דעה: מה צה"ל באמת חושב על השיוויון בנטל

טלפון ממספר חסוי. "התעסוקה המבצעית מבוטלת", אומרת החיילת ממשרד הקישור. מערך המילואים בצה"ל מיותר, או לכל הפחות בזבזני. זו לפחות המסקנה העולה מהודעת משרד הקישור ומהחלטת הרמטכ"ל לבטל את גיוס המילואים עד סוף השנה בשל הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד הביטחון.

כאשר ארגון כלשהו – משפחה, חברה עסקית, ואפילו משרד ממשלתי – נדרש לצמצם את הוצאותיו, הוא משתדל לעשות זאת בתבונה. הוא עובר על כל סעיפי ההוצאות שלו, ובוחן האם הם משרתים את מטרותיו העיקריות. במידה וישנם סעיפים שאינם עושים כן, או משרתים אותן רק במידה שולית, הם המועמדים הראשונים לביטול. לאחר מכן, הארגון בוחן אילו מהסעיפים אמנם משרתים את מטרותיו אך ניתן להשיגם בעלות קטנה יותר. רק לבסוף ובלית-ברירה הוא יקצץ בסעיפים לא-בזבזניים החיוניים להשגת המטרות העיקריות.

ראשי מערכת הביטחון עמדו בפני קיצוץ של מיליארד וחצי שקלים מתוך תקציב כולל של 54 מיליארד ₪, כלומר, פחות מ-3%. התקציב טרם עבר בכנסת, אולם גורמים ביטחוניים כבר הודיעו כי מרבית החיסכון, מיליארד אחד מתוך 1.5, יושג על-ידי ביטול גיוס יחידות המילואים והחלפתן ביחידות סדירות, זולות יותר.

שר האוצר יאיר לפיד פנה באחרונה לבני הציבור החרדי וטען כי "אנחנו זקוקים לכם עם נשק ביד". לעומת אמירה זו עומדות קביעותיהן של מספר ועדות מקצועיות, שהגיעו למסקנה כי צה"ל אינו זקוק לכוח אדם נוסף. ועדת בן בסט, למשל, קבעה כי "היקף כוח האדם בשירות חובה היום גבוה מהנדרש, בהתחשב בין היתר בטכנולוגיה הצבאית הזמינה ובהתאם לאופי הפעילות הביטחונית השוטפת הנדרשת". ועדת ברודט הביעה חשש מניצול בזבזני ולא-יעיל של חיילי החובה עקב עלותם הזולה לצה"ל: "קיים חשש שהשימוש בהם על ידי מערכת הביטחון אינו מיטבי", קבעה הועדה.

שתי הוועדות המליצו על קיצור שירות החובה ושיפור התגמול למשרתים, ללא כל קשר לסוגיית גיוס החרדים.

עד כה הצהיר צה"ל כי הוא מתנגד להמלצות הללו, וכי קיצור השירות יגרע ממכסת כוח האדם הדרושה לצורך מילוי משימותיו. אולם הצהרות לחוד ומעשים לחוד. על-פי נייר עמדה של מכון ירושלים לחקר שווקים, עקב הסדרים שונים לשירות מקוצר ופרקטיקה לא מוצהרת של שחרור מנהלתי של חיילים שהצבא אינו זקוק להם, מרבית החיילים המגויסים אינם משלימים שירות מלא בן 36 חודשים.

וכעת מתברר כי כאשר צה"ל נדרש לקצץ פחות מ-3% מתקציבו, קיצוץ בכוח אדם עדיף בעיניו על-פני כל החלופות האחרות.

יש הטוענים כי מכיוון שמרבית הסעיפים בתקציב הביטחון הם חלק מהתחייבויות ארוכות טווח, הקיצוץ בגיוס המילואים היה הכרחי. הטענה שגויה מיסודה. ראשית, הטענה מושמעת מדי שנה, אך התייעלות ארוכת טווח או התמודדות עם הנושאים הקשים אין. שנית, מזה לפחות עשרה חודשים ידוע לכל בר-דעת שיידרש קיצוץ משמעותי בתקציב המדינה, אשר לא יפסח על תקציב הביטחון. ראשי מערכת הביטחון ידעו זאת, ובחרו לנהוג כפי שנהגו ולהצהיר על ביטול גיוס המילואים.

אם צה"ל מסתדר עם חיילי הסדיר ואינו זקוק לכוח אדם נוסף, אין טעם במאבק על גיוס חרדים, ואפשר להסתפק בשיפור התגמול למי שמשרת. אז אולי יתחיל צה"ל לנצל באופן יעיל יותר את כוח האדם לא רק בקרב המילואימניקים, אלא גם בקרב חיילי הסדיר, שהיום הם זולים מכדי להיספר.

הכותב הוא עמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים ומשרת פעיל במילואים