העלייה בדירוג האשראי היא בשורה טובה, אך יש עוד מקום לשיפור

חברת דירוג האשראי העולמית S&P העלתה בשבוע שעבר את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה ביותר בתולדות המדינה: -AA. לאירוע מהסוג הזה ישנן השלכות משמעותיות על החוסן הכלכלי של ישראל, ובעיקר על האטרקטיביות שלה בעיני משקיעים זרים. תהליך הגלובליזציה ההולך וגובר בשנים האחרונות מחייב ממשלות לדאוג לאטרקטיביות שלהן ושל המשק שלהן להשקעות זרות, וחלק מהפעולות המקרו-כלכליות שעשתה ממשלת ישראל בשנים האחרונות בהחלט דחפו לכיוון החיובי הזה.

לצד זאת, נעשו מספר מהלכים שהיו לרועץ, וקיימות גם מגמות שליליות שחייבות להשתנות אם אנו רוצים להמשיך לעלות בדירוג. על ההישג המרשים הזה כמובן דרשו פוליטיקאים שונים קרדיט, ובצדק. נקווה שאלה יהיו הנתונים שעליהם יבקשו לקחת קרדיט, ולא שלל מתנות חברתיות.

המשמעות המהותית של דירוג אשראי היא קביעת הסיכון שמהווה השקעה נתונה, במקרה הזה השקעה במדינות. ככל שמדיניות הממשלה במדינה מסוימת תפעל באופן שיהפוך את המשק בה ליותר יציב ובעל חוסן כלכלי, כך יעלה דירוג האשראי שלו וכך ישקיעו בו יותר. ההשקעות עצמן והחשיפה לשווקים שונים בעולם ברמה הולכת וגוברת נוטה לחזק את יציבות המשקים הללו, וכך נוצר מעגל קסמים חיובי, שנפסק רק כאשר מישהו מחליט להצר את צעדי השוק ולחסום את הסחר החופשי.

כמובן, גם הממשלה עצמה תוכל לקבל הלוואות בריבית נמוכה יותר, וכך לחסוך מיליארדי דולרים בשנה על מימון החוב שלה. אלו מיליארדי שקלים שיחסכו כל שנה על ריבית של החוב, ואתם אפשר יהיה להשקיע בהוצאות ממשלתיות שמטרתן להגדיל את הצמיחה ורווחת התושבים. העלאת דירוג האשראי היא אפוא גם סימן וגם סיבה. היא מעידה על איתנות כלכלית של משק נתון ובכך מאותתת למשקיעים לתרום עוד יותר לאיתנות הכלכלית של המשק.

יש מקום לשיפור

מי שמכיר את הנתונים המקרו-כלכליים של ישראל לא מופתע מהעלאת דירוג האשראי. לאחר תקופה של ירידה בתחילת שנות האלפיים, רמת החיים בישראל עלתה בעשור האחרון בעקביות ביחס למדינות החברות ב-OECD. השכר הריאלי עולה מאז שנת 2003, בעיקר עקב הגידול בפריון העבודה בישראל, בייחוד בקרב הקהלים שהצטרפו לשוק העבודה רק לאחרונה – גברים חרדים ונשים ערביות. אפילו הפערים הכלכליים, שהשמאל כל כך אוהב להדגיש, הצטמצמו בישראל בעשור האחרון באופן משמעותי. גם פיתוח משק הגז הטבעי, שצפוי להניב הכנסות נאות ולתרום שהתייעלות התעשייה, הוזכר כאחת הסיבות תרמו להעלאת הדירוג.

עם זאת, אין ספק שיש הרבה תחומים בהם המשק הישראלי מדשדש מאחור. המגזר הציבורי עדיין גדול ומנופח ביחס למגזר הפרטי. הפיקוח והרגולציה הכבדה מקשים מאוד על המשק לייצר תחרות יעילה שתאפשר פריחה של עסקים וכניסה של מתחרים חדשים למגוון תחומים.

יחסי העבודה בארץ מזכירים את אלה של בריטניה שלפני תאצ'ר, כאשר ועדי העובדים וההסתדרות מכופפים את כולם, והאזרחים נאלצים לשלם מחירים מופקעים על שירותים גרועים במיוחד. ישראל נמצאת במקום ה-54 במדד קלות עשיית העסקים, ירידה של 21 מקומות בחמש שנים. זהו מדד חשוב מאוד עבור משקיעים, הבוחן את קלות עשיית העסקים על פי קריטריונים כגון מספר התהליכים הנדרשים, משך הזמן, עלות עשיית העסקים ואיכות הרגולציה.

בריאות המשק

ככלל, דירוג האשראי הוא שקלול של המון נתונים כלכליים המבקשים לסכם עבור המשקיע את הסיכון הכרוך בהשקעה במשק, וקשה מאוד להעריך את הסיבות המדויקות לעלייה או ירידה בדירוג בזמן מסוים. עם זאת, אפשר להעריך על בסיס דוחות של ה-OECD כי לפחות שני אלמנטים תרמו להחלטה החשובה הזאת. הראשון הוא כלי תקציבי שהממשלה קיבלה על עצמה – הנומרטור. משמעות הנומרטור היא התחייבות של הממשלה לא לקבל במהלך השנה החלטות תקציביות ללא קביעת מקור תקציבי מוגדר והצבעה עליו.

למעשה, יוצא שהממשלה מקבלת החלטות תקציביות רק אחת לשנתיים – בדיוני התקציב, לפי סדר עדיפויות ברור ועם קשב ציבורי רב. אם נדרשים שינויים במהלך השנה, הממשלה חייבת לאשר מקור תקציבי ברור לכל הוצאה עודפת – או העלאת מיסים או קיצוץ במקום אחר בתקציב. בכך נמנעות הבטחות חסרות כיסוי של פוליטיקאים בדבר מתנות שייתנו לקהל בוחריהם, וכלכלת הבחירות נעשית מעט יותר שפויה.

הנתון השני שהשפיע על עליית דירוג האשראי הוא יחס החוב-תוצר של ישראל, שירד לראשונה השנה ל-60%. כלומר, החוב הציבורי (ממשלות ורשויות מקומיות) עומד על כ-60% מהתוצר. זהו מדד חשוב בכל הקשור לאיתנות פיננסית של מדינות – ככל שיחס החוב נמוך יותר, הדבר מעיד במידה רבה על בריאות המשק הלאומי. הגיוני כמובן שממשלות ילוו כסף כדי לממן תשתיות וצבא ולצורך הגדלת הצמיחה, אך אם ההלוואות אינן פרופורציונליות לתוצר, יש בכך משום עדות לבעיה משמעותית בהתנהלות הפיננסית. היעד שנקבע באמנת מאסטריכט הוא 60% ליחס חוב-תוצר.

העלייה בדירוג האשראי היא כאמור התפתחות משמחת מאוד, וצריכה לעניין את כל אזרחי ישראל. היא תביא להשקעות גדולות יותר במשק שמועילות בסופו של דבר לכולנו – בתחרות גדולה יותר, בהורדת מחירים, בשירות טוב יותר, ובתקבולי מיסים גדולים יותר.

על הממשלה להמשיך לדאוג לעליית דירוג האשראי של ישראל באמצעות טיפול בבעיות השורש במשק הישראלי – רגולציה חונקת, בירוקרטיה ציבורית מנופחת, יחסי עבודה שמקשים על גמישות בהעסקה, חסימות שונות לסחר, הגדלת פריון העבודה, והכנסת האוכלוסיות שלא עובדות לשוק העבודה. כל הכבוד על ההישג, עכשיו קדימה – להמשיך לעבוד.