו במטרה לדוג אירוע שיוכל להפליל את נתניהו ולא כנדרש, בעקבות ממצאים קונקרטיים שמצדיקים בדיקת משטרה וחקירה.

אין דבר שאפיין יותר את תיקי נתניהו מאשר הפרת החוק השיטתית שאפשרה הגשת כתב אישום כנגד עבירות שאינן בספר החוקים. החקירה כולה נפתחה ללא אישור היועץ המשפטי בניגוד לחוק יסוד. עדי מפתח עברו התעללות נפשית ופיזית (עקיפה) בניגוד לחוק. כתב האישום הוגש בניגוד לחוק כאשר חסרים בו חלקים מהותיים (רשימת עדים, תיאור מתת השוחד, המצאת ישות משפטית חדשה ״נתניהו ובני משפחתו״). החקירות לוו באינספור הדלפות בלתי חוקיות מהפרקליטות ל ״כתבי״ משפט שתפקדו על תקן מיקרופון של הפרקליטות בערוצי החדשות. לאורך כל חודשי המשפט הראשונים הפרקליטות, בניגוד לחוק, הסתירה כמות אדירה של חומרי חקירה רלוונטיים מעורכי דינם של נתניהו ואלוביץ׳. זילות החוק השיטתית הפכה את החוק ממערכת קריטית שמאפשרת קיום חברתי מודרני במסגרת פוליטית לאומית, לקרדום לחפור בו בידי השמאל, שברצותו יעשה בו שימוש וברצותו יתעלם ממנו. וגם כאן, משמעותו של החוק נקבעת ביחס למטרה הפוליטית אותה הוא משרת.

שחיתות המערכת המשפטית

סדרה של חשיפות תקשורתיות האירה זרקור על שחיתות בכירי המערכת המשפטית. עבירות בניה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עבירות בנייה חמורות של פרקליטת מיסוי וכלכלה בפרקליטות, מי שהובילה את תיקי נתניהו, ליאת בן ארי, כולל זכיה מפוקפקת במכרז שלכאורה לא הייתה אמורה להשתתף בו, פיצול דירה שלא כחוק, השכרת נכס ללא דיווח. וכדי להוסיף על כל אלה, הגישה תצהיר שיקרי לכאורה שבו הכחישה כי אדם שהיכה שוטר במהלך הפגנה ליד ביתה, איננו בנה, למרות שהיו עדויות מצולמות ועדויות של נוכחים, שמדובר בבנה. בנוסף, חשיפה דרמטית של קלמן ליבסקינד לגבי ניגודי אינטרסים של שופטי העליון. כל החשיפות והידיעות בנושאים אלו זכו להתעלמות מוחלטת של השופטים, מערכת המשפט והתקשורת. כאילו דבר לא ארע.


מנדלבליט ייחרט לנצח כאחד מסמלי ההשחתה המובהקים של התקופה.


אולם מעל כל אלה זוהרת באור יקרות שחיתותו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. על פניו נראה שמדובר באדם שסוחב על גבו קופת שרצים שהייתה שולחת כל אדם אחר לכלא לשנים ארוכות. קופת השרצים כוללת שליחת אנשים למעצרי שווא, הקלטות בהן הוא נשמע עובר לכאורה עבירות פליליות והקלטות אחרות שהעידו באופן מפורש שהוא נמצא במצב סחיט שמטיל צל כבד על שיקול דעתו.

מנדלבליט עמד בראש מיזם תפירת התיקים של נתניהו, ולפי הצהרותיו כפי שפורסמו בהקלטה שנחשפה בתקשורת, היה מעורב ביחסי נסחט-סוחט עם שי ניצן, מה שהטיל צל כבד על שיקול דעתו המקצועי והחלטותיו המשפטיות. לאחר חשיפת מערכת יחסיו עם שי ניצן, ופרסום (חלקי) של תמלילי שיחותיו הפליליות לכאורה עם גבי אשכנזי הרמטכ״ל לשעבר, אפשר היה להעריך בסבירות גבוהה שמעשיו ושיקוליו של מנדלבליט נועדו להגן עליו ועל מקורביו, מפני חשיפה של מעשים שאינם חוקיים לכאורה. מנדלבליט ייחרט לנצח כאחד מסמלי ההשחתה המובהקים של התקופה.

התחזקות בלתי סבירה של הרשות השופטת

שופטי בית המשפט העליון המשיכו לחזק את מגמת ההשתלטות האוטוריטרית על הרשות המחוקקת באמצעות ביטול חוקים, כאשר השיא הגיע לאחר ביטולו של חוק יסוד ללא שום סמכות חוקית. המגמה כולה החלה על ידי אהרון ברק ומטרתה הייתה ריקון לשון החוק מתוכן והענקת סמכות בלתי מוגבלת לשופטים שיוכלו לפרש את החוק כראות עיניהם ללא שום קשר לכוונת המחוקק. מהלך שמשמעותו אחת, הפיכתה של ישראל לדיקטטורה משפטית באמצעות הליכים פרוצדורליים לכאורה, ללא טנקים, ללא יריות וללא השתלטות פיזית על מוסדות השלטון. תהליך ההשתלטות של הרשות השופטת על הראשות המחוקקת, היה עוד מתקפה על הלגיטימציה של ממשלת נתניהו לשלוט. פסקי הדין הפוליטיים שניתנו לאורך התקופה, תרמו לתחושת הכאוס הכללית על ידי חתירה בלתי פוסקת תחת החלטות הכנסת והממשלה.

עצר את החיסונים, בני גנץ (צילום: Lisa Ferdinando)

עצירת רכש החיסונים על ידי גנץ

לאחר שהוברר הישגו ההיסטורי והדרמטי של נתניהו בהשגת החיסונים, ניסו מנדלבליט וגנץ למנוע את המשך רכש החיסונים בתואנות שונות ומשונות, מתוך מה שהצטייר ככוונה ברורה לפגוע בנתניהו באמצעות פגיעה במבצע החיסונים. כלומר, חייהם של אלפים ותעסוקתם של מאות אלפים, הפכו להיות בני ערובה בידי מנדלבליט וגנץ. בהמשך ניסה גנץ לסחוט את אישור רכישת החיסונים בתמורה למינויו כשר משפטים. למרבה המזל תרגיל הסחיטה נוטרל, לאחר שהמימון נמצא בכספים רזרביים של האוצר שלא הצריכו את אישורו. באף שלב של המהלך המופקר, לא זכו השניים לביקורת תקשורתית כלשהי על מעשיהם.

החרמת רוב הציבור היהודי במדינת ישראל

מנהיגי השמאל, ביחד עם מספר פוליטיקאים אנשי ימין לשעבר, הובילו חרם על נתניהו למרות שייצג גוש של מעל ל 50 מנדטים. החרם נועד להשיג את אותה תוצאה שנועדו להשיג התיקים התפורים, שבירת נתניהו או שבירת בני בריתו הפוליטיים או שבירת בוחריו. ככל שהחרם נכשל בהשגת מטרותיו הפוליטיות, כך הוא הלך והתחזק והקיף אנשים נוספים שהגיעו מתוך מחנה הימין. החרם יצר תרבות פוליטית חדשה, פלגנית, רוויות שנאה ומשטמה, דיקטטורית ואופורטוניסטית באופייה. המחרימים ויתרו על השיקולים הפוליטיים, האידיאולוגיים והרציונליים שנמצאים בבסיסה של כל מערכת פוליטית דמוקרטית, לטובת מערכת שיקולים פוליטיים שהונעה על ידי שנאה חסרת מעצורים.


החרם נועד להשיג את אותה תוצאה שנועדו להשיג התיקים התפורים, שבירת נתניהו או שבירת בני בריתו הפוליטיים או שבירת בוחריו


קמפיין ההסתה של כחול לבן

באחת ממערכות הבחירות במהלך השנתיים המדוברות, הריצה מפלגת כחול לבן קמפיין הסתה מסוכן מאוד. נתניהו הואשם בבגידה על רקע עלילת הצוללות. בלי שמץ של בושה וללא שאריות של ממלכתיות, זהירות, אחריות פוליטית, התחילה מפלגת כחול לבן להריץ קמפיין שמאשים את נתניהו בבגידה למרות שאפילו היועץ והפרקליטות שהובילו את תפירת תיקי נתניהו, נאלצו להודות קבל עם ועדה שאין שום בסיס לחשד כלשהו כנגד נתניהו. בנוסף לקמפיין הבגידה, הריצה מפלגת כחול לבן קמפיין שמשווה את נתניהו לדיקטטור ארדואן. קמפיין ה ״דיקטטור״ וקמפיין ה ״בוגד״ התכתבו היטב עם הנרטיבים שהשמאל קידם לאורך זמן. נתניהו ה ״מושחת״, ״בגד״ בעם ישראל ובחר את ״שיקוליו האישיים״ על פני שיקולים בטחונים. המסר היה קל ופשוט לקליטה ובעיקר השתלב היטב באווירת השנאה שהשמאל תידלק כלפיו. גם כאן העובדות לא הועילו. עדויות שלא נמצא רבב בתהליך, נתניהו ומי ממקורביו שנחשד כאילו היה קשור אפילו בעקיפין לעסקה, נוקו מכל חשד, נפלו על אוזניים ערלות. חקירות בישראל ובגרמניה (משם נרכשו הצוללות) שלא העלו דבר, זכו להתעלמות. החשוב ביותר היה להמשיך לתחזק את נרטיב ה ״שחיתות״ של נתניהו מכיוונים רבים ככל האפשר.

הונאת הבחירות של בנט

למרות חוסר ההקפדה על הסדר הכרונולוגי באירועים הקודמים שנסקרו, האירוע הזה הוא האחרון בלוח הזמנים של האירועים המתוארים והוא התפתחות טבעית של תהליך ההשחתה שעבר על מדינת ישראל ויכול היה להתרחש רק בסביבה של ריקבון מוסרי, פוליטי ותקשורתי. נפתלי בנט, פוליטיקאי מפוקפק עוד לפני האירוע המדובר, הוביל מהלך חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל וייחודי מאוד גם בהיסטוריה של המדינות הדמוקרטיות.

במשך חודשים ארוכים לפני הבחירות הובילו לכאורה נפתלי בנט ואיילת שקד מסע הונאה, מתוכנן ומוקפד, שנועד לגנוב קולות מהימין על מנת שיוכלו להיות האתנן שאותו יגיש נפתלי בנט בדרכו לסחוט את תפקיד ראשות הממשלה מהשמאל, כלשון מאזניים מלאכותית.

במהלך קמפיין הבחירות של מפלגת ימינה בראשה עמד בנט, ובפרט בשבוע שלפני הבחירות, הצהירו מנהיגי המפלגה באינספור ראיונות טלוויזיה ובהצהרות ברשתות חברתיות, שלא יקימו ממשלה עם לפיד בשום פנים ואופן ובשום דרך.

הצהרות אלה ניתנו לאור האשמות נתניהו כי זה בדיוק מה שהם מתכננים. על פי כמות ההצהרות לפני הבחירות, אין ספק שזה היה הנושא המרכזי בין כל שאר הנושאים, האם בנט יצטרף לשמאל ויפנה גב לימין. למרות שהכחיש נמרצות את האשמה שהגיעה מכיוון הליכוד, למרות התחייבויותיו התיאטרלית והפומפוזיות, הפניות ההיסטריות שלו לפוליטיקאים ולמשפיענים שימנעו לתקוף אותו מאחר והם ״מפריעים לו לגנוב קולות מהשמאל ולהעביר לימין״, זה מה שקרה באופן בלתי נתפס, מיד לאחר הבחירות.

מסע ההונאה לא הסתיים בבחירות אלא המשיך לאחריהן כאשר בנט ושקד מעמידים פנים שרצונם הוא קודם כל בממשלת ימין אבל בפועל עשו הכל על מנת למנוע אותה (על פי עדותם של כל מנהיגי מפלגות המחנה הלאומי). הולכת השולל המשיכה גם תוך כדי מבצע ״שומר חומות״ כאשר בנט הודיע שממשלה עם השמאל ירדה מן הפרק ולאחר מכן הסתבר שעשה זאת כדי להרדים את הימין ולהוריד לחצים פוליטיים ממנו ומחברי מפלגתו.

בסופו של דבר, מיד עם סיום המבצע, חזר בנט לתוכניתו המקורית, סחט את תפקיד ראש הממשלה ושילם ב ״מזומן״ את ששת המנדטים של ימינה (מלבד עמיחי שיקלי, שהודיע שיתנגד).

במעשה נואל וחסר תקדים זה, דרדרו בנט ושקד את המערכת הפוליטית לשפל תחתיות שלעומתו כל נכלוליות פוליטית מההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, נראתה לפתע כמו מעשה גמילות חסדים.

המהלך כולו היה חסר מצפון באופן מבהיל. השקרים היו לכאורה מתוכננים היטב, בוטים, פתולוגיים ונטולי כל שמץ של חרטה. ההתנהגות הייתה כל כך מופרכת וחסרת תקדים שאף אדם סביר לא הצליח לעכל אותם בזמן אמת.

אבל בנט ושקד לא יכלו לזהם את הדמוקרטיה הישראלית ללא שותפות מלאה מהשמאל. אף מנהיג פוליטי ולא פוליטי מהשמאל חשב שיש משהו פסול, רקוב ומשחית במפלגת ימינה. אדרבא, מעשה השחיתות נרקם בחדרי חדרים זמן רב לפני הבחירות, ובזמן הוצאתו לפועל, זכה לתמיכה מאסיבית מצד התקשורת וכל מנהיגי השמאל ללא יוצא מן הכלל. כפי שנכתב קודם, המוסר רלטיביסטי לחלוטין מקבל את משמעותו רק ביחס למטרה הפוליטית.

המאפיינים העיקריים של אירועי המיקרו

סקירתם הכללית של אירועי המיקרו מדגישה מספר מאפיינים מרכזיים:

אלימות
למרות שחלק מהאירועים, בעיקר ההפגנות בבלפור, לוו באלימות, הכוונה באלימות כמאפיין של האירועים איננה לאלימות פיזית, אלא לאלימות כאוסף של פעולות כוחניות ומזיקות שנעשו במטרה לפגוע ולגרום נזק. במובן זה, השמאל ניסה במהלך כל תקופת הקורונה לגרום לנזק בריאותי וחברתי מתוך כוונה להגביר את תחושות הכאוס, האנרכיה ואובדן שליטה של הממשלה. כל אלה הם חומרי גלם של השמאל כבר קרוב למאתיים שנה. לפי תפיסת השמאל, אווירת הנזק וההרס משרתת אותם בכך שהיא מייצרת לחץ בלתי נסבל על השלטון עד שבסופו של דבר יביא לקריסתו ולעלייתו של שלטון שמאל שידע לפתור את הבעיות, שחלקן ממילא נגרמו קודם לכן על ידי השמאל. פעילות היועץ המשפטי, פעילות הפרקליטות, פעילות התקשורת, פעילות המפגינים, פעילות מנהיגי השמאל, כוונו כוחם ליצירת תחושת מיאוס כללית מהממשלה באמצעות הפרות סדר, הפצת המגיפה, פרימת הסדר החברתי, עידוד המפגינים ומתן חגורת הצלה משפטית לפורעים.


השמאל ניסה במהלך כל תקופת הקורונה לגרום לנזק בריאותי וחברתי מתוך כוונה להגביר את תחושות הכאוס, האנרכיה ואובדן שליטה


שנאה
אירועי ההפגנות, הנאומים, תגובות מנהיגי השמאל ואנשי תקשורת שמזוהים עם השמאל, היו רוויים במשטמה דתית ושנאה יוקדת. השנאה הובילה לאיומי רצח, להסתה בלתי פוסקת שבאה לידי ביטוי בקריאות מפורשות וגלויות לרצח בנימין נתניהו, הפצת תמונות של נתניהו כהיטלר, נתניהו כחזיר, נתניהו כדיקטטור, נתניהו כשילוב של אדם וחיה. מלבד תמונות הוקמו מיצגים שהציגו את נתניהו כדיקטטור הדוניסט, ובמקרים מסוימים אפשרו לאספסוף השמאלני לפרוק את זעמו על המיצגים. משפחתו של נתניהו הייתה גם היא על הכוונת והשיח שכוון כלפיה היה אלים, סקסיסטי ופראי בצורה חסרת תקדים. בנוסף להם, שנאה רבה התנקזה כלפי אלה שבחרו בנתניהו ואפשרו לו להמשיך לשלוט. הם כונו בשמות רבים שנועדו לפגוע בהם, להגחיך אותך, ללעוג להם ולהציג אותם ככלי ריק.

