לא יסתמו לרוב הציוני את הפה

שי רוזנגרטן |   

תיקון המצב המעוות בו מיעוט קיצוני משתיק כל דעה אחרת באקדמיה צריך להגיע מהסטודנטים עצמם

מפגינים מקיפים את ח"כ רוטמן באוניברסיטת ת"א | צילום מסך מתוך טוויטר

ביום חמישי בשבוע שעבר פרסם נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, הודעה בה הדגיש את החשיבות הרבה של "דיון פתוח", "סבלנות איש כלפי רעהו" ו"פלורליזם של דעות" בין כתלי האקדמיה.

דברים אלו נאמרו מול הכוונה לקדם חקיקה שתטיל סנקציות חריפות על סטודנטים אשר יניפו דגלי טרור, יביעו תמיכה במאבק מזויין בישראל ויקראו למרד גלוי ('אינתיפאדה') כחלק מפעילותם באוניברסיטה. זעקתו של פורת בעניין הזה אינה מפתיעה כלל, נוכח הרקורד העשיר של הנהלת האוניברסיטה בהתעלמות ממפגני השנאה של סטודנטים ערבים לאומניים מידי שנה ביום ה'נכבה' ובמועדים אחרים.

יש להדגיש כמובן כי פעולות אלו של סטודנטים אינן קשורות להנהלה או למוסדות האוניברסיטה במישרין או בעקיפין, אולם יהיה מעניין לראות מה תהיה תגובתו של פרופ' פורת, אם בכלל, לאירוע המזעזע שהתרחש בקמפוס שלו עצמו, ימים ספורים לאחר המניפסט הנרגש שפרסם בעד חופש הביטוי של תומכי טרור.

מה שקרה אתמול (ראשון) באוניברסיטת תל-אביב היה אירוע מביש וכמעט חסר תקדים בעוצמתו. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הגיע לקמפוס כדי להשתתף בדיון בנושא הרפורמה במערכת המשפט, אשר כלל גם נציגים אשר מתנגדים לרפורמה. קבלת הפנים שציפתה לו חרגה הרבה מעבר למחאה סטודנטיאלית רגילה. הוא נזקק לליווי משטרתי הדוק רק כדי להיכנס לאולם, כאשר באותה שעה רדפו אחריו עשרות סטודנטים ואנשי סגל חמומי מוח, אשר לא ניתן להגדיר אותם אחרת מאשר בריונים סותמי פיות.

הבריונים צפרו באוזניו, קראו קריאות גנאי ואף השחיתו את רכבו באמצעות סטיקרים ומדבקות. גם לאחר שהצליח לבסוף להיכנס לאולם, המתינו שם נציגי המפגינים נגד הרפורמה ועשו כל שביכולתם על מנת לפוצץ את האירוע באמצעות קריאות וקללות.

אוניברסיטת תל-אביב מהווה אמנם דוגמה חריפה מאד למה שמתחולל באקדמיה הישראלית בשנים האחרונות, אולם אין מדובר על תופעה ייחודית. סתימת הפיות והפוליטיזציה החריפה מצד אנשי הסגל וההנהלה, לצד סבלנות אין קץ כלפי קריאות הסתה ותמיכה בטרור מצד סטודנטים ערביים – הן נחלת כמעט כל המוסדות האקדמיים הגדולים בישראל.

סטודנטים רבים אשר אוחזים בתפיסות ציוניות ולאומיות חשים תסכול וחששות ורבים מהם בוחרים להרכין את הראש ולסיים את הלימודים מבלי להסתכן בהבעת דעתם באופן חופשי. תופעה שהיא ההפך הגמור מכל נטייה או כוונה לייצר במדינת ישראל אקדמיה חופשית ומגוונת.

בינתיים גם מהלכי הממשלה אינם מעודדים. למרות הכוונה לחוקק ולהטיל כאמור סנקציות כבדות על מסיתים ותומכי טרור באקדמיה – החוק נדחה על ידי ועדת השרים לחקיקה נוכח התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, וכעת היזמה תלויה באוויר. נדמה כי אין שום פתח לתקווה עבור הסטודנטים הציונים ותומכי ישראל בקמפוסים השונים.

אך תהיה זו טעות לתלות את יהבנו על הנהלת המוסדות האקדמיים או על הממשלה. למעשה, המפתח האמיתי להילחם בתופעות המחפירות שהוזכרו לעיל מצוי בידי הסטודנטים עצמם.

הם אלו אשר בכוחם להזמין שוב ושוב את תומכי הרפורמה במערכת המשפט, ובכללם יו"ר ועדת החוקה, כדי לשמוע את עמדתם – בין אם הם מסכימים איתה או לא. הם אלו אשר בכוחם להפגין ולמחות מול נסיונות להפוך את הקמפוסים השונים לבתי חרושת אידאולוגיים חד-צדדיים ומוטים, והם אשר ביכולתם להתנגד לכל גילוי הסתה ותמיכה בטרור בשערי האוניברסיטאות והמכללות.

