פרשת V15: יואל חסון מכחיש, 'קול אחד' מתנערת אבל לאינטרנט יש זיכרון ארוך
ארגון 'קול אחד' שמחובר ל V15 קיבל מימון ממחלקת המדינה. עכשיו מתברר שיש קשר בין שני הארגונים לבין מפלגות השמאל, ובראשן העבודה.
שובר שורות: הבלוג של אראל סג"ל
נתניהו, סע לקונגרס. הפעם היהודים לא ישתקו
לנתניהו אסור לשתוק, גם במחיר ביקורת קטנונית ועלובה של כתבני שמאל ופוליטיקאים דרג ז'.
למרות הצעת נתניהו, לא אפקיר את המלחמה התקשורתית
היו שטענו כי הסירוב שלי להשתלב ברשימת הליכוד נבע מפער אידיאולוגי או מחשש להתרסקות בבחירות. שטויות: הסירוב נבע רק מתוך הבנה שאסור להפקיר את הזירה התקשורתית.
סתם עוד כותרת נגד נתניהו
אם נתניהו היה מבצע נס של ישו והולך על פני הכנרת, הכותרת הראשית ודאי הייתה: "נתניהו מזהם את מי הכנרת". המשנה היה מסביר: ביבי דרך ברגל גסה על ים שאתם שותים.
צרפת בעיניים עצומות לרווחה
צרפת הממסדית עוצמת עיניים מתוך תקווה והדחקה. כך מתהדקים תכריכי הפוליטיקלי קורקט ומכסים על האימה מפני דת רצחנית ומפגרת.
הציטוטים של ברל שלבני לא רוצה שתקראו
לבני מגייסת את ברל וז'בוטינסקי להגנת מפלגת העבודה נגד "הקיצונים". אבל ברל היה קיצוני כמו גנדי: "ערביי הארץ עתידים לעבור לסוריה ועיראק".
כשהשמאל מגייס את ליברמן
הכל כשר כדי להפיל את נתניהו: דחיית הצבעות גורליות באו"ם, הלבנה של ליברמן ה"גזען והפשיסט", ושיתוף פעולה עם אנשי שמאל קיצוני.
נפלאות התבונה השמאלנית
שיחה עם חותמי העצומה הקוראת להכרה במדינה הפלסטינית ועם פציפיסטית הקוראת לפירוק צה"ל מגלה הגיון פנימי רב יותר דווקא בקרב האחרונה
האיש שהם לא הצליחו לאלף
נתניהו מיוזע? לא באנו לבחור דאורדורנט. ריח הבחירות באוויר, ורינה מצליח כבר לוחצת פול גז: רק לא ביבי.
יהודים רוקדים: היסטריה פוליטית
חוק הלאום חילץ מארי שביט התקף היסטריה חריג אפילו ביחס לעצמו. את ההיסטריה מפני ההדתה של צה"ל מבססים חוקרים על רומנים עתידיים
יהודופוביה: ערכים יהודיים, לא בבית ספרנו
כיפה סרוגה בצבא! כיפה סרוגה בשב"כ! ברית מילה! תכנית ל"התחדשות יהודית" במערכת החינוך גרמה בעיתון להתמוטטות עצבים דרגה 19. געוואלד
נוני פרץ בריקודים, סיפר אולמרט
הקלטות שולה זקן חושפת לא רק שבראשות הממשלה עמד אדם מושחת בכל הווייתו, אלא גם את בכירי המשק והעיתונאים הבכירים שנרתמו למענו
בעזרת השם אעלה שוב עם יהודה
אני עולה להר הבית משתי סיבות. א. כי הוא שם, אם יורשה לי לצטט את ג'ורג' מאלורי. וב. כי זכותי במדינה דמוקרטית לעלות לרגל למקום הקדוש ביותר עבורי
ירושלים בוערת ואובמה מחכה למונגולים
דאע"ש טובחים בשיטת האיינזצגרופה וזוכים לפרסום וגל מעריצים אפילו אצלנו באקדמיה הישראלית. ומי קשר בין הפיגוע המתועב בירושלים לעופר וינטר?
תרבות פוסט-ביובית ורצח קלינגהופר
העולם מסריח: מיצגים אנאליים מוצבים בפריז, "שיר הסלפי" ואבו מאזן באין מפריע. ועל הכל מאפילה העלאתה של האופרה 'מות קלינגהופר' במטרופוליטן שבניו יורק.
המילקי בברלין עושה לי גזים
למרות שקמפיין יוקר המילקי מפוצץ מכעס, מוטב לכתוב עם כפפות, כי יש בעיה עם יוקר המחיה במשק ריכוזי.
אשמנו, בגדנו: יום כיפור של שלום עכשיו
לא השלום מעניין את 'שלום עכשיו' אלא המבוכה של נתניהו, האפשרות ליצירת לחץ אמריקני והצורך להוכיח למממנים בחו"ל שהם עובדים.
