התקיפה בסוריה הייתה אתחול מחדש של מדיניות החוץ האמריקנית, והיא שידרה לעולם מסר ברור: אחרי שנים של דיבור נשיאותי פסיבי ומודאג, ארה"ב פועלת באופן מהיר והחלטי. ראו הוזהרתם
כשהקונגרס בזמנו נרדם בשמירה מול הצווים מרחיקי הלכת של אובמה, מדינות ארה"ב נכנסו לפעולה והוכיחו את יעילותם של האיזונים והבלמים בחוקה האמריקנית. הכלי הזה ימשיך לפעול גם מול טראמפ
לדמוקרטים אין אפשרות לעצור את המינויים של טראמפ, אבל הם יכולים להאשים בכך רק את עצמם. כשהם נהנו מרוב בסנאט הם התעקשו לשנות את הכללים לטובתם, עכשיו זה עובד נגדם
אחרי ההחלטה האנטי־ישראלית המבישה במועצת הביטחון, ברגעיו האחרונים כנשיא, אובמה המתיק את עונשו של בוגד ושילח לחופשי טרוריסט. כך, כשהוא משוחרר מאילוצים, נחשף ה'אני' האמיתי שלו
השבוע הכריז מנהיג צפון קוריאה כי ארצו הגיעה לשלב האחרון בפיתוח טיל בליסטי בין־יבשתי. בכך יגיע טווח האיום הגרעיני של המדינה הטוטליטרית לערי ארה"ב. אתגר קשה לפתחו של טראמפ
בין אם הייתה זו נקמה אישית בנתניהו ובין אם עיתוי פוליטי נוח להבעת הסלידה מישראל, החלטת מועצת הביטחון תגרום נזק עצום. כך שבר אובמה מסורת של חמישים שנות מדיניות אמריקנית במזרח התיכון
הרבה תירוצים סיפק אובמה לחוסר המעש שלו בסוריה, אך בשורה התחתונה הוא הפך את ארה"ב ללא רלוונטית. הממשל האמריקני היוצא פשוט סירב להבין מהו תפקידה של מעצמה עולמית
החתירה המתמדת תחת הלגיטימיות של ניצחונו גורמת לטראמפ להתנהג כאילו הוא עדיין בעיצומו של הקמפיין. אבל מה שיקבע את גורל נשיאותו אינם הציוצים בטוויטר, אלא יכולתו לעבוד נכון עם הקונגרס
לראשונה מאז המלחמה הקרה מתערער מעמדן של ארה"ב והדמוקרטיות הליברליות, והזירה העולמית מופקרת לטובת מדינות רודניות. ההיסטוריה מלמדת כי אלה שבורחים מהקרב, הקרב רודף אחריהם