אכן, סטודנטים הם אלו אשר בעצמם ניסו לאיים ולפוצץ את הכנס בהשתתפות חה"כ שמחה רוטמן, וסטודנטים הם אלו אשר מניפים דגלי אש"ף וקוראים לאינתיפאדה בשערי הקמפוסים – אך הם אינם הסטודנטים היחידים.

רוב הסטודנטים אינם מוכנים לקבל את המציאות העגומה, והגיע הזמן שגם הם ישמיעו קולם מול חבריהם לספסל הלימודים אשר מנסים לרמוס את זכויותיהם. לא חסרות דוגמאות למאבקים בהם הצליחו הסטודנטים עצמם להוביל שינויים מרחיקי לכת. אפשר פשוט להסתכל ולקחת דוגמה מאותו מיעוט קיצוני שעושה בימים אלו כל כך הרבה רעש והמולה בקמפוסים שאמורים להיות שייכים לכולנו.

שי רוזנגרטן הוא ראש אגף חינוך בתנועת 'אם תרצו', בעברו עורך ומגיש בערוץ 20

מאמרים נוספים

תחקיר בארי הוא לא התחקיר שאנחנו צריכים
אין מתונים באיראן
הרשמה למפגש מנויי מידה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. גם באוניברסיטאות בארה"ב זה כך, ברגע שרפובליקני מעיז לפתוח את פיו.השמאל בכל העולם הוא בעד דמוקרטיה ומגוון דיעות אבל רק אם הן של השמאל…
    על מנת להתעודד קצת, מציעה לראות קטעים ביוטיוב של בן שפירו ומאט וולש "צולים" את מתנגדיהם באוניברסיטאות הנ"ל ובתוכניות טלוויזיה וכדומה. תענוג.

    הגב

  2. למה ציונים? למה לא די בימני, ביהודי, בתומך במדינה כיהודית? הציונות היא מושג אנכרוניסטי וכמושג אנכרוניסטי חסר תכלית קונקרטית איש אינו מבין את משמעותו.

    הרצל רצה להקים מדינה כדי להציל את יהודי אירופה, ז'בוטינסקי חתר להקמת מדינה לשם שלטון עצמאי יהודי, בן גוריון שבכלל לא תמך בהקמת מדינה באירוניה של הגורל הכריז על הקמת מדינה. עם הקמת המדינה, הפכה הציונות למושג היסטורי מן העבר, שאין לו כל רלוונטיות להווה, אלא למטרות של שנור. למה בכח מנסים להחיות מושג מת?

    הגב

    1. [למה נישואין? למה לא די בבני זוג, הטרוסקסואליים, שותפים? הנישואין הוא מושג אנכרוניסטי…
      אשתי רצתה להתחתן כדי להקים משפחה, אבא שלי רצה שאתחתן כדי שאמשיך את שם המשפחה, אני בכלל לא רציתי להתחתן אבל באירוניה הייתי זה שהציע וארגן ומימן את הכל. מרגע שהתחתנו, הפכו הנישואין למושג מן העבר, אלא למטרות של מס.]

      אז לא, אני לא מסכים איתך שהטקס מציין את הסוף, אלא דווקא את ההתחלה. ושמירה על הקיים תוך שימוש באותו מושג שלשמו התקבלה ההחלטה ונערך הטקס, זה לגיטימי ורלוונטי, וחשוב לא פחות – זה לא קטנוני.

    2. המונח ציוני אינו אנכרוניסטי. הוא חסר הגדרה ברורה ולכן ניתן לעדכון.
      מה זה ציוני? כבר כשהמונח הומצא לא היתה הסכמה: הרצל סבר שהכוונה להקמת מקלט לעם ישראל איפה שאפשר ואילו נורדאו סבר שהכוונה דווקא בארץ ישראל.
      ומאז ועד היום יש מחלוקות סביב הנושא. לכן גם מרץ וגם עוצמה יהודית מגדירים עצמם כציונים ואילו מגדירים את השני כלא-ציוני/פוסט-ציוני.
      דבר דומה רואים עם מושגים כמו ימין ושמאל פוליטיים ולאחרונה גם דמוקרטי וממלכתי.
      אבל דווקא בגלל זה, לא ניתן להשתמש בו כמו במאמר בלי הסבר ברור מה הכוונה או לפחות כותב שברור מה כוונתו מתוך נטייתו הפוליטית.
      ואגב, לכן ההשוואה של אוריאל למושג ׳נישואים׳ היא שגויה. ההגדרה של נשוי היא ברורה ומוסכמת.

