מחקר חדש: ילדים לזוגות חד-מיניים סובלים יותר ומצליחים פחות

שיעור הבעיות הרגשיות ולקויות הלמידה של ילדים הגדלים עם זוגות חד-מיניים הוא כפול מזה של ילדים הגדלים אצל הוריהם הביולוגיים.

מחקר שפורסם בכתב העת הבריטי לחינוך קובע: שיעור הבעיות הרגשיות ולקויות הלמידה של ילדים הגדלים בבתים של זוגות חד-מיניים כפול מזה של ילדים הגדלים אצל שני הורים ביולוגיים • למרבה הצער, רוב החוקרים בוחרים להתעלם מהעובדות תוך שימוש במניפולציות סטטיסטיות שונות • כשהמדע מתגייס לקמפיין פוליטי

The Israeli Gay Pride parade, november 10 2006.
לא להתעלם מההשלכות החברתיות. צילום אילוסטרציה: פלאש90

 

 

בפברואר האחרון פורסם מחקר חדש בגיליון כתב העת הבריטי לחינוך, חברה ומדעי ההתנהגות, המסתמן כמחקר המקיף ביותר שנערך עד כה בנושא מצבם הרגשי של ילדים הגדלים במשקי בית חד-מיניים. המחקר ניתח את מצבם של 512 ילדים להורים מאותו מין, אשר נבחרו מתוך סקר הבריאות הלאומי בארה"ב (National Health Interview Survey) הכולל למעלה מ-207,000 ילדים בחמש עשרה השנים האחרונות.

על-פי הממצאים, בשמונה מתוך שנים-עשר מדדים פסיכומטריים התברר כי הסיכון שילדים להורים חד-מיניים יסבלו מבעיות רגשיות, בעיות התפתחות, או יזדקקו לשירותי בריאות הנפש הוא כמעט כפול מאשר אצל זוג הורים רגיל (גבר ואישה). לפי ההערכה, שיעור הילדים עם בעיות רגשיות חמורות במשקי בית חד-מיניים עומד על 17 אחוזים, לעומת 7 אחוזים במשקי בית של הורים הטרוסקסואליים, אחרי התאמות בגין הבדלי גיל, גזע, מגדר, השכלת ההורים והכנסתם. השיעורים של הפרעות קשב והיפראקטיביות היו גם הם גבוהים יותר – 15.5% לעומת 7.1%, וכך גם לגבי לקויות למידה: 14.1% לעומת 8%.

מחבר המחקר, הסוציולוג פול סולינס, הציע מגוון השערות לגבי הגורמים לפערים אלה, כולל יציבות במקום המגורים, חוויות של סטיגמה או הצקות, בעיות רגשיות של ההורים (6.1% בקרב הורים בני אותו מין לעומת 3.4% בקרב הורים שאינם בני אותו מין), וכן קרבה ביולוגית. כל אחד מהגורמים הללו החמיר, כצפוי, את מצב החוסן הרגשי של הילדים, אך רק הגורם האחרון – הורות ביולוגית – נמצא כקשור כמעט לכל ההבדלים בשיעורי הבעיות הרגשיות. בעוד שילדים מאומצים מצויים בסיכון גבוה יותר לבעיות רגשיות באופן כללי, האימוץ כשלעצמו אינו מהווה הסבר מספק להבדלים בין ילדים ממשקי בית חד-מיניים לילדים ממשקי בית אחרים. ראוי גם לציין כי למרות העובדה שהצקות בילדות מעלה באופן מובהק את הסיכוי לבעיות נפשיות, אין הבדלים בשיעור הדיווח על חווית הצקות בין ילדים להורים חד-מיניים לאחרים.

האם יש כאן חידוש?

ללא ספק יופיעו בקרוב מבקרים קולניים שיערערו על מסקנות המחקר ויטענו כי הוא אינו מלמד בהכרח על חשיבותו של הקשר הביולוגי. אך ההפך הוא הנכון: המחקר מוכיח הרבה מאוד. בייחוד, שאין תחליף שווה-ערך למתנה המתמידה שיכולים אם ואב ביולוגיים הנשואים זו לזה להציע לילדיהם. אין בכך ערבות להצלחה, ולא תמיד ההצלחה אפשרית. אך בהיעדר הגורם של בני זוג, גבר ואשה, קיים סיכוי לפחות כפול שהילד יחווה קושי רגשי.

יהיו מבקרים שייחסו את ההבדלים בבריאות הנפשית להשפעות של "אימוץ על-ידי זרים", אך בקרב מרבית הזוגות בני אותו המין בסקר ה-NHIS היה הורה אחד שהיה קשור ביולוגית לילד.

גם מחקר נוסף שחקר משפחות "מתוכננות" מאותו מין – כאלה שנוצרו תוך שימוש בטכנולוגיות רבייה – גילה את המשמעות של קשרים ביולוגיים: סולינס מציין כי "מחקרים אלה הכירו מזמן בכך שההיעדר קשרים ביולוגיים משותפים יוצר קשיים ייחודיים במערכת היחסים. האם המולידה ובת זוגה נתונות לתחרות, התמודדות וקנאה על תפקידי האמהות השונים, דבר שעלול לגרום לילדים לחרדות ביחס לביטחון האישי ולזהות העצמית שלהם".

מחקר מבוסס אוכלוסייה זה יצר מאגר של למעלה מ-2,700 זוגות בני אותו מין, שהוגדרו כ"אותם אנשים שבן זוגם המדווח או החי יחד איתם כזוג נשוי היה מאותו מין כמוהם". זהו מדד הדומה לזה שבו נעשה שימוש במפקד האוכלוסין בארצות-הברית, אך יש לו יתרון של בהירות לגבי האופי המיני או הרומנטי של השותפות (בכך שהוא מחריג אנשים שהם פשוט שותפים לדירה ושניהם בני אותו מין). בקרב אלה, ל-582 היו ילדים מתחת לגיל 18 במשק הבית. 512 מתוכם השיבו על סדרה של שאלות.

.
עדיף ככה. משפחה מסורתית בבילוי. צילום: פלאש90

שקרים וסטטיסטיקות

אין זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בנתוני סקר הבריאות הלאומי בארה"ב לניתוח משקי בית של הורים חד-מיניים ובריאות ילדיהם. כתב-יד שהוצג בכינוס השנתית של אגודת האוכלוסייה של אמריקה (Population Association of America) בשנת 2014 הראה נתונים דומים. אך באופן מוזר, מחקר זה התעלם מנושא הבריאות הנפשית. במקום זאת, המחברים בדקו רק מדד יחידי: דיווחים של הורים על "תחושתם לגבי הבריאות הכללית של הילד". מכיוון שמדובר במדד התלוי בעיקר בסוג משק הבית, ברמת הכנסה ומקום מגורים, אין להתפלא כי המחברים הגיעו בשמחה למסקנה ש"אין הבדלים".

אינני מופתע.

ההשוואה בין שני המחקרים, המתפרסמים בסמיכות, מספקת אשנב לבחינת מצבם של מדעי החברה בכל הנוגע לחקר משקי בית חד-מיניים. קיימת העדפה בקרב החוקרים ועורכי כתבי העת – ואולי אף שאיפה – להציג ממצאים אפסיים. ואכן, תוצאות המחקר משתנות בהתאם למחבר, ולא בהתאם לאוסף הנתונים. מדובר באופן הצגת הנתונים, היוצר את ההבחנה בין המחקרים מבוססי האוכלוסין שמנפנפים בהם כהוכחה לכך ש"אין הבדלים", לבין אלו שמקובל להוקיע כ"מדע זבל".