היעדר סולידריות חברתית
השילוב הרעיל של אווירת אלימות, שנאה, שילהוב יצרים, רדיפה פוליטית ומשפטית חסרת רחמים של מנהיג המחנה היריב, הידרדרות מוסרית וגניבת שלטון מעידים יותר מכל על העדר מוחלט של כל סולידריות חברתית עם לפחות מחצית הציבור בישראל, שלא לומר רובו. אווירה של מלחמת חורמה נטולת מעצורים שמשקפת בצורה הבוטה ביותר את חוסר יכולתו ומוכנותו של השמאל לקבל את ההכרעה הפוליטית שהציבה את נתניהו בשלטון יותר מידי זמן לטעמם.

מטרות מחוללי האירועים

כפי שנכתב, השמאל לא מבקש במודע לחולל תהליך של השחתה מוסרית. ההשחתה היא פועל יוצא של מאפייני הפעילות של השמאל שאינם כוללים מעצורים חברתיים והכרה אמיתית בזכותם של כל אזרחי המדינה לבחור במנהיגם הפוליטי.

כל אירועי המיקרו נועדו להשיג מטרה מרכזית אחת, את סילוקו של מנהיג הימין הנבחר נתניהו, בכל מחיר ויהיה המחיר החברתי, הבריאותי והפוליטי אשר יהיה. מלבד התנקשות פיזית לא נותר אפילו מחסום מוסרי אחד בדרך למימוש המטרה, שלא נחצה.

הדרך להשיג מטרה זו חייבה השגה של מספר מטרות משנה: כאוס חברתי ודה לגיטימציה למנהיגי הימין ולציבור הבוחרים.

יצירת הכאוס נועדה לערער את האמון בשלטון, להקשות עליו לפעול, להוביל אותו לביצוע שגיאות ובסוף להפלתו. בהקשר זה סטאלין התווה את המתודה המוסרית עבור השמאל לדורותיו: ״כאשר חוטבים עצים עפים שבבים״.


יצירת הכאוס נועדה לערער את האמון בשלטון, להקשות עליו לפעול, להוביל אותו לביצוע שגיאות ובסוף להפלתו


מאחר והמטרה היא ליצור כאוס, הפצת מגיפה יכולה להיות כלי יעיל להמאיס את נתניהו על הציבור. הכאוס מספק מכרה זהב של ״אירועים חדשותיים״ שמאפשרים את כתישת התודעה הציבורית ואת שחיקת תדמית הממשלה באופן יומיומי, באופן שנועד להתיש את הציבור, לייאש אותו מהמצב ולהביא לפחות. חלקים ממנו לשנות את בחירתם בקלפי.

מטרת המשנה המשלימה ליצירת כאוס היא יצירת דה-לגיטימציה. הדה-לגיטימציה נבנתה מכיוונים שונים. מיצוב כל אירוע כמחדל, תפירת תיקים משפטיים ששוחקים את מעמדו הציבורי של המנהיג הנרדף, ערעור בלתי פוסק על החלטותיו, סקירה מגמתית של אירועים בשילוב של אמיתות רעועות וחלקיות, תקיפה בלתי פוסקת של בני משפחתו. ועל מנת להגדיל את אפקט הדה-לגיטימציה למנהיג, מבצעים גם דה-לגיטימציה לקהל בוחריו באמצעות מניעת ייצוג תקשורתי הולם ומיתוג שלילי ביותר שמייצר רתיעה כמעט אינסטינקטיבית מתמיכה במנהיג המחנה הפוליטי.

מה ממתין בקצה תהליך ההשחתה?

קרל מרקס אמר ש ״ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים, פעם כטרגדיה ופעם כפארסה״. על פי ההיסטוריה של השמאל, ההיסטוריה כבר חזרה על עצמה יותר מפעמיים ותמיד כטרגדיה שהסתיימה באפוקליפסה.

בקצה תהליך ההשחתה שמוביל השמאל, ממתין תמיד משטר אוטוריטרי שדוגל ב ״דמוקרטיה״ עממית כלשהי. אם במאה העשרים אלה היו דיקטטורות מובהקות שקמו באמצעות הפיכה מזויינת והשתלטות אלימה על מוסדות השלטון, הרי שהמאה העשרים ואחת מתאפיינת בהקמתן של דמוקרטיות טוטליטריות מזן חדש.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

52 תגובות למאמר

  1. אם לא היה ברור לי מסגנון כתיבתך שאתה בן זמננו, הייתי בטוח שאתה כתבת את הפרוטוקולים של זקני ציון. אותו הגיון לוגי, אותה התלהמות אותן פרשנויות מעוותות וקונספירטיביות של עובדות גלויות ופשוטות המדברות בעד עצמן.

    1. אכן, העובדות מדברות בעד עצמן.
      וההיסטוריה תשוב ותתקן את עצמה כנגד השטן שיצרתם.

    2. לשמאלני ממוצע קשה להתמודד עם האמת. כשזו מוטחת בפניו הוא תמיד יזעק "קונספירציה" או "הסתה". תמשיך להאזין באדיקות לאמנון אברמוביץ' ולרביב דרוקר, ולקרוא את העיתון (בבעלות חלקית של הוצאה לאור גרמנית שרק במקרה הייתה היחידה שלא נסגרה בימי היטלר ותמכה נמרצות במפלגה הנאצית) שרק היום פרסם "בטעות" קריקטורה אנטישמית .
      איפה הם עכשיו, כל ה"עיתונאים" הדגולים, כשמתגלים במשפט כל השקרים של הפרקליטות, כשרק "במקרה" הוסתרו מההגנה חומרים מזכים שמראים שלא היה שום סיקור אוהד לנתניהו ואילו פוליטיקאים אחרים ואנשי עסקים קיבלו כותרות וכתבות משוכתבות כרצונם?
      כל עוד הם יכלו לפרסם הדלפות לא חוקיות ומגמתיות, הם לא הפסיקו לשפוך את הרעל שלהם לרגע. עכשיו כאשר כל הקלפים נפרסים ויש להם הזדמנות לתת תמונה הוגנת ומלאה שבה שומעים את שני הצדדים, הם השתתקו פתאום. מעניין!

    3. נכון שקרן,

      וגם הדוגמא הראשונה מני רבות:

      https://www.kan.org.il/item/?itemid=106735

      בה רשות ציבורית, מגייסת אדם פרטי שלא עשתה כלום למען מדינת ישראל יותר מכל אזרח אחר רק כי יש לה שם משפחה כי היא "אישתו של" – על מנת לפרסם תעמולה פוליטית, חסרת כל ערך עיתונאי – גם אינה קיימת.

      לשקר אתה יכול בפמפלט של שוקן. לא למי שגר במדינה.

    4. האם אתה חולק על העובדות שבמאמר ?
      אם כן, היית צריך לציין איזו עובדה אינה נכונה. אבל לא עשית זאת.

      הבעיה שלך היא אם כן עם הפרשנות לעובדות.
      לשיטתך אוסף העובדות הזה הוא מקרי, אין קשר בין העובדות וכל מי שחושב אחרת הוא קונספירטור, מתלהם ועוד מיני כינויים מהסוג החביב על השמאל.

      כל מי שמכיר את השמאל יודע שאין אצלם דבר כזה צירופי מקרים. צירוף מקרים הוא טעון שהם משתמשים בו כשאין להם משהו יותר מבוסס והגיוני להגיד.

      הפרוטוקולים של זקני ציון ? מוזר שהזכרת את הספר. ספר חביב מאד על השמאל. אבל אם במקום יהודים היה כתוב שם שמאל, העניינים מסתדרים בהיגיון מופלא.

    5. אתה עוד אחד מהסטאליניסטים מבצעי ההתנקשות בדמוקטיה ובעם היהודי ומדינתו הגיב:

      המתוארת באופן מדוייק ומחריד במאמר!!!

      איש צבוע ושטוף מוח ונלעג.

      עיוור.

    6. שחר, יש בעיה עם הטענה שלך על הפרוטוקולים של זקני ציון.
      הכותב הוא יהודי ציוני, בדיוק ההיפך ממי שהפיץ אותם (המשטרה חשאית של רוסיה, "האוכרנה") שהיו אנטישמים ממש כמו השמאל הקיצוני בימינו. כמוך.

