לא עושים חשבון: למה נפגע ענף ההיי-טק

דו”ח חדש של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה קובע: קיים קשר ישיר בין הירידה באיכות לימודי המתמטיקה ובין מחסור בכוח אדם בענף ההיי-טק בישראל.

פחות תלמידים, פחות עובדי הייטק. צילום: יוסי זמיר, פלאש90

דיונים רבים התנהלו בשנה האחרונה בנוגע לבגרות במתמטיקה, הנערכת כיום. דו”ח מבקר המדינה לשנת 2014 – שנידון כבר בעבר ב’מידה‘ – הצביע על ירידה דרסטית בכמות הניגשים ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה החל משנת 2006. אם עד כה היה ניתן לפטור נתון זה כלאחר יד הרי שדו”ח חדש של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מתחיל לעורר דאגה: הדו”ח מצביע על קשר ישיר בין הירידה באיכות לימודי המתמטיקה במערכת החינוך ובין מחסור בכוח אדם מיומן שקיים בשנים האחרונות בענף ההייטק בישראל המהווה, כידוע, את אחד מהעוגנים הכלכליים המרכזיים של המשק הישראלי.

הדו”ח מחלק בין שתי קבוצות שונות של חברות היי-טק הקיימות בישראל: הקבוצה הראשונה כוללת את חברות ההיי־טק הישראליות הגדולות לצד מרכזי פיתוח גדולים בעלי פעילות יצוא משמעותית. בקבוצה זו מועסקים רוב העובדים בענף ההיי-טק הישראלי. הקבוצה השנייה מורכבת מחברות סטארט-אפ קטנות שמעסיקות מעט עובדים ומבקשות לא פעם בעיקר לבצע אקזיט מהיר. באמצעות החלוקה הזו מבקש המדען הראשי להסביר דיווחים סותרים על מצב ההייטק בישראל: “מועסקים רוב ההיי־טק בישראל: בשנים האחרונות ניתן לראות כי מדדי החברות הבוגרות מדשדשים ושומרים על יציבות יחסית בעוד מדדי חברות ההזנק מצביעים על פריחה”.

לאור זאת, טוען המדען הראשי כי “האתגר הגדול העומד בפני המשק הישראלי הוא להמשיך לטפח את החדשנות שמניעה את סירות המרוץ, אך לא להזניח את הספינות הגדולות שנושאות על סיפונן את מרבית הפעילות הריאלית של תעשיית ההיי־טק”. אלא שלשם כך התעשייה זקוקה לכוח אדם מיומן, אך הדו”ח מצביע על אינדיקציות ברורות למחסור בכוח אדם כזה: רמות שכר גבוהות בענף וריבוי משרות פנויות בשכר גבוה הן רק חלק מהן.

ההיצע לעבודה בהיי- טק – הולך וקטן

בעיה מרכזית בה מתמקד הדוח בהקשר זה היא ההיקף הנמוך של תלמידים המסיימים לימודים של 5 יחידות מתמטיקה ברמה גבוהה. הדו”ח מתייחס לנתוני שנת 2009, ומראה כי מתוך 118,000 בני השמונה עשרה, מספר הזכאים לבגרות במתמטיקה עמד על כ-62,000 תלמידים. מתוכם כ-11,000 תלמידים נמצאו זכאים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד. מתוך תלמידים אלה, רק כ-6,600 תלמידים סיימו בחינה זו בהצטיינות, ומתוכם 4,671 המשיכו ללימודי תואר מתקדם הרלוונטי לענף ההייטק, כפי שמוצג בתרשים הבא:

גרף פינקל

כך רק 5.6% מהאוכלוסייה הישראלית היא בעלת תארים רלוונטיים לענף ההייטק. לטענת המדען הראשי, כאן טמון ההסבר למחסור בכוח אדם מיומן בענף ההייטק:

בוגרי תיכון מצטיינים אלו הם מאגר העובדים הפוטנציאלים העתידי בענף ההייטק. מיעוט בוגרים מצטיינים אלו משפיע בהכרח על המספר הלא מספק של המהנדסים ומדעני המחשב. ואכן, מספר מקבלי התארים במקצועות הרלוונטיים – הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה, מדעי המחשב ופיזיקה – עומד על 4,671 סטודנטים במחזור. זאת לעומת כ-7,000 משרות חדשות הנוצרות מדי שנה בענף ההייטק.

למעשה, המדען הראשי הציגו אפילו תמונה ורודה יחסית של המציאות בשל בחירתו להתבסס על נתוני הבגרויות של לשנת 2009, אז מספר התלמידים שנבחנו ברמה של 5 יחידות במתמטיקה עמד על 11,052 תלמידים. אלא שמאז התרחשה ירידה של 20% בכמות התלמידים הניגשים ל-5 יחידות מתמטיקה, וכך, לפי מבקר המדינה, בשנת 2012 מספר התלמידים שנבחנו ברמה של 5 יחידות במתמטיקה עמד על 8,869 תלמידים בלבד.