  3. ובפעם המאה למה לא מגישים חוק יועמ"ש המעדכן את סמכויותיו בהתאם להשקפת העולם של הימין?

    הגב

    1. ובפעם המאה ואחד, בגלל שיש כרגע מערכת כוחות מעוותת ביותר שתמנע העברת חוק כזה, ועל כן צריך לעקוף את המערכת הזו לפני שניתן יהיה לעשות בה שינויים ולהחזיר אותה לשפיות. ומכיוון הנוכחית היא שמרנית ולא מהפכנית (למרות כל הצרחות של הסמול המופרע), ובעיקר משום שהיא מונהגת על ידי שמרן ולא מהפכן, הרי שהשינויים הרצויים יקרו בהדרגה (אני מקווה).

    2. תראה איזה בלגנים הלכו סביב רפורמה מאוזנת והוגנת.
      אתה באמת רוצה לראות מה יקרה אם יעלו הצעת חוק המבוססת על ערכי הימין?!

  4. כולנו יודעים מה קרוה,

    כאשר נותנים לחולצות החומות (ה-SA הנאצי) למנוע באלימות דיון פתוח, כאשר האלימות היא כיוון שנאמרים בדיון זה דיעות, שהם לא רוצים לשמוע ורוצים להכריח את הדוברים לא לדבר – כדי שאף אחד לא ישמע.

    גם ה-SA הנאצי וגם ממשיכי דרכו היום, מתרצים את מעשיהם בשלל תירוצים הנשמעים טוב + גנריים ביותר. סותמי פיות מכריזים בטמבלויזיה שהם בעד חופש הדיבור. אנסים באים בטענות לנאנסות "תראי מה גרמת לי לעשות לך" ורוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, מכריזים שרצחותם היא שלום.

    אני בעד פעולה אקטיבית יותר משורת הסיכום של המאמר – עצירת התקציבים לות"ת.

    אפילו בית ספר יכול להרחיק (מסיבה מובנת – מוסרית, נוהלית וחוקית) תלמיד מבית הספר עקב אלימות, אוניברסיטה יכולה עוד יותר (מדובר בבגירים).

    ואם האוניברסיטה רוצה (אי מעשה = הסכמה בשתיקה, בוודאי במישור החוקי) לגדל נאצים בישראל – אין לאוניברסיטה זו זכות קיום. לפיכך, יש את כל הבסיס המוסרי הדרוש, לעצור את תקצוב הות"ת.

    אין מקום לנאצים בישראל. גם אם הם מנסים למכור לאחרים שהאלימות שלהם קשורה למילים גבוהות.

    הגב

  5. אם ממשלה של 64 רועדת מכוחו של השמאל מה יגידו סטודנטים הצעירים

    הגב

  6. אם ציוני הוא מי שבעד צה"ל שיגן על המדינה היהודית, אז רוב הציונים נמצאים היום באופוזיציה.

    הגב

    2. כי לתמוך בטייסים שמסרבים לעשות את עבודתם בשם מטרה פוליטית זה ׳בעד שצה״ל יגן על המדינה׳.

    3. ציוני אכן הוא מושג אנכרוניסטי המשמש היום רק למטרות של שנור

    4. וגם לניגוח חרדים כחלק מהמסע המאורגן לבטל את תוצאות הבחירות.

      אפשר להתרפק על המושג בגעגוע נוסטלגי, למי שבוחר להתעלם מהתפקיד הקטלני שמילאה התנועה הזאת בועידת אוויאן או מבכירי התנועה כמו קסטנר
      ואבא קובנר

    5. הפוך בדיוק, סמולניקו.

      ציוני, זה מי שתורם לחברה היושבת בציון.

      ומי שרק בעד לעשות משהו, ע"מ לנפח חזה וללטף לעצמו את האגו – כמוך – זה נרקיסיזם. לא ציונות.

      אז כן בהחלט, האופוזיציה הנוכחית מלאה באנשים אשר במידה ובכלל עשו משהו (99.9% מהם רק היו בעד, כבקשתך – בפועל, לא עשו כלום) – עשו זאת ע"מ ללטף לעצמם את האגו ולשקר כאילו הם היחידים שעשו זאת.

      אז בדיון ציבורי, אתה תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה מאשר להיעמד עם חזה נפוח ולצפות למחיאות כפיים. בדיון ציבורי אתה אשכרה תצטרך לנמק מסכן שכמוך, כדי לשכנע שעמדתך נכונה וכינויים שהדבקת לעצמך – תקרא לעצמך טרגלודיט מונוכרומטי, לוחם או קרוקודיל דמוקרטי – אינם נימוק 🙂

    6. התבלבלתם חברים. ה"לוחם" התכוון בכלל למנהיג הדגול יאיר לפיד, שעד היום אף לא יודע מה הוא באמת עשה בצבא, אם בכלל