הנסיך ויליאם בישראל: הישג דיפלומטי או ביקור נימוסין?

הנסיך הבריטי ויליאם, שהוא השני בסדר הירושה לכתר, יחל מחר בביקור רשמי בן שלושה ימים בישראל, לרגל חגיגות השבעים למדינה ולציון מאה השנים להצהרת בלפור. השאלה המתבקשת היא מדוע לאחר שנים של החלטה מכוונת מצד המשפחה המלכותית שלא לדרוך על אדמת ישראל, דווקא עכשיו הוחלט כן להגיע, ומה השתנה לפתע?

הגעתו של המיועד לשבת על כס המלכות הייתה בברכתה של המלכה עצמה, ומבטאת דבר גדול בהרבה מעוד סתם ביקור רשמי: ההחלטה על הקמת הבית היהודי בארץ-ישראל בתמיכה בריטית.

ביקור הנסיך מלווה באמירותיה של ראש ממשלת בריטניה וראש המפלגה השמרנית תרזה מיי, אשר ציינה כי גם ממשלת בריטניה תחגוג את מאה השנים להצהרת בלפור, והוסיפה שהיא גאה בחלקה של בריטניה בייסוד הבית הלאומי היהודי.

בעלה של המלכה אליזבת הנסיך פיליפ ביקר בארץ ב-1994 לביקור פרטי כדי לפקוד את קברה של אמו הקבורה בהר הזיתים. הנסיך צא'רלס, יורש העצר, ובנה של המלכה, הגיע אף הוא לביקורים לא רשמיים באזור וזאת על מנת לחלוק כבוד אחרון לשמעון פרס וליצחק רבין בהלוויותיהם.

אלו לא היו ביקורים רשמיים, אבל דווקא ביקורים אלו מהווים אולי הצצה אל הסיבה שמאז קום המדינה לא הגיע נציג ממשפחת המלוכה הבריטית לישראל.

רבין ופרס נחשבו בעיני רבים בעולם לסמל לפיוס ולשלום, והכבוד שחלק להם הנסיך צ'רלס בדרכם האחרונה היה בעיקר מתוך הזדהות עם הדרך והמטרה של אנשים אלו ולאו דווקא מתוך אהדה לישראל.

בנובמבר 2017 עיתון הדיילי מייל הבריטי חשף מכתב של הנסיך משנת 1986, בו כתב שהוא החל לקרוא בקוראן ולדעתו הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון טמונה בזרם היהודים האירופאים המגיעים לאזור ומפרים את האיזון. כמו כן הוא דיבר על הלובי היהודי ועל כך שנשיאי ארה"ב צריכים לעמוד איתן מולו.

לדברים התמוהים הללו מתווספים אמירותיו של שגריר בריטניה בישראל לשעבר, סיימון מקדונלד, כי ביקור רשמי של נציג המשפחה המלכותית בארץ, על אף הרצון הישראלי, יתקיים רק לאחר כינון שלום.

מנגד, נציגים של בית המלוכה ובהם המלכה עצמה לא נמנעו מלקיים ביקורים רשמיים בערב הסעודית ובנסיכויות המפרץ על אף הרקורד הגרוע של אותן מדינות בתחום זכויות האדם וחופש הפרט.

היסטוריה מעורבת

בסכסוך בין הערבים ליהודים נראה כי משפחת המלוכה מתיימרת להציג כביכול דימוי של רודפת שלום וצדק, ועל כן אינה מוכנה לבקר בישראל כל עוד הצדדים לא הגיעו לפתרון. אך יש הטוענים שהשורשים לאי הרצון לבקר בישראל עמוקים מכך.

עיתון ה'סאן' הבריטי פרסם סרטון בו נראית המלכה הנוכחית, אליזבת', כאשר הייתה בת שבע יחד עם אמה ואחותה (ובעידוד דודה של המלכה, המלך אדוארד השמיני), מצדיעות במועל יד. אדוארד, על פי היסטוריונים רבים, נחשב לאוהד של המשטר הנאצי. הוא עצמו נפגש עם היטלר ב-1937 בגרמניה (מאוחר יותר ויתר אדוארד על כס המלכות, כיוון שרצה להתחתן עם גרושה אמריקאית). זכור לשמצה גם המקרה בו הנסיך הארי התחפש לנאצי ותמונתו פורסמה בתקשורת.

לחשד הזה מתווספת העובדה שלמשפחת המלוכה שורשים גרמניים. שם משפחתם עד 1917 היה  Saxe-Coburg-Gotha, שם גרמני, בטרם שינו אותו לשם הבריטי Windsor.

מאידך, ישנו הסיפור של בת המשפחה הנסיכה אליס, נכדתה של המלכה ויקטוריה אשר נולדה ב-1885. ב-1903 התחתנה אליס עם הנסיך אנדרו מיוון (בנה, פיליפ, היה לימים הדוכס מאדינבורו וכאמור הוא בעלה של המלכה אליזבת' השנייה, המכהנת).

בזמן מלחמת העולם השנייה עבדה הנסיכה אליס למען הצלב האדום באתונה הכבושה. הנסיכה הייתה קרועה בין שני עולמות: בנותיה חיו בגרמניה וחתניה שירתו בצבא הגרמני, ואילובנה הנסיך פיליפ גויס לצבא הבריטי.

