המלכוד העזתי: חמאס קובע את הכללים, ישראל איבדה את ההרתעה

הזרוע הצבאית של חמאס חצתה בסוף השבוע עוד "קו אדום" בעימות עם ישראל. המארב המתוכנן של צלפי לחמאס לכוח צה"ל על גבול הרצועה בו נהרג סמ"ר אביב לוי ז"ל, הגיע כנקמה על מותו של עבד אלכרים רדוואן, פעיל חמאס שחוסל ב-19 ביולי מירי של כלי טיס ישראלי לעבר חוליית משגרי בלוני תבערה ברצועה.

מדובר באירוע החמור ביותר מאז הפסקת האש שהוכרזה בין שני הצדדים בתום מבצע 'צוק איתן', וחייל צה"ל הראשון שנהרג בגבול הרצועה בארבע השנים האחרונות.

ישראל נמצאת למעשה מזה ארבעה חודשים במצב של מלחמת התשה מול ארגוני הטרור ברצועה, ואירועי השבועות האחרונים מסמנים את המגמה בה הזרוע הצבאית של חמאס דוחפת את הנהגת הארגון להסלמה מול ישראל, ככל הנראה בעידוד איראני.

האסטרטגיה של חמאס היא ליצור חיכוך צבאי קבוע על הגבול באמצעות "צעדות השיבה", טרור הצתות עם בלוני ועפיפוני תבערה, וירי ומטעני חבלה בגיבוי שיגור רקטות ופצצות מרגמה. כל אלה נעשים כדי לכופף את ישראל ולהביא להסרת הסגר מעל הרצועה.

ההרתעה נשחקה

חמאס נכנס מראש למערכה הזו כשהוא לוקח בחשבון כי היא עלולה להימשך כמה חודשים עד להגעה על הסכם "הסדרה" עם ישראל. עד כה נהרגו יותר מ-150 פלסטינים וכמה אלפים נפצעו, יותר מ-300 מהם במצב קשה. למרות זאת, בכירים בחמאס אומרים בשיחות סגורות כי הם מוכנים להקריב את חייהם של כמה אלפי פלסטינים כדי להביא להסרת הסגר המוטל על הרצועה מאז 2007.

כפי ששר הביטחון אביגדור ליברמן הודה בסיור בסוף השבוע בשדרות, ההרתעה הישראלית נשחקה אט אט. חמאס מצדו מנצל את העובדה כי מבחינה אסטרטגית העדיפות הביטחונית הישראלית כרגע היא לטפל בנוכחות הצבאית בסוריה, והיא איננה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס ברצועה או במבצע קרקעי גדול שבו עלולים להיפגע חיילי צה"ל.

בפועל נוצר בשטח מצב של מלחמה בעצימות נמוכה. ישראל תוקפת מדי פעם בעומק הרצועה תשתיות טרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי, חמאס משיב בירי רקטות ופצמר"ים, ואחר כך מגיעים הצדדים, בתיווך מצרי, להפסקת אש שברירית עד לסבב הבא.

הזרוע הצבאית של חמאס מקפידה לירות רקטות ופצצות מרגמה רק לעבר ישובי עוטף עזה ולא לעומק הישראלי, בעוד צה"ל תוקף מפקדות, מתקנים ומחסני תחמושת ריקים מאדם.

במקביל מנסה חמאס לשבור את המצור הימי. כמה ספינות ועליהן פעילים מארגוני זכויות אדם ופעילי BDS יצאו מנמל פאלרמו באיטליה לעבר רצועת עזה במה שנקרא "משט השיבה" והם אמורים להגיע לאזור בעוד כמה ימים עד שיעצרו בלב ים על ידי חיל הים הישראלי.

אלה הם כללי המשחק כרגע, וישראל ערוכה להכיל אותם לפחות עוד כמה חודשים, עד להתבהרות המצב על הגבול הסורי ברמת הגולן.

על פי גורמים מדיניים בכירים, יש קונצנזוס בקבינט המדיני-ביטחוני להימנע ממלחמה קרקעית ברצועה ככל האפשר, ולהסתפק במבצעים אוויריים נרחבים כדי להשמיד את תשתיות הטרור של חמאס. ישראל נמנעת גם מסיכולים ממוקדים של ראשי הטרור, מחשש שהדבר יחריף את תגובת חמאס והיא תשגר רקטות לעבר העומק הישראלי.

טרור הבלונים והעפיפונים

הפסקת האש שהושגה בסוף השבוע היא שברירית ביותר, וכרגע אין שום ערבויות של חמאס להפסיק את קמפיין "צעדות השיבה" או את טרור ההצתות באמצעות הבלונים והעפיפונים. גם דובר חמאס פווזי ברהום הודיע לאחר השגת הפסקת האש כי המשוואה של "דם תמורת דם" עדיין בתוקף.

ככל שמחריף המשבר הביטחוני בגבול הרצועה אין צפי שהזרוע הצבאית של חמאס תפסיק את טרור ההצתות ותיראה כמי שנכנעה לישראל. יוקרתו של ארגון הטרור מונחת על הכף. הוא משוכנע שיש לו "קלף חזק" מול ישראל והוא לא יוותר עליו.

הציבור הפלסטיני ברצועת עזה איננו רוצה במלחמה רביעית נגד ישראל. הוא עדיין לא השתקם ממבצע 'צוק איתן' לפני ארבע שנים, אך הוא גאה בהמצאה החדשה של בלוני ועפיפוני התבערה שנחשבים כ"נשק של דוד הפלסטיני נגד גוליית הישראלי".

בחמאס מנסים כעת לייצא את טרור הבלונים ועפיפוני התבערה גם ליהודה ושומרון. בלוני תבערה התגלו כבר בירושלים ביום שישי האחרון, והם כנראה שוגרו משטחי הרשות הפלסטינית בבית ג'אלה.

מדובר באמצעי טרור עממי פשוט וקל להכנה ובעלות נמוכה מאוד. חמאס תפס בעלות על השיטה, ומנחה את פעיליו ביו"ש לאמץ אותה בתקווה שזה יסבך את היחסים הביטחוניים בין ישראל לרשות. אנו נמצאים בלב תקופת הקיץ וסכנת טרור ההצתות לא חלפה. היא תמשיך להוות מוקד חיכוך יומי בין ישראל לחמאס ופטנציאל להמשך הדרדרות המצב הביטחוני.

במרץ 1969 החלה מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים. היא נמשכה 17 חודשים והסתיימה בתיקו אסטרטגי ללא ניצחון של אף אחד מן הצדדים. חמאס הצליח ליצור בעזה מצב של "הרתעה הדדית" דומה, אך ישראל חייבת לשבור את המשוואה החדשה הזו, אחרת ניכנס למצב של מלחמת התשה נוספת ומתמשכת.

יוני בן מנחם, מזרחן, משמש כחוק בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הטור יתפרסם מחר גם באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה