הודעה מיוחדת לקוראי האתר ולמאזיני הפודקאסט
אתמול בערב קיבלתי הודעה במייל מיוטיוב שהערוץ שלי, "אידיוטים שימושיים", הוסר בשל ״הפרה של תנאי הקהילה״. הם לא מפרטים מה בדיוק היה, מה הפר את התנאים ואיזה תוכן סומן על ידם כבעייתי או פוגעני. רק הודעה כללית עם אופציה לערעור. ערערתי מיד ועל פי המדיניות שלהם כמו שכתוב שם הערוץ נשלח לבדיקה נוספת.
הבוקר התעוררתי עם התשובה הזו:
״בדקנו את הערוץ שלך לעומק ומצאנו שהוא מפר את מדיניות בנושא תוכן מזיק ומסוכן. אנחנו מבינים שהחדשות האלה מאכזבות, אבל התפקיד שלנו הוא לשמור על סביבה בטוחה לכולם ב-YouTube״.
ובשורה התחתונה: ״הערוץ שלך לא יוחזר ל-YouTube״.
זהו. אין שום נימוקים או הסברים. הערוץ מפר את המדיניות ומפיץ תוכן מזיק ומסוכן. לא פחות.
מה זה תוכן מזיק ומסוכן לפי יוטיוב?
״אסור לפרסם ב-YouTube תוכן שמעודד פעילויות מסוכנות או לא חוקיות, שעלולות לגרום לפציעה חמורה או למוות״ והם מפרטים: מעשים, מתיחות ואתגרים מזיקים או מסוכנים; תוכן בנושא כלי נשק; תוכן שקשור לאבטחה דיגיטלית (האקינג גניבות וכו׳).
ברור לחלוטין שאין שום קשר בין הטענות האלה לבין העבודה העיתונאית שלי. מדובר בהחלטה שרירותית וחסרת פשר, ואין לי הסבר אחר חוץ מניסיון השתקה מכוער ואלים.
הפרק האחרון שהעלתי עסק בשילוב נשים בצה״ל וכלל גם אייטם סאטירי על ״הליכודניקים שמצביעים לבנט״ וביקורת על פעילי איכות הסביבה שמתנגדים להקמת יישובים. לא יודע מה ״מסכן את הנחיות הקהילה״ פה אלא אם כן בנט נעשה כל כך רגיש שאסור אפילו לצחוק עליו.
ככה או ככה, אני לא מתכוון לוותר, אני לא מתכוון לשתוק ולא מתכוון להפסיק. אני אמשיך לפרסם תחקירים, לחשוף את האמת ולהפיץ את התוכן שלי כמה שיותר. לא אתן שישתיקו אותי. זה פשוט לא הולך לקרות.
בשלוש השנים האחרונות פרסמתי שורה ארוכה של תחקירים בנושאים שאף אחד אחר בימין ובטח שבשמאל לא נגע בהם. עסקתי בפנסיות התקציביות של בכירי מערכת המשפט והצבא; במדיניות ההתיישבות הפוסט ציונית של מוסדות התכנון, בדורסנות של רשות מקרקעי ישראל, בכשלים העמוקים בבניין הכוח של צה״ל ובמוכנות שלו למלחמה ועוד ועוד.
בלי אתר מידה ובלי הפודקאסט שלי אף אחד לא היה נוגע בזה. ואין לי שום כוונה להפסיק, לעצור או לגרום לזה להחליש אותי.
בלי יוטיוב זה הולך להיות יותר קשה, אבל זה העולם שבו אנחנו חיים, ואני מעריך שבמהלך קמפיין הבחירות הנוכחי התופעות עוד יחריפו. ואם נפסיד חלילה, יהיה כאן אסון נוראי, כי השמאל לא מסתיר את הכוונות שלו להשתיק אותנו לגמרי.
וכאן אני צריך אתכם. תעזרו לי להפיץ את התוכן הזה, לשתף אותו לכמה שיותר אנשים ולגרום למזימה הזו להיכשל. אני נמצא גם בספוטיפיי, ואפשר לעקוב אחרי שם:
הפודקאסט שלי ואתר ׳מידה׳ מתקיימים רק בזכות תמיכה של מנויים שותפים שלנו שלוקחים חלק במאבק הרעיוני והתרבותי הזה, תצטרפו אלי וקחו חלק. כאן יש קישור לתרומות.
זה הדבר הכי חשוב וזה מאפשר לנו להיות עצמאיים באופן מלא ובלתי תלויים באף אחד. לא בתורמים גדולים, לא בגופים ממסדיים ובטח שלא בגחמות של חברות המדיה הפרוגרסיביות האמריקניות.
בימים הקרובים אפתח ערוצים נוספים ואמשיך לעדכן אתכם בכל התפתחות.
אף אחד לא יעצור אותנו. אף אחד לא ישתיק אותנו.
וסוף האמת לנצח.



אפשר להציג באתר.
המאמרים שלך חשובים ביותר. תמשיך אנחנו מנויים
עלה והצלח !!!
איזו הזייה !! אז איפה יהיו וידאוים?
האם יש היתכנות לתגובה אחרת, אולי קצת יותר בוגרת ואחראית? רוב מוחלט של ישראלים התרגל להשתמש בפלטפורמה אינטרנטית המוצעת בחינם אך שייכת באופן מוחלט ללא סיוג לגוף מסוים שבידו ההחלטה לגבי השימוש בה. אפשר גם להיזכר בקיומה של דרך אחרת [בוגרת, אחראית וכו'…] הפתוחה בפני הדורש אותה-לשכור מאיגוד האינטרנט הישראלי שם דומיין [עולה כסף] לשכור שרותי אחסון [עולה כסף] ולהעלות טקסטים וקטעי וידיאו/אודיו לאתר שהוא מקנת כספו של הבעלים. יעלה כסף אבל יחסוך בכי.
אני בשוק, אנחנו חיים בדיקטטורה של ממש.
הערוץ הכי אינפורמטיבי, יסודי ומעמיק שמביא עובדות מהשטח, עבודת ארכיון מקיפה וחשיבה אינטגרטיבית – וכמה קל לסגור, שהביביסטים לא ייחשפו לאמת. מי נתן להם עובדות? מי נתן להם יוטיוב? זה רק לאנשים הנכונים והנעלים!
ריח הבחירות באוויר. זו כל הסיבה.
השתקת דיעות מהימין מתרחשת בארה"ב בכל סבב בחירות + (ובעיקר) כל מחקר שנערך בנושא, מצא שהיוטוב מקדם בצורה אקטיבית את דיעות הסמול בלבד.
לשם המחשה, עבור הנקודה האחרונה, אני אפילו לא צריך מחקר. כיצד? אלמנטרי:
בתור אדם לא טכני, אך מבין מספיק (היום המידע באמת זמין באינטרנט, באמת שכל מה שצריך – זה רק לרצות … ואפשר להעמיק בכל דבר כמעט) ע"מ לשמור על הפרטיות שלי – אני גולש תמיד בלשונית פרטית מאז ומעולם, לא משתמש במוצרי גוגל (גם לא בכרום! ולא באפליקציית יוטוב!) ועוד צעדים שומרי פרטיות. שוב – ברמה שלי. כאשר אני בטוח, שמומחה למחשבים יוכל להסביר את הדברים פי אינספור הרבה יותר טוב.
אז בכל פעם שאני צופה במשהו ביוטוב, גם אם זה ערוץ ההיסטוריה – תמיד צצים אותם פרצופים בדיוק: MSNBC או John Oliver או מועמדי המפלגה הדמוקרטית לכל מיני תפקידים או Hassan Piker או The Young Turks או המופע הסאטירי מאת Legal Eagle …
ואף פעם לא – אפילו לא 1 (!!!) במשך שנים (באמת שנים) – לא Ben Shapiro ולא Charlie Kirk (ז"ל) ולא Matt Walsh ולא Michael Knowles ולא Brett Cooper ולא Sydney Watson ולא Actual Justice Warrior. מוזר … אלגוריתם רנדומלי כזה … צופה להנאתי בערוץ אסטרונומיה להמונים ויוטוב חושב שתמיד הסיכוי שארצה לצפות בערוצים בפסקה הלפני קודמת הנו 100% והפסקה הקודמת – אכישהו, מוזר, אף פעם לא. אלגוריתם, אומרים לכם.
אינני עובד ביוטוב, כך שאין לי הוכחות ישירות לדעתי האישית אך הראיות שכן יש בידיי, הן … איך נאמר? לא בדיוק לטובת יוטוב.