במהלך המלחמה החביאה הנסיכה אליס חברים יהודים של המשפחה – האם רחל, בנה וביתה מטילדה – ולאחריה זכתה בתואר חסידת אומות העולם. היא קבורה כיום, על פי בקשתה, בהר הזיתים שבירושלים. במהלך ההלוויה של פרס, הלך הנסיך צ'רלס בהיחבא לבקר את קברה, שכן על פי השקפתו הר הזיתים הוא מקום שנוי במחלוקת.

לחגוג את השותפות

והנה, בפעם הראשונה מאז קום המדינה, מגיע נציג רשמי של משפחת המלכותית למדינת ישראל. הנסיך ויליאם זוכה לפופולריות עצומה בממלכה ובעולם, ונתפס בעיני רבים כיורש העצר הנכון למלכה (ולא אביו הנסיך צ'רלס). הגעה לאירוע שכזה נחשבת הצהרה של ממש, אך יש להמתין ולראות האם הביקור הזה מסמן שינוי בעמדות בית המלוכה.

ההכנות לביקור הנסיך לוו בקריאות לביטולו על ידי פוליטיקאים מהשמאל בבריטניה, בעיקר חברי מפלגת הלייבור ופעילים פרו-פלסטינים שמחו נגד ההתרחשויות האחרונות לאורך הגדר בעזה. עם זאת, דובר הארמון הודיע כי הביקור יתקיים כמתוכנן.

במסגרת הביקור עתיד הנסיך לבקר ביד ושם, ולפגוש ניצולי שואה אשר נמלטו בזמן מלחמת העולם השנייה לאנגליה. לאחר מכן הוא צפוי להיפגש עם ראש הממשלה במעונו בירושלים ומשם ימשיך לבית הנשיא. לבסוף ישתתף ויליאם ביפו במשחק כדורגל בין ילדים יהודים לערבים וכן ייפגש עם ראש העיר עם יזמים ישראלים.

ביום רביעי השבוע צפוי הנסיך ויליאם צפוי לבקר ביהודה ושומרון, ברמאללה (או על פי הגדרת הבריטים "השטחים הפלסטינים הכבושים") אצל אבו מאזן ומשם לנסוע להר הזיתים לתצפית על העיר העתיקה מנקודת מבט פלסטינית. הנסיך צפוי לבקר גם בכותל ובקברה של סבתא רבא שלו, הנסיכה אליס.

באשר להגדרת הבריטים את ירושלים כשטח פלסטיני כבוש, גורמים ישראלים אמרו כי הם לא רואים זאת בעין יפה, אך "מאחר שאנו רוצים בהצלחת הביקור – לא נעשה מזה משבר".

עם זאת, השר לענייני ירושלים זאב אלקין אמר כי "מצער מאוד שבחרו בבריטניה לעשות פוליטיזציה לביקור ממלכתי. ירושלים המאוחדת היא בירתה של ישראל כבר יותר מ-3,000 שנה ושום עיוות בדפי הכנה לסיור ישנו את המציאות. אני מצפה מאנשי הנסיך, שהדגישו לאורך כל הדרך כי הביקור יהיה א-פוליטי ללא הטיות לכאן או לכאן, שיחזרו בהם ויתקנו את העיוות".

שגריר בריטניה בישראל דייויד קוורי ציין כי הנסיך מצפה לביקור ורוצה לחוש את התרבות הישראלית, וכי לא מדובר בביקור פוליטי. על פי השגריר, מטרת הביקור היא לחגוג את השותפות בין ישראל לבריטניה, שנמצאת במצב הטוב אי פעם. "אנחנו מקווים שנוכל להראות את זה לדוכס ולחזק את הקשרים הללו בעתיד", הוסיף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי זהו ביקור היסטורי וכי ויליאם יתקבל בחום. הודעה זו פורסמה במרץ, לאחר ההכרזה על ביקור הנסיך וכשבוע לאחר הודעת טראמפ על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.

רנסנס דיפלומטי

בבית המלוכה רואים, כמו בכל העולם, כיצד בשנתיים האחרונות מנהיגים מכל העולם עולים לרגל לירושלים ומזמינים את בכירים ישראלים לביקורי גומלין. ביניהם ניתן למנות את  מנהיג סין, ראש ממשלת הודו, נשיאי רוסיה, יפן, דרום קוריאה מדינות אפריקה ומדינות מרכז ודרום אמריקה, וכמובן נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וסגנו מייק פנס.

יחד עם תמיכתו של טראמפ ובהובלתו של נתניהו, אנו זוכים לראות רנסנס בכל הנוגע ליחסים הדיפלומטיים של ישראל. מחניכת השגרירות האמריקאית בירושלים (ורבים שיעתיקו מהלך זה), דרך השתתפות ראש הממשלה במצעד הניצחון של מלחמת העולם השנייה ברוסיה לצד פוטין ועד הקואליציה יוצאת הדופן שנוצרה בין ישראל לערב הסעודית.

ב-2017 ערך ראש הממשלה ביקורים רשמיים בסין והודו ורק לאחרונה טס לסבב במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית, שם התקבל באהדה רבה. כוחה של ישראל עולה גם מבחינה כלכלית, וזאת כחלק משגשוג הקשרים הדיפלומטיים והסחר הבינלאומי.

ישראל הפכה למעצמה אזורית וכרגע היא רק מתחזקת. עם התחזקות זו והרנסנס הדיפלומטי, מגיעים גם הנסיכים אל ארצנו הקטנה.

דניאלה טראוב הייתה סגנית שגריר ישראל באירלנד, ובימים אלה מסיימת תואר שני בדיפלומטיה ובטחון באוניברסיטת תל-אביב