די, תמשיך: הכיבוש דווקא מצוין

סרטון פיגוע הגרזן המזעזע מקניון מעלה אדומים, מזכיר שוב לכולנו במי באמת אנו נאבקים. מול הברבריות הפושה בחברה הפלסטינית, הרעיון של כיבוש ישראלי כבר לא נראה כל כך גרוע

להיזהר מאמונות טפלות. צילום: רוני שוצר, פלאש 90

"אם לא אתם היהודים, דאע"ש כבר מזמן היה שולט על הפלסטינים. הצבא שלכם שומר גם עלינו מכל החיות האלה". את הדברים הללו אמר לי לאחרונה עובד ערבי בצומת גוש עציון, בעיצומם של אירועי הסכינאות והגרזנים. בימים כתיקונם היה עליי לצבוט עצמי פעם ופעמיים כדי להאמין למשמע הדברים, אלא שגם גדי טאוב, בטור אמיץ למדי שפרסם לאחרונה בעיתון 'הארץ' תחת הכותרת "הפלסטינים לא יוותרו על הכיבוש כל כך מהר", מדווח על גילוי אליהו שכזה. "עיתונאי פלסטיני שהזדמן לי לשוחח אתו באחרונה באיזו פינת עישון", מספר טאוב, "אמר לי: "למה אתם חושבים שניתן לכם לצאת מהשטחים? מי ישמור עלינו?".

נזכרתי בדברים הללו לאחר שצפיתי בסרטון הפיגוע שאירע שלשום בקניון מעלה אדומים, בו נפצע אנושות המאבטח צביקה כהן. המחבל, צעיר פלסטיני חמוש בגרזן, נראה תוקף באכזריות לא אנושית את כהן, אב לארבעה ילדים, בכניסה לקניון; מהלומה אחר מהלומה מנחית עליו הפרא הרצחני, עד שהאיש מתבוסס בדמו ומאבד את ההכרה. המפגע, אגב, הכיר את כהן באופן אישי מעבודתו במקום.

נוכח ברבריות כזאת, הבוקעת מכל אחד מסרטוני הרצח המציפים אותנו בתקופה האחרונה – מסוריה, עיראק או להבדיל מישראל – הטענות על אימי הכיבוש הישראלי נראות פתאום קלושות וריקניות. מה מחכה לערביי יהודה ושומרון ביום שאחרי צה"ל? האם באמת ניתן לדבר על הפלסטינים כחברה הנאבקת למען עתיד של זכויות אדם וחירויות דמוקרטיות? האמנם לפנינו אומה הנתונה במחנק קולוניאליסטי ומתאמצת לכונן חלופה הומניסטית וצודקת יותר?

היום יותר מתמיד ברור שהתשובה לשאלות הללו שלילית. הטרור הפלסטיני הוא לא עניין של דמוקרטיה, אלא עניין של אסלאם רדיקלי ההולך ומקצין, של ברבריות שבטית, של קנאות דתית. ניצחונו יהיה ניצחון של אספסוף צמא דם, אשר יטביע קודם כל את הפלסטינים באלימות שהם לא חוו מימיהם, ואחר כך גם אותנו.

גם ד"ר טאוב שוחט את הפרה הקדושה, ותוהה האם לא נשמטה זה מכבר הקרקע מתחת לטענות בגנות הכיבוש הישראלי. "מה על … זכויות האדם? זכויות אלה הן אבן יסוד בטענות של השמאל הישראלי נגד הכיבוש", אומר טאוב, "אבל אין ודאות שהן בראש מעייני הרשות… מנגנון הביטחון המסכל הוא לא בדיוק אמנסטי אינטרנשיונל". ואם לא די בכך, טאוב מוסיף בצדק שגם אבו-מאזן עצמו זקוק לישראל כדי לבלום את עליית חמאס. "ההנחה שמדינה לאומית פלסטינית תהיה אי של יציבות בלב הכאוס, היא לכל הפחות לא מובנת מאליה", הוא מודה, "אם עבאס ואנשיו חוששים מהשתלטות של החמאס… בעניין זה הוא יכול לבנות על הכוח העדיף של ישראל, כל עוד אנחנו שם". טאוב אמנם מגיע לבסוף למסקנות שניתן לחלוק עליהן, אך את המסכה הראשונה מעל השקר של "עוולות הכיבוש הישראלי" הוא כבר קרע.