למעשה, סקרי אוכלוסין של משקי בית להורים חד-מיניים נוטים כולם להראות את אותו התוצאה, ללא קשר למקור הנתונים. יש בכך עדות למעלות של מדגם אקראי ולחסרונות של הסתמכות על מדגם לא-אקראי, שלטענת סולינס מעודד "הטיה חזקה שכתוצאה ממנה מתקבלות תוצאות חיוביות שקריות… במדגמים מגויסים של הורים בני אותו מין". הוא צודק. מחקרים הנשענים על חקר מבנים משפחתיים חדשים (NFSS), מחקר אורך על הגיל הרך (ECLS), מפקד האוכלוסין של ארה"ב, (ACS) מפקד האוכלוסין הקנדי, וכעת על סקר הבריאות הלאומי בארה"ב (NHIS) מציגים כולם נרטיב בסיסי בר-השוואה, שעיקרו מסתכם בכך שילדים הגדלים בבית עם אם ואב נשואים מגיעים לתוצאות הטובות ביותר.

חילוקי הדעות מתמקדים לעתים נדירות בתוצאות הנתונים. מה שעומד בבסיס חילוקי הדעות הם אופני ההצגה והפרשנות של הנתונים על-ידי החוקרים. ניתן להציג את הנתונים של ילדים חד-מיניים כטובים (אם לא עדיפים), בממוצע, אם מנטרלים סדרה של גורמים מתועדים שנפוצים בעיקר אצל בני זוג חד-מיניים: חוסר יציבות במערכת היחסים, חוסר יציבות במגורים, אתגרי בריאות ומצבים רגשיים, קשיים כלכליים (בעיקר בקרב זוגות של שתי נשים), וכן – ואולי באופן המשמעותי ביותר – ההיעדר של שני קשרים ביולוגיים עם הילד. אם תנטרל את הגורמים הללו, אכן תמצא ש"אין הבדלים" שנותרו. כשעושים זאת מתקבל הרושם ש"הילדים בסדר", למרבה הנוחות הפוליטית.

הפוליטיזציה של המחקר החברתי

נטייה זאת משקפת דפוס אפייני למדעי החברה המבקש לתור אחר השלכות "בלתי-תלויות" של משתנים, דבר המאפשר השמטה – או אף התעלמות – ממגוון הגורמים המסבירים כיצד פועלות תופעות חברתיות במציאות בפועל. באותה מידה, אפשר לומר בביטחון מלא שאחרי נטרול גורמים כמו בעלות על בית מגורים, חוסר יציבות בדיור, חד-הוריות, ורמות התעסוקה השכונתיות, לא נמצא קשר כלשהו בין משקי בית עניים לבין ההישגים החינוכיים של ילדיהם.

האקדמיה מעדיפה טיעונים בזכות נישואים והורות של בני זוג חד-מיניים, עד כד-כך שכל השקפה אחרת מלבד תמיכה מהדהדת – כולל מסקנות מחקריות – זוכה להוקעה פורמלית ובלתי-פורמלית. מי כמוני מודע לכך. התגובה טעונת חומר הנפץ למחקרי משנת 2012 אודות מערכות יחסים הוריות חד-מיניות והשפעותיהן על הילדים ממחישה שמה שקורה כאן קשור לתופעה רחבה הרבה יותר מאשר לתשובות על שאלות המחקר של מחקרים אמפיריים. תגובות חריפות אלה מציבות סימן שאלה לגבי עצם המטרה והרלוונטיות של מדעי החברה. האם המטרה היא להבין טוב יותר את המציאות החברתית, או רק לנצח בוויכוחים פוליטיים?

.
משטר הפוליטיקלי קורקט מונע דיון. צילום: פלאש90

האמת עדיפה

תוצר לוואי חשוב של הכרה בנתונים האמתיים, יכול להיות יושר אינטלקטואלי רב יותר בקשר למערכות יחסים כאלה. אכן, חוקרים מסוימים הודו בקיומה של "נטייה להמעיט בערכם של גורמים כלשהם של חוסר צדק בין בני זוג מאותו מין… במידה מסוימת עקב המנטרה הרווחת שזוגות בני אותו מין שוויוניים יותר מזוגות שאינם בני אותו מין".

אין זו ההודאה המשמעותית היחידה. יותר ויותר חוקרים מתקוטטים בגלוי על אופיה של הנטייה המינית עצמה, מה שמצביע על חוסר הבשלות של מדעי החברה בתחום זה. קיימים גם דיווחים רבים על החלפת הזהות המינית בקרב בוגרים צעירים, עובדה שאינה מתיישבת עם הנרטיב הנפוץ לגבי מצב קבוע ובלתי משתנה של זהות מינית.

אז האם ראוי שחוקרים יאמינו לדיווחים עצמיים לגבי אוריינטציה מינית? אם אנשים מדווחים על משהו שונה כעבור כמה שנים, האם עלינו לייחס זאת למיניותם המסתגלת, או שמא עלינו להתייחס אליהם כאל מעמידי פנים שמטרתם להתעמת עם מנהלי הסקרים? העובדה שחוקרים במדעי החברה נוהגים להשתמש בקונסטרוקטיביזם החברתי כמעט בכל נושא למעט בתחום האוריינטציה המינית, היא אירונית למדי.

ממיזם הסקר של הדמוגרף מיכאל רוזנפלד מאוניברסיטת סטנפורד 'כיצד נפגשים זוגות ונשארים ביחד' (How Couples Meet and Stay Together – HCMST), נמצא כי בעוד 3 אחוזים מהאנשים ההטרוסקסואלים הנשואים דיווחו על משיכה לבני המגדר השונה מבן זוגם הנוכחי, הרי שכ-20 אחוזים מהגברים ההומוסקסואליים דיווחו על משיכה כזאת, וכך גם 33 אחוזים מהנשים הלסביות.

בהתאם לנתונים, ניתן לצפות כי בשנים הקרובות יזנחו את הטיעונים המשפטיים הרווחים כיום, הנשענים על הנחת קביעותה של הנטייה המינית. למעשה סוציולוגים מעולם לא חיבבו גישה מהותנית-ביולוגית מסוג זה, אך סכרו את פיהם מתוך תחושת מחויבות פוליטית כלפי תנועה שהם סייעו בהולדתה. לא עוד.

במקום להעלים עין, אנשי מדעי ההתנהגות, יאלצו להתמודד עם הנתונים המובהקים של עוני קשה דווקא בקרב נשים לסביות משכילות באמריקה (כפי שמתגלה בסקרים מטעם ה-ACS, NFSS, NHIS ו-HCMST). עד עתה, בחרו החוקרים להשתמש בהכנסה כמשתנה בקרה במחקרים על ילדות, מה שאפשר להם להימנע מהתמודדות עם ההתאמה חסרת התקדים בין השכלה גבוהה להכנסה נמוכה בקרב אוכלוסיית הזוגות הלסביות. גם כאן, החוקרים הזניחו את השאיפה להבנת העובדות לטובת ניצחון במאבקים פוליטיים.

התמודדות עם הנתונים תוכל ללמד גם הרבה יותר על יציבותן של מערכות יחסים של זוגות הומוסקסואלים. על-פי מחקרים מבוססי סקרי אוכלוסין שטרם פורסמו, נמצא כי ניתן להשוות בהקשר זה רק בין זוגות חד-מיניים ורגילים ללא ילדים. כאשר מדובר בזוגות עם ילדים, שיעור הפירודים של זוגות חד-מיניים הוא יותר מכפול מזה של זוגות הטרוסקסואלים. מה שעדיין לא ידוע הוא האם הבדל הזה ייעלם עם קבלת זכויות נישואין על-פי חוק. אני מטיל בכך ספק, היות ומערכות יחסים חד-מיניות ייחודיות גםמבחינות אחרות. אך זוהי שאלה אמפירית.

כמסתבר, מחקר המבנים משפחתיים חדשים (NFSS) לא היה ייחודי. הוא היה פשוט יותר שקוף ממרבית מערכי הנתונים והציע תמונה ברורה יותר של המציאות המבלבלת של משקי בית רבים באמריקה. הוא עשה את העבודה שמדעי החברה אמורים לעשות – לתאר ולהאיר באופן מקיף את העובדות האובייקטיביות – אך בעשותו כן הזמין עוינות חסרת תקדים.

בבוקר יום חמישי אחד לקראת סוף יוני 2015 יפרסם בית המשפט העליון האמריקני את הכרעתו בנוגע לשינוי המוסד הוותיק ביותר שקיימה האנושות מאז החלה לרשום את קורותיה. אך מה שלא ישתנה באותו יום תהיה מציאות חייהם של ילדים הגדלים במשקי בית חד-מיניים. וכפי שמוכיחים המחקרים, הביולוגיה קובעת כי מצבם גרוע יותר מזה של ילדים למשפחות רגילות. לא משנה כמה חקיקה, התדיינות משפטית, או תרועות עידוד תישמענה, את זה לא ניתן לשנות.

___________

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת המקוון Public Discourse: Ethics, Law and the Common Good. אנו מודים למערכת כתב-העת על הרשות לתרגמו לעברית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

75 תגובות למאמר

  1. שאלת השאלות:
    האם היות הילדים הללו בעיתיים נובעת מהעובדה שהורייהם מאותו מין (הוסקסואלים) או בגלל רדיפה חברתית. יתכן שהסיבה היא דעות קדומות של החברה

    1. התשובה, כמו שמופיעה בכתבה שכנראה לא קראת במלואה – לא, זאת לא הסיבה.
      החוקרים בדקו כל משתנה בנפרד (כולל הצקות וכו') וראו שנישואים חד מיניים הם הגורם הסטטיסטי המשפיע ביותר.

    2. שאלה טובה.
      יש התייחסות חלקית במאמר: "ראוי גם לציין כי למרות העובדה שהצקות בילדות מעלה באופן מובהק את הסיכוי לבעיות נפשיות, אין הבדלים בשיעור הדיווח על חווית הצקות בין ילדים להורים חד-מיניים לאחרים."
      ההתייחסות היא חלקית כי יתכן שהדיווח לא שונה למרות שרמת ההצקות כן, ואין התייחסות להשפעה על הילדים של ההצקות שההורים סופגים.

      באופן כללי, הוא מתייחס במאמר לכך שיש הרבה משתנים חברתיים שמשפיעים על הזוג ועל הילדים, אבל אם מנטרלים את ההשפעה של כולם זה הופך את המחקר לחסר משמעות.

      מבחינה מעשית – כל מי שמביא ילדים יודע שהם צפויים להיתקל בקשיים. זוג חד-מיני או מי שמגדל (יותר נפוץ – מגדלת) ילדים לבד יודע שעלולים להיות להם יותר קשיים.
      זו לא סיבה להימנע מלהביא ילדים, אבל צריך לדעת ולהתכונן.

    3. "התשובה לשאלת השאלות: אין הבדלים בשיעור הדיווח על חווית הצקות בין ילדים להורים חד-מיניים לאחרים."

    4. זו אכן שאלה טובה. אבל אפשר להתחיל לענות עליה רק אם תהיה אווירה מחקרית כנה ולא מסורסת בתקינות פוליטית. כל עוד קיים נסיון לעוות נתונים כדי להעלים את הבעיה, אסור יהיה לשאול את השאלות הטובות והחשובות.

    5. שאלת השאלות שלך אולי רלוונטית אלינו כחברה אך אינה משנה כל דבר ביחס לענין אימוץ על ידי בני זוג מאותו מין כיון שבסופו של דבר ילד שמתנתק מהויריו הבעולוגים עלינו לחפש לו את הבית הכי טוב ולא משנה למה לא טוב לו אצל הורים בני אותו מין

    1. כתוב במפורש שלא כולם סובלים, אוויל כתוב שהרוב

  2. ויש מאמרים ומחקרים בכות טיפולי.המרה למרות אלו מעולם לא עבדו. למה להפיץ זבל כזה?

    1. תעשה לי טובה, כל טיפולי המרה שעד כה בחנו ברצינות זה הטיפולים האיומים שנעשו בשנות ה- כמו לובוטמיה וכו', בנוסף לכך כפי שציין במאמר הנ"ל לא בודקים כראוי את הנושא מחמת אלוהי הפוליטיקלי קורקט שלך..

    2. לא הבנתי, אתה רוצה לפסול את המאמר הזה, כי יש אי שם בעולם מא רים לא נכונים?!

  3. מהערך בויקיפדיה על אותו כומר שכותב (אובייקטיבית, כמובן) על דברים שנוגדים את אמונתו:

    the conclusions he draws from his study of gay parenting are fundamentally flawed on conceptual and methodological grounds and that findings from Dr. Regnerus’ work have been cited inappropriately in efforts to diminish the civil rights and legitimacy of LBGTQ partners and their families

    בואו לא נשכח שגם לנו מותר להיות ביקורתיים.
    הנה כמה נקודות מהכתבה שלא מתיישבות עם ההגיון שהוא דורש:

    1. הוא אומר שחוקרים מתייחסים אל נטיה מינית כאל משהו קבוע ולא נתון לשינוי. אבל זו טעות. או שקר.
    חוקרים מתייחסים אל נטיה מינית כשמשהו נתון לשינוי, אבל רק במידה מועטה על הסקאלה, אבל לא 180 מעלות.
    2. הוא אומר שלא צריך להסתמך על דיווחים עצמיים של אנשים לגבי נטייה, כי דיווחים עצמיים נוטים להיות לא אמינים, בעיקר אם לוקחים בחשבון שנטיה מינית משתנה.
    הוא מתעלם לחלוטין שהרפרנס שלו מדבר על מתבגרים בכלל.
    אחר כך הוא גם מסתמך על דיווחים עצמיים כדי להוכיח את הנקודה שלו. והדיווחים העצמיים? הטרוסקסואלים נשואים דיווחו פחות על משיכה מינית הומוסקסואלית. מפתיע מאוד. מה השלב הבא? יסתמך על דיווח עצמי של גברים לגבי גודל איבר המין שלהם? כי זו אותה רמת אמינות בחברה שבה אנו חיים.
    3. בחלק אחד הוא אומר שהבעיה העיקרית היא הקשר הביולוגי דווקא, אבל בחלק אחר מדבר על כך שנשים לסביות משכילות מרוויחות פחות מזוג הטרוסקסואלי, וזה מקשה על גידול ילדים.
    זה נכון שנשים מרוויחות פחות מגברים, אבל לא זו הטענה שלו, לכן בנתון הכלכלי הזה, הוא מחליש את הטענה שלו.
    4. הוא אומר שחוקרים מסויימים הודו בהטייה. אז מה? זה נכון לגבי כל מחקר.
    5. הוא אומר שחלק מהמחקרים והתיאוריות נתונים במחלוקת. אז מה? זה נכון לגבי כל מחקר וכל תיאוריה.
    6. הוא מדבר על כך שמחקרים במדעי החברה הם בעייתיים מבחינת המדעיות שלהם, ואז מסתמך על מחקרים במדעי החברה.
    7. ב 2012 הוא פרסם מחקר שאומר את מה שהוא אומר כאן, שנקטל.
    אני מניח שהוא לא התגבר על זה.
    8. הוא התבסס באחד הרפרנסים שלו על טור דעה של סתם מישהו, לא מדען ולא כלום, בעיתון אינטרנטי של הקהילה.
    9. הוא לא לקח בחשבון שהומוסקסואלים הלכו יותר לטיפול פסיכולוגיים בעצמם, עקב חוסר הקבלה על כל גווניה, לכן עצם הטיפול הפסיכולוגי סובל פחות מסטיגמה ביחס לשאר האוכלוסיה. זה לא מעיד על בעיות נפשיות.
    10. הוא כומר. מה כבר ציפיתם שהוא יגיד על זוגות חד מיניים??

