ממצא היסטורי בעיר דוד: חותמת המיוחסת לנביא ישעיהו

האם התגלה בירושלים ממצא נדיר מתקופתו של הנביא ישעיהו? ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית פרסמה לפני כשבועיים מאמר בכתב העת לארכאולוגיה מקראית 'Biblical Archaeology Review', ובו בישרה על מציאת חותמת שעשויה הייתה להיות שייכת לנביא ישעיהו הנביא, בחפירות במתחם העופל בעיר דוד.

החותמת עצמה נמצאה כבר בשנת 2009, אך מפאת חשיבות הממצא וסימני השאלה שעלו ממנו העדיפו החוקרים לנסות ולוודא כי אכן מדובר בחפץ הקשור לישעיהו. בראיון מיוחד ל'מידה' מספרת ד"ר מזר על המסע הבלשי שנמשך כעשר שנים ואפילו בסופו לא נפתרה לחלוטין התעלומה ההיסטורית בת אלפי השנים.

הממצאים התגלו בתוך מכלול שמתוארך לסוף המאה השמינית או ראשית המאה השביעית לפני הספירה, בסמוך למבנה ממלכתי שנחפר ושימש עד החורבן הבבלי. "הרובד הכיל הרבה מאוד תגליות קרמיקה וכלי חרס, וביניהן עשרות טביעות חותם המכונות בולות", אומרת מזר.

כל החומר נשלח לסינון רטוב באמצעות מים, שיטה שפותחה בעקבות הנזק שנגרם לעתיקות בהר הבית מעבודות אנשי הווקף המוסלמים והצורך לסנן מסות גדולות של שפכים, ולאחריו התגלו כמה עשרות של בולות שמכילות שמות עבריים. הבולטת בהן הייתה של חזקיהו מלך יהודה, אך באותו מכלול הייתה טביעת חותם נוספת מעניינת.

תגלית היסטורית

אותו חותם זעיר בקוטר של כסנטימטר בלבד משך את תשומת ליבה של ד"ר מזר בשל האותיות הטבועות בו וצופנות בחובן פוטנציאל לתגלית בקנה מידה היסטורי. "עם כמה שהחותם הזה קטן, הייתה תחושה שגילינו משהו ענק. לחשוב שיש בולה של הנביא ישעיהו בעצמו, ולהיות כל כך קרוב לדבר החי – זאת אחריות כבדה".

החותמת עצמה מורכבת משלוש שורות, כאשר השורה העליונה שבורה אך מופיעה בה דמות חלקית של איילה המלחכת עשב. "זהו מוטיב מוכר שמעיד על שגשוג", מסבירה מזר ומוסיפה: "בשורה השנייה כתובה בכתב עברי עתיק המילה "לישיעה". כנראה שמדובר בישעיהו אך האות ו' חסרה. בשורה השלישית מופיעות האותיות נ-ב-י, ויתכן שגם שם חסרה האות א' שתשלים את המילה ל"נביא".

בשל האפשרות כי אכן מדובר בחותמת שהייתה בשימוש ישעיהו הנביא, ביקשו החוקרים לוודא היטב את משמעותה בטרם פרסום הידיעה ברבים. "החלטנו שלא לפרסם את החותמת עד שנוכל ללמוד את מכלול הדברים. לצערי ולמרות על המאמצים, בגלל שהחלק השמאלי התחתון חסר לא הצלחנו לאשר באופן סופי כי מדובר בישעיהו, אך בהחלט ישנים סימנים רבים שמעידים על כך".

על פי מזר, בחותמות רבות שנמצאו בארץ ונושאות את שמו של בעל תפקיד כלשהוא, התואר נכתב בסגנונות ובשילובי אותיות שונים. כך למשל, בחפירה אחרת באזור הכותל התגלתה לפני כחודש טביעת חותם מאותו הזמן שעליה נכתב "שר עיר", כך שיכול להיות שבתקופה הזאת נהגו לכתוב בשתי הדרכים, גם בלי ה' הידיעה לפני תוארו של האדם. סברה זו מאששת המצאות המילה "נביא" ללא ה' הידיעה לפניה.

לגבי הביטוי "נבי" עלתה הסברה כי מדובר למעשה בשם משפחה או בשם האב של מחזיק החותמת, אך מזר אומרת כי זהו שם שכמעט ואינו מוכר בממצאים הארכאולוגים המאושרים ובכל מקרה בחותם הספציפי הזה לא נראה היה מקום לאותיות נוספות לפני המילים.

הזדמנות נדירה

הרמז העבה ביותר לגבי זהותה האמיתית של החותמת טמון במיקום שבו היא נמצאה. "הבולה של ישעיהו התגלתה במרחק של כשלושה מטרים מהנקודה בה התגלה החותם של חזקיהו", אומרת מזר ומוסיפה: "בין שני האנשים האלה היה קשר הדוק ואמיתי שמתבטא כמובן בספר מלכים ב'. הם מוזכרים יחדיו ב-14 מתוך 29 פסוקי התנ"ך המזכירים את ישעיהו, ואף איש לא היה קרוב יותר למלך חזקיהו מאשר ישעיהו הנביא. לכן העובדה ששתי טביעות החותם נמצאו באותו מכלול ארכאולוגי סגור מחזקת את הטענה שמדובר בישעיהו הנביא".

עם זאת אומרת מזר כי על מנת לקבוע זאת באופן חד משמעי יש להמתין לממצאים נוספים שיתגלו באותו אזור. "עד כה לא הצלחנו להכריע בשאלות הקשות שהעלתה החותמת אבל אנחנו ממשיכים לחפש תשובות לחידה הייחודית הזאת".

כאמור, אם אכן יתברר לבסוף כי מדובר בחותמת של הנביא ישעיהו, יש לכך משמעות רבה. "זו תהיה הוכחה נוספת לקשר שאף אחד לא יכול להתכחש לו בין ירושלים לעם היהודי", אומרת מזר.

"הנביא ישעיהו היה אישיות חשובה ומוכרת בטקסט המקראי, ולכן מציאת החותם שלו מעבה עוד יותר את הקשר בין הממצאים הארכאולוגים לבין המסופר במקרא ואת הצורך להתייחס לכך בכובד ראש. זה לא פחות או יותר אלא בדיוק. זאת ממש הזדמנות נדירה לשחזר את חיי האנשים המרכזיים שחיו באותה תקופה בירושלים", היא מוסיפה.

גילוי החותמת של ישעיהו, כמו גם שאר הממצאים החשובים שחשפה ד"ר מזר ברבות השנים, התבצע במסגרת החפירות היזומות שמבצעת האוניברסיטה העברית אשר מתוקצבות כולן מתרומות פרטיות, אך ד"ר מזר מעדיפה שלא להיכנס לשאלות הפוליטיות שעולות מסוגיית התקציב, במיוחד כאשר מדובר על חפירות במקום רגיש כמו העיר העתיקה והר הבית.

"אני חופרת כבר שלושים שנה ותמיד הבאתי את הכסף מגורמים פרטיים, שבלעדיהם אי אפשר היה להרים את הפרויקט הזה. מעולם לא קיבלתי תמיכה ממשלתית, ואני גם לא רואה את זה קורה בעתיד. זה מצב הארכאולוגיה בישראל", היא מסכמת.