ומי שטרם הבחין, עוד יבחין בכך בעתיד: חיילי צה"ל הם בני האור בסיפור הזה. הגורם הציוויליזציוני היחיד שמונע מהכאוס להשתלט.

בשבחי הקולוניאליזם

במאמר שפורסם בשנת 1993 ב'ניו-יורק טיימס' (וספק רב אם כיום היה מתפרסם), טוען ההיסטוריון פול ג'ונסון כי הקולוניאליזם – היינו שלטון המערב בחבלי ארץ רחוקים כמו אפריקה השחורה, ניו-זילנד, הונג-קונג ועוד – היה המתנה היקרה ביותר שהוענקה למדינות העולם השלישי.

"מעולם לא הודינו בכך בפומבי", אומר ג'ונסון, אבל "יש מדינות שאינן מסוגלות למשול בעצמן. האלימות הפנימית שלהן מתעצמת ככל שהן מוסיפות להתקיים, עד שהן הופכות סכנה לכל הסביבה". במאמר המאלף סוקר ג'ונסון את הישגי הכיבוש המערבי במדינות כמו ניגריה, הודו, מרוקו או דרום אפריקה – החל בפריסת תשתיות וכבישים עבור בהענקת ביטחון וכלה בכינון מוסדות דמוקרטיים יציבים למדי. כאשר החלה מלחמת אזרחים בליבריה האפריקנית, מספר ההיסטוריון אנקדוטה משעשעת, הגיעו תושבים אל כוח מארינס אמריקני ששמר על שגרירות ארה"ב, והתחננו: "למען השם, בואו ותמשלו בנו…".

הקולוניאליזם אמנם הפך כיום לדבר מוקצה מחמת מיאוס והוא מתואר כמנשל, מדכא ומנצל, אך לפי ג'ונסון ואחרים – למשל ההיסטוריון ניאל פרגוסון – זהו תיאור חלקי בלבד של המציאות; בוודאי ביחס לתקופות המאוחרות של הכיבוש המערבי. "עוולות מתמשכות ואבדן היכולת למשול ולקיים חברה מתוקנת", אמר גם הנשיא האמריקני הנערץ רוזוולט, "מצריכים בסופו של דבר התערבות של אומות מתורבתות".

אכן, לא רק "נישול וניצול" הביאו איתן המעצמות המערביות אל העולם השלישי, אלא גם שפע ברכה וקידמה. יש ב"משא האדם הלבן" הרבה מן האמת.

הכי טוב להם תחת הכיבוש; פלסטינית במפעל ישראליץ צילום: נתי שוחט, פלאש 90
הכי טוב להם תחת הכיבוש; פלסטינית במפעל ישראלי. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

"הסיפוק האמיתי שלנו", מסכם ההיסטוריון ג'ונסון את מאמרו הלגמרי לא-תקין-פוליטית, "יהיה בהכרת התודה של מיליונים הסובלים מכאוס שלטוני… אשר ימצאו בתחייתו של הקולוניאליזם את המוצא היחיד מההווה האומלל שלהם". אז התקוות להחייאת הקולוניאליזם אולי מעט מוגזמות, אבל העיקרון ברור.

ואם הדברים נכונים ביחס לקולניות הרחוקות אלפי קילומטרים מבריטניה וארצות-הברית, על אחת כמה וכמה שהדברים נכונים ביחס לישראל והפלסטינים ביהודה ושומרון. כעת כבר מותר לומר שהתהפכו היוצרות: לא רק שאין להסיר את הכיבוש, אלא שיש להעמיק אותו. מפני שה"קולוניאליזם הציוני" טוב לנו וטוב לפלסטינים. הוא מציל אותנו מהם, ואותם מעצמם. כמו היד הנעלמה המסתורית של אדם סמית', נראה שיד נעלמה מלכדת כאן את אינטרס הביטחון הישראלי עם אינטרס הביטחון הפלסטיני. איתנו, הם נהנים מתשתיות, רווחה ושקט יחסי. בלעדינו, הם ייהנו משלטון הנע בקשת שבין המדינה האסלאמית למדינת האייתוללות. האם צריך להזכיר למישהו מה מעוללים כבר כיום אנשי חמאס לאנשי פת"ח ולהיפך? אלו מענים את אלו, אלו רוצחים את אלו וחוזר חלילה. ללא הכידונים הישראליים, הגורל של החברה הפלסטינית ברור.

הטיעון המוסרי נגד הכיבוש הישראלי אפוא, כבר התפוגג ואיננו. הוא נותר נחלתם של טהרנים וצדקנים בלבד. הגיע הזמן להתקדם הלאה, ולחזור אל השיח הביטחוני הריאליסטי.

במקום סיכום

"לשם שינוי, בחרתם להיות קורקטים, במקום פוליטיקלי-קורקטים", כתב תושב ניו-יורק קרלוס מונוז למערכת ה'ניו-יורק טיימס', בעקבות מאמרו הפרובוקטיבי של פול ג'ונסון. "נולדתי וגדלתי עד גיל 30 באחת מאותן מדינות כושלות ואומללות (כיום אני בן 66), ועל הכרזתו של ג'ונסון כי "יש מדינות שאינן מסוגלות למשול בעצמן", אני רק יכול לומר: 'אמת ויציב'".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

46 תגובות למאמר

  1. להיות ימני מודרני זה להתעצבן על כך שמדינות אחרות מתערבות בריבונות של המדינה, אבל לעשות אותו דבר לפלסטינים.

    1. יש הבדל בין התערבות במשטר תקין שמתפקד לבין כאוס שבטי שהרשות תייצר ברגע שנעזוב אותה

    2. להיות שמאלני זה להתעלם מהמציאות והתוצאות, ורק לממש תאוריות השטות להם אי שם בזן ההרמוני האינסופי.

    3. לפלסטינים אין מדינה, מעולם לא הייתה ולעולם לא תהיה. לכן כל המנטרה שלך היא קשקוש – כמו כל המנטרות של השמאל.

    4. להיות שמאלני מודרני זה להגיד "מדינה" על מדינה דמיונית בסרט שאתה חי בו.

    5. כנראה שלהיות שמאלני זה לא להבין את ההבדל בין להתערב במדיניות שמשפיעה ישירות על האזרחים שלך ועל קיום בטחון המדינה שלך, לבין התערבות במדדיניות של מדינה שלא מנסה להשמיד אותך.
      מוזרים שכמותנו, עומדים על הדקויות האלה.

    6. להיות שמאלני זה לאמת את האמרה של אלברט איינשטיין:
      אי שפיות = לעשות את אותו ניסיון כמה וכמה פעמים ולצפות לתוצאות שונות.

  2. איך זה שאנחנו יוצאים תמיד מלאכים ששוב ושוב מצילים את הפלסטינים ואיך זה שהם לא מחבקים ומנשקים אותו יום יום? פשוט הזוי

    1. זה בעיקר כי הם חיות מטומטמות שמוסתות ע"י ההנהגה שלהם וחיים על תיקווה שנותנים להם שמאלנים גאונים כמוך שבפועל במקום לקדם אותם רק מביאים לחורבנם.

  3. ושוב, השטח הוא שלנו. אין פה שום כיבוש. ירדן לא החלה שום ריבונות על השטח ומאחר והערבים סירבו להצעת החלוקה, מדובר בשטח יהודי.