    7. הנה התוכנית האמיתית:
      1. לעלות לשילטון בצורה דמוקרטית
      מומלץ להשתמש בפחד, גורם מפלג ופולחן אישיות
      2. להשתלט על בתי המשפט
      מומלץ למנות מקורבים ממושמעים לשופטים
      3. לצמצם את זכויות האזרח
      מומלץ להשתמש באיום ביטחוני מבית
      4. העברת סמכויות למנהיג וצימצום סמכויות הגוף המחוקק (בית בובות)
      מומלץ להשתמש בתקנות לשעת חרום חריגות
      5. הקמת יחידה צבאית אישית למנהיג
      מומלץ להישתמש באיום על חייו ו\או סכנה מבוגדים מבית
      6.הקמת משטרה חשאית
      מומלץ שוב להשתמש בבוגדים וצייד מכשפות (יש לתייג את כל המתנגדים כבוגדים)
      סוף!

  2. צריך הרבה סבלנות כדי להתמודד עם כל הגבבה הביביסטית שמתיימת להציג בפנינו את "האמת" בניגוד לזו שמופיעה בכלי תקשורת אחרים. ראשית, הזמן הכי פחות מתאים לניתוח תהליכים הסטורים הוא הזמן העכשווי, אבל לא לדעת הכותב שטוען נגד כלי תקשורת אחרים "שמהנדסים את התודעה", אבל רוצה שנאמין שתשעה קבין של אמינות ירדו אליו.
    הכותב לא מציין שההפגנות החלו הרבה ל פני מגיפת הקורונה וכמובן שאינו מזכיר שאין אפילו הוכחה להידבקות אחת בהפגנות. ומה זה ראש הממשלה "הנבחר" ביותר בתולדות ישראל (שכיהן כראש ממשלת מעבר יותר משנתיים). מה זה בכלל רלוונטי לאיכותו כמנהיג? ונתניהו לא עושה כל מה שמשרד הבריאות קבע כפי שטוען הכותב. למעשה ההיפך, הוא עשה מה שתחשק לו. והמשפט? כמה אפשר לרדת נמוך עם מנהיג שגם אם לא יורשע, עליבותו בולטת לעין כל.
    ומי זה "השמאל? יש לו מוסדות מארגנים? יש לו מנהיגים? אבישי בן חיים חדש נולד לנו: אפשר לקשקש כמה שרוצים, אבל אין צורך להוכיח

    1. נו… והגבבה שאתה שפכת כאן מבלי לומר הרבה… חוץ מלהשמיץ…
      נכשלת אפילו בדמגוגיה בסיסית.

    2. למה שמאלני (שחר לא נאה) קורא באתר זה?
      היה ברור שהוא לא יבין דבר וידבר רק בסיסמאות.
      ממשלה מחורבנעט.

    3. תשעה קבין של עובדות ירדו אל הכותב. השחיתות השמאלנית גלויה, וכל פוסט שני ברשתות החברתיות כבר התייחס וניתח את הצחנה של השמאל.

      הכותב לא מציין את ההפגנות שקדמו כי הן היו זניחות ולא רלוונטיות.

      ראש הממשלה הנבחר ביותר זה מי שפעם אחר פעם זכה ברוב מוחץ של מנדטים.

      איכותו כמנהיג היא אדירה, וההישגים שהביא למדינת ישראל עולים על כל דמיון. צריך הרבה זמן כדי לפרוט פה את כל הניסים שנתניהו עשה למדינת ישראל. אין גבול לתשבחות שיש לתת לו.

      לגבי המשפט, זה הזיה שאתה בכלל מעז לכתוב את זה. האונס המשפטי שאתם עושים לו הוא אפילו דבר שמדבריך ניכר שאתה מודע לכך שהוא אונס שקרי ותו לא. העליבות היא של האישיות השמאלנית שלך.

      ומי זה "השמאל"? כן, יש לכם מנהיגים ויש לכם מארגנים.

      היופי הוא שאתה עצמך לא מוכיח כלום.
      מצד האמת אין צורך בכלל לנסות להשיב לכל המסה המלוגלגלת שכתבת.
      וכן, הגבתי עכשיו בהתלהמות

    4. מי זה ה"שמאל"? השמאל הוא כלל אלה שטוענים שאין דבר כזה שמאל, שאין לו מנהיגים, ואין לו מוסדות מארגנים. זה כולל את המנהיגים והמוסדות המארגנים שטוענים את זה, ואת חבורת השוטים שמאמינים להם.

    5. אני לא יודע אם תשעה קבין של אמינות ירדו אל כותב המאמר אבל אני יודע שתשעה קבין של שקר ירדו אל התקשורת בישראל – זו הרי עובדה שניתן לבדוק.
      בנוסף לכך, תגובתך נגועה בהרעלת ה״רקלאביבי״ הטיפוסית. יש את המציאות של הרקלאביבים ויש את המציאות האמיתית וביניהן אין שום קשר.
      הנדסת תודעה, הרעלה ושינאה העבירו ציבור שלם של אנשים על דעתם. הם איבדו את היכולת להבחין בין רע לטוב, בין שקר לאמת, בין צדק לאי-צדק.
      עליבותו של נתניהו בולטת בעינך. בעיני אחרים, רבים מהם אף אינם ישראלים הוא מנהיג ומדינאי בעל שיעור קומה ואחד משלושת המנהיגים המובילים בעולם. אבל בשבילך ובשביל האספסוף, הערב רב הוא אדם עלוב. יאיר לפיד, הוא, הוא מנהיג. הוא מדינאי, הוא אדם משכמו ומעלה.
      אתם העלובים. כמה שאתם מבוערים מדעת ככה אתם גם יהירים – זהו השילוב שמתדרדר את החברה האנושית במהירות לחברה של אורקים – כן, אלה משר הטבעות.

    6. נכון אמרת אבישי בן חיים חדש. רק אני קורא לו אבישג השומנית (השונמית) שהביאו לדוד המלך כדי לחמם את עצמותיו הרקובות מזקנה. זה בדיוק מה שהכותב עושה. המלך מת יחי המלך החדש. פשוט ולעניין, רק תסתכל ותראה את מצביעי הימין, יצאו לרחובות? לא יצאו ועוד שבועיים גם הכותב יבין ״זמנך נתניהו עבר״ . לך לך מחיינו כי מגיע לנו מנהיג חדש. חדש גם אם הוא רק חולצה חדשה ולא כזאת שאפילו שיושבת טוב נמאס לראות אותה בעיניים. עד כדי כך

  3. מי שמכנה את המאמר הזה 'ביביסטי', חזקה עליו שהוא מורעל כמעט ללא תקנה.

    על עובדה אחת לא ניתן לערער, הרוב היהודי נשלט ע"י קואליציה של מרשיעי ברית הכוללים את האויב הערבי, השמאל הקיצוני ומנוולים אידאולוגיים שאותתו ימינה ופנו שמאלה.

    האופציה היחידה לצאת מהכלא החוקתי שהעם עתיד להיכנס אליו בקרוב הוא גיבוש חזק סביב הקהילה והמסורת שתדע, בהגיע הזמן, איך להפוך את הקערה הפוליטית על פיה

  4. מי זה השמאל? אז כן השמאל זה אלו תקשורתנים ששתקו כשאלפי פעמים צעקו לנתניהו בוגד כשאיימו מפורשות לרצוח אותו,אבל כשצועקים על הנוכל בנט אנשים אותם רימה מפרסמים מודעות בתקציבי עתק על הסתה-במטרה לסתום פיות, השמאל זה אלו ששותקים כשחבר בקואליציה קורא ללהטבים סוטים אבל מנגד מקימים צווחות אימים כשראש מכינה מדבר על טיפולי המרה,שמאל זה מפלגה שזועקת חמס על אי חוקיות ממשלה פרטטית ומגישה עתירה לקנבלים עוטי הגלימות השחורות ובעוד העתירה מונחת מצטרפים לממשלה כזו,השמאל הוא זה שמדבר על ממשלה מנופחת וכעבור זמן קצר מקים ממשלה כזו וכל הכתבלבים הבויים שותקים. השמאל הוא זה שכששורפים שם ה המדובר במיצג אומנותי אבל רעש אדיר על ביטויים לא מספיק מכובדים כלפי האיסלאם, השמאל הוא זה שעל גרפיטי קטן בכפר ערבי פותחים מהדורות אבל בפרעות האויומות שחווינו רק לפני חודשיים! מתעקש לדבר על סימטריה,השמאל הוהא זה שמטרתו מקדשת את האמצעים ובסיס תפיסתו מתחבר עם משל המערה של אפלטון המדבר על אותו דבר בדיוק. השמאל הוא אלים ומסוכן ודיקטטור, השמאל הוא זה שהכתבלבים הבזויים נעלמו מהראדר בשלה החקירה הנגדית של תיקי נתניו המתפוררים… אז לכל השמאלנים עלובי הנפש שמגיבים כאן: אנחנו סיימנו עם הרכנת הראש נילחם אתכם רק בשיטות שאתם מכירים ו… ננצח!!!!!!!