    1. 4". הוא אומר שחוקרים מסויימים הודו בהטייה. אז מה? זה נכון לגבי כל מחקר."- נכון מאוד, והדבר גם תקף למחקרים התומכים בעמדתך, שנאמר הפוסל במומו פוסל;)

  4. 1. כן- חשוב מאד להביט למציאות בעיניים. כפי שכתבת, זה בסיס להבנה טובה של המציאות והתמודדות עימה.
    2. למעשה מה שהראת במחקר שלך הוא שעדיין- מצבם של מרבית הילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות הוא בסדר גמור. יש נטיה יותר חזקה לבעיה כזואו אחרת, אך עדיין הדבר אפילו לא מתקרב להיות מרבית הילדים.
    3. המסקנה מכך היא לא "מצבם הגרוע יותר מזה של ילדים למשפחות רגילות", אלא דווקא העלאת המודעות לכך וטפול בכך בעזרת ההורים עצמם. החשיבה שלך היא על אותו משקל שאפשר את חטיפת ילדי תימן בשנות ה-50- החשיבה במשפחות מרובות ילדים ועניות הילד מסכן ולכן עדיף להעבירו למשפחה אשכנזית מאמצת.

    אל תעשה את הטעות של חוסר הבדלה בין סטטיסטקה של אוכלוסיה (במיוחד כאשר זו לא האוכלוסיה הישאלית) לבין טובתו של היחיד (הישראלי). 83% מהילדים גדלים ללא בעיות רגשיות חמורות, 85% גדלים ללא הפרעות קשב וריכוז- האם תמנע מהם את חייהם עם הוריהם (החד מיניים) רק בגלל האחרים?
    במקרים רבים מספיקה הגברת המודעות לנושא בקרב ההורים והמחנכים. באותה מידה יש למחנכים מודעות מוגברת לילדים משכונות מצוקה, ממשפחות הרוסות וכד'. עדיין- טובת הילד היא לגדול עם הוריו הביולוגיים (או המאמצים מינקות).
    יותר מכך- האם גם בחברה בה חד-מיניות אינה דבר חריג כלל תופעות כאלו עדיין ישפיעו על הילדים? האם בחברה בה אדם עם נטיות חד מינית יגדל ללא כל סיבוך, כי חיפוש אחרי זהות מינית יהיה דבר שלגיטימי עוד מילדותו, גם יהיו הבדלים כאלו? האם התיקון הנדרש הוא של המשפחות האלו או של החברה?

    כך שאל לך להתחבא מאחורי הטיעון של "המציאות" כאשר אתה מנסה לקרוא אותה לצרכיך. המציאות חשובה, הנתונים חשובים, אבל המסקנות מכך אינן חד משמעיות כלל והפתרונות רבים ומגוונים.

    1. זה לא באמת משנה, זהו רק טיעון נוסף נגד הסטייה הזאת; משכב בין בני אותו מין הוא לא מוסרי והינו מעשה תועבה!

    1. או, כן ומחקר מדעי ע"י פוסטמודרינסטים חסרי ערכים ומוסר הרבה יותר אובייקטיבי, תעשה לי טובה…

    2. הנוצרים הם אלו שהקימו את האוניברסטיאות באירופה, גאון הדור…

    3. ימות המשיח הגיעו. יהודים מתייחסים למחקר מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה כאורים ותומים.

    1. אפשר להיות שמרן וליברל , אין בזה שום סתירה, להפך אדם שדוגל בחשיבה אנליטית נטו ולאחר מכן מביע עמדה סינתטית לחלוטין בנחרצות מהווה פרודקס פי כמה וכמה יותר גדול,פוסטמודרניסטים צבועים…

  5. הבעיה במחקר הזה היא במדגם. המדגם נעשה מתוך מפקד האוכלוסין, ובחר באופן רנדומלי משקי בית שבהם יש שני מבוגרים מאותו מין וילד או ילדים מתחת לגיל 18. אבל אין בו שום מידע על ההיסטוריה של המשפחה ואיך היא הגיעה למצב הזה. בפועל, מסתבר שרוב משקי הבית הללו הם משפחות שהתפרקו: ילדים שנולדו במסגרת קשר הטרוסקסואלי, ואז הוריהם נפרדו ומאוחר יותר ההורה עבר לגור עם בן זוג מאותו המין. במחקר קודם שנעשה על פי אותה שיטה (זה של רגנרוס, מחבר המאמר הזה), התברר שהיו רק שני ילדים(!) שבאמת נולדו וגדלו אצל זוג חד מיני; מספר גדול מן הילדים האחרים בילו את רוב חייהם אצל הורים משני המינים, או במשפחה חד הורית. כמה מהילדים לא גרו אצל זוג חד-מיני אפילו יום אחד בחייהם.
    במילים אחרות, המחקר הזה מעיד על הבעיות שיש לילדים שהמשפחה שלהם התפרקה, ושסבלו מחוסר-יציבות במשפחתם. את ההשוואה יש לעשות מול ילדים להורים סטרייטים בסיטואציה דומה, לא לאוכלוסייה הכללית. אלא מאי, כפי שאומר רגנרוס עצמו בתחילת המאמר, ברגע שאתה עושה השוואה כזאת מתבטלים ההבדלים בין ילדים לזוגות חד-מיניים ודו-מיניים, ואז זה מקלקל להם את האג'נדה.
    כך או אחרת, הימין השמרני מנפנף המחקרים האלה כדי להשפיע על מדיניות ציבורית בנושא הורות חד-מינית מנקודת ראות של אימוץ או פונדקאות – אלא שבדיוק המקרים האלה כמעט שאינם מיוצגים במדגם שעליו נערך המחקר. יש פה פשוט אחיזת עיניים

    1. כן, כל מחקר שאינו תואם את עמדתך הוא שקר וכזב ואילו מחקרים המצדדים בעמדתך הם אורים ותומים, נו באמת…

    2. הסברתי את הבעיה המתודולוגית במחקר. אם יש לך משהו ענייני להגיד על זה, למה שלא תגידי, במקום סתם אד הומינם של טוקבקיסטית עילגת?