במשרד החינוך הבינו לאחרונה שהמצב לא יכול להימשך והשיקו את תכנית “מתמטיקה תחילה” בעלות של  60 מיליון ש”ח בכדי לתגבר את שעות המתמטיקה עבור תלמידים הניגשים לבחינת בגרות של 5 יחידות. טוב יעשה המשרד אם גם ישנה את שיטת הבונוסים ויתקבל את התלמידים הניגשים לבגרות של 5 יחידות בהתאם, אך נראה שהמערכת צריכה בעיקר שידוד מערכות רעיוני: לעבור מהלך רוח של בינוניות לחשיבה מוכוונת מצוינות לימודית והישגית. אסור שמצוינות תיחשב כמילה גסה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. נראה שכותב שכח לציין את ממוצע הגשמים בברזים לעומת קונגו. וקצת יותר ברצינות, המאמר הזה הוא מגוחך בכך שאינו מציין כמה בוגרים של הנדסה, מחשבים ומדעים מדוייקים יש בישראל מדי שנה, ומה המגמה בנתון זה. נתון נוסף שיכול להיות רלוונטי הוא כמה מהבוגרים של לימודי הנדסה עשו בגרות של 4 יחידות במתמטיקה. ללא נתונים אלו, המאמר אינו אלא הבל, כמצופה ממשרד ממשלתי.

  2. הכנה לחמש יח”ל במתמתיקה מחייבת השקעת מאמצים קשים לאורך שנים רבות, ביצוע תרגולים רבים ועוד. זה לא באופנה. האופנה היא להינות מהחיים, לחוות חויות נעימות, לברבר על ערכים וכו’. צריך בשביל זה אמהות נמרות מהנוסח הסיני ולא אמהות שנכנסות להיסטריה כי לילדים שלהם יהיה קשה לשבת 45 דקות בכיתה או לסבול בלי סלולרי.

    1. שנים? לא ממש. הבגרות שלי הייתה ב4 יחידות ואיומה. נאלצתי לעשות מכינה קדם אקדמאית כדי להתקבל ללימודי הנדסה והוצאתי 92 ב5 יחידות בעזרת חודשים ספורים של תרגול

  3. אני חייב לומר, שבבית הספר שלי המורים ל- 5 יח”ל היו גאוני מתמטיקה, אבל בעלי יכולות דידקטיות מאוד נמוכות. לא היה ניכר שהם אוהבים את ההוראה אלא את המתמטיקה…

    לכן לא שרדתי ב- 5 יח”ל וירדתי ל-4. אני לא יודע אם המקרה שלי מייצג , אבל יש לי חשד שהמנהלים שומרים את המורים בעלי יכולת ההסברה הטובה ל”מתקשים” ב- 3 ו-4 יח”ל

  4. אני לא מכיר את בחינת הבגרות שיש היום. בחינת הבגרות בחמש יחידות שלמדתי אליה ב2003/4 היתה בזבוז זמן.
    לשמחתי הבנתי את זה בזמן ונגשתי לבגרות בארבע יחידות.

    היום אני בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטה מובילה ועובד כמהנדס תוכנה בחברת הייטק.

    אין צורך בבגרות 5 יחידות בשביל להצליח בלימודים, בעבודה או בשום תחום.

    שיבנו את הבגרות לפי החומר של שנה א’ בהנדסה ומדעים והבגרות תהיה קלה, שימושית, מעניינת ומחכימה יותר.
    (הכוונה היא שהבגרות תחיל את החומר של הקורס בדידה ומבואות לקורסים לינארית, חדו”א ומבנים אלגברים)

    בלי קשקושים כמו זהויות טריגונומטריות ושאר משחקים מתמטיים שדורשים תרגול ומיומנות במקום הבנה וחשיבה.

    1. בהצלחה בעבודה ובכל אשר תלך.

      בשביל לפתח טכנולוגיה חדשה צריך להבין את הקיים כיום. לשם כך אפילו חמש יחידות בבהצטיינות הן רק התחלה. צריך גם תואר ראשון בציונים גבוהים. אחר כך צריך גם נסיון או תואר מתקדם או שניהם.

  5. ואולי העובדה שכבר בגיל 40 אין עבודה לאנשי ההיי-טיק מבריחה משם את הצעירים?

    1. ממש לא מדויק. הבעיה היא שחלק מהמהנדסים קופאים על שמריהם ולא מתפתחים עם הטכנולוגיה. אני רואה המון כאלה. לעומתם יש מהנדסים שלומדים כל הזמן ומהווים עוגן מקצועי במקום העבודה גם הרבה לתוך העשור השישי לחייהם. למהנדסים מיקצועיים יש ביקוש גם אם הם בני 55. אבל אף מקום עבודה שפוי לא יקח מישהו בן 50 שאינו נותן ערך מוסף ברור מעל בחור בן 27 שמוכן לקבל חצי שכר.

  6. בגרות 4 יחידות זה בדיחה. האמת היא שגם 5 יחידות זה לא ממש רמה. הבעיה היא לא בקושי הבחינות אלא בעידוד לבינוניות מצד משרד החינוך (אין תמריץ מספק לגשת ל-5 יח”ל כי הבונוס בהשוואה ל-4 יח”ל הוא מזערי וההפרש ברמה גדול מאוד)