לפיכך, אל תתרגש מר ביגמן. ריח הבחירות באוויר כאמור והלעג לנימוקים מאת יוטוב, הנו ההוכחה שרמת נימוקיך, רמת נימוקי שאר הכותבים כאן באתר ובפודקאסטים והתפוצה לה אתם מתחילים לזכות – טובים עשרות מונים מרמתם מאת פוליטיקאים בסמול הישראלי.
ברור שיוטוב כחברה מסחרית יכולה לעשות כל העולה על רוחה. אינני רוצה בתגובה זו, אפילו להכנס לדיון הציבורי בשאלה – האם במות הפודקאסטים הפוליטיים (היבט סופר-סופר-סופר חשוב בדיון הציבורי במאה ה-21) מאוזנות ואם לא, מה הצעדים הנדרשים ואם בכלל, להשיב איזון זה.
בפן הפרטי שלי, איזה אחמד לא ידוע לאף אחד ביוטוב, אני בוחר שלא לממנן אף אחד שבוחר לממן חברה זו. בגלל ההטיה הברורה שאני רואה. רוצה לשלם ליוטוב על פרסום, ע"מ שתנסה להציג לי את Hamas Piker? זכותך המלאה.
זכותי המלאה גם, היא להכניס אותך לרשימה אצלי בסלולארי ולא לקנות ממך כלום.
לסיכום, בהיעדר כל נימוק אחר (ויטוב – החוסמת – היא זו שצריכה להציג נימוק נימוק זה), חסימה זו היא אות שחור נוסף ליוטוב ואות מצוינות לכותבים באתר זה בזכות (וזה העיקר) רמת נימוקיהם.
הערה: זה נכון שכתיבה באתר זה לא תהרוס את יוטוב וחלוקת המחמאות מאחד לשני כאן באתר, תעלה ככל הנראה, לכל היותר חיוך על פני המושכים בחוטי הפוליטיקאים בסמול הישראלי (אם בכלל המעשה יזכה לפרסום מחוץ לאתר זה). אך כאן הייתי רוצה להזכיר למחייכים, ששינויים הסטוריים לא מתרחשים תוך לילה.
אני חושב שהדימוי הטוב ביותר ע"מ להבהיר את כוונתי, יהיה סצינה שאני זוכר מסרט קולנוע: הסרט שאני מדבר עליו, הסרט מתרחש בעיר באמריקה של שנות ה-50 (תקופת חוקי ג'ים קרואו הידועים לשמצה, למי שתהה) של המאה הקודמת. הסרט עוסק בכומר אמריקאי שחור עור, אשר מנסה ליזום משהו, כנגד אפליית אנשים ע"ב צבע עור (אני משאר שאתם כבר מבינים על איזה היבט בהיסטוריה האמריקאית אני מדבר). הכומר מנסה ליצור מודעות בקהילה שלו לפתרונות ואף להוביל מהלכים ציבוריים, כנגד האפלייה אבל אולטמטיבית – הם כולם נכשלים. בעיקר, בגלל ההרתמות המועטה.
אחד הדברים שהוא מנסה להוביל, הנו חרם על חברת האוטובוסים המקומית – בגלל האפליה הבוטה שבה. אך גם דבר זה, אינו זוכה לשיתוף פעולה רב ולמעשה, אחת הסצינות הזכורות לי בסרט – הן כאשר בנותיו של הכומר מאחרות לבית ספר ומחליטות לנסוע באוטובוס, למרות בקשות אביהן.
לבסוף, למנהיגי הקהילה נשבר מניסיונות הכומר ליצור שינוי והם מבקשים ממנו בעדינות, לעזוב. לאחר התלבטות, הכומר מחליט להיענות בחיות ועוזב את הקהילה.
זה לא שמנהיגי הקהילה אינם חושבים שלהתייחס לאנשים ע"ב צבע עור, זה אינהרנטית רע. הם פשוט רוצים לא לעורר יותר מדי רעש.
אך הסצינה הזכורה לי הכי טוב מסרט זה, הינה סצינת הסיום. בסצינה זו, לכנסיה מגיע כומר צעיר ונמרץ (למיטה זכרוני, הסצינה מתרחשת קצת לפני שבאי הכנסייה צריכים להתאסף – אינני נוצרי, אז סלחו לי שאני כנראה לא משתמש בשימות הנכונים) ואחת הנשים שמקבלת את פניו והן מארגנים את המקום, שואלת לשמו של הכומר הצעיר ותשובתו: My name? Ohm … It's Martin Luther King.