  6. אולי כדאי לצטט מגוף ראיות קצת יותר רחב מאשר מחקר קטן שממומן ע"י גורמי דת נוצריים. למשל, סקירה של כמה עשרות מחקרים מהשנים האחרונות (ותודה לאתר אוניברסיטת קולומביה בניו יורק). אחרי הכל, אי אפשר לצפות מאתרים כמו וואינט/הארץ/מאקו/מידה וכו' לסטנדרדטים של כתבי עת מדעיים…

    http://whatweknow.law.columbia.edu/topics/lgbt-equality/what-does-the-scholarly-research-say-about-the-wellbeing-of-children-with-gay-or-lesbian-parents/

    1. מעניין לקרוא 75 מאמרים בעד ילדים להורים כאלו ו4 נגד מה נראה לך משפיע על זה אם לא השטות של הנאורים והמוסריים לחשוב שכל אדם חופשי לבחור לחיות איך שבא לו…
      ההוכחה נתונה במקור שהבאת, אם יש גם מתנגדים וגם בעד זה מוכיח שאין כאן הוכחה מדעית לא לשם ולא לשם. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל כדי להכריז על משהו כהוכחה מדעית נדרשים 100% ממצאים אמינים, ללא ערעור על הממצאים.
      לכן תאמין לי למה שאני מספר לך אך רובם של המחקרים בנושא תובע בתוך פוליטיזציה כוחנית מאד, של הנושא כולו. ישנם רבים שתומכים בו ולהם קל להביע את דעתם, ורבים לפחות באותה המידה המתנגדים לו, אך נמנעים מחשש לעתידם מלהביע זאת.
      מקווה שעניתי על הסגותך יום טוב.

  7. שלום לעורך מידה,
    התגובה באה בעקבות ל”מאמר המדעי” שפרסמתם בנוגע לילדים למשפחות חד מיניות. בוא נעזוב שנייה בצד את העובדה שכל איש מדע יודע שה”מחקרים” שמתבצעים בתחום מדעי החברה הם מוטים ומגיעים למסקנה האישית של מבצע המחקר (כי הם לא יודעים לבצע באופן בסיסי מחקר מדעי), אם אתה מאמין במחקרים מסוג זה ולא מאמין בתקינות פוליטית, בוא תפרסם מחקרים בנושא הרבה יותר מובהק: דת. אוסף אנשים שמאמינים באל בדיוני שמעולם לא היה לו תימוכין באופן מדעי וחושבים שמגיעות להן זכויות יתר על אדמות מסוימות, שדרך החיים שלהם נעלה על אנשים אחרים (כמו משפחות חד מיניות) וכל זה על סמך ספר קדום שהפסיכיים מהדורות שקדמו להם כתבו. בוא לא נהיה תקינים פוליטים ונגיד להם את האמת בפרצוף: שהם סובלים ממחלת נפש לפי כל קריטריון מדעי ונפרסם ב”מידה” ועל כל במה אפשרית, עד שהם יודו בבעיה שלהם ויהיו מוכנים לטפל בה. רגע, זה לא תואם לאג’נדה של “מידה”? רגע, אתה דתי בעצמך? ה”מאמרים המדעיים” שאתה מפרסם מתבססים על ארגונים של חולי הנפש האלה?

    אז יש לך בחירה, או להישיר מבט אל האמת ולפרסם גם מאמרים מדעיים על נושא הדת (שכל בר דעת יודע כמה הזויים האנשים שמאמינים בשטויות האלה), כי זה עדיין נושא שלא מדברים עליו בתקשורת המרכזית, או להתעלם מהבקשה ולהבין שבעצם אתה וחבריך צבועים כמו “הקרן החדשה לישראל” ומקדמים את האג’נדה המוצנחת של הציבור הלאומי-דתי.

    מצפה לפרסום התגובה,
    איש מדע, הומו, ואחד שלא מפחד מהאמת,
    איתמר.

    1. הפוסל במומו פוסל.
      מאחר וטרחת לציין שהינך נמנה על נשואי הכתבה, כלומר, הנך הומוסקסאל, מפליאה אותי הסימטריה שאתה מגלה בחוסר סבלנותך לדעות ואמונות האחר.

      כיצד תצפה שמישהו אחר יגלה רגישות וסובלנות לנטיותך בעוד אתה מזלזל בצורה בוטה כל כך לאמונותיו.

      לגבי הכתבה, כל מה שהיא טענה הוא שלילדים הגדלים במשפחות בהם ההורים הם מאותו מין, יש סיכוי כפול לבעיות רגשיות. זהו. אף אחד לא הרחיק לכת ואמר שצריך להפסיק עם זה. בנורווגיה יש פי כמה יותר התאבדויות מאשר במדינות אחרות. אז מישהו אמר שצריך להפסיק לגור בנורווגיה? צריך רק לקחת את זה בחשבון במגוון השיקולים בקביעת מקום מגורים.

      מהנדס, סטרייט, חילוני ולא מפחד גם כן מהאמת,
      יובל

    2. סליחה באמת שהוא לא מכבד הומופוביה שכל מקורה הוא דתי ורגשי וכל כך אינפנטילי.

    3. שאלת השאלות שלך אולי רלוונטית אלינו כחברה אך אינה משנה כל דבר ביחס לענין אימוץ על ידי בני זוג מאותו מין כיון שבסופו של דבר ילד שמתנתק מהויריו הבעולוגים עלינו לחפש לו את הבית הכי טוב ולא משנה למה לא טוב לו אצל הורים בני אותו מין

  8. כל מאבק חברתי לשחרור אוכלוסיות מדוכאות שסובלות בחברה עד היום נתקל באנשים מהסוג שלכם, בין אם אנחנו מדברים עם נשים, שגם הן התמודדו עם אנשי הדתות במאבק שלהם, ובין אם מדברים על שחורים, או על בני דתות שונות, או צוענים, או נכים, או הומוסקסואליים או כל קבוצה אחרת – תמיד הזבל הגיע מאיפשהו, במקרה הזה זה ממכם, מאבק ישיר אל מול הדתות מסביב לעולם, וזה לגיטימי, להט"בים אכן שוברים את כל הדתות ואת כל המוסכמות שכולם גדלים עליהם, וברור שאין שום דרך לשלב בין אהבה חד מינית או זהות חד מינית לבין אמונה באל או בדת שרואה בכך סטייה ודבר לא נורמלי.
    אבל לבריאות, תמשיכו לנבוח, הרעש שאתם עושים רק תורם עוד ועוד למאבק של הקהילה הגאה מסביב לעולם.

    ואנחנו כאן, נמשיך להילחם בכל הכוח בלי להסס לרגע, כי כשאתה יודע את האמת – אתה תילחם בשבילה עד הסוף.
    ואני, ועוד רבים כמוני, לא ניתן לילדים שלכם לסבול בידיים שלכם עם החינוך הלקוי והמחליא שלכם.

    LGBT Liberation Israel.

  9. רוב ההומואים והלסביות אינם גאים אלא מתביישים וחיים בארון.
    הגאים גם ב2015 הם מיעוט.
    הגאים שמביאים ילדים במסגרות חד מיניות הם מיעוט שבמיעוט ואינם מאפיינים את הכלל – הם נועזים מתריסים מצפצפים על המוסכמות ודעתנים וככאלה לילדיהם יש סיכוי גבוה יותר ללקות בבעיות נפשיות

    1. המשפט הראשון שלך אמנם נכון, אבל אנשים כמוך, בורים ופרימיטיבים שונאי חינם, מוודאים שזה יישאר ככה. אני בטוח שאם הייתה האפשרות לחקור בעיות נפשיות בין להטבים בארון ובין להטבים מחוץ לארון, היינו מגלים שאלו שבארון חווים לפחות פי חמישה בעיות נפשיות ודכאונות.
      די עם השנאה.
      תאפשרו לאדם להשתחרר מהדעות הקדומות.
      תתנו לאנשים לאהוב.