  5. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  6. פשוט דיכאון.
    איפה הימין ששלט (לכאורה מסתבר) 12 שנה.
    האם ביבי בהזנחת המאבק על הדמוקרטיה ועל מדיניות הפנים לא הפקיר אותנו לאותם אליטות שעושות מה שהן רוצות?
    גם המאבק היחיד שלו באירן רק קנה לנו קצת זמן…
    בקיצור אני ימני שמצביע כל בחירות אבל האמת בבחירות הבאות אני כבר לא יודע האם יש טעם…

    1. המטרה: העלאת השמאל לשלטון
      השיטה: תקיעת טריז בין נתניהו לבין תומכיו
      הפתיים: אידיוטים שימושיים בימין שמאמינים לכל חארטה
      הסוכנים: ממומני הקרנות להשמדת ישראל המתחזים ל"ימני שמצביע כל בחירות"

    2. כשאתה כותב מה שכתבת על הבחירות הבאות שלא תטרח להצביע - אתה מוסר את המדינה לשמאל ולערבים הגיב:

      זו הסיבה שביבי לא היה בעל כוח מספיק על מנת לפעול נגד כל הטומאה הזו שמייצר השמאל, בג"צ, המערכת המשפטית הרקובה וגנבת השלטון והתשקורת הרמאית והמחבלת התקשורתית.

    3. איך שאני אוהב את הימניים מטעם האלה מעניין אם משלמים על זה או שזה בהתנדבות , על כל מאמר רציני ב"מידה" יבואו שני סוגי תגובות של שמאלנים :
      אחד גלוי ופשוט שמנסה ביותר או פחות כישרון לערער את מה שנאמר, והשני (השוטר הטוב) יהיה תמיד ימני עם הרהורי כפירה

  7. מאמר מעולה.תודה.
    צריך להמשיך לפקוח את העיניים ולהציג את האמת.
    מה שחסר לי הוא ההקשר הבינלאומי – בארה"ב קורים תהליכים דומים עד כדי זהים,
    צריך לדעת מה הקשר בין מובילי התהליך בישראל לבין מי שמנהל אותו שם.
    כך נצליח להרכיב טוב יותר את הפאזל ולהציג בצורה ברורה יותר את כל התמונה ..

  8. אכן הכל נכון , כתיבה רהוטה ומדוייקת , ניתוח מבריק של האקלים הרעיוני שעומד מאחרי התרחישים שאנו עדים להם !!! ועם כל זה נשארת רק שאלה אחת ….מה אנחנו כאן יכולים לעשות ? אין פתרון למצב אלא בבחירות או במרד .

  9. מחבר המאמר הוא אינטלקטואל שמקבל ריטיינר מביבי, בתור אחד שהיה עוקב אחריו בפייסבוק אני יכול רק להגיד שהבחור הוא כמו הצל רק במילים יפות!
    תביא הוכחה כמו ההקלטות של נתן אשל, ביבי ונוני, שרה והתואר המפורסם או כל הוכחה מוחשית – אלה שהפילו את ביבי הם העם והעם מאס לראות שכבר שמים עליו פס כמו השטיקים והטריקים לאורך כל הקורונה!
    יובל – הכתבה שלך מזכירה את המאמרים המדעיים בשנות השבעים שהמליצו על צריכת סוכר! לא יותר ולא פחות!

  10. בשנת 2021 אין בכל העולם משהו אמיתי ומדיוק יותר ממה שנכתב כאן…

  11. עצם זה שהתגובה הקודמת שלי לא התפרסמה רק מראה שצדקתי ושכל המאמר הזה מבוסס על אינטרסים כמו כל צבא התעמולה של ביבי – זאת המדינה שתרצה לילדים?

    1. השם שבחרת לעצמך אומר הכל , תסתכל בספר בראשית פרק כו פסוק י ותבין מי זה אחד העם , ומה בדיוק עניין אותו,
      מי זה העם שלך , מה זה עם בכלל , ומי מינה אותך לייצג איזשהו עם

  12. פעם ראשונה שאני קוראת מאמר במידה , אני חייבת לציין שקראתי בשקיקה כאילו דיברת מגרוני , כל כך מדוייק וכתוב לעילא ולעילא , אכן השמאל איבד את דרכו וכל תכליתו הינה הרס ,גם במחיר של הרס המדינה כולה . ביג לייק .

  13. די כבר !

    אף אחד לא מכריח את "עדר הימין" להמשיך להיות מחוברים עם אינפוזיה קלינית

    לערוצי השטן 2 ו-10 (ראו ערך "מהנדסי התודעה").

    האמת היא שחברי הכנסת מהליכוד עומדים בתור כדי להופיע שם, למרות ההשפלה הוודאית,

    והעיקר שיקבלו חשיפה גדולה ככול שרק ניתן ("אין פרסום לא טוב").

  14. נתניהו, עצמו חבר לשמאל החרדי הא-ציוני הקיצוני. כל מה שכתבת על השמאל הציוני, נכון שבעתיים על השמאל החרדי.

    נתניהו, מאז 2016, כשניסה לצרף את ישראל להבכמי טיס"א, איננו ציוני. לליכוד אין מצע מחייב מ-2009. הכשל הערכי בימין דחף את הליכוד, כפרי בשל לציפורני השמאל.

  15. רק לראות לפתע את חוסר ההתייחסות בתקשורת המרכזית למשפט נתניהו, כשהתיק התפור נפרם והתביעה מתגלה במערומיה…
    זה אומר הכל

  16. כשהראו את ביבי בבת ים – הראו אותו, לא הראו את ההמונים שהריעו לו ספונטנית.

  17. א.המשורר אברהם(יאיר) שטרן התייחס בשירו לאופיו ודרך פעולתו של השמאל בשירו "לכנופיות המטורפים".
    ב.התוצאה,פחות משבועיים לאחר הקמת מועצת היודנראט הזו:בעבר כשהאויב הערבי תכנן וזמם לעלות על היאהוד הוא הסתכל וראה שהיהודים יושבים מכונסים,אמנם מסוכסכים,אך עדיין ביחד ומסביבם חומת אש שמגינה עליהם.חומת אש שאותה ביצר וטיפח נתניהו בדמות שילוב בין עוצמה ושגשוג כלכלי חסר תקדים ועוצמה צבאית ומדינית שעוצבה וטופחה משך שנים.כעת,לאחר פחות משבועיים האויב הערבי רואה שהיהודים הבעירו אש בתוך המחנה והם יושבים סביב האש.השמאל מעלה באש את ציביונה היהודי של המדינה,את כל מה שמסמל ציונות,ערכיות,פטריוטיות,לאומיות,עמידה איתנה מול לחצים מדיניים ועושה זאת תוך בתאווה רבה תוך שהוא מרייר מרוב הנאה,אנו רואים שהדיפ סטייט בהשגחה והכוונה של הבג"ץ ינהלו את ענייני הפנים של המדינה,את תחום הדת והמסורת ינהלו הרפורמים ואת מדיניות החוץ ינהל סניף ישראל,מח' צפ' ת"א של המפלגה הדמוקרטית שלראשונה עוינת בצורה קיצונית את ישראל עד כדי התנהגות והתנהלות אנטישמית.ואם אתם חושבים שהאויב הערבי יתאפק מלעלות על היהודים שעתה הם ללא אותה חומת אש שתיארתי ושמתפרקים מרצון מנכסיהם הרוחניים תחשבו שוב ותצפו קצת בסרטי טבע שמראים שכשהאריה עייף ומגלה סימני חולשה הצבועים והאריות האחרים ממתינים לשעת כושר כדי לתקוף….