אני מניח שקל מאוד לראות מהו המשל: מיותר לציין, שאי אפשר לנצח בויכוח ציבורי ע"י השתקה. בעיקר וכאשר, נימוקיך חלשים (ואז, זו בכלל הסיבה להשתקה). אינני מכוון כמובן, לקהילתו של הכומר לעיל. אינני גם זוכר, האם הסיפור מבוסס באופן מלא על עובודת ההיסטוריה. הוא גם לא צריך. זהו בהחלט יכול להיות סרט עלילתי אך המסר שלו חשוב ופשוט – מי שלא רצה את הכומר הביישן והשקט, "קיבל" את Martin Luther King וההמשך ידוע.
אי אפשר להכריע דיון ציבורי באמצעות השתקה. אפילו ברוסיה הקומוניסטית זה לא הצליח ואנחנו מדברים על מדינה דמוקרטית עם טכנולוגיות של המאה ה-21.
כן, יש פסול במעשי יוטוב. כן, זהו רק אתר אחד ועם ערוציו בפלטפורמה, אפשר לשחק ב"חתול ועכבר". כן, גם אם יוטוב ימשיכו לסגור כל ערוץ שמר ביגמן יפתח, ספק אם זה יגיע ליותר מאשר אתר זה וסביבתו הקרובה.
וגם אם נניח שזה יגיע לתקשורת הארצית – ספק אם זה יגיע לרמה שהודעה סתומה לעיתונות נוסח "מטעם יוטוב ישראל נמסר, כי הערוץ המדובר נסגר, היות והפר את תנאי השימוש באתר. לבעלי האתר ניתנה האפשרות לערער, אך גם ממצאי בדיקה זו העלו, שתכני ערוץ זה, מפרים את תנאי השימוש באתר. אנו ביוטוב ישראל, מחוייבים לערכי הדמוקרטיה ונמשיך לקדם את חופש הביטוי, בכל הכלים העומדים לרשתנו".
כל זה נכון. אך כאשר אתה חלש בנימוקים וחזק והשתקה, אתה אף פעם לא יכול לדעת – כיצד אותו חופש ביטוי בדיוק, יביא למפלתך. אם יוטוב לא רוצים להיות ניטרליים – אני לא נביא, לדעת מתי וכיצד מפלה זו תקרה – אך אני יודע, שלא תהיה להם, לעובדים שם ולמצדיקים שלהם, שום זכות מוסרית לטעון שהתוצאה אינה מעשה ידיהם.
הערה 2: כאדם פרטי, הייתי שמח לתרום לאתר מידה. זאת, כיוון שקל מאוד לראות, כיצד אתר זה לא יכול להתבסס על פרסומות ו/או על מודל מנויים בלבד. למעשה, אני אף מעריך מאוד את אנשי האתר – על הבמה הניתנת כאן לדיעות, רמת הנמקה ודיון ציבורי, אשר באמת לא תמצאו בשום מקום אחר.
אך לחלופין, הייתי שמח שהליך התרומה, לא יחייב אותי למסור פרטים אישיים, כגון כתובת, דוא"ל ומספר טלפון. עכשיו, אני מבין טוב מאוד מדוע הדבר נעשה. אך לעניות דעתי, התורמים לאתר, לא עושים זאת לשם חשבונית למס הכנסה והאתר אינו מוגן מטענת תרומה חריגה באופן כלשהו. בשנת 2026, ניתן לשלם בכרטיס אשראי ישראלי, מכל מקום בעולם.
עם הודעה מתאימה למשתמשים, ניתן לאפשר גם תרומה ללא פרטים אישיים (למעט שם בעל הכרטיס) ואפשר לאפשר אני מניח, גם תרומה באמצעות העברה בנקאית (כנראה פחות עמלות לשני הצדדים והבנקים שומרים לא רע על פרטיות לקוחותיהם – לצד העובדה, שכל הכסף שעבר, רשום). אם תוכלו לשקול זאת, אשמח.
לקנוס את גוגל בארץ
איך יודעים שמתקרבת תקופת בחירות?
משתיקים קולות "מסוכנים". כאלה שעלולים להשפיע על הבוחר.