    1. ברור לך שהקונפליקט הזה לא עוסק בניירת נכון? גם אם אתה מסכים עם כותב המאמר (אכן דברי טעם לדעתי) להיתלות בפורמליזמים האלה לא מוסיף שום דבר

  4. תפיסת היהודי כישות מופשטת,ובדרך כלל לא חיובית כמו הגוי, ולא ממשית מובילה לתפיסה שליהודי אין שטח ממש שלו

  5. למה בועז לוי סובר שעלינו לדאוג לערבים ? ולמה זה בכלל רלוונטי אם טוב להם אצל בעלי הארץ הזו או לא?

  6. מסכים. אבל..
    השאלה שלא נשאלה היא מה יקרה לישראל כמדינת לאום יהודי אם נמשיך לשלוט על אותם פלסטינים.
    האם אנחנו רוצים לחיות במדינה דו לאומית ?
    האם אנחנו נקבל שראש העיר ירושלים יהיה פלסטיני ?
    האם נקבל שממשלה לא תוכל להתקיים בלי שותפות פעילה עם עשרות רבות של חברי כנסת פלסטינים תואמי זועבי וזחאלקה ?
    האם אנחנו יודעים איך להגיב אם ידרשו להחליף את ההימנון, לשנון את הדגל, לבטל את חוק השבות ?

    1. פשוט….לדאוג שיהיו מיואשים מספיק כדי לעזוב 🙂
      התקווה שלהם לחזור מתבססת על הבטחות של גופים חיצוניים, מצבאות ערב בעבר ועד ארגוני BDS בהווה.
      הערבים כבר מבינים שלא אלו ולא אלו לא מכופפים את ישראל וההגירה בהתאם.
      יישר כוח ובהצלחה במלאכת הקודש

  7. ואלה? אולי נבקש מהבריטים לחזור ולמשוך בנו גם? הם יודעים יותר טוב מ אנו היהודים הפרימיטיבים.

  8. זה טיעון שרלבנטי רק לדיונים שמאלניים פנימיים (כמו בטור של טאוב), כדי להראות כמה הם לא עקביים.

    הבעיה בטיעון הזה ובטיעונים הבטחוניים כהצדקה לעמדות ימניות היא שאין להם סוף.
    לפי הטיעון הזה, אולי כדאי שנכבוש את צפון קוריאה. יש עוד כמה עמים שחיים תחת משטרים בעייתיים, האם אנחנו רואים את עצמנו כמשחררי האנושות מעול העריצות? מסופקני.
    לפי הטיעונים הבטחוניים, אולי כדאי שנכבוש את איראן (לפחות עד שנשנה שם את התרבות והממשלה).

    1. מסכים עם כל מילה. המאמר לא באמת שייך לאתר הזה. מקומו בדו-שיח פנימי של השמאל. הטרמינולוגיה שלנו שונה לחלוטין . ואין זו הפעם הראשונה

  9. עם כל הכבוד, הערבים ברשות הם בני אדם בוגרים.
    אין חשיבות לכך ש*בעינינו* הכיבוש טוב להם,
    כשבבחירות החופשיות האחרונות שנערכו שם (ב-2006) החמאס זכה ברוב גדול של 74 מושבים מתוך 132, עם רוב כמעט בכל הנפות.

    ואם שלטון החמאס כל כך כאוטי ובלתי נסבל- הרי הוא קיים ברצועת עזה כבר כמעט עשור (כשאליו מתווסף הסבל מהלחימה הצודקת שלנו בחמאס); היכן ההתנגדות העממית לחמאס? היכן ההגירה ההמונית, כפי שאנו רואים בסוריה?

    בקיצור, נראה שהערבים דוקא מעוניינים בשחרור מהכיבוש- ומרוצים משלטון עצמי חמאסי.

    ברור שהמאמר לא נכתב מתוך דאגה אמיתית לערבים ביהודה ושומרון, אלא מאינטרס עצמי של ללכת עם (השטחים) ולהרגיש בלי (לתת להם זכויות אזרח).