  18. על מילה אמת , כת אהרון ברק שולטת .
    העם היהודי מתכחש ליהדותו , לא למדנו מהיסטורית עמנו !
    העם הנאור הוא הלאומי ציוני !
    השמאל חלול, ריק ללא אידאולוגיה וערכים .הבל הבלים .

  19. התגובה של הליכוד ושל תומכיו לנפילת ביבי מהשלטון מראה כמה חמור לתת למישהו לכהן כראש ממשלה יותר מ4 שנים. זה מטורף שב2021 יש חסידים לראש הממשלה שקוראים לו מלך. אין פה מלך.
    ועכשיו הם ממשיכים לקרוא לו ראש ממשלה כאשר הוא רק ח"כ.
    אתם חייבים להבין חבריי, שביבט הוא רק איש מבין כל האישים. לא משהו יוצא דופן. הוא בתמיכה וטיפס על לראשות הממשלה, כיהן שם קצת יותר מידי שנים ועכשיו הוא עדיין רק איש, ח"כ וסבא.

    תנשמו…………. ותמשיכו את החיים שלכם. ישראל לא תיפול בגלל השמאל, ההיפך. להזכירכם שהשמאל הקים את המדינה?!

    צאו מהשטיפת מוח הנוראית הזאת במהרה, אמן.

    1. הבנו – זה שאתה מחוקק חוקים פאשיסטיים (החלים בדיעבד על יריביך הפוליטיים), זה "אנחנו" אשמים. הבנתי. כמו כל פאשיסט/תומך פאשיסטים, אתה מאשים את הקורבן.

      הפסק להיות פאשיסט במהרה. אהרון ברק.

    2. הרבה יותר מטורף שמאז 1977 מישהו שלא נבחר באופן דמוקרטי לקח לעצמו את הסמכות לערער את המדינה ולחבל ביהודיות שלה. קוראים לו אהרון ברק ויהודה לביא תיאר יפה את החתירה שלו תחת מדינת היהודים.