    2. אבל אני הומו בעצמי… פשוט תיארתי בעיה מתודולוגית במחקר.
      למה האנטי?

  10. הלוואי ויהיו לכם ילדים הומוסקסואלים. נראה איך תגיבו אז כשאחד מהם יאצה להביא ילד לעולם..נראה אתכם חכמים ומוסריים מולם.

    1. ובאותה מידה יכול להיוולד לאנשים ילדזואופיל וכו'…

  11. ומה לגבי ילדים שנולדים במשפחות דתיות פנאטיות? ולהורים מכורים להימורים/אלכוהול? מישהו עשה מחקר לגבי הבריאות הנפשית שלהם?
    האם מישהו חושב לא לאפשר לאנשים האלה להביא ילדים מתוך דאגה לבריאות הנפשית שלהם? התשובה היא לא. לכולם ברור שיש לאפשר להם להביא לעולם ילדים. למה? כי הם סטרייטים!

  12. שאלה ערכית לכל המתלהמים כנגד המאמר. האם אתם, הנאורים רודפי האמת והצדק באמת מוכנים לבדוק את עצמכם? האם מעניין אתכם באמת מה נכון, או שאתם מוכנים לחיות עם דוגמה שקבעתם מראש? האם אינכם משתמשים במדע רק כאשר הוא תואם את דעתכם ויוצאים כנגדו אם אינו מוצא חן בעיניכם?
    הבה נניח כי המחקר בוצע בצורה לקויה על ידי כומר לא מוכשר. עדיין השאלה המחקרית לגיטימית לחלוטין. עדיין אפשר לתכנן ולבצע מחקר טוב יותר ולהוציא מסקנות תקפות. אבל הבה נהיה כנים. אתם מתנגדים לעצם השאלה ולא למתודולוגיה המחקרית. לעולם לא תסכימו לקבל מסקנה שבניגוד לדוגמה שלכם.
    מה שהכי פתטי זה שזה בדיוק מה שאתם טוענים כנגד הדתיים.

  13. מדהים איך שוב ושוב גורמים קלריקליים-יהודיים מצטטים "מחקרים" מגורמים נוצריים מובהקים וחסרי כל בסיס – ואפילו מסיונריים ממש – רק בכדי לאשש את התאוריות שלהם. כמעט כמו במקרה האבולוציה

  14. Few comments:
    1. Keep looking for "catholic university" research and you'll get far. This university is biased and has agenda

    2.Maybe single sex parents are more willing and able to admit the need for and seek outside services, than are their straight counterparts and this accounts for why their children receive more services.

    3. Single sex parents have a higher rate of dissolution? Really? Maybe if they had legal marriage rights, they could aspire to the wonderful 50% divorce rate of straight people.

    4. Being adopted approximately doubles odds of contact with a mental health professional. Being adopted is a legitimate difference that people need to cope with

  15. זה פשוט לא יאומן, אתם לא מבינים שלחזור אלף פעם על שטויות כמו הפוסל במומו פוסל, מוסרי, נאור ורודף צדק, לא יהפכו את מה שאתם אומרים להגיוני? אתם פשוט מדברים שטויות וזהו. ככה צריך להסתכל על זה. וצערי עם כל חברי שניסו לענות לטענותכם אחת אחת, כי הם באמת סתם ביזבזו עליכם אנרגיה מיותרת. ככה זה כשמנצלים את הפלורליזם כדי לטעון טענות חסרות שחר, אבל לא מסוגלים להבין מה זה אומר בכלל הערך שבזכותו עוד לא הורידו לכם כאפה וסתמו לכם את הפה. הצער שאתם מביאים לעולם הוא גדול. ואני מרחמת על הילדים שלכם שצריכים לגדול עם אנשים שלא מסוגלים לראות מעבר לשמורות עינהם.

    1. נחמד שאת/ה מודים שלמוסר אין ערך עבורכם, אתם אלה שסותמים לנו את הפה ומעוותים ערכים בסיסיים של העם היהודי…

  16. אפשר בבקשה לצרף קישור או לתת כותרת של המאמר המדובר?
    חיפשתי במגזין שצוין ולא מצאתי.
    תודה,
    נעמה

  17. כמה מילים על הכותב, מארק רגנרוס, ועל האכסניה.

    האתר שמוציא את כתב הכת שבו הוא מפרסם, מכון וית'רספון, הוא מכון שמרני שאחת האג'נדות שלו היא התנגדות לנישואים חד-מיניים.

    על הכותב אפשר לקרוא בוויקיפדיה האנגלית (http://en.wikipedia.org/wiki/Mark_Regnerus), הנה מספר ציטוטים רלוונטיים:

    ראש המחלקה שלו באוניברסיטה מתנערת ממנו ומצטטת את מה שיש לאגודת הסוציולוגים האמריקאים להגיד על מחקר דומה שבו הוא חקר השפעה של קשר חד-מיני שהיה להורים, על צאצאים שלהם:
    the conclusions he draws from his study of gay parenting are fundamentally flawed on conceptual and methodological grounds and that findings from Dr. Regnerus’ work have been cited inappropriately in efforts to diminish the civil rights and legitimacy of LBGTQ partners and their families.

    מאתיים סוציולוגים חתמו על מכתב לכתב העת שפרסם את המחקר ההוא בתלונה על כך שביקורת העמיתים שהמאמר עבר הייתה בעייתית, וכי אין לו ערך.

    כשהוא הוזמן כעד מומחה במשפט לגבי איסור על מניעת נישואים חד-מיניים במישיגן, השופט פשוט פסל את העדות שלו כי
    the arguments derived from methodologically flawed data were "not worthy of serious consideration" and served rather to please the conservative organizations (Witherspoon Institute and Bradley Foundation) that underwrote the survey research project.

    הבחור (קתולי) גם לא מתבייש לקבוע שלדעתו הדת שלו אמורה להשפיע על המחקר שלו:
    "I believe that if your faith matters, it should inform what you teach and what you research".

    בקיצור, זה מדען שמייצר זבל דתי.

    1. כן , רק מדענים אתאיסטים פוסטמודרניסטים יכולים ליצור מחקרים..

    2. רון, אתה צודק וחבל שאתר זה שגה שלא לציין עובדות אלו.
      – הכותב כותב שינשה פוליטיזצייה של כל המחקרים בעולם, חוץ שלו.
      עוד הוא משתמש בטיעון של רמת הכנסה בקרב לסביות לרעתן, אולם צדו השני של המטבע הוא שהומואים משתכרים בממוצע פי שניים מן האדם הממוצע, נתון שלא משמש לטובתם.
      בנוסף, גם להשכלץההורים נפקות וגם היא מהוות יתרון בחינוך ילד. שם ללסביות יתרון, אשר גם כן זכה להתעלמות הכותב.
      על קיומם של "קשרים ביולוגיים" והשפעתן המוכחת, קל יותר לחלוק מאשר להסכים.
      בקיצור, מצטרף לדברייך. זבל שמוריד מערכו של אתר זה בעיניי.

  18. האם המחקר ערך השוואה לילדים אחרים שגדלים רק עם הורה אחד? כמו ילדים להורים גרושים וכו.
    יתכן וההשפעה היא פשוט תולדה של מחסור בשתי דמויות ממינים שונים, ללא קשר לנטייה מינית זו או אחרת. וזאת מבלי להתייחס להשפעות הסביבה כמובן.