    1. נתנייתי, בנתניה אין מפות?
      לו אך יכלו, היו רוב מתושבי עזה מהגרים לאירופה. (נבדק במשאלים).
      בעייתם: הסגר הישראלי מצרי, שהוא דו-סטרי.
      ובינתיים, מאות צעירים עזתים מצביעים ברגליים נגד החמאס, מסכנים את חייהם במעבר הגדר לישראל, כדי לזכות בחיים בכלא עם קורת גג, חשמל, רפואה ומזון.

      ונכון, דוקא ביהודה ושומרון החמאס פופולארי, והרוב תומך בחמאס ובעצמאות – מי שלא ניכווה ברותחין אינו נושף על צוננין.

      ואכן, מתן עצמאות לפלסטינים יביא לנו שלטון "דמוקרטי" (לפחות בהתחלה) של החמאס ביו"ש, פצמ"רים בכפר סבא, מודיעין וירושלים ובואינגים מופלים בנתב"ג.

      מסתבר שגם ערבים בוגרים יכולים לא להיות ראויים לעצמאות . (ראה תימן, עירק, סוריה, לוב, אלג'יריה, לבנון, פקיסטן, אפגניסטן. נכון, האחרונות אינן ערביות- אבל מזדהות).

  10. מה מה מה לעזאזל קראתי עכשיו?
    "היא לא יודעת מה טוב לה, אני יודע מה טוב בשבילה. אני אאנוס אותה זה יעשה לה טוב, אחרת אין לה שום סיכוי לקבל זיון". זה פחות או יותר מסכם את המסר.
    דוחה, מתנשא להדהים, מזעזע להחריד.
    בא לי להקיא.

    1. מה שמתנשא זה להניח שאם תפקירי את שטחי ארץ האבות בידי ברברים פשיסטים רוצחים נאלחים – שזה יביא "לנו ולהם" את השלום – ביחד או בנפרד. כמה טמטום וכמה התנשאות יש בהנחה השגויה הזו?!
      לכי להקיא ואל תחזרי.

    2. הדס, אני מבין לחלוטין מה את אומרת, ומזדהה.
      אבל את בעצם טוענת שאנחנו והם אותו דבר. מצטער, אבל המציאות מוכיחה שהם לא כמונו. וזאת לא התנשאות אנחנו באמת בעולם מוסרי אחר לעומתם.
      אנחנו תוקפים בגרזנים אנשים חפים מפשע? אנחנו מחסלים בסכינים נשים הרות ? אנחנו מחנכים להרג ערבים כי הם ערבים ? אנחנו מכינים את העם שלנו לפשעי מלחמה מתמידים ?
      לא.
      רק שלשום קיבלנו ידיעה שמשפחת אבו-חדר רצתה לעשות לינצ' באזרח, רק משום שחשבה שהוא יהודי. וזה אחרי שכל המדינה התאחדה בעדם לאחר רצח הנער שלהם, ביקשה מהם סליחה, יצאה מדעתה להבין אותם, למרות שלא היתה אשמה מכיוון שהיא אינה מסיתה אף אחד לרצח.
      אנחנו לא אותו דבר. הם ברברים. נקודה. וזאת לא התנשאות, אלא התפכחות.

    3. ירון, לא אמרתי לרגע שאנחנו והם זה אותו הדבר, אבל זה עדיין לא נותן לנו את הזכות להחליט בשבילם מה טוב להם.
      מה פתאום כל כך אכפת לימין מהתנאים של הפלסטינים ומזכויות אדם שהרשות תרמוס? תנו להם לנהל את עצמם ואנחנו נתעסק בלשפר את המצב של החברה הישראלית, שכבר שנים נזנח באופן פושע בגלל אותו כיבוש מהולל.