העליונים פרצו את הדלת האחורית
בית המשפט העליון ביטל את חוק המסתננים והזמין בפועל את כל אפריקה לחצר האחורית של תל-אביב. בדרך הוא חשף את ארגוני זכויות האדם במערומיהם.
השבתאים החדשים סוגדים לפלא-יועץ בבולגריה
חצר ביזנטית, קרקס נודד, בכיכובם של פוליטיקאים, קציני משטרה וצבא, אנשי עסקים ועבריינים שכולם עולים לקברו של הרב פאפו.
עריפת ראשים איננה נרטיב, היא מציאות
הרב-תרבותיות וטמטום ליברלי מתנשא, הן המצע עליו מתפתח האסלאם הרדיקלי במערב. עיון ישיר, ולא תקין פוליטית, במקורות האסלאם
הנפילה של אשכנזי ובניהו
בדמוקרטיה הדרג המבצע כפוף לדרג הנבחר. המשטרה לא חושבת כך, ואולי לכן היא לא חושבת שנחשף כאן פוטש.
כאבים בצוואר: אלונה קמחי עולה לכותרות
אחרי כל צעקות ההסתה, אתנחתא קלילה: קריאתה של הסופרת אלונה קמחי מחברת הפזמון 'עניין של הרגל', לרצוח את טוביה טננבאום.
העימות האמיתי רק מתחיל להתבשל
הקינות מימין מזכירות את העכשיוויזם משמאל. החמאס ירד על ברכיו אך אצלנו חמיצות לא מציאותית, בעיקר בהשוואה להישגים צבאיים מהעבר.
טריפ ג'יהאד: אירופה מבועתת מהעתיד
מתנדבי הג'יהאד כבר בדרך מקייטנות המוות והאונס שלהם בסוריה ועיראק. ותודה לאינטלקטואלים הנאורים שהכשירו עבורם את הדרך
הבו לנו מפקדים "משוגעים"
הרהורים על מבצע 'צוק איתן' מחזירים אותנו למייסד עקרונות הלחימה והפיקוד של צה"ל, יותר מעשור לפני הקמתו • מה היה עושה צה"ל היום אם היה נתקל בדמות כמו של וינגייט? במקרה הטוב היה נשלח לקב"ן
קרנף טרויאני בספרטה
השמאל בשלו: "כולם יודעים איך זה יגמר ... לחזק את המתונים ... שתי מדינות לשני עמים", אבל קודם שילמד את ההבדל בין ספרטה לטרויה.
עזה הצטרפה למועדון ואן גוך
חמאס הביא את עזה לרמות חדשות של השחתה עצמית, ויצא מהמבצע פצוע, מוכה ומבודד. וגם: מי לא מסוגל לסבול עיתונאי שהוא "קודם כל ישראלי"?
עם הנצח לא מפחד גם ממנהרה ארוכה
ועכשיו: דרישה לוועדת חקירה מצד מי שהיו צולבים את הממשלה אם הייתה יוצאת למבצע לחיסול איום המנהרות בלי התגרות מהחמאס. ולא נשכח את ההתנתקות.
על עזה, זועבי וזהבה
למה אראל סג"ל שונא את עזה? ומה עשו לו גלאון וזועבי? ומתי ימצאו כבר תרופה לאלצהיימר פוליטי? וגם קריאה לשמאל הקיצוני לקצת רגישות בזמן מבצע. סג"ל פותח מבערים.
צוקים איתנים: הדרום, התקשורת ובני פלד
הסכנה שהדרום ימשיך להיות נער-המלקות של ישראל לא חלפה, ונראה שעדיין צריך לנער כאן כמה מערכות, החל בתקשורת וכלה בממשלה.
הצומוד היהודי
במלחמה כמו במלחמה: אראל סג"ל מוריד את הכפפות. רציתם צומוד ערבי ותרבות אסלמית של מוות? תקבלו צומוד עברי ותרבות חיים יהודית.
בלי צביעות ובלי נקמת-דם יהודית
המזרח-התיכון משתגע, אבל השמאל ממשיך להפגין צביעות. ובכל זאת, דווקא בשעה זו עלינו לזכור את הציווי: יהי מחננו טהור.
מריח כמו אוטו-אנטישמיות
אוטו-אנטישמיות, השנאה-העצמית היהודית, מלווה את היהודים שנים ארוכות. כי מה רוצה היהודי בחייו אם לא להיות "נורמלי", ללכת בין הגויים, ליהנות משלל פלאי גולה?
שנאת חינם 2014
אלופים בשנאת חינם: אראל סג"ל צפה בעצב בגילויי השנאה שעלו השבוע בתקשורת ותהה האם זה באמת ב-D.N.A שלנו
וילה בג'ונגל בוער
המזרח-התיכון עולה באש הטרור וחוזר מאות שנים לאחור, לימים של אכזריות בלתי-נתפסת ובישראל נותרים אדישים. האם אנו מוכנים לבאות?