  19. המאמר כולל הרבה סטטיסטיקות אבל ללא שום מידע מועיל לצערי:
    אם הכותב רוצה לייחס את המשמעות לקשר החד-מיני *עצמו* הוא צריך להוכיח שאין משמעות לאינטרקציה עם הסביבה: דהיינו שהבעיות (אם קיימות) אינן שונות בין סביבה שמרנית (נגיד טקסס) לבין סביבה ליברלית (נגיד ברלין).
    ז"א שאם בהמשך הנושא של זוגות חד מיניים יהפך למקובל יותר ויותר, אזי הקשיים שמדובר עליהם כאן ילכו ויתמעטו.
    אפשר לכן להסיק מסקנות הפוכות לגמרי מהסטטיסטיקות האלה: כמו שסביבה שמרנית יוצרת קשיים לילדים למשפחות חד-מיניות.

  20. כולנו מסכימים שהמחקרי במדעי הרוח מוטים
    מכאן שהכל עניין של טעם ואמונה
    הצד שמתנגד למסקנות המחקר לא מוכן לקבל דיעה אחרת
    ? מה קיבלנו
    .צד שמאפשר לדיעות אחרות קיום
    .צד שלא מוכן לשמוע דיעות שונות
    מי המתלהם שלא יכול לעזוב את אמונותיו ולו לרגע כדי להתבונן בממצאים אחרים פן יעורער עולמו
    פן יזדקק לחשיבה עצמאית
    ?שתעלה ספקות בדרכו הצודקת שאין בילתה

  21. אתר מידה רוצה במסווה של ציונות וימניות להקים פה מדינה מוסלמית או דמוי מוסלמית. הוא עושה זאת בשתי דרכים: האחת הפצת השקפות הומופוביות ושמרניות חשוכות המתאימות יותר למדינה מוסלמית. השנייה תמיכה ברעיונות של סיפוח שטחים ביו"ש ומתן אזרחות לפלסטינים שיהפכו כמעט חצי מהאוכלוסייה פה למוסלמית.

  22. "מידה"? הצחקתם אותי. אין כאן אפילו "מידה" של אמת.
    שקרנים הייתם ושקרנים נשארתם.

  23. קראתי את זה כמה פעמים, ואני ממש מתפלא ממסכם. עוד רשמתם ש"'מידה' הוא אתר אינטרנט חדשותי ואינטלקטואלי אשר שם לו למטרה להעמיד לרשות הציבור מידע ועמדות שאינם שכיחים בשיח הרווח באמצעי התקשורת בישראל. לא רוצה להיות רע אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  24. זה די הגיוני שאם לשני ההורים יש בעיה נפשית הסיכוי שלילד תהיה בעיה נפשית בוהה יותר.

  25. לא נעים לי לאכזב אתכם, אבל כשמדובר בבני אדם (שהם בעלי שונות גבוהה מאוד בין הפרטים) 512 נבדקים זה כלום.
    למחקר למאסטר לא הרשו לנו לצאת לדרך עם פחות מ-600 נבדקים, וגם זה היה רק בגלל שזה מאסטר, מתוך תכנון שלדוקטורט נעלה למינימום 1200 (וגם זה רק בגלל בעיות תקציביות. לא אופטימלי).
    בני אדם הם לא עכברי מעבדה, שאצלם אפשר לדאוג שמרבית הפרמטרים יהיו יחסית זהים, ותהיה שונות רק בכמה פרמטרים שבודקים.
    בלי לבדוק עדיין באיזה ג'ורנל מדעי המחקר הזה פורסם ומה הרמה שלו, אני כבר יכולה לומר שלא יקבלו אותו כרפרנס. המדגם פשוט קטן מדי עבור מחקר מסוג זה בבני אדם.
    מחקרים רציניים שנעשים בתחומים דומים, כגון הומוסקסואליות ודומיננטיות יד שמאל (גם דבר מעניין מדעית, משום שאחד המאפיינים המובהקים של המין האנושי הוא דומיננטיות יד ימין), עובדים בסדרי גודל של אלפים. במחקר בחיות בר כן יקבלו מדגם של 500, אבל רק בגלל שמאוד קשה להשיג מדגם גדול יותר, וזה נחשב לחולשה מובנית של התחום, ובהתאם מקבלים את התוצאות מאוד בעירבון מוגבל.
    לדוגמא, המדגמים במחקרים בתאומים זהים ולא זהים שאנחנו מצטטים במחקר שלנו נעים בין 8000 ל-17,000. היום, בגלל אפשרויות איסוף המידע, מצפים ממחקרים מסוג זה לגדלים כאלו של מדגם.

  26. תגידו, אתם צוחקים עלינו?
    ניסיתי לבדוק את ה-impact factor (הדירוג המדעי) של הג'ורנל ממנו אתם מצוטטים. אין לו בכלל impact factor!
    אתם עושים צחוק? הג'ורנל הזה אפילו לא מופיע ברשימות של הדירוג המדעי!
    חבר'ה, כתבתם כאן כתבה שלמה שמבוססת על מאמר מג'ורנל שלא קיבל שום דירוג!
    אם מישהו כן חשב במקרה לחפש את המאמר המקורי ולצטט ממנו לתזה או למאמר, רצוי להימנע מפדיחות, לא יקבלו את זה.

  27. בדרך כלל אני קורא את רוב הכתבות ועם רובם מסכים, אבל הכתבה הזאת פשוט טיפשית וחבל שנכתבה ופורסמה במידה.
    אין קשר למיניות של ההורה או להעדפה שלו, או לצבע השיער שלו, או לצורת האף שלו אם ילדים יצאו בעייתיים או לא.
    ילד גדל להיות בעייתי, רק בגלל חינך לקוי של הורים וסביבה ותרבות לקויה.
    לראיה: מיליארדי ילדים בעולם המוסלמי גדלים להיות בעייתיים והורים רובם הם סטרייטים! אך המחקרים שלכם מסבירים את התופעה הזאת?
    אותו הדבר מיליוני ילדים בעייתיים גדלים להורים יהודים בכל רחבי העולם, מצטער לא כולנו מושלמים, ואין מושלמות בעולם הזה, כתבה מטופשת שחבל שכתבתם ופרסמתם אותה.
    אני כחילוני, ממשפחה דתית ומסורתית, חושב שהבעיה שלפעמים ישנם אנשים שחושבים שמה שטוב להם אז טוב לכל העולם,
    אף אחד לא הכריח אותכם להיות עם הומואים או אנשים שונים ממכם בצבע עור, או צורה או דת, אבל לפחות תכבדו את הבריות, אדם שלא מכבד את הבריות וכותב כתבה כזאת של שנאה אני לא בטוח שיש לו בכלל חלק בעולם הבא, כולנו נבראנו בצלם האלוהים, יהודים, מוסלמים, הומואים, נוצרים, שחורים, צהובים והכוס של האמא שלכם.
    תפסיקו די עם השנאה הזאת כבר, תנו לאנשים לחיות כפי שנראה להם והם לא יריבו אתכם כל שני וחמישי על זכויות שמגיעות להם כבריאה של אלוהים.
    אם אני אצטרך להשוות אותנו הסטרייטים להומואים אז חבל על הזמן, רק אצלי בשכונה שהיא ענקית כל הנשים מזדיינות עם כל הגברים מאחורי הבעלים,
    רוב הנשואים כבר לא נשואים ומי שנשוי לא נמצא שם מאהבה ומבחירה בכלל.
    בבני ברק אני מכיר לא מעט ילדים של מעורבים של ערבים שבאים לעבוד בעיר וכשבעל הצדיק יוצא לכולל האישה היהודיה פותחת את הרגלים לערבי שידפוק אותה, כולם יודעים את זה וכולם שותקים, מלא ילדים מעורבים של ערבים ויהודים יש בבני ברק ובאלעד ובכל מקום של אוכלוסיה דתית.
    תבואו תראו אצלי בשכונה איזה ילדים קאקא יש בגלל הורים סטרייטים קאקא, ויש כאלה בכל מקום.
    על מי אתם עובדים שאתם יותר טובים מהומואים כהורים?
    שנאת החינם שלכם היא גועל והיא בושה לבורא עולם.

  28. מידה?
    איפה ההגינות שלכם? אתם מצטטים אדם—כומר, שכותב באובססיביות מאמרים (חצי מדעיים, בכתבי עת מפוקפקים) אשר מגנים גידול ילדים על ידי זוגות להטבים פעם אחר פעם.
    תבדקו עובדות. גוגל הוא כלי מאוד פשוט.
    תבררו מה האימפקט פקטור של כתבי עת אותם את מצטטים—זה א'ב.

  29. כתב העת הבריטי נערך בידי אמריקאים ואינו נזכר בשום אתר רציני לדירוג כתבי עת אמריקאים. כתב העת האמריקאי ממנו לקחתם את הפרסום הוא אתר העוסק ב"ערכי המשפחה" כפי,שנוצרים רואים אותם. הקיצר, שטויות.

  30. איזה גיבוב של שטויות!!!! ילדים במשפחות חד מיניות יוצאים אותו דבר ואף לעיתים טוב יותר מבמשפחות אחרות.חוץ מזה ש50% מהילדים היום גדלים במשפחות חד הוריות.אז זה יותר טוב????

  31. יתכן שזה אפילו נכון, אבל אם נניח שנחקור ונמצא , ילדים להורים דתיים מצליחים פחות, או ילדים להורים חילונים מצליחים פחות, או ילדים להורים ממוצא זה או אחר סובלים יותר ומצליחים פחות. האם כל זה יהיה צידוק לשלילת זכות אימוץ מאחד מהמגזרים הללו? אני מניח שלא. כנ"ל לגבי זוגות חד מיניים.

    אגב, כל מחקר במדעי ההתנהגות רצוי לקחת בעירבון מאוד מוגבל, לא בהכרח בגלל חוסר המקצועיות של החוקרים, אלא בגלל הנזילות והרפלקסיביות שטמועה בתחום.

  32. הצעה לכותרת מדויקת יותר למאמר: אקטיביסט פוליטי, שהוא קתולי אדוק מטקסס ומתנגד קיצוני לחקיקה לטובת להטבים, מפרסם מחקרים שתומכים את עמדותיו הפוליטיות.

  33. האם יש הקבלה בין ילדים מאומצים לילדים של זוגות חד מיניים, שלרוב מאומצים…

    הבעיה היא כנראה אחרת אבל זה סבבה לעשות מחקר לא מקיף ועוד לפרסם עליו כתבה בשם העיתונות הבועטת. מביך..

  34. הנושא הזה נורא קשה לכימות והערכה
    על כל מחקר שמסיק לרעת ילדים אפשר למצוא כמה שיסיקו את ההפך או חוסר קורולציה בין אופי התא המשפחתי (חד מיני או הטרוסקסואלי) לבין אוסף המדדים של איכות חיי הילד. כמו לשל המחקר הבא – קביל ואקדמאי לפחות כמו אלו שאתה מציג:

    https://www.apa.org/pubs/journals/features/dev-dev0000228.pdf

    אתה מדבר במאמר שלך על ״הטיות סטטיסטיות״ שהחוקרים מבצעים לכאורה על מנת להתאים לקונצנזוס ול ״פוליטיקלי קורקט״. כל שיטות הבדיקה המדגמים והתוצאות שמוצגים במאמרים חשופים לביקורת הציבור וביקורת עמיתים וניתנים לשיחזור או להפרכה – אתה מוזמן לנסות לעשות זאת עם המחקרים שאתה טוען שהם ״מוטים״ פוליטית.

    ועל אותו מטבע בדיוק אני יכול להגיד אותו הדבר על המאמר שלך שבוחר להציג תמונה ודעה חד צדדית מאוד במיוחד לאור הכרת אופי האתר שבו הוא מפורסם .

  35. האתר שלכם מעלה בדרך כלל כתבות המגינות על חופש האדם וחירותו. הכתבה הזו מבהירה כי אינכם מבינים את הקונספט של חירות ובחירה חופשית לעומקו.
    צאו ולמדו.

  36. ההשוואה חייבת להיות בין ילדים במשקי בית חד מיניים (זוגיים ויחידניים) לילדים *מאומצים* למשקי בית הטרוסקסואליים (זוגיים ויחידניים), ההשוואה למשפחות גרעין ביולוגיות היא לא ממצה את העניין הזה.

  37. כול מיני פידורסטים! מה אתם רוצים להגיד?! מה יש להם בכלל להגיד נגד טבע אנושית????!!!!!
    אבא + אמה = ילד
    אבא + אבא = שגיא
    אמה + אמה = שגיא

  38. החוקרים מוזמנים לבוא לגנים של חינוך מיוחד. עשרות אלפי ילדים למשפחות "רגילות" עם אין ספור לקויות. מספר המשפחות החד מניות כל כך קטן, שלעשות על זה מחקר סטטיסטי זו פשוט שגיאה ואם אלו המדענים, אני הייתי מפסיק את העבודה המחקרית שלהם.

    לדעת כותב המאמר, עדיף ילד ערס מאשר ילד עם קצת בעיות רגשיות. אז אני מעדיף את זה האחרון על פני 1000000 הערסים במדינה הזו.

  39. אין לי ספק כי הבסיס הטבעי הנכון לגידול ילדים במסגרת משפחתית היא זוג הורים ביולוגים של גבר ואשה

    עם כל זאת לדעתי המחקר מוטה מראש

    זאת היות ולא ראיתי בחינה נקיה של
    ילדים מאומצים אצל זוגות סטרייטים מול זוגות חד מיניים

    ילד ביולוגי של הורה אחד עם הורה לא ביולוגי מהמין השני אל מול משפחה חד מינית עם הורה ביולוגי אחד

    בנוסף קיים כמובן מרכיב החברה שסובבת

    ולכן שאלת השאלות האם הבעיות שסובלים אותם ילדים נובעות מאי כשירות הורית בשל היותם חד מיניים או בשל דעות קדומות מהסובבים שעליהם להתמודד איתם

    וכאן נשאלת השאלה, האם על כל חריג חברתית חלה מגבלה בלהיות הורה, היכן עובר הגבול ו י יקבע מי כשיר וראוי להיות הורה?

  40. אני מוכן לקבל את הטענות למעט פרט קטן אחד. המשפחות החד מיניות מושוות כאן למשפחות ביולוגיות ופה יש בעיה.
    מה עם השוואה למשפחות מאמצות רגילות מול משפחות מאמצות חד מיניות? באופן אינטואיטיבי אני מצפה שיהיה הבדל בין משפחה מאמצת למשפחה ביולוגית (בתנאי שבשאר הקריטריונים לא יהיה הבדל- סוציו אקונומי וכו').