    4. הדס, אינני חושב שעלינו לחשוב 'במקומם' על חייהם ממקום של הומניזם, אלא מפרגמטיזם.
      אנחנו טוענים שההומניזם האמיתי הוא להיות קשוח באזור, לטובתנו. לתת רק ממקום של אינטרסים שלנו.
      כתוצאה מהיציבות והכוח שלנו גם השכנים הברבריים שלנו נהנים מיציבות ושגשוג יחסי. במקום להתדרדר למלחמות פנימיות של מיליציות פנאטיות יש להם אוניברסיטאות וערים חדשות. הביטחון שלהם טוב והכלכלה חזקה, יחסית ליכולות של הערביות בתקופה היסטורית זאת.
      בארץ ישראל-פלסטין, ואפילו שהם לא יודו על כך לעולם, אנחנו הזרז שלהם וגם כעת המגן שלהם מפני הכאוס האזורי. הלוואי והיה אחרת. הלוואי שהם היו קמים בבוקר ורק חושבים על האקזיט הבא. אבל זה מה יש.
      חשבתי על דוגמת האונס שהבאת. האם היא נכונה ? במבט ראשון אולי. אבל כשמעמיקים ולא נתפסים לחיצוניות מטעה, מתברר שאנחנו לא החזק והאונס והם החלשה והנאנסת. אנחנו רק מבצעים הגנה עצמית מהרצון לאנוס ולרצוח אותנו, תרתי משמע. הגנה עצמית שכוללת גם שימוש בכוח, ולכן חיצונית זה נראה כאילו אנחנו האלימים, אבל עדיין, הגנה עצמית.

  11. אז אנחנו קבלני הביטחון של הפלסטינים?

    כל עוד לא נחזור להיות מדינה שמחסלת את אוייביה בלי לגמגם, תהיה זו איוולת לצאת מהשטחים (שהגיונית, זה מה שצריך לעשות).

    ה"נכבה" לא חייבת להישאר חד פעמית.
    רוואבי עיר חדשה די יפה. בראמללה מרכזי מחסר ובילויים שוקקים. אפשר לגרום לפלסטינים להבין שמלחמה (=הקזת דם איטית ואינסופית) איתנו תגרום להם לאסון רודף אסון.

    גם בעזה יש גורדי שחקים חדשים. 2-3 כאלה שנפלו פתאום גרמו לחמאס לדבר על הפסקת אש. נראה על מה ידברו כששכונה שלמה תעוף השמיימה.

    מאיר שלו כתב פעם משפט שכדאי לשנן:
    הפלסטינים צריכים להכיל ולקבל את תצאות 48. אנחנו צריכים לותר (בגדול) על תוצאות 67.
    לפי שעה, הפלסטינים לגמרי לא מקבלים את תוצאות 48. לכן, כעת לא צריך לוותר על כלום, ובמילים עדינות, לחסל אוייבים במקום לשכנע אותם לשבת אל השולחן. הזמן (שפועל לרעתם) יביא אותם אל השולחן.

  12. המסקנה היא אפוא הפוכה – יש לצאת, לתת להם להרוג אחד את השני, לברוח לאירובה ולחזור אח"כ. אין שום סיבה לאמץ כבר עתה את החברה הפלסטינית.

  13. השמאל בעיניו הפטרוניות והפטרנליסיות מחליט עבור הערבים שהכיבוש רע להם. הנה ניתנו לך כמה ראיות של ערבים שחושבים ורוצים אחרת והרי אתם אוהבים לראות תמונות מורכבות ולא חד ממדיות לא?
    הגם שבכל קנה מידה שהוא זכויות האדם הן של "ערביי ישראל" והן של הערבים תחת שלטון הרשות הפלסטינית – אקיבוש הוא הדבר הכי טוב שקרה לערבים. מי שרוצה לפגוע בזכויות אלה שישמיד את ישראל ויקים עוד מדינת "לאום' ערבית שתקרוס במהרה.

    מורן מירושלים

  14. מהמאמרים היותר חכמים וצודקים.תקראו פעמיים,ותתרגמו לאנגלית.