      מתוך פוסט של יהודה לביא, 10 בדצמבר 2019

      לצד עמיתו הפוליטי שמעון פרס, אהרון ברק הוא הנציג המובהק ובעל העוצמה ביותר של האוסט-יודן: החילוניים, האנטי דתיים, האנטי מזרחיים והאנטי לאומיים. הוא היה זה שהנחה את תהליך השלום עם מצרים בתור היועץ המשפטי לממשלה והוא זה שניסח את הסכמי השלום, ניסוחים ששיקפו בחלקם עמדות שמאל קיצוני. כן, כבר אז ידו הארוכה של אהרון ברק החלה לרחף מעל חיי כולנו. עבור ברק, קואליציית הדתיים, המזרחיים והלאומיים החילוניים דמתה למה שחווה בילדותו בגרמניה, והוא לא הפסיק מאז להשוות את רוב העם לאותם חיות אדם: ״מה שקרה בגרמניה יכול לקרות גם כאן.״
      כבר אז הבין אהרון ברק שארגונים אזרחיים אינם מספיקים, והחלה להתרקם במוחו מזימה להשתלטות על בית המשפט העליון, הפיכתו למועצת חכמים עליונה שתרכז בידיה את כל הכוח הפוליטי ותשתק את הממשלה ואת הכנסת.
      ברק גם הבין שהוא חייב שליטה בתקשורת, ולכן הוא חייב בן משפחה קרוב שיהיה עיתונאי מהשבט שלו. ב-1987 בתו נישאה לעיתונאי כזה. מקרה? אתם תשפטו, אחרי שתזכרו שברק הפך את אשתו – שלמדה ועבדה כביולוגית ושלא היה לה כל עניין במשפט – לעורכת דין ולשופטת. איש רב השפעה, אהרון ברק.
      נקפוץ קדימה לתקופת מינויו של אהרון ברק לשופט בית המשפט העליון (1978) ולמינויו לנשיא בית המשפט העליון (1995, שנה לפני בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה במקום נציג האוסט יודן שמעון פרס). עד 1996 הפך אהרון ברק את בית המשפט העליון למוסד שפוסק בכל עניין פוליטי. אין לזה אח ורע בשום מדינה בעולם המערבי הנאור, ומסיבה טובה: מי שקובע בעניינים פוליטיים הוא העם עצמו.
      ברק הצליח לקדם את הקונספירציה החתרנית הזו בעזרת תרגילי דמגוגיה שובי לב, כשהוא הופך פסקי דין ל״חוקים״: כלומר, הוא כותב בפסקי דין כיצד לדעתו צריכים הדברים להתנהל, ללא קשר לעניין שבו עוסק המשפט, למשל שבית המשפט צריך לפסול חוקים של הכנסת, ואז משתמש במה שכתב בפסק הדין בתור אסמתכא לכך שכך הדברים צריכים להתנהל וכך הוא צריך לפעול.
      אהרון ברק השתלט באותה תקופה גם על התקשורת בעזרת חתנו העיתונאי רם לנדס, שנשוי לבתו. לנדס, שספק אם היו לו את הכישורים המספיקים ואת הנסיון הדרוש, מונה באורח פלא להנהלת מחלקת החדשות של ערוץ 2 שהוקם באותה עת. הוא היה אחראי על בחירת העורכים, העיתונאים והשדרנים, וגם על הכתבות שישודרו. הוא ניצל היטב את כוחו להפקת תחקירים בלתי נגמרים נגד הדתיים ונגד מנהיגי הימין, ונתניהו בראשם. זוהי קונספירציית שטיפת המוח התקשורתית, זוכרים? מאוחר יותר, כשהוקם ערוץ 10, אהרון ברק דאג לבטל את המכרז שנתן את ערוץ 10 לקבוצה אחרת, ולנדס שוב זכה להיות זה שיקבע איך תיראה גם חטיבת החדשות של ערוץ 10, ותנחשו מה קרה לאחרונה, כשהוקם תאגיד ״כאן״? ניחשתם נכונה. בראש הוועדה שקבעה איך ייראה התאגיד עמד לא אחר מאשר – חתנו של אהרון ברק, רם לנדס.
      הבנתם מה זה אומר, נכון? כל מה שאתם רואים ושומעים כ״חדשות בטלוויזיה״ או ״תחקירים״ בעשרים ושש השנים האחרונות הוא מה שאהרון ברק רוצה שתראו ותשמעו. המנהלים, העורכים והשדרנים חייבים את המשרות שלהם לרם לנדס. אתם מבינים עכשיו יותר טוב למה הם מגינים על הפרקליטות, על המשטרה, על בתי המשפט ולמה הם משתפים פעולה כמקהלה אחידה נגד נתניהו? משום שהם אכן מקהלה אחידה. מקהלת האוסט יודן, האצולה הלבנה שחתרה וחתרה והצליחה לשתק את שלטון הימין.
      תחקירים משחירים הם דרך המלך לחיסול פוליטיקאים ימניים ואולי טוב מכך: דרך המלך לאיים עליהם שיבצעו מדיניות שמאל.
      אבל אהרון ברק לא הסתפק בהפיכת בית המשפט העליון למועצה הפוליטית העליונה של מדינת ישראל. הוא גם לא הסתפק בשליטה על התקשורת כדי להלך אימים על פוליטיקאים וכדי לשטוף את מוחו של העם. הרי למרות שנים של שטיפת מוח לא הצליחה התקשורת לגרום לעם לשנות את דעתו ולהאמין להבלים האידיאלוגיים של השמאל. ברק לא טיפש.
      לכן פיתח אהרון ברק את שיטת החיסולים הפוליטיים בעזרת חקירות שווא וכתבי אישום מפוברקים. אינני יודע מתי הוא נתקל בזה לראשונה, אבל עוד כשהיה היועץ המשפטי לממשלה ב-1977 (לפני המהפך), נתקל בשיטה הזו כשקצין המשטרה המושחת בנימין זיגל הפעיל אותה על השר אברהם עופר החף מכל פשע. זיגל פרץ למשרדו של עורך הדין גושן – חברו הקרוב של השר עופר – ואיים עליו שיתפור לו תיקים ויושיב אותו בכלא אם לא ישקר עדות שקר על השר עופר. רק אם ישקר לא יאונה לו כל רע.
      גושן ההמום מיהר לספר את כל זה לשר אברהם עופר, שהבין שהוא נפל למלכודת שאין ממנה מוצא, משום שמערכת המשטרה מושחתת, ומיהר לאהרון ברק להתלונן. מה עשה ברק? גיבה את בנימין זיגל, לא לפני שהטעה את עופר לחשוב שהוא לצידו. שלושה חודשים לאחר מכן התאבד עופר כדי שלא לעמוד בפני הבושה של הרשעת שווא.
      יתכן כי זה היה הרגע המאושר בחייו של אהרון ברק – הרגע שבו הבין כיצד יוכל סוף סוף לשלוט בכל מנהיג ימין שירצה, אם על ידי חיסולו בעזרת חקירות שווא ועדי מדינה מפוברקים שעברו סחיטה באיומים, ואם על ידי איומים על הפוליטיקאים מן הימין כדי לאלץ אותם לבצע מדיניות שמאל.
      הדיקטטורה הפוליטית של בית המשפט העליון כבר היתה סגורה ועשויה ב-1996, וכל משפטן שעיניו בראשו הבין היטב במה מדובר. לכן, כשנתניהו רצה למנות את עורך הדין יעקב נאמן כדי לטפל בבעיה, הופיעו נגד יעקב נאמן חקירות שווא מפוברקות שפומפמו בתקשורת (שעוצבה בידי חתנו של ברק, כזכור) ואילצו את נאמן להתפטר. כתב האישום הפך למשפט, ובסיום המשפט התברר שנאמן זכאי ופעל בתום לב. היועץ המשפטי באותה עת היה מיכאל בן יאיר, שמאלן קיצוני, שהוא זה ש״ארגן״ לו את חקירות השווא. בן יאיר אמר באותה תקופה: ״אני אדפוק את הפאשיסט הזה״.
      כך נפתחה עונת הציד – הסזון – נגד מנהיגי ימין ונגד כל מנהיג נבחר שאיים על שלטון האימים הדיקטטורי של בית המשפט. שנים רבות אנחנו עדים לחיסולים פוליטיים של מנהיגי ימין נבחרים מצד חונטת אהרון ברק – חקירות שווא, כתבי אישום מפוברקים, משפטי ראווה שיורדים לחיי הפוליטיקאי האומלל, החף מפשע, שמשלם מכיסו מאות אלפי שקלים כדי להגן על חייו מפני הדורסנות האלימה של מאפיית אהרון ברק.
      הדוגמה המובהקת לשימוש בסזון כדי להלך אימים היתה במקרה של אריאל שרון. ראש הממשלה אריק שרון היה מסובך בחקירות בפרשת האי היווני וכולי. שרון ציווה לסגת מעזה בניגוד מוחלט למנדט שקיבל מהבוחרים ולגרש עשרות אלפי יהודים מבתיהם ללא כל נימוק הגיוני. כיום אנחנו מבינים שהוא נסחט על ידי המאפיה של האוסט יודן – בית המשפט העליון והתקשורת.
      עונת הציד הזו נמשכת והולכת עד עצם היום הזה, והגיעה לשיאה עם בנימין נתניהו.
      ז.
      אבל חכו, עוד לא השלמנו את תהליך ההשתלטות של אהרון ברק ושלטונו האבסולוטי על השלטון בישראל. אמנם בית המשפט של אהרון ברק רשאי להחליט כל החלטה פוליטית כלבבו ולהקשות על הממשלה לפעול אחרת, אבל לממשלה יש טיעונים טובים וגם יועץ משפטי שיגן עליה מפני בג״צ. זה מביך לכפות על הממשלה מדיניות שמאל כאשר היועץ המשפטי טוען נגדך בבית המשפט.
      לכן, כבר ב-1997, אחרי שנתניהו ניסה למנות יועץ משפטי כלבבו, ״נתפר״ המועמד שלו רוני בר און בשיטת החיסול ה״משפטי״, מינויו סוכל, ואהרון ברק קבע ״הלכה״ לפיה היועץ המשפטי לממשלה ייקבע על פי שופט בית המשפט העליון לשעבר. אמנם הממשלה ״בוחרת״, אך רק מקרב המועמדים שאושרו על ידי אותו שופט, ששייך כמובן לחונטה.
      כך הפכו היועצים המשפטיים לחיילי החונטה של אהרון ברק שמפקחים על הממשלה והכנסת ואוסרים עליהם כל מדיניות ש׳לא תעמוד במבחן בג״צ׳, כלומר כל פעולה או חוק שחונטת האוסט יודן השמאלנים, האנטי דתיים והאנטי לאומיים לא אוהבים בתור מדיניות. הם גם מסרבים להגן על הממשלה בבג״צ כשזה לא נראה להם, והם תופרים תיקים למתנגדי הדיקטטורה של בג״צ ביתר קלות, כי הם הרי מינוי של ״אנשי שלומנו״. בתמורה להשתתפותם בפשעי ההפללה השקריים, רובם מקבלים מינוי למשרת שופט בבית המשפט העליון, כדי שמצפונם לא ינקוף אותם יותר מדי.
      כך כמעט הושלמה ההשתלטות של אלו שהפסידו בבחירות 1977 על השלטון.
      אגב, העובדה שברבות השנים משכורתם של שופטי בית המשפט העליון הפכה להיות הגבוהה ביותר בשירות הציבורי (למעלה ממאה אלף ש״ח לחודש כולל כל הכיבודים) והגבוהה ביותר באופן יחסי בעולם כולו, מעידה גם היא על השחיתות שלהם.
      ברק גם הפך את בית המשפט למי שפוסק בכל עניין פוליטי, ולפי דעתו של השופט, ללא קשר לחוק הכתוב.
      הטריק השלישי הוא חיילי המשמר המלכותי – היועצים המשפטיים – ששמרו על הממשלה והכנסת וגדעו בעודם באיבם כל פעולה מתוכננת או חוק מתוכנן עוד לפני שנולדו.
      אבל איך יפסוק בית המשפט בעניינים פוליטיים? איך יורה לממשלה מה לעשות אם אף אחד לא שואל אותו?
      כאן הגה אהרון ברק עוד רעיון קונספירטיבי: כל אחד יוכל להגיע לבית המשפט ולהתלונן על כל דבר שהממשלה או הכנסת עושות, בלי קשר אם הוא אישית נפגע מזה. מספיק שזה לא מוצא חן בעיניו.
      כך הוקמו ארגוני ״זכויות אדם״ לרוב, ממומנים בעשרות מליוני יורו ודולרים מממשלות אנטישמיות כגון זו של גרמניה או קרנות אנטישמיות כגון זו של קרן פורד, או הקרן לישראל חדשה, והארגונים האלו הפכו ל״ידידי בית המשפט״. למה ידידים? כי הם הגישו עתירות ל״בגצ״, כלומר לבית המשפט העליון, בכל נושא פוליטי שהוא, ואיפשרו לאהרון ברק ושלטונו האבסולוטי לפסוק בעניינים הפוליטיים האלו ולקבוע לממשלה בדיוק מה תעשה. הם גם עותרים לבגצ ומגינים על אריתראים שרצחו זקנות או אנסו ילדות, גורמים להם להיות משוחררים לרחוב ואז הם אונסים שוב. כל זה עולה הרבה כסף, אבל לארגונים האלו יש הרבה כסף. ממשלת גרמניה לא יכולה לחכות ליום שבו היא תראה במפלתה של מדינת היהודים.
      השלטון הפוליטי של בגצ הגיע לרמה כזו של גיחוך עד שבית המשפט העליון קובע כיום מה מידת המיגון הנדרשת לחיילי צה״ל, מה גובה גדר ההפרדה, האם להרוס בתי מחבלים או לא – בקיצור, כל החלטה פוליטית או מקצועית שהיא, משום שבית המשפט של אהרון ברק רואה את עצמו כמוכשר להחליט החלטות פוליטיות או מקצועיות, ובעיקר רואה את הדתיים, המזרחיים והלאומיים החילוניים כלא מוכשרים בשום אופן לקבוע שום מדיניות פוליטית או מקצועית שהיא.
      זהו. הדיקטטורה של אהרון ברק הושלמה. מזה שנים לא מעטות אנחנו רואים את התוצאות שלה. שלוש פעמים סוכל הנסיון להחזיר את המסתננים לארצות מוצאם או למדינה שלישית כי בית המשפט העליון רואה את עצמו כמי שיחליט עבורנו מהי הדרך הפוליטית שטובה לנו וראויה לנו. התוצאה היא כמובן אונס של ילדות, רצח של קשישות ואלימות אינסופית. זוהי ״מדינת כל אזרחיה״ שעומדת בבסיס החזון של שבט האוסט יודן האנטי יהודי והאנטי ציוני. יותר משהם אוהבים אפריקאים הם שונאים יהודים דתיים ויהודים לאומיים.

    3. לאבי: מי שאשם בהסכמי השלום עם אהרון ברק הוא הטיפש המטופש מנחם בגין שאשם בחיסולה של ישראל הגיב:

      בגין האביר הפולני המטופש שהשאיר את הפקידות על כנה והיא שהפכה לשליטה בפועל.

      איזה איש כסיל.

      ואהרון ברק הוא ניצול שואה מעוות חשיבה והבנה שמנהל את חיסול המדינה באדיבות הימין המטומטם.

  20. חן חן על המאמר, אבל חסר בו העיקר: מי אחראי לכל זה? מי יצר ומוביל כבר עשרות שנים אלימות משפטית נגד עשרות פוליטיקאים מימין? מי מחזיק ביד ברזל את חבורת הנוכלים של הפוליטיקה הישראלית שהתאגדו עכשיו לדיקטטורה למרות שאין ביניהם שום דבר משותף? מי שולט בכל אולפני החדשות בטלויזיה?

    התשובה, שתישמע לכם אולי מוגזמת: אהרון ברק. אבל כשתקראו את קיצור תולדות הדיקטטורה שהקים כאן תתחילו להבין ויפקחו לכם העיניים. בנט, לפיד, ליברמן וסער הם רק בובות בשלטון האימים שלו. כשעיתונאי ימין ומשפיעני ימין יתחילו לכתוב על האמת שמאחורי כל התופעות, אז יחול שינוי. יש לכם אומץ?

    https://www.facebook.com/celine.yehezkel/posts/10156833914407263

  21. אנחנו חיים מחדש את שנות ה-20 של המאה ה-20.
    גם אז הייתה מלחמה קרה בין הסוציאליזם לבין הלאומיות.
    הסוציאליזם ניצח בגדול, וכאילו הבטיח את שליטתו.
    השמאל הרס את הדמוקרטיה צעד אחר צעד ויצר פילוג אדיר.
    זה יכול היה להוביל רק לדקטטורה נוראה, כמו בשנות ה-30.

    והנה בצרפת האבודה של היום, בגלל השמאל, מארין לה-פן בדרך לשלטון וחלק מהגנרלים מאיימים בהפיכה צבאית.
    וזו רק ההתחלה.

  22. מאמר מצוין, פשוט מצוין!
    יובל בלומברג הצליח לתעד את מסע העיוועים של רכבת השדים שדהרה פה (ועדיין) באופן שניתן לעקוב אחרי ציר הזמן של הארועים המטלטלים,הרציונל המסתתר מאחוריהם, והמתודות בדרך להשגת המטרה. האיזכורים והדוגמאות מדיקטטורות השמאל, (אפשר היה אפילו עוד טיפה להרחיב לטובת הידע הכללי) מאלפים ומשמעותיים מאד-להבין מאלו עטינים מורעלים יונק השמאל.
    חסר היה האיזכור של הסמלים האלימים והבוטים שהמפגינים נשאו: הדגלים השחורים, שלפחות אותי היכו בתדהמה בעצם הופעתם לצד דגלי ישראל, הכיתוב האדום "אין מצב" על רקע אגרופים קמוצים מצולבים. המאמר עושה שירות מצוין למי שמתאמץ להבין מה קורה כאן, גם אם ההבנה היא שהמציאות כואבת ומדאיגה. תודה רבה!

  23. ישראל נתונה במלחמת אזרחים פעילה עם עליות , מורדות והפסקות . המרחק בין גלי האלימות הולכים ומתקצרים . ההמון היהודי ציוני לא יוצא לרחובות שכן אין סיבה כלכלית לכך. ישראל משגשגת כיום מבחינה כלכלית אולם משבר כלכלי חריף יביא בהכרח ליציאתו לרחוב ( אפשר לומר שבנימין נתניהו במנהיגותו הכלכלית המופתית דחה בשנים את התפרצותה של מלחמת אזרחים פעילה בישראל) , פרוגרסיביות מביאה עימה חורבן ובין השאר חורבן כלכלי. בשלב זה גם נעדרת בציבור היהודי בישראל תחושת החרדה המביאה את האדם לפעול .אולם התעוזה ההולכת וגוברת של השמאל האנרכיסטי יגבירו את מפלס החרדה. עד היום נתקלנו ביחידות מאורגנות , מאומנות של האנרכיזם הישראלי באמצעות אירגון אנטיפה הישראלי , שרמז על יכולותיו באחד מגלי ההשתוללויות בשנתיים האחרונות , מולם לא קיימת עדיין התארגנות של הימין הציוני הישראלי , אולם זהו מצב זמני בלבד .
    ברור לחלוטין שהדמוקרטיה הישראלית סיימה את דרכה .אין לה שום יכולת שיקום . השדים שיצאו מהבקבוק לא יוחזרו אליו
    הדרך היחידה להתמודד עם האיום השמאלני הוא שבירת הכלים , מחיקת המציאות הנוכחית ובניה מחדש של חברה שאינה דמוקרטיה אנרכיסטית בסגנון הישראלי. בין דמוקרטיה לדיקטטורה נמצאות שיטות משטר נוספות על פני סקלה רחבה שמוכיחות עצמן כמוצלחות יותר מדמוקרטיה אנרכיסטית לא מתפקדת בסגנון ישראלי. הצלחה שלטונית אינה נמדדת בחופש של האזרח להביע את דעתו אלא ביכולת של חברה מפוצלת כמו בישראל לתפקד ללא התפרקות המדינה ואבדן המקלט היהודי היחידי בעולם . אנו נצטרך לוותר על חלק מזכותנו להבעת דעה בשם המטרה לשמירת בית המקלט היהודי . ברור שהעדר איום חיצוני ערבי תורם לפירוק הסולידריות החברתית . ללא איום חיצוני מתפרקת החברה הישראלית למרכיביה בעידוד הזרמים האנרכיסטים בישראל . ישראל צועדת לקראת מלחמת אזרחים רציפה , אלימה , שבה תפורק המסגרת הקיימת ותוקם מסגרת שלטונית אחרת . פחות חופשית אך יותר יציבה . סינגפור כבר אמרנו ?

  24. בכל הניתוח הוירטואוזי שלך אתה מתעלם מתפקידו המכריע של נתניהו עצמו בהגשת סיוע להשתלטות השמאלנית פקוגרסיבית העוינת על מוקדי הכוח במדינה. כמו הסיוע הגלוי שהגיש לעליון והליכתו לקנוסה המשפטית שם. נתניהו איבד כל אמון של מקורביו, זולת מנהיגי הליכוד שלא נותרה להם ברירה אלה להרים את דגל הכניעה הסופית לו אם רצונם בהשרדותם הפוליטית. נתניהו היה חייב ללכת כי הוא שאיפשר את קריסת מדינת הלאום היהודי ועליית מדינת האנטישמיות ורדיפת היהודים. ואומנם השמאל אותו קידם והעצים נתניהו, לא זכר לו חסד נעורים וכמו במשל העקרב והצפרדע לא היסס לעקוץ את הצפרדע נתניהו בעודו באמצע הנהר. כמו כל טרוקיסט מצוי היכה השמאל את מיטיבו נתניהו. ועתה נותר לנו לקושש את השברים ולהקים על הריסות מדינת הלאום שחולל את המהפכה הלאומית האמתית שנקווה שתצילנו, הן מנתניהו, הן מהשמאל האנטישמי אובדני.

  25. מעולם לא יצא לי לקרוא מאמר שינאה ,מסית ,מפוצף בשקרים ונוטף דם כמו המאמר הנוכחי , בקלות היה יכול להיכנס לעיתון המפלגה הנאצית !! יש דמון ( השמאל ) ויש מישהו שיתקן ( האיש הארור מקיסריה) , לא להאמין שבישראל של היום יש יודונאצים ארורים כמו כותה המאמר!

  26. יובל היקר,
    מאמר מהמם, אבל ארוך מדי, במיוחד החלק הראשון.
    בשל אורכו – לא אוכל לשלוח אותו למתנגדי ביבי, סבלנותם קצרה.
    מקווה שמתישהוא תצא גרסה מקוצרת. שוב תודה.