    1. כן, תתרגמו לאנגלית.. זה מאוד יעזור לכם לHASBARA

  15. הפלסטינים לעולם לא יקימו מדינה מרצונם. הם מעדיפים להיות עם של פליטים עד סוף הדורות.
    וגם לרצוח קצת מהצד בשביל הגאווה הלאומית

  16. המאמר הזה הוא מאמר מוזר. קודם כל אנחנו טוענים שהארץ לא כבושה, אנחנו לא כובשים ולא קולוניאליסטים הארץ שייכת כולה לנו לפי החוק הבינלאומי מימי וועדת סן-רנו והסכם וייצמן פייסל.
    נכון שיש את המשטר הצבאי הזמני ביוש וצהל הוא הריבון אבל הארץ הזו לא נכבשה מאף מדינה ומראש יועדה לנו.

    האמת שלנו היא שאנחנו כיהודים רוצים את הארץ הזאת לעצמנו כי היא כולה שלנו אבל לא רוצים פה את התושבים הערבים שלה כי הם שייכים ללאום אחר.

    לגבי רוב היהודים הזכויות אדם של הערבים מעניינות אותנו כשלג דאשתקד, מבחינתי שיאכלו אחד את השני בלי מלח, וזה דבר טבעי כי אנחנו לא קשורים אליהם.
    והן אך תוצר לוואי של הערכים של המדינה שהקמנו בשביל עצמנו.

  17. בכל פעם שחבר מערכת מידה ("אנחנו שמרנים ליברלים") אומר "אני מאמין שיש קבוצה אתנית שבניה אינם זכאים לחירות פוליטית", נשמתו של ג'ון לוק מתה פעם נוספת.

    1. ג'ון לוק נח על משכבו בשלום, כי לא מדובר פה בקבוצה אתנית, אלא באוסף מהגרים מסוריה, מצרים, חצי האי ערב ומעוד תריסר מדינות מוסלמיות, כולל סודן, בוסניה ותורכמניסטן. (משם הגיעו החמולות ה"פלסטיניות" בושנאקי ותורכמאני.) לראייה, אין אפילו ניב ערבי פלסטיני משותף. לכן תושבי רמאללה, הסורים-ירדנים, מתקשים עד היום להבין את תושבי עזה, שהגיעו ממצרים.

  18. הסרטים מההפצצות בעזה נראים נהדר מגובה תא הטיס

  19. יש מדינות שלא התאוששו עד היום מהכיבוש האימפריאליסטי שהרס את היכולת של אזרחי המדינה לשלוט במדינה. למשל סרי לנקה. הבריטים הביאו לסרילנקה מאות אלפי עובדים טמילים לעבוד במטעי התה. אותם טמילים הפכו לרבע מאוכלוסית סרילנקה והמדינה שרוייה במאבק דמים אכזרי. ישראל אינה כובש קולוניאלי ואיננו זקוקים לנימוקים של אותן מדינות מרושעות.

    1. למה ללכת רחוק? קח את צפון אירלנד. שם האנגלים בתקופת בית טיודור (הנרי השמיני, אליזבט הראשונה) סילקו תושבים מקומיים (קתולים) ויישבו במקומם אנגלים (פרוטסטנטים), וכל זאת כדי להשתלט על אירלנד. והנה לך סכסוך שנמשך עד היום, כשזה תקוע בישבנו של זה, רווי נקמות ודם רע.
      דרך אגב: אם מסתכלים נכוחה על ההתנחלות של ישראל באיו"ש, זה מאד מאד מזכיר את מה שעשה בית טיודור באירלנד. ואת התוצאות אנו חווים גבר עכשיו ונחווה כנראה מאות שנים קדימה.

  20. איזה כיבוש אין חיה כזואת אנו משחררים את ארצנו וגואלים אותה מידי הצר הערבי שייך למדינות שהוא שייך ותפסיקו מהמילה כיבוש הנבלות משתמשות בזה ועושים